http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474heCopyright 2026 crima. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=9737593<div align="right" dir="rtl">איך זה שאהבה נמצאת בכל מקום לאן שפניי לא יפנו אני אראה ביטוי לאותה מילה אני כבר מזלזלת במילה הזאת אהבה שגוררת אחריה הרבה משמעויות שאני לא מסוגלת לבטא שנאה קנאה חרדה אכזבה כל אחד עסוק בחיי האהבה שלו לכל מי שאני אפנה, אמצא לב שבור משהו שחסרשם בפנים ואם הם אוהבים ונאהבים למה זה חסר כך? למה כמו כל דבר רכושני אחר שאנחנו רודפים אחריו ואף פעםלא מרגישיםמסופקים ממנו וגם אהבה כזו כי גם אם יהיה לנו אהבה אחת נרצה אחרת וכמה עד שנרגיש מסופקים? איזו סוג של ספיקות זו, מי הוא שקובע את גבול האהבה שאנחנו צריכים לקבל בשביל לחייך בבוקר, בשביל לקבל אנרגיה לפעול. אהבה היא כמו אנרגיה שממריצה אותנו או מדכאת אותנו עד שאין אנו מסוגלים יותר לנשום בלעדיה כל אחד מחפש אחת או אחד כל אחד רוצה אהבה טהורה, אהבה בלבד בלי השנאה, הכאב, הצער, החרטה, הקנאה, האכזבה.. ומהי בעצם צורתה של אהבה טהורה? האם אנו יכולים לחוש בה? או שהיא סתם אשלייה האם היא עד כדי כך טובה או שהאהבה בלי הכאב היא סתמית ונעלמת במהרה כמו אבק ברוח...</div>Tue, 12 Aug 2008 19:02:00 +0200antigovernment0@gmail.com (crima)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=9737593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=214474&blog=9737593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=9621470<div align="right" dir="rtl">יש יותר מידיי דברים שחולפים מולי לאחרונה מרגישה שהכל נאכל מול עיניי ככה בפתאומיות נעלמים להם יסודות חיי וכל מה שבניתי מתמוטט תחתיי. חברים הולכים ואינם שבים, יש כאלו שאני בחרתי לשחרר ואחרים צער רב נגרר מעצם פרידה שבשבילי היא קשה. הם יכולים להסתכל עלי שעות ולא לראות כלום. אני לא משחקת בדרמה ואני לא שמה מסכות. אני אוהבת להרגיש את חיי. אז אני עצובה אז אני שמחה אז לפעמים אני גם לא מרגישה כלום הכל לפעמים ריק שם בפנים, אין לי מילים, אני לא יכולה לדבר אלא רק להשאר בשקט שלי ולהיחנק. אני מסתכלת אל העולם מנסה לחקות את הבעות פניהם של אנשים מסביבי וכנראה שזה מצליח כי הם מרגישים יותר בטוחים לידי. אני מנסה להחזיק את עצמי כמה שאני יכולה, אבל לפעמים גם אני נשברת ולאחרונה אני כבר לא מצליחה לסלוח אני בן אדם סלחן, הכי סלחן שאפשר אבל אני פשוט לא מוצאת לנכון לסלוח להם יותר אני פה על הרצפה, מתפוררת וכל מה שהם מצפים ממני זה להשתנות לשפר את עצמי הם כל כך עיוורים למה שהולך אצלי או אולי הם לא ופשוט לא מסוגלים להביא את עצמם לעזור לי כי לפעמים גם אני צריכה עזרה לפעמים גם אני רוצה יצ</div>Tue, 22 Jul 2008 10:36:00 +0200antigovernment0@gmail.com (crima)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=9621470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=214474&blog=9621470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=7634404<div align="right" dir="rtl">If only I could haverecognized but I didn't, I still don't I didn'tsense it... (Was thisyour fault? no, I take the blame for this big fall and I'm happythatIam able todo so.) I felt it all the time, the baggage (my own)... the torment, the throe, the hunger for life. The spasm, the sudden constriction of my hollow heart... How unique... vitalthought... but I didn't think then what were the problems my problems and how to resolve them I do now I did I resolved... </div>Wed, 10 Oct 2007 12:32:00 +0200antigovernment0@gmail.com (crima)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=7634404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=214474&blog=7634404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=6927755<div align="right" dir="rtl">Dreams scattered on the floor… Trying to find the right way to follow, but I am young, too young to know what the future holds for us all. Pursuit your dream that is what they all say, but what if this dream means that I have to walk away? הווה בונה עתיד יש בי אופטימיות ונכון שבחיים צריך לוותר לפעמים על דברים קטנים <P class</div>Mon, 09 Jul 2007 17:58:00 +0200antigovernment0@gmail.com (crima)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=6927755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=214474&blog=6927755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=6907899<div align="right" dir="rtl">אז אני נמצאת אצל דוד שלי Uncle Sam The Big Nation &gt; America ודיי בודד לי פה אני בלי חברה טובה מרגישה שאני מפסידה את כל הקורה בארץ, עם כולם וזה לא שאני מתגעגעת ספסיפית למשיהו מסויים [חוץ מהבוב שלי] זה פשוט לסביבה חסרת השמנים מלאת העיברית העצבנות הלחץ ימי שבת בבוקר שהרחובות ריקים השינה במכונית ליד האדם שאני אוהבת... I miss that someone </div>Sat, 07 Jul 2007 08:21:00 +0200antigovernment0@gmail.com (crima)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=214474&blogcode=6907899http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=214474&blog=6907899