http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924heCopyright 2026 think so. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=8047726<div align="right" dir="rtl">כשמגיעה ילדה חדשה לכיתה, האם תנסי להכיר אותה?כן, למה לא?האם אי פעם הביכו אותך בפני כל בית הספר?ביסודי.......האם מורה אי פעם העליב אותך?לא שזכור לי, כנראה שגם אם היה משהו כזה זה לא ממש פגע בי.קרה לך שנרדמת בשיעור?כה חחחיצא לך להעביר פתק פרטי והמורה תפסה אותך והקריאה את הפתק לכל הכיתה?לא נראה לי.האם קרה שנקרעו לך פעם הכפכפים באמצע יום לימודים והיית צריכה לסתובב כל היום יחפה?נופאיבדת פעם ספר לימוד? נראה לי שכןהאם יצא לך להגיש עבודה ולקבל בה 0 בגלל שלא הבינו את הכתב שלך?חח לאהאם שברת פעם כיסא או שולחן?לא... אני ילדה טובה XDראית פעם מורה עם &quot;חנות פתוחה&quot; ולא אמרת לה כלום?אממ כן! חחולסיום.. האם את אוהבת ללכת לבית ספר?יאפ :]</div>Wed, 28 Nov 2007 19:57:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=8047726http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=8047726http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7919996<div align="right" dir="rtl">יש בי תחושה של נוסטלגיה היום. אני נזכרת פתאום במה שהיה לפני שנתיים, ואני מרגישה שהמעגל הזה עדיין לא נסגר. והמעגל השני, אני חושבת שהוא נסגר. או שהוא במצב של הראשון. עכשיו הכל טוב, אבל לפעמים, רק לפעמים אני נזכרת... וטובעת בזכרונות האלו. הזיכרונות האלו מופיעים לעיתים רחוקות יותר ויותר, ואולי מתישהו אפילו יעלמו, ואלי אפילו טוב שכך, צריך לחיות בהווה ולא בעבר. אבל אני לא רוצה לשכוח לגמרי. כל זה חלק מהחיים שלי, ואני רוצה לזכור את הרגעים האלו, אפילו אם חלקם היו קשים עבורי,אבל אני רוצה שהזיכרונות האלו לא יפגעו בי שוב. הם לא יפגעו בי שוב. </div>Wed, 14 Nov 2007 17:43:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7919996http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7919996http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7445835<div align="right" dir="rtl">אני לא אמורה להקדיש לזה פוסט, ואני גם לא אעשה את זה...</div>Fri, 14 Sep 2007 19:18:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7445835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7445835http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7434659<div align="right" dir="rtl">המטרות לשנה הזאת: *למצוא חבר רציני. *ללמוד לפסיכו ולהוציא ציון טוב [:\ למה נראה לי שאני לא אצליח]. *להחליט איפה לשרת בצבא. *לעבור את הבגרויות של השנה בשלום. *ללכת לרקוד איפושהו. *עם חבר. *שופינג. *להנות. *להזדיין. *לנסות אנאלי. *69. ***שחייה לילית בעירום. *לצאת לאנשהו. *להוציא רישיון! *לא להשתמש הרבה באיפור. עד כאן, אולי אני אוסיף עוד כמה... שנה טובה שתהיה! :) </div>Thu, 13 Sep 2007 10:49:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7434659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7434659http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7274754<div align="right" dir="rtl">האם את מאמינה במשפט: &quot;חייך אל העולם והעולם יחייך אלייך בחזרה&quot;?רק לפעמיםאם כן - האם את ממשת אותו?קורה... :)האם יש לך משפט אחר, שהוא מוטו לחיים?הכל מסתדר בסוף, ואם עכשיו לא בסדר, אז זה לא הסוף.האם את אוהבת את החיים?מאוד!!!האם בד&quot;כ את מסתכלת על חצי הכוס המלאה?תלוי במקרה, אבל משתדלת להיות אופטימית.עד כמה מלאה הכוס שלך?חסר בה רק דבר אחד...האם את יותר מחייכת או יותר בדיכאון?מחייכת המוןכמה פעמים ביום יוצא לך לומר למישהו שאת אוהבת אותו?נקסט...במידה וחברך נפרד ממך, האם את מקבלת את זה ברוח של &quot;הכל לטובה&quot;, או בוכה במיטה במשך שבועיים?משתדלת לקחת בקלות, בד&quot;כ גם מצליחה :)בקיצור - האם לדעתך את חושבת שאת אופטימית?יאפ :)</div>Wed, 22 Aug 2007 16:33:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7274754http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7274754http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7192717<div align="right" dir="rtl">בחיים יש שני סוגים של מקרים: 1. מקרה שאתה יכול להשפיע עליו, ולגרום לו לקרות, או לא לקרות. אתה יכול לשלוט במצב, אתה רק צריך לדעת איך. 2. המקרה השני הוא מקרה שמתוכנן מראש, ולא משנה מה תעשה, הוא יקרה. המקרה הזה נקרא גורל. אז לפעמים הוא יכול להיות נחמד ולהביא למצבים נפלאים, ולפעמים להפך המוחלט ממה שהיית רוצה. החיים יכולים לזרוק אותך לכל כיוון, בלי שאתה תוכל לעשות משהו, יש דברים שלא תלויים בך. אבל יש משהו שאתה יכול לשלוט בו, אפילו במקרה הזה, והוא הגישה והתגובה שלך לכל ההפתעות שיש לחיים לתת לך. זה כמו תסריט שנכתב - האירועים בו יקרו כמו שהם אמורים, אבל הדמויות יכולות לקבל כל דבר בצורה שונה. העיקר להיות רגועה...</div>Sun, 12 Aug 2007 13:13:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7192717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7192717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7189342<div align="right" dir="rtl">אני סוגרת הרבה מעגלים בזמן האחרון. מעגלים שנפתחו לפני הרבה זמן, ועכשיו נסגרו. אני מרגישה קלילות עכשיו וטוב לי, אבל אני כבר רוצה להתחיל בפתיחתם של מעגלים חדשים, והפעם מוצלחים יותר, ומנוסים יותר. יש שני מעגלים עיקריים שסגרתי, או יותר נכון, הם סגרו אחד את השני: 1. המעגל הראשון נפתח לפני כשנתיים. התאמנתי במקום כלשהו, והיו שם בחורים שמצאו חן בעיניי, נהגתי להתכתב עם חלקם מידי פעם. יום אחד לפני ט"ו באב, זה היה ב 2005, אחד הבחורים שולח לי הודעה ומציע להפגש. נורא התלהבתי. לא הייתי מנוסה כל כך עם בנים, אבל נמשכתי אליו ורציתי לבלות איתו. קבענו להפגש בשעה מסויימת. הוא איחר. בהמון זמן. הוא התקשר כמה דקות לפני שהיה אמור להיות במקום ואמר שהרגע התעורר, אז הוא יאחר. התייחסתי לזה בסבלנות, ורציתילהנות מהיום הזה, לא נתתי לזה להרוס לי. כשהוא הגיע היה שקט, באנו אליו. היינו אצלו וקרו דברים שלו ציפיתי אליהם, שמתי לב שאני מאוד נמשכת אליו, אבל ידעתי ששום דבר לא יכול להיות בינינו, פשוט לא התאים.בילינו ביום הזה בערך 3 שעות ביחד. חזרתי הביתה מחוייכת ונלהבת. אחרי זה הוא התחיל לסנן אותי, בהכחשה. או לפחות זה מ</div>Sat, 11 Aug 2007 23:38:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7189342http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7189342http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7162891<div align="right" dir="rtl">היום ראיתי מישהו, שלא ראיתי בערך שנה וחצי. ואהבתי אותו בצורה מטורפת. רק לא מזמן התחיל קצת לרדת לי ממנו. ולא ראיתי אותו שנה וחצי. והיום פתאום ראיתי. וזה היה מוזר. מסמנת את היום הזה. :))</div>Wed, 08 Aug 2007 23:29:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7162891http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7162891http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7146757<div align="right" dir="rtl">כיצד את מפייסת מישהו שפגעת בו?מדברת איתו רגיל, או מבקשת סליחה, ואז ממשיכה לדבר רגיל או קצת יותר שקטה, מחכה שההרגשה שמשהו לא בסדר תחלוף לבד, ואז מתנהגת רגיל :)כשמרגיזים אותך או מעליבים אותך מה תגובתך? איך את מגיבה?הרבה פעמים אני אומרת הרבה דברים שעוברים לי בראש באותו הרגע ומוציאה על הבנאדם את העצבים, אבל אני אף פעם לא נוטרת טינה. אני יכולה ממש להתעצבן על מישהו, אבל זה מין אש כזאת שנדלקת לרגע ואז נכבית.מה הדבר שהכי מעצבן אותך, שאחרים עושים לך?יש את האנשים האלה, שחושבים שזה מגניב לעשות לי את הדברים שהם יודעים שמעצבנים אותי. כנראה כי הם חושבים שככה יקבלו יותר צומי, והם גם מקבלים אותו, רק שאיתו הם מקבלים גם עוד הרבה מילים...איך תגיבי על הדבר הכי מעצבן הזה, והאם תסלחי?אני מניחה שאם זה סתם משהו מעצבן, אז אני אכעס ואגיד לבנאדם מה אני חושבת עליו וכנראה במילים לא הכי יפות, אבל אני אסלח, וכנראה מהר.כשאת ממש שמחה מה צריך לעשות בשביל להעכיר לך את השמחה?מה זה להעכיר? :Xמה מצב רוחך בדרך כלל?כללללל הזמן משתנההאם מצב רוחך משתנה הרבה?אהאבאיזה מצב רוח את הכי אוהבת להיות?כשאני מרגישה שאני עושה את הדברים ה</div>Mon, 06 Aug 2007 22:13:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7146757http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7146757http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7139709<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון, כשהפסקתי את זה, לגמרי.אבל למה אני מתגעגעת? ולמה זה מגיע עכשיו? אולי בכל זאת הייתי צריכה להיות סבלנית יותר, וזה היה בא לבד? אבל זה לא היה בא, הוא יותר מדי אהב את קלילות הזאת, כשהוא לא מחוייב לכלום, ובכלל, הוא אף פעם לא רצה שום דבר רציני איתי. ואני? אני מתגעגעת. הוא מר שלא נדבר, לפחות לא בזמן הקרוב. למה? כי אמרתי שזה נגמר. ובשבילו? אין סיבה כנראה להמשיך לדבר איתי אם לא יוצא לו מזה שום דבר. איך אני בכלל יכולה להתגעגע למישהו שאף פעם לא היה רציני איתי? שכל שיחה שלנו, אפילו על דברים רציניים הייתה שיחה של "בצחוק". ואיך אני יכולה בכלל להתגעגע אליו? או יותר מזה, איך אני יכולה בכלל להמשיך לחשוב עליו, להזכר בפגישות איתו ובדברים המטורפים? ואיך אני יכולה להנות מהזיכרונות האלו, כשאני כל כך מתגעגעת אליו? ואיך עמדתי על שלי, ואמרתי לו לא? איך מצאתי את הכוחות לזה אז? ואיך זה שלאט לאט מתחיל להיות יותר ויותר קשה להתרגל לעובדה שזהו? אז נשאר לי לנחם את עצמי בזה שזה ממילא היה נגמר, ואם זה היה נגמר מאוחר יותר, זה כנראה גם היה קשה יותר. וגם בזה שהוא ממילא לא רצה שום דבר</div>Sun, 05 Aug 2007 23:19:00 +0200Julia2190@yandex.ru (think so)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=210924&blogcode=7139709http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=210924&blog=7139709