http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675עכשיו כשאני מתחילה עשור חדש וחשוב בחיי אני מזמינה אתכם לחוות איתי את גיל 21 וכל מה שכלול בו ומסתבר שזה לא רק אוניברסיטה (או שכן?)heCopyright 2019 .Nofar H. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14937414<div align="right" dir="rtl">הייתי אתמול באירוע סגירה של ישראבלוג. היה מרגש ומצחיק וכיף מישהו יודע אם באמת סוגרים מחר או מה קורה? כי הבנתי שהדעות חלוקות אגב, בואו נשמור על קשר ברשתות החברתיות. הפייסבוק שלי- Nofar Hazut תוסיפו באהבה(: </div>Sun, 31 Dec 2017 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14937414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14937414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14936759<div align="right" dir="rtl">וואו, אשכרה סוגרים פה הא? תודה לכל מי שקרא, הגיב, תמך, חיבק. טוב, אז... הגיע הזמן לעשות גיבוי לכל מה שכתבתי כאן. מגיעה מחר לאירוע פרידה בתל אביב. את מי רואים?</div>Fri, 29 Dec 2017 16:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14936759http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14936759http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14805662<div align="right" dir="rtl">את מגיעה לדירה אחרי ספינינג. פותחת את הפלאפון. כמה הודעות בוואסטפ מחברות, קבוצות, ומאמא. אה וכמובן גם מהבחור ההוא שכבר תקופה מוכיח לך שאין יאוש בעולם. את נכנסת לפייסבוק. שלושה התראות; הזמנה לאיזו מסיבה, הזמנה לאיזה משחק (כי יש אנשים שעדיין משחקים בפייסבוק?) ולייקים על התמונה מהבריכה שתוייגת בה בצהריים. כמה בקשות חברות חדשות (כי כבר אמרתי, תמונה עם בגד ים בצהריים), ועוד איזה שתיים-שלוש הודעות בצ׳אט (אותו משפט מהסוגריים הקודמים). אף אחת מההודעות היא לא מהבחור ההוא שמעסיק לך את הראש עכשיו, וגם בלייקים הוא לא נמצא. את סוגרת את הפלאפון ונכנסת להתקלח. יוצאת, אוכלת משהו וחוזרת שוב להודעות בפייסבוק. את רואה שאחת מהן היא מהבחור ההוא שיש לך בפייסבוק כבר איזה שנתיים. מעולם לא בידיוק דיברתם, רק נפגשים פה ושם במסיבה או פאב, מחליפים חיוך או משפט וממשיכים. את יודעת שהוא לא בידיוק מעניין אותך כרגע, וכל מה שהיית רוצה זה שההוא שתקוע לך בראש ישלח הודעה. את חושבת פעמיים ולבסוף את עונה לו. אחרי כמה שעות הוא עונה שהוא היה בעבודה ומה קורה. את מבינה שהוא לא מעניין אותך באמת, אז את לא עונה. כמה ימים אחר כך הוא</div>Sun, 05 Jun 2016 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14805662http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14805662http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14580618<div align="right" dir="rtl">cus i already miss him </div>Sat, 30 Jan 2016 13:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14580618http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14580618http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14117707<div align="right" dir="rtl">אני לא מנסה להתלונן או משהו כזה, אבל אני פשוט תוהה לעצמי עוד כמה פעמיים עצם היותי אישה יגרום לי לעשות כל כך הרבה יותר מידי טעויות עם הרכב. ויודעים מה, מילא זה היה הרכב שלי, אז נגיד. עם הרכב של אבא. של אבא! כי תראו, בסך הכל העיניין הוא כזה: אם זה היה הרכב שלי, במידה והייתי עושה בו טעויות (והייתי עושה כמובן), אז זה היה נשאר ביני לבין עצמי, ואף אחד לא היה יודע מזה, ואם משהו ברכב נהרס אז מתקנים (שזה פחות כיף כי זה עולה כסף, אבל עדיין אנחנו פה ביתרון שאף אחד לא יודע מזה חוץ ממני. טוב נו, ומהמוסכניק). אחרי שמתקנים אני ממשיכה לנסוע לי ברכב שלי בסבבה ובכיף. עד לתקלה הבאה שאעשה בו (ואעשה). אבל! בגלל שזה הרכב של אבא, פה... פה יש לנו בעיה. עוד כמה פעמיים הוא יחרים לי את האוטו על טעויות לא מכוונות שאני עושה? ובטעויות לא מכוונות נכלל פנצ'ר ברכב, והפעם ההיא שחניתי לא בחניה של הבית כי, נגיד, לא יודעת... אני אישה אז אני לא יודעת לחנות בין שתי המכוניות של השכנים אז בסך הכל חניתי במקום שהוא לא החניה של הבית מה כבר יכול לקרות? גנבו את האוטו. ועל הפעם ההיא שנסעתי בערב לתל אביב עם חברות ונאבדו לי המפתחות</div>Thu, 22 May 2014 14:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14117707http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14117707http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14073723<div align="right" dir="rtl">הבעיה בזה שאתה אדיש מידי למה שקורה סביבך, היא בעצם שפתאום כל דבר נראה נורא לא חשוב. וכמו שזה נראה עכשיו, אני לגמרי במצב הזה. מצב של חוסר מודעות לחשיבות של דברים שכן אמורים להיות חשובים. כן, זהו. אני במצב אדיש כרגע. זה רע. מתי זה עובר? אני מרגישה כאילו סמסטר ב' לא התחיל מעולם. והוא התחיל כבר לפני 3 שבועות. אני כן מכינה את העבודות שחובה להגיד, אבל חוץ מזה זהו. פיזיקה, הקורס שהייתי בטוחה שהולך להיות קליל, התברר כקורס מסובך מידי. הייתי בטוחה שזה יהיה קלי קלות כי מכניקה, ומי לא יודעת מכניקה? אבל התחילו להכניס לשם אינטגרלים ונגזרות ואני תוהה לעצמי ש'הי עצור, זה לא אמור להיות בחדוא בכלל?' ואם כבר חדוא, מזמן איבדתי את זה מה שהולך שם. חדוא 2 התחיל הסמסטר עם מבחנים השוואה בין אינטגרלים, שזה בידיוק החומר שסיימנו איתו את חדוא 1, שזה בידיוק החומר שאין לי מושג מה הוא אומר. הציון של חדוא הכניס אותי לשאננות מסויימת שגרמה לי לחשוב שחדוא2 קטן עליי, וזה רע ממש, כי באמת שאין לי מושג מה קורה כרגע בקורס הזה. על הקורס אלגברה לינארית שמעתי משותפה שלי שזה נוראי והרצה בשיעור הראשון אמר 'בבוחן אמצע הולכים להיות</div>Wed, 26 Mar 2014 20:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14073723http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14073723http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14062682<div align="right" dir="rtl">אם יש משהו שתמיד העדתי על עצמי שאני מצויינת בו, זה להיות הבחורה הכי חסרת מזל בעולם בערך. זה מתבטא בדברים הקטנים האלה של להגיע לתחנה ולראות איך האוטובוס בידיוק עובר כשהבא רק עוד חצי שעה, לקנות משהו ויום אחרי פתאום החליטו לעשות עליו מבצע של איזה 50 שקל הנחה, לחצות את הכביש וכמעט להדרס, אתם יודעים דברים קטנים כאלה. אבל השבוע, השבוע החוסר מזל בעט בי בגדול! שבוע שעבר, יום שלישי, השעה 21:00. אני מרגישה כאילו זה היה אתמול... סתם, לא. זה נראה כאילו עבר איזה חודש מאז, השבועות באוניברסיטהעוברים ממש לאט מסתבר. אני והשותפה יושבות בסלון. משעמם. אין כוח להכין שיעורים. כבר שתינו 8 קפה ואכלנו את כל המטבח. מה נעשה מה נעשה.... חושבות חושבות... "נופר יש לי רעיון!" "יש! רעיון! יאללה. מה?""בואי נעשה שעווה!" אבל זה לא כיף "אבל... למה?" סיבות למה לא לעשות שעווה עכשיו: -כי זה כואב -כי זה מלכלך את כל הבית -כי זה לוקח מלא זמן -כי זה דורש הרבה יותר השקעה מלהשתמש במשחות של וייט למשל (ויאללה תגובות של 'נופר איזה בלוג ממוסחר!!!1 יאללה איך רואים ששילמו לך כדי שתכתבי עליהם!!! חרא בלוגגגג') -כי הרבה יותר כיף</div>Wed, 12 Mar 2014 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14062682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14062682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14056289<div align="right" dir="rtl">אפשר להגיד שרבע כבר עברתי. רגע. לא. שמינית. כי 4 שנים, וכבר חצי שנה עברה, אז שמינית כן (אני ממש טובה בחישובים) (לא באמת). זה בעצם לא מעודד כל כך שעברה רק שמינית. אבל הי לפחות זה משהו, לא? אז עברתי את הקורסים של הסמסטר הראשון, והאמת, שממש רחוק מאיך שצפיתי שאני אעבור אותם. לא במובן רע, אלה קורסים שחשבתי שיהיה לי ציון טוב היה לי ציון לא טוב, וקרוסים שחשבתי שיהיה לי חרא ציון דווקא הפתיעו. קורס אחד שבמהלך הסמסטר הייתי תותחית בו, שפיצית עולם, מכינה (באמת מכינה!) את כל התרגילי בית להגשה לבד (ובאמת לבד!), ואפילו במבחן אמצע סמסטר היה לי 91 (אני רוצה אתכם ממלמלים כרגע כמה מילים על כך שאני ממש חכמה) (סתם זה היה מבחן די קל אבל אני לא אמורה לגלות לכם את זה, כי אז תפסיקו לחשוב שאני כנראה חכמה). ואז היה את המבחן הסופי. מאיפה ואיך הביאו את השאלות הלא פרופרציונלית בשום קנה מידה לתרגילים שעשינו עד עכשיו?! יושבת במבחן ושוברת את הראש. סיימתי את הקורס עם 60. הקורס שהכי חשבתי שאני הולכת לסיים עם ציון גבוה, בסוף הקורס עם הציון הכי נמוך שלי. ומצד שני, חדוא, שאיכשהו הדבר הראשון ששמעתי כשהגעתי לאוניברסיטה הי</div>Tue, 04 Mar 2014 16:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14056289http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14056289http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14049310<div align="right" dir="rtl">טוב זה לא נורא. אני יכולה לעשות את זה. זה רק סמסטר א של השנה הראשונה. ואחר כך... אחר כך אני כבר אתרגל. ואתם יודעים, יש גרועים יותר. יש שמועה כזאת שבשנה ג-ד צריך לעשות איזה פרוייקט ממש גדול... אז אומרים שזה ממש קשה. אז סמסטר א, זה ברגוע הי רגע מה זה הקטע המוזר הזה שמוכרים בירה באמצע היום באוניברסיטה? מאיפה לכל הסטודנטים כאן יש כל כך הרבה זמן פנוי לשבת בדשא? (עם בירה!) למה אנשים משחקים פה כדורעף באמצע היום ויש את 'אני אשתנה' בלופים? מה לאף אחד אין שיעור? שיט איך אני אמורה להספיק להגיע מבניין 35 לבניין 90 תוך 10 דקות? יש ביניין 35? יש ביניין 90? שיט אין ביניין 35! הוא לא מופיע בשום מפה! עבדו עליי אהההה... הוא פשוט ביניין חדש ולא הספיקו לשים אותו במפה... אההה... אז למה לא אמרתם קודם. כי הייתי כאן שנה שעברה אז אני יודעת שהוא לא היה קיים ועכשיו אני אמורה להסיק שהוא בעצם כן קיים. לא! שעה פאקינג וחצי של חיפושים אז יש 5 קורסים הסמסטר. אפשר לעשות את זה אין את מעבירה את זה לגמרי נופר! אז אוקייי, קורס חדוא יהיה קשה, מאז היום שנולדתי איכשהו הצליחו ממש להפחיד אותי על הקורס. זה כאילו אתה</div>Sun, 23 Feb 2014 18:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14049310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14049310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14042725<div align="right" dir="rtl">מישהו כזה, אתם יודעים. שכשהוא יעשה צעד קדימה אני אשמח. מישהו כזה. לא בלונדיני, עם עניים כחולות. בעצם... בעצם אפשר, אבל האמת שאני פחות נמשכת לכאלה. שיער שחור ומקורזל זה אחלה. שלא יהיה מטר 80. אפשר, אבל... הגובה לא משנה לי בכלל. בלי שרירים. וואו, אני כל כך לא אוהבת שרירים. לא יודעת למה. ככה. שיהיה רזה ובלי שרירים. פשוט רזה. שלא יהיה מטופח מידי. נו, שיהיה זרוק כזה. לא מאוד! לא מאוד. זרוק במידה. אני בעצמי אוהבת יותר ללבוש סתם שמלה קלילה וטבע נאות. אז שניהיה באותו קו כזה. שיהיה לו סנדלי שורש! זה חובה. ומכנסי ברך וסתם חולצה גזורה. וצמידים ברגל. כל כך צמידים ברגל. שיהיה שמאל. או ימין. זה לא משנה. אבל שתיהיה לו דעה פוליטית מסויימת. שנוכל להסכים, או להתווכח עליה. או שפשוט נסכים לא לדבר עליה בכלל. ש... אוי כן! שיאהב מוזיקה! לגמרי שיאהב מוזיקה. ובמילה מוזיקה לא נכללים שירי מזרחית או טרנסים של מסיבות. ממש לא. בעיניי זו לא מוזיקה בכלל, רק ניסיון כושל ליצירת אוסף מילים ותווים (גם שלמה ארצי אגב. הוא ממש אובררייטד בעיניי) (סליחה לכל מי מכם שאוהב את השירים המלאי היגיון שלו) ('גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת'</div>Sat, 15 Feb 2014 15:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nofar H)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=204675&blogcode=14042725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=204675&blog=14042725