http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290"My hands are small i know,but there not your's the are my own. and i'll NEVER BROKEN" heCopyright 2026 forever young . All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290 http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=2200809<div align="right" dir="rtl">הלוואי והייתי יודעת מאיפה להתחיל. עבר כל כך הרבה זמן, מאז שישבתי מול המחשב וכתבתי. זה לא שהפסקתי לכתוב, פשוט כתבתי את זה ביומן שלי, במקום שידעתי שאני לא אפתח לשם קריאה, אלא רק לשם כתיבה. הפעם, אני רוצה לראות את זה. ככה מידי פעם להזכר שיש לי בלוג, להכנס ולקרוא את הכל. כל כך הרבה עבר עליי, שהפסקתי להבין את עצמי. התיסכול משגע אותי. אני כל כך מחכה שספטמבר שיגיע, רק כי איתו גם בא השינוי. רע לי. אני לא מוצאת מקום שבו טוב לי באמת, לא משנה עם מי אני נמצאת. חשבתי שמצאתי, אבל טעיתי. הכל היה שקר. בדרך הבייתה מהמקום הזה, חשבתי הרבה, על הכל. על כל אותם אנשים שהיו חלק מהחיים שלי, על אלה שעדיין, ובעיקר על אלה שהייתי רוצה בחיים שלי ועל אלה שעדיף שלא יהיו, והבנתי , שלא משנה מה... אף אחד מהם לא יהייה מי שאני צריכה. זה לא שאני מנסה לשנות אותם, אבל בשיא הכנות, חוץ מאחד.... כולם חרא!ועצוב לי, עצוב לי להגיד את זה על אנשים שאני קוראת להם 'חברים'. כל אחד יותר אגואיסט מהשני, וכל אחד אינטרסנט. וכן, אין ספק שאני חלק מזה, אבל לא הייתי רוצה להיות. אני לפעמים מרגישה, כאילו גוררים אותי בכוח לתוך הביצה הזו</div>Sun, 31 Jul 2005 18:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=2200809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=2200809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1574531<div align="right" dir="rtl">עוד מישהי שיוצאת לי מהחיים. עוד אחת שנעלמת. עוד אחת שהחליטה לוותר. עוד אחת שאני נותנת לה ללכת. שלום שירה. אולי עוד נפגש...</div>Thu, 31 Mar 2005 00:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1574531http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1574531http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1440185<div align="right" dir="rtl">כולם אומרים לי שאני מאוהבת... למה? כי אני לא מפסיקה לדבר עלייך, ואני לא מפסיקה לקשר כל דבר שזז אלייך וכי אני לא מפסיקה לחשוב עלייך, ולרצות לראות אותך, ולהיות לידך. ואז אני נעצרת וחושבת לעצמי... אני באמת מאוהבת בה?! ואני כל כך רוצה להגיד לעצמי שלא... אבל כל כך יודעת שכן. הלילות שאני ישנה בלעדייך, אני מתעוררת עם הרגשת ריקנות. ובכל רגע נתון שאני ערה, אני רוצה להיות איתך. וכשאת רחוקה אני רוצה רק לשמוע את הקול שלך. וכשאני רואה בחנות משהו חמוד, אני ישר חושבת על לקנות לך אותו. וכשמישהו מחבק אותי, אני רוצה שזו תהיי את. וכשהפלאפון שלי מצלצל אני מקווה שאני אראה את השם שלך על המסך. וכי אני חייה אותך, ונושמת אותך. ואוהבת אותך. כל כך אוהבת אותך. את ממלאה אותי בכל פעם מחדש, את גורמת לי להרגיש שאני חייה, הלב שלי מחייך כשאת איתי. וכשהדמעות זולגות מעיניי, זה לא כי רע לי איתך, או בגללך, זה כי בכל פעם מחדש אני פשוט לא מאמינה שניתנה לי הזכות שתהיי חלק מהחיים שלי, שאני יכולה לגעת בך ולהרגיש אותך. שאני יכולה לחבק אותך ולהגיד לך שאני אוהבת אותך. תודה שאת פה.</div>Sun, 27 Feb 2005 15:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1440185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1440185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1346035<div align="right" dir="rtl">אז אתה רק דיבורים?! משחק אותה גבר. מי אתה בכלל?? כן! רציתי! כן! אני אקבל!למה? כי זאת אני. ואתה תזיין חזק בכל הכוח. ותשרוט ותמשוך ותתפוס ותזיין ותגמור. אני לא רוצה!תודה!ככה מספיק לי. זזה קצת. סיגריה. חלון. אוויר. מתלבשת. נשיקה על הלחי. מזל-טוב :) </div>Fri, 04 Feb 2005 08:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1346035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1346035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1332966<div align="right" dir="rtl">"אבל בלילה איך בכיתי איך הרטבתי את הכר למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר" והנה... שוב זה קורה לי. למרות שהפעם אני אוהבת לאהוב אותה. הפעם זכיתי לאהוב, גם אם היא לא מחזירה לי את אותה אהבה. היא אוהבת אותי. אני יודעת. היא אומרת לי את זה. אבל היא גם קובעת, היא מחליטה שמגיע לי מישהו שהוא יותר טוב ממנה. תירוץ?! אולי... לא אכפת לי. אני שונאת שמחליטים בשבילי! אני מתחרטת שסיפרתי לה. ידעתי שזו טעות. עכשיו היא מתנהגת מוזר ושונה. עכשיו היא מפחדת לעשות את מה שהיא רוצה כדי לא לפגוע בי. למה היא לא יכולה להבין שטוב לי איתה גם ככה?! שאני אוהבת אותה כי זאת היא ולא בגלל אף סיבה אחרת שבעולם. אוף, אני והטעויות שלי... למה אני אף פעם לא לומדת?! </div>Mon, 31 Jan 2005 21:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1332966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1332966http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1325575<div align="right" dir="rtl">אוף!!!!!!! אני מתגעגעת אלייך מקסימה... כל כך מתגעגעת!!! תחזרי כבר.</div>Sun, 30 Jan 2005 05:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1325575http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1325575http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1314176<div align="right" dir="rtl">ככה אני רשומה אצלך בפלאפון. יפה שלי... וכמה שזה רק שתי מילים הן אומרות מבחינתי כל כך הרבה. המילת שייכות הזאת לאט לאט הופכת להיות אמיתית וזה מפחיד אותי! כל כך מפחיד אותי. אני כבר במשך שנתיים "סוחבת" רגש כלפייך ואף פעם לא הייתי מוכנה להודות בזה, אפילו לא בפניי עצמי. תמיד הדחקתי את המחשבות עלייך, אף פעם לא דיברתי על זה עם מישהו ועכשיו הכל מתפרץ ממני החוצה. עכשיו, כשאת כבר לא מאוהבת בי. עכשיו כשאת חושבת על בנים. עכשיו כשאני מתחילה להתאהב בך, עכשיו כשאנחנו שוכבות... עכשיו, בזמן הכי לא מתאים בעולם. </div>Thu, 27 Jan 2005 03:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1314176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1314176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1287357<div align="right" dir="rtl">את לא מתארת לעצמך כמה שאת חסרה לי. עבר סך הכל יום וחצי מאז שדיברנו, ואני כל כך מתגעגעת אלייך. המחשבה הזו שאני לא יכולה להרים את הטלפון ולחייג אלייך כי בא לי לדבר איתך, משגעת אותי! אמרתי לעצמי כל כך הרבה דברים בקשר לנושא הזה, כל כך ניסיתי לשכנע את עצמי שאני עושה את הדבר הנכון, אבל כלום לא עזר. ומצד אחד אני ממש כועסת על עצמי שויתרתי, ומצד שני... מי אני בכלל שאגיד לך לעשות משהו שהוא נגד הרצון שלך?! אני לא אלחם לבד. הקשר הזה הוא לא הקשר שלי, הוא הקשר שלנו. גם אם הוא קשר אפלטוני לחלוטין, זה עדיין אני ואת - באותה סירה. לי לא הייתה ברירה, את עשית את הבחירות שלך ואת ההחלטות שלך, שזה לגיטימי, אני יכולה להבין את העדפות שלך. אבל אני חושבת שבסופו של דבר אני נדפקתי מכל הכיוונים. ממש חרא לי עם זה. אני מרגישה רע עם זה. אני כל כך רוצה לספר לך מה עבר עליי היום, ובמקום, אני צריכה לשבת מול המחשב ולכתוב, להוציא את התיסכולים שלי. אני מכריחה את עצמי להפסיק לבכות, אני אפילו מנסה לשכנע את עצמי שאת לא שווה את הדמעות האלה, שאם בחרת לוותר עליי, כנראה שמשהו שם באמת דפוק. אוי, זה נשמע ממש נוראי, כאילו, איזו</div>Thu, 20 Jan 2005 06:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1287357http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1287357http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1268270<div align="right" dir="rtl"> אהבה שלי, שיחררתי אותך היום לנצח. אני נותנת לך לפרוש את הכנפיים הענקיות שלך ולעוף רחוק ממני, למקום לא ידוע, לעתיד שאת צופנת לעצמך. אני נפרדת ממך, מהחלומות שלי, מהרצונות שלי, מהעתיד שבניתי לנו, מחיים שלמים שהיו אמורים להתקיים איתך. אני נפרדת ממך, כואבת, חוששת, דואגת, ועם המון תקוות בלב. זה לא ישתנה לעולם : את הפסדת - אני ניצלתי הכנפיים השבורות שלי התחילו להראות סימני התאוששות, ועכשיו כשהכאב כל כך גדול, אני מאמינה בעצמי אפילו יותר שאני אצליח. שאני אחייה את החיים שלי בלעדייך, חיים מלאי אושר ואהבה. אחרי ארבע שנים שבהם עברתי ממערכת יחסים אחת למערכת יחסים אחרת (וכו'), הבנתי שאני צריכה להיות לבד. רק לתקופה מסויימת. אני יודעת שהאהבה העצומה שטמונה בתוכי תכף תפרוץ החוצה. מהיום, אני פרפר. אני חופשייה לעשות מה שבא לי, איך שבא לי, מתי שבא לי ועם מי שבא לי. ויותר מזה, אני לא אפחד לרמוס אנשים בדרך. כל כך הרבה דרכו עליי, ורמסו אותי, שהגיע הזמן שאני אראה לכולם מי אני באמת. יותר אני לא מפחדת. מהיום אני מעיזה. הגולם של כולם יוצא לחופשי. מהיום - אני פרפר!!! </div>Sat, 15 Jan 2005 05:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1268270http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1268270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1243095<div align="right" dir="rtl">כן, זו המסקנה שהגעתי עליה אחרי שבוע וחצי של תיסכולים, שיחות, מחשבות, ציפיות ואכזבות. ככל שאני אראה אותך יותר, אני ארצה אותך פחות. זה נשמע מעוות, אני יודעת. אבל המסקנה הזו הגיעה אחרי חשיבה מרובה (עלייך בעיקר), ואחרי הכרות דיי מעמיקה (של קצת יותר מ-18 שנה) עם עצמי. אני פשוט תמיד הולכת על המקומות בהם מצפה לי אתגר. ואת - את סוג של אתגר. ואם השעה עכשיו לא הייתה 6:56 אז הייתי מנצחת גם את האתגר הזה, של להשאיר את העיניים פקוחות. </div>Sat, 08 Jan 2005 06:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (forever young )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=20290&blogcode=1243095http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=20290&blog=1243095