http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041Analyze Me And Find All My Weakness. Then Kill My Character With Your Words And Acts, And Don't Forget To Keep Loving Yourself As U Do All That- 'Cause This Is Just What U All Do, All The Time. heCopyright 2026 EnigmaTaboo. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041http://f.nanafiles.co.il/upload/22006/IsraBlog/212041/misc/4950922.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041&blogcode=4193414<div align="right" dir="rtl">"הכאב הכאב נוצר למען פיתוח הערכה אצל בני אדם,שכואב לבני אדם מכל סיבה שהם,הם קולטים כמה היה טוב לפני,ומעריכים את זה" אולי אני דפוקה,אבל אצלי זה לא הערכה שזה מגיע לכאב נפשי-זה שנאה כל יום בחיים שלי אני מסתכלת עליו כאילו הוא היום האחרון,אבל למען האמת ברובם אני באמת מקווה שהוא יהיה ככה אני נגמרת,מבפנים אני מרגישה שכל טיפה של רגש אנושי נידפים ממני בעודי מנסה להתחשל,ואוגרת כוחות אני הופכת להיות ליותר רעה,יותר זניחה,יותר שקטה,והרבה אבל הרבה פחות אנושית וזה מוזר,כי אני הבנאדם הכי אנושי בעולם <P class=MsoNormal dir=r</div>Sun, 18 Jun 2006 00:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (EnigmaTaboo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041&blogcode=4193414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=212041&blog=4193414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041&blogcode=3390158<div align="right" dir="rtl">אני עכשיו באמצע משהו,משהו שמהווה חלק נורא חשוב בחיים שלי-כי אני סוף סוף עושה משהו שאני נורא אוהבת,סוף סוף משהו שאני באמתי אוהבת,אחרי לבטים של שנים בין כל כך הרבה תחומים ודברים שהשתתפתי בהם והרבה זמן של ציפייה דווקא עכשיו אני מתחילה לקבל את הדברים שאני כל כך רציתי בחיים שלי,לפחות הטכניים.. וזה כל כך גורם לי להיות שמחה,מאוד שמחה,אני כמעט מאושרת וזהו,שזה פשוט לא! אני באמת חיה את החלום,אבל בדרך מתפקששים דברים-שזה מעצבן-ואתה מגלה בעצם במי לבטוח ובמי לא ואז באים המילים הכי קשות מבנאדם שאתה מצפה ממנו לעזרה,והוא שם זין עליך,על כל מה שאתה חושב ומרגיש..לא שאני כזה מתפלא,פשוט עכשיו? <S</div>Wed, 15 Feb 2006 15:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (EnigmaTaboo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041&blogcode=3390158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=212041&blog=3390158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041&blogcode=3304459<div align="right" dir="rtl">מהם כאב וייאוש? אני חושבת שתשאלו כמה מהאנשים שחיים פה,הם יגידו שזה נוצר מפחד,בעצם-פחד שיפגעו שביקר להם,פחד מתמיד שלא עוזב אותם. הורים-שלא יפגעו בילדים שלהם,כאלה אשר הם אוהבים מאז שנולד לך ילד אתה הכי פוחד שיקרה לו משהו לבן זוג שלך,ואם הוא כבר לא נמצא או בכלל לא היה מהתחלה,הרי יש את הפחד שיפגעו בן שלך שיקירך,בזה שהתאמצת כל כך לגדל להשקיע לאהוב לעשות אותו. ושתדע שהוא נמצא בסכנה בגלל משהו או מישהו אחר-תעשה הכל כדי למנוע זאת,הרי הוא הדבר שברגע שיקרה לו משהו-חלק גדול ממך ימות. ואולי זה לא חלק כל כך אנוכי,אולי זה כי אתה מאוהב בדבר הזה בצורה כל כך בלתי נשלטת שאתה פשוט מתחרפן מהרעיון שהוא יעלם,לא בגלל מה שיקרה לך בעקבות,אלא בגלל שאתה לא רוצה שהוא,בתור בנאדם,יעזוב את הארץ בלי לעשות משהו. גם אתה כהורה וגם הוא רוצים שהטיפול המסור וכל העבודה יגיעו לנקודה שיום אחד שהכל ישתלם-שיחיה באושר ועושר. אבל מה בדיוק קורה לפני? <SPAN lang=HE style="</div>Wed, 01 Feb 2006 16:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (EnigmaTaboo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=212041&blogcode=3304459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=212041&blog=3304459