<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אישית לוחצת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 נטע ד. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אישית לוחצת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/12006/IsraBlog/209763/misc/4878012.jpg</url></image><item><title>מארק אמר להרים ידיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10965390</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הצייתנות העיוורת של אומת הגיקים ראויה לציון. מארק (צוקרברג) אמר לרשום כתובות בפייסבוק ומיד התעוררו מאות אלפי אנשים מוקדם מאוד בבוקר, או הלכו לישון מאוחר מאוד בלילה, רק כדי להלחם על וריאציות מקוריות של שמם בתוספת 1, 2 או X וכדי לחזור לספר לעולם שכבשו את היעד. לא יודעת מה איתכם, אני שונאת להרגיש כמו פיון מאולף של מותג חזק, שלא לומר תאגיד עשיר.

ספק שמדובר במהלך מבריק שיווקית מבחינת פייסבוק. פיצ&apos;ר בסיסי שמיזמי פאר (צנועים) כמו ישראבלוג מחזיקים כבר שנים - כלומר URL אישי בשיטת הסלאש - מוצג לפתע כשיא חדשני, פסגת הייפ קוסמת ונוצצת. רק לדבר אל האגו וליצר התחרות האנושי וכולם שם, בין אם הם עיוורים למניפולציה או צוחקים על עצמם כל הדרך לרשת. 

השאלה היא, כמובן, לשם מה זה טוב. והתשובה ברורה: לקידום יחסי הציבור של פייסבוק. נכון, זה נחמד לכרטיסי ביקור ומאפשר לשלוח כתובת פשוטה למתעניינים, אבל פה בערך זה מסתכם. צוקרברג ורבים מכתבי הטכנולוגיה יגידו לכם שהכתובות המקוצרות והמותאמות אישית מספקות מיני שדרוגים,אבלחזון אחרית הימים שהם מבטיחיםלא ממש יתגשם:

• חיפוש אנשים:לא יהיה פשוט יותר,כי לא תוכלו לדע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Jun 2009 20:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10965390</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=10965390</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10908496</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 May 2009 20:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10908496</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=10908496</comments></item><item><title>פראפרזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10429901</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעלטת 2009

אם יראוני חייל ואומר חייל יאמרו ילד.

אם יראוני בית ואומר בית יאמרו מטרה.

אם יראוני פשע ואומר פשע יאמרו אינברירה.

אם יראוני ילדה ואומר ילדה יאמרו צלף.

אם יאמרו צלף ואומר ילדה יאמרו בגידה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Jan 2009 00:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10429901</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=10429901</comments></item><item><title>על השחיטה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10423967</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם יש בכם אל, ולאל בכם נתיב, ואני לא מצאתיו

ד&quot;ר אבו אל עייש מספר לשלומי אלדר בשידור חי שבנותיו נהרגו בהפצצה בעזה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Jan 2009 18:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10423967</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=10423967</comments></item><item><title>גבעת בניהו אינה עונה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10418318</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. 19 יום אני מתבחבשת עם המלחמההאכזרית הזו ולא מצליחה לכתוב כלום.מה יש להגיד?ואיך אפשר לשתוק?






2. הדיון על מלחמות, כמו על כל דבר בעידן הדיגיטציה והקומוניקציה, אינו נפרד מהדיון על התקשורת שמכסה אותן. והפעם מכסה מתמיד. בקושי מותירה סדק שדרכו יציץ מה שאינו דברור מתלהם של צה&quot;ל או נרטיב האנחנו צודקים - אנחנו קורבנות - רוצים להשמידנו - זכותנו להרוג ולהשמיד ולאבד.

דובר צה&quot;ל עושה עבודה מצוינת של מכונת מלחמה מיומנתשאינה עוצרת לשאול או להשיב על שאלות, והתקשורת נעתרת. נזהרת בכבוד המשפחה הלוחמת. מצייתת בהכנעה מכל הסיבות הרעות: מלחמה זה רייטינג, העם שטוף רוח קרב פשיסטית, סרטוני דו&quot;צ זה בידור לא נורמליועבודה עיתונאית אמיתית(כזאת שלא מגיעה במייל ממשרד פרסום, יחצ&quot;ן או דובר) -דורשת מאמץ, השקעה ומשאבים. יותר פשוט לצטט הודעות. ולפרסם סרטוניםמרגשים של מטוסינו. וכוחותינו.וילדינו. ומי שמעז לצייץ הוא בוגד. 

סטודנטיםלתקשורת עוד ימדדו כמה דקות הוקדשו בשידורי המלחמה הזאת למה שקורה לאוכלוסיה האזרחית בעזה (תמונות קשות, לא חבל לקלקל את הרייטינג והמצברוח לכולם?) וכמה קושקשו עם קצינים בדימוסוכתבות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Jan 2009 23:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=10418318</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=10418318</comments></item><item><title>אינגליש סייטס פור ורי אימפורטנט איזראליז</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9996077</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנה לכם ראשיתה של אופנה מעצבנת, מתבטלת וקרתנית: אתרים באנגלית לאירועים ישראלים, בישראל, עבור ישראלים (ונכון, גם עבור כמה אורחים רמי דרג מחו&quot;ל). זה התחיל באתר של ART TLVאירוע האמנות השאפתני המפאר בימים אלה את חוצות העיר העברית הראשונה, אתר שכולו אנגלית. 

נכון, זהו אירוע בעל גוון בינלאומי עם אוצר (אנדרו רנטון)תוצרת חוץ ואמנים אורחים מרחבי העולם, ובכל זאת ההתבטלות העצמית שאופפת אותו צורמת מאוד. החל בשם (ART TLV), דרך התוכנייההמחולקת בביתן הלנה רובינשטיין (שרובה באנגלית) וכלה באתר. האם לא הספיק התקציב לגירסה עברית מקבילה? ברור שהספיק. מדובר בהחלטה יומרנית ובמקרה של אמנות יש לומר גם אליטיסטית. גורו לכם פשוטי העם, נבערים ורפי שכל. זו אמנם העיר שלכם וחלק מכספיהמסים שלכם,אבל אמנות דורשת מבחני קבלה.&lt;SPAN l&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Oct 2008 00:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9996077</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=9996077</comments></item><item><title>אל תתנו להם דגים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9426879</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שבועיים אחרי שהגיע, הדג שלה מת. בבוקר מצאתי אותו שוכב בתחתית האקווריום, לא צף ולא נושם. מזל שהיא לא היתה כאן, ישנה אצל אבא שלה, אחרת היינו צריכות לעשות לוויה ולדון שוב בעובדות החיים לגיל ארבע, ככה על הבוקר, לפתיחת השבוע. הפעם פשוט שפכתי אותו לאשפה, עם החצץ מהפלסטיק, ויאללה לפח שלמטה. 

לפני שבוע, כשבנזוגו התפגר, אמא שלי היתה כאן. הגענו שלושתנו אחרי הצהריים ומצאנו אחד שוחה ואחד נטוי על צידו כמו ספינה טבועה. זה לא שהקונספט הזה חדש לה לגמרי. נמלים ועכבישים מתים ומומתים כאן מדי פעם. גוויית ג&apos;וק אחד שכבה בחדר המדרגות אולי שבוע חרף הניקיון התיאורטי שעליו ממונה גברת ועד הבית. בכל מקרה היא לא שאלה הרבה שאלות. בעיקר מה נעשה איתו. ואמי הפדגוגית החליטה על לוויה בחצר. &quot;טקסים זה חשוב. זה נותן משמעות&quot;, הודיעה לי וירדה איתה למטה. 

אחרי רבע שעה הן חזרו עם קן ציפורים שמצאו בגינת הבניין המוזנחת והראו לי מחלון הסלון את הקבר הטרי. בלאטה שבורה ועליה פרח. עכשיו נקווה שהשני יחיה, אמרתי לה. שהוא לא ימות לנו גם. &quot;מה, אי אפשר לקחת דגים לבית חולים?&quot;, היא שואלת. לא. אי אפשר. ועברה לסדר היום. רק אני התחלתי לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Jun 2008 00:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9426879</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=9426879</comments></item><item><title>60ogle ישראל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9151622</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זו רק אני או שגם לכם היה בראש דודל בסגנון הזה ליום העצמאות:
(וסליחה על כישוריי הגרפיים המוגבלים)

 
בעוד שבגוגל ישראל, אחרי כל הצלצולים של תחרות העיצוב &quot;ישראל שלי&quot; 
הלכו אתמול על העיצוב הסטנדרטי:



(אגב, העיצוב הזוכה בתחרות יפורסם רק ב-30 ביוני) 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 May 2008 10:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9151622</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=9151622</comments></item><item><title>הקפה ש(אולי) לא הכרתם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9086988</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא יודעת למה בדיוק התכוון ירדן לוינסקי כשקרא לקפה דה מרקר &quot;שכונות העוני החדשות&quot; אבל זה התחבר לי מצוין עם התחושה שעלתה מביקור שעשיתי לאחרונה בחצרות האחוריות של האתר, שחודשים רבים לא טרחתי לדגום (למעט רסיסי ולווט). כמובן שלטעון שהקפה הוא אתר היכרויות זה טריוויאלי, אבל הוא יותר מזה - הוא ישראבלוג למבוגרים, אם להתייחס לישראבלוג קודם כל כאתר תמיכה הדדית לבנות (ובני) עשרה, התייחסותסטריאוטיפית שמפספסת הרבה ובכל זאת עוזרת להבהיר משהו. 

בזמן שעבר התאכלסה השכונה הזו בצפיפות באנשים שגילו את המרחב הווירטואלי הנרקיסיסטי שמספקים בלוגים, ומדהים לראות כמה נשים בנות 40 פלוס דומות לבנותיהן התיאורטיות בנות ה-14. בגלל שאני פחדנית עלובה לא אקשר לדוגמאות ספציפיות, אבל הכרמל הבאה שחוקרת בלוגרים בגיל העמידה, שנייה לפני שהפורמטיקרוס, שתעבור אצלי לקבל קישורים:
פרצופים משוכפליםכטפט רקע, מגוון סמייליזוגליטרים וורוד בזוקה מהבהב, חיבוקי ונישוקי ותאהבו אותי מייד ועכשיו, ואם אפשר גם תשאירו כוכב. וכמובן תובנות שחוקות (בדרך כלל) על יחסים. 

כמובן שיש גם תוכן איכותי בקפה. אבל המאסה זזה לכיוון שתיארתי ככל שמצטרפים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Apr 2008 00:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=9086988</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=9086988</comments></item><item><title>עוברת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=7057227</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ארזתי את עצמי ועברתי לכתוב בבלוג חורים ברשת, יחד עם גל.
תודה לכם שביקרתם, קראתם והגבתם. אתם מוזמנים בחום!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Jul 2007 13:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נטע ד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209763&amp;blogcode=7057227</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=209763&amp;blog=7057227</comments></item></channel></rss>