http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025heCopyright 2026 Karina Who?. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=10809829<div align="right" dir="rtl"> "If you won't save me please don't waste my time" לא יודעת מה גרם לי אחרי יותר מחצי שנה לחזור לפה... אבל נראה לי אני שדי התגעגעתי לפה. ... חחח פאק איזה מחסום. פעם הייתי מקלידה פה חופשי עכשיו אפילו זה לא. אז איך משתחררים ממחסום כתיבה? שיהיה ערב נעים ושבוע נעיםעוד יותר. עד כמה שזה אפשרי. :) </div>Sat, 02 May 2009 20:01:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=10809829http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=10809829http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=9419622<div align="right" dir="rtl">תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה. תתארו לכם קצת אושר כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן. תתארו לכם באמצע יום יפה שמיים מעליכם, האהבה איתכם. תתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימה מה שחסר שוב מיתמלא, מה שהיה פתאום ישנו. תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות... כמה זמן לא הייתי פה, טוב לחזור 'הביתה' לפעמים... "והיא מלאת השתקפויות של עצב ושמחה..."</div>Sun, 22 Jun 2008 00:40:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=9419622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=9419622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=8549495<div align="right" dir="rtl">דברים קורים תמיד בזמן נכון באים הולכים בין ההמון את עיני תראי, הוא מגע מקרי בי ניסים קורים, הכל עוד אפשרי האם פתאום את תעברי כל הנקודות כבר מתחברות לקו משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו. ... תודה, תודה שנתת לי את היכולת לראות דברים שלא כל אחד מסוגל לראות. זה מרגיש לי כ"כ נכון ללכת בדרך הזאת שמעט מאוד הולכים בה. לימדתם אותי שלהאמין ולהקשיב לרגשות זה הכי חשוב. ובעיקר, תודה על כל הסימנים ששלחתם ועדיין שולחים כשאני צריכה. עכשיו אני יודעת שהדברים שלא הגיונים לראש ולמציאות, דווקא מאוד הגיונים ללב ולחיים שונים מהרגיל אז אולי לפעמים להיות שונה פנימית זה דווקא כן טוב. למה דווקא פרחים צהובים? כי זה הסימן הראשון והמשמעותי ביותרשקיבלתי. :) </div>Fri, 01 Feb 2008 21:13:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=8549495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=8549495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=8331498<div align="right" dir="rtl"> כשאתה שלם עם עצמך, אתה שלם עם כל העולם! "ואני יודעת שבים יש גל אחד שהוא שלי, ועץ אחד שהוא שלי וכוכב אחד שלי וילדה קטנה שהיא שלי וחתיכת שמיים" די לעצב, אני בוחרת להיות עם חיוך על הפנים. העולם הזה כ"כ מעבר למה שהוא נראה, רק תביטו בעומק עליו ותבינו על מה אני מדברת. </div>Tue, 01 Jan 2008 21:21:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=8331498http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=8331498http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=8307787<div align="right" dir="rtl"> ! &#1089; &#1085;&#1072;&#1089;&#1090;&#1091;&#1087;&#1072;&#1102;&#1097;&#1080;&#1084; &#1085;&#1086;&#1074;&#1099;&#1084; 2008 &#1075;&#1086;&#1076;&#1086;&#1084; או בתרגום חופשי: בברכת השנה החדשה2008 הקרבה ובאה! איזו כונפה יצאתי XD KARUSA 3&gt;</div>Sat, 29 Dec 2007 21:19:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=8307787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=8307787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7948763<div align="right" dir="rtl">זהו. החלטתי שיותר אני לא אכתוב כאן כי כבר אי אפשר באמת לפרוק. אני לא מתכוונת להעביר את המספר של הבלוג כי זאת אף פעם לא בעיה לעשות חיפוש ולמצוא אבל אני גם לא מתכוונת למחוק כמעט שנתיים שכתובים כאן. הבלוג הזה ישאר וזה יהיה הפוסט האחרון שלו, אני יכנס לפה מדי פעם סתם להציץ ולהיזכר בכל מיני פוסטים שכתבתי מפה כבר אני יפתח בלוג חדש לגמרי ואנונימי שאנשים מעטים ידעו עליו, ואז אני ירגיש באמת פריקה שלמה ולא חלקית מהלב ומהראש. כמה שחשבתי שאני לא בן אדם של בלוג מסתבר בסופו של דבר שכתיבה זה דבר ממכר אשכרה. לפעמים יוצא לי לחשוב "וואי זה יהיה שיר טוב לשים לבלוג" או "וואי צריך לכתוב על\את זה בבלוג" וכל מיני כאלה. אבל אף פעם אני לא ימצא את עצמי מול דפים פורקת רגשות, אולי מהסיבה שאני יודעת שאף אחד לא יוכל להתחייס לזה אז מה שווה? כבר אמרתי לפני כמה פוסטים שאני לא בנאדם של פריקה בלי שזה ישנה משהו. אז פרקתי,הוצאתי אבל עדיין הכל נשאר כמו שהיה. לא מתאים לי ככה. אז יאללה חברים אני יעוף לי לעצב וכל השטויות. אני יתגעגע אלייך, עד כמה שזה נשמע פאטתי אבל אני נקשרתי לבלוג הזה מכמה סיבות, ואני</div>Sun, 18 Nov 2007 11:21:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7948763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=7948763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7870985<div align="right" dir="rtl">איך? איך אני נכשלת במקום בו כולם מצליחים ועדין לא טוב להם? למה באיזשהוא שלב אני מפסיקה להאמין להכל ומחשיבה את עצמי לפאטית ומפגרת? כי אני כזאת. היצור הכי מפגר ופאטתי בעולם, אחת שעובדת על עצמה בעיניים, מוכרת לעצמה סיפורי אגדות שבחיים לא יקרו לה ולא קרו מהסיבה שלא רציתי לגמור כמו כולם. חיה בבועה המסריחה של עצמה ולא יוצאת ממנה, מושפלת,מוכנעת,כואבת,בוכה מבפנים ועם חיוך שמסתיר הכל. העיניים הם הראי של הנשמה אה? לא. ואני מנחשת מה חושבים המעטים שקוראים את זה, "אוי כמה היא יכולה להיות בדיכאון ולהתלונן?!" אז זין. זה שלכם יש איפה לפרוק את הדיכאון שלכם או שאתם מכחישים אותו זה לא אומר שכולם כמוכם. הלוואי וההורים יודיעו שנוסעים מפה, עם כל הכאב של עזיבת חברים ומקום יותר כואב להישאר ולהישבר כל פעם מחדש כשאת רואה את אותם האנשים שמכאיבים לך בלי לשים לב אפילו. בלי לחשוב אפילו שאת שם חושבת רק עליהם ורוצהלראות רק אותם. והכי עצוב? שזה באמת ברבים. שנה מקום-שנה מזל? למה זה לא יכול להיות גם תקף בשבילי? אני חושבת שזה אחד הפוסטים האחרונים לבלוג. זתומרת בתור המספר הזה. No one knows wha</div>Thu, 08 Nov 2007 20:43:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7870985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=7870985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7703536<div align="right" dir="rtl">בין שני לשלישי אתם טסתם לקנדה, לשנה-שנתיים. אין לכם מושג כמה געגועים כבר מציפים אותי אליכם אבל אני מקווה שיהיה לכם הכי טוב שרק יכול להיות לא משנה היכן תהיו! רק כשראיתי אתכם בפעםהאחרונהלתקופה הזאת בנתב"ג קלטתי שוואי, אתם לא הולכים כבר לגור שכונה מתחתינו ולא תבואו כל סוף שבוע לקפה-סיגריה-מרפסת. זה שקלטתי זה לא אומר שעדיין עיכלתי את זה. אפילו בלילה בדרך חזרה הביתה חיסלתי לאמא את כל חבילת הטישו שלה, ובבוקר כבר כשבקושי נרדמתי מכל המחשבות של -עכשיו הם כבר בטח במטוס- -עכשיו הם בטח ממריאים- עד כמה שזה ישמע פאטתי, אפילו לקחתי את הכרית שבחדר שלי עם התמונה של שניכם שהבאתם אחד לשני באיזה יום אהבה, וישנתי מחובקת איתה. משום מה זה היה כ"כ בסדר אם לא הייתם באים אלינו או שהייתם נוסעים לחופשה וזה לא הזיז לי הרבה, אבל עכשיו כשאני יודעת שאתם אי שם בקנדה פתאום זה כ"כ מזיז לי, פתאום מתחשק לי כרטיס טיסה לקנדה פתאום מתחשק לי להיות איתכם בכל שניה. כמו שאמרו עוד הרבה לפנייך וכמו שאמרת סלבה "אתה מבין שמשהו חשוב לך רק אחרי שזה כבר לא איתך." בקיצור,השורה התחתונה היא שאני מתגעגעת אליכם בדרך שאי</div>Thu, 18 Oct 2007 21:01:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7703536http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=7703536http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7639191<div align="right" dir="rtl">כמה פעמים באה אליי המחשבה של לסגור את הבלוג.. אבל אני לא יכולה פשוט למחוק שנתיים מהחיים שלי,מהזיכרון שכתוב. אבל כן זה די נמאס שאנשים שואלים שאלות בקשר "לפוסט" אבל כבר מזמן זה לא בלוג אמיתי, מהסיבה שאנשים שלא צריכים לקרוא פה קוראים כולל משפחה. אני כבר לא יכולה לכתוב פה כל מה שמציק לי הלב...גם אם זה הדברים הכי שטותיים שיש. אבל גם מצד שני חשבתי על זה, אי אפשר באמת להסתיר בלוג אחרי שכבר קראו בו הדרך היחידה היא להתחיל דף חדש ומה יעזור לי בעצם בלוג אנונימי? אז אני יפרוק והכל אבל שום דבר לא ישתנה. נכון שיש את האלה שלהם מספיק לפרוק וזהו... אני לא יכולה לפרוק לחינם שיהיה סתם כתוב על דף אינטרנט ולאף אחד לא יהיה יחס לזה. כן, אני ילדה מתוסבכת אני יודעת. כבר מזמן אי אפשר להוציא פה על שנאה ואהבה על המחשבות שרצות בלי סוף בראש על החיים בכלל. כל התיאוריות,כל הספקות,כל הטימטום,כל החכמה... זה פשוט כבר לא מקום לכאלה דברים, ואם כבר לכתוב על משו שיושב על הלב אז צריך לעשות את זה בדרך הכי עקיפה שיש בלי שבכלל יבינו על מה מדובר. כי מה שבטוח דבר אחד למדתי על החיים וזה שאסור להיפתח לכל אחד בכל</div>Wed, 10 Oct 2007 20:02:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7639191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=7639191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7596340<div align="right" dir="rtl">מחר סחנה...ומי ערה בשעות כאלה אם לא אני?! הו וול, נשרוד. טוב נו אני מניחה שהגיע הזמן לעדכן קצת לפחות על החופש. הממ לא משו מיוחד, יום שלישי הייתה חתונה לבת דודה שלי...כלה מדהימה פשוט! *בחייהת עזבו אין לי כח לעלות תמונות* וואי הדרך לאשדוד מעפולה הייתה קורעת כ"כ שאני יזכור את לכל החיים XD "אני לא מחליפה בגדים באוטו!!!" "אין לנו זמן מה את לא מבינה?!" "לא רוצה לא מחליפה בגדים באוטו!" *כעבור כמה דק'* "אמאאא המכנס לא נסגר לי ואני עם התחת לחלון ודווקא עכשיו יש רמזור אדום?! וסלבה כוסעמקרד ממני אתהמוחץ אותי!&gt;&lt;" אז בהחלט את הנסיעה לשם אני לא ישכח! ובדרך חזרה היה מצחיק... "נה דומייטה שטו יא לוך, יסבאשיי דוצ'קיי נה ברובוייו נאצ'נאט" "אבא סע כבר הוא מפחיד אותי!" *טוק טוק טוק בחלון שלידי* "טיבה נאדה ז'אניטסה" "סטאביו? יא נה דומויו XD" איכ &gt;&lt; נמנמנ אחרי שבוע היה מומולדת לפאפה ואלונה ובעלה הטרי באו אלינו...איזה קוקים הם ביחד ^^ שיהיה רק אושר ועושר. והיום גילקה באה אליי ומחר כמו שכבר הבנתם נוסעים לסחנה =] הו שיט באתי לכתוב כאן משו ונזכרתי שאיזה אח גדול קורא פה! טוב</div>Fri, 05 Oct 2007 01:41:00 +0200karinush91@walla.co.il (Karina Who?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=205025&blogcode=7596340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=205025&blog=7596340