<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>זה לא רק מה שאני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591</link><description>EVERRYBODY&apos;S GOTTA LEARN SOMETIMES</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 miss. independent. All Rights Reserved.</copyright><image><title>זה לא רק מה שאני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/91/25/20/202591/misc/9548960.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12352695</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואיך אתה שוב בורח למקום אחר
ואני נשארת כאן...
מחכה שתשאר.

אתה אף פעם לא היית יציב בהחלטות גדולות
אבל אני אוהבת אותך ככה 
מזייף דמעה
רק כדי שאני ארגיש שאני עוד קצת חשובה.
שלא שיקרת.

אין אהבה כזאת
אני אומרת.
ואף אחד לא מבין פה....
שנשבר לי באמת הלב.
בלי מטאפורות,
בלי דימויים..

חיבוק ארוך ואחרון
כאילו אף פעם לא היינו כאן..
נעלמת.
הכל נעלם.
איבדנו אחד את השני על כלום


איך וויתרת עליינו?
איך השארת אותי לבד
איך איבדתי את הדרך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Mar 2011 21:44:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12352695</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12352695</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12212729</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין כבר מה להגיד
אין כבר מה לאבד
שום דבר אני לא מפסידה ולא מרוויחה
אני מרגישה את הסוף
כי אין כאן אף התחלה
כמה שאני לא אתן ואעשה אף אחד לא יעריך או יאהב אותי יותר
לא בטוח שאני אוהבת את עצמי על זה
אני רוצה להעלם
אני רוצה להפסיק להרגיש
אני רוצה למות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Dec 2010 21:29:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12212729</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12212729</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12211102</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיים של אחרים
היום אני בוחרת לי חיים משל עצמי
תמיד במרדף אחרי הצדק של השטן
פרצופים מחייכים ורגעים אפורים
שמסגרתי ותליתי בכניסה לבית

היום אני מתחילה מחדש
את הדיכאון שלי
מחייה מחדש את השדים השחורים שלי
את הרחמים העצמיים
שכל כך מספקים אותי
ומשאירים אותי כאן
כמו מכונת הנשמה הורגת

אלף מחמאות
אלף נשיקות
וסטירה אחת שמשאירה מיליון צלקות
בואו תרימו את החתיכות שנשארו ממני מהריצפה
טאטו את הכל מתחת למיטה
ותנשמו לרווחה
הצלחנו.


בוכה מי שבוכה אחרון.
עוד הפעם הפסדתי במלחמה שניצחתי עם עצמי ממזמן

המוניות
עקשנות
צעקות 
וכעס
זה כל מה שנותר..

משחקת דג מלוח עם שמחת החיים שלי
מוצאת את עצמי קופאת כל פעם מחדש במקום
1
2
3
דג מלוח
אולי גם קצת עצוב.
עוד סיפור ישן על הקיר אחרי כל ניצחון
משעמם
מוזנח
ושום דבר לא ברור
לא השורות שאני כותבת
לא מה שאני מרגישה
ומה שאני עושה עם עצמי בחיי יום יום


ניצחונות ביום
הפסדים בלילה
גיבורים יש רק באגדות
וסוף טוב בטלנובלות שטחיות

היום אני כותבת כאב משל עצמי
אני בסדר העולם דפוק
שוב מפספסת.

תודה רבה שהייתם
תודה רבה שלא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Dec 2010 22:02:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12211102</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12211102</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12195773</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום אני קופצת בין השלוליות
ממלאה את גופי בבוץ
מתחרטת.

אובססיביות אינטנסיבית
קשר מעורער
ושיער דליל

חולמת וערה בו זמנית
מאבדת את הראיה בלילה
מחפשת את המשקפיים הגדולות שלי 
כדי שאראה את השדים על התקרה
מחייכים אליי
מזכירים לי שהם תמיד פה
לחבק אותי חזק בכאב.

הגשם אצלי הוא שונה מאצל כולם
אצלי הוא מתחיל בקיץ ונגמר בחורף
כשאני נזרקת לזרועות שלך
מתפללת שלא יקרה כלום
שיפריד אותנו
שוב
כמו תמיד...


הקדשות שירים
מילים גדולות
קיר מלא הבטחות כתובות בעט שחור
אבל גם הוא מחיק
המודרניות
שנותנת לכולנו אפשרות למחוק את הכל
כאילו לא היה
בצורה רובוטית שאין כמוה
ואין כאן כבר בני אדם
יש כאן פחדנים בתחפושת משוגעת
אז אני צורחת.

2 שקיות מתחת לעיניים
חברה אחת פחות שניים
חבר מלטף וסוטר כל שעתיים
ומועקה ענקית בחזה
שעוד רגע ואפרוץ בבכי
סתם כי אין דרך להתמודד כבר עם כלום.

אני תחת מטריה אחת
קופצת בשלוליות מסתכלת בהשתקפות
מי זאת שם שכבר לא מחייכת?
האם זאת אני?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 06 Dec 2010 10:56:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12195773</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12195773</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12176637</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נהיית משוגעת.
משהו אצלך השתנה.
את צריכה טיפולים
את צריכה פסיכולוג
את צריכה עזרה
את לא בסדר בראש

לא,
אני בסדר
אתם דפוקים.


שוב פעם טעיתי.
שוב פעם פיספסתי
שוב פעם התמרמרתי
התבלבלתי
התמרחתי
התעוורתי

שכחתי מי אני
ומאיפה באתי.

איפה הערכים
ובטח שאין טעם לעקרונות
ומה שאני חושבת מזמן לא חשוב
ואיך את מרגישה? טוב תודה.נורא.

בודדה מסכנה עצובה משוגעת
רוצה פינה שקטה מלאה ברעש

איפה שנתיים אחורה.
לאן הלכת לי
לקחת הכל איתך
מי יהיה פה במקומך להזכיר לי
שהכל בסדר
ואני סתם מחפשת תירוצים שיהיה רע
מי ישקר לי שאני מצחיקה ויפה
מי יצחק שאני בכלל לא מנסה

ועצוב לי
ורע לי
ומר לי
ואני רוצה ללכת מהסופת שלג הנוראית הזאת ולהגיע הבייתה
ושמישהו בדלת יחבק אותי חזק ויגיד לי
שהוא מקבל אותי כמו שאני
רטובה
בודדה
עצובה
מרוחה באיפור

ונוסטלגיות נוראיות כאלה שדופקות לי בדלת כל יום
הכל חשוף אצלי
הכל שקוף
הכל כל כך לא אמיתי
כל כך מזוייף
שבא לי להקיא.

אין לי איזון
לא בחיים פה,
ולא בחיים שם.
ואני לא נמצאת בשום מקום
נמצאת איפה שמישהו אחר רוצה שאני יהיה
ואני מאבדת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Nov 2010 22:55:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12176637</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12176637</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12164470</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סל כביסה מלוכלך מדי
גם אחרי אלף כביסות
שכיבסתי
גם כשאני לא ממש יודעת איך מפעילים את המכונה 
בוא תלמד אותי לנקות את הכל
כל כך מהר
ובכזאת פשטות
בלחיצת כפתור אחת

איך שאתה מתהפך
מרגע לרגע
משנה פרצופים
לפי המצב
הכל כך לא יציב הזה

ואני רוצה שתטעם ממני
כמה טעמים ביום
שתנחם ותרגיע
כשאני חולמת חלום רע

ואתה לא באמת פה
גם כשאתה פה
וכשאתה לא פה
אתה אפילו לא משתדל

מתי מינימום הפך למקסימום
מה פיספסתי פה
בין כל ערמת הרגשות
המבוזבזים האלה
שאף אחד לא טרח לטפח

נשיקה על המצח
אני אוהב אותך
המילים שלך הם כמו סטירות קטנות בגב התחתון
ועכשיו קצת שורף לי
ואני רוצה רק לישון
ולחלום..
שאולי בקרוב
יהיה קצת בסדר
אולי..
אני אמצא את עצמי לגמרי ואהיה שלמה.

-
אין סוף ואין התחלה
אי אפשר להתחיל משהו כי לא יהיה ניתן לסיים אותו
רוצה לברוח לצבא כבר ולצמצם פערים
ושקט
שקט נפשי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Nov 2010 22:59:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12164470</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12164470</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12116386</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש דברים שאי אפשר להחזיק בכוח
יש דברים שאיבדנו מזמן
אני רוצה אותנו שלמים
ואתה כל הזמן דואג
לפרק
להרוס
לנשק וללכת

איך כואבים בן אדם
איך מספרים
ולמי 
בכלל באמת אכפת
ממך
מספיק

אני לא יודעת לכתוב רגשות טוב כל כך
ולפעמים אני כל כך עקומה
שזה פתטי

אבל אני כן יודעת
להתסכל בעיניים
ולאהוב באמת
את מה שאני רואה
ואני יודעת להרגיש
ואני יודעת לבכות מרוב כאב
שאני אוהבת

ומי יאהב אותי ככה
ילדה עם שמלה קטנה 
כוס יין לבן ביד
ואלף חיוכים
פעם אחת
אולי תאהב אותי ככה?
פעם אחת אולי תנסה לאהוב אותי כמו שאני?


אלף סימני קריאה
ורק אני יודעת
לקרוא באמת
את הכתב הלא ברור
של עצמי
וגם אתה
לפעמים מנסה
להבהיר
את מה שמטושטש...

אז בוא
ותלך
תעלם
ואל תשאיר כאן כלום
כי כבר כואב לי
כואב לי לספר
כואב לי לאהוב
כואב לי לבכות
כואב לי לחייך
ואז לזכור
ולנסות לשכוח
ולדבר
ולאכול
ולמות בין לבין
ממה שנשאר ממך...



אני רוצה מישהו שיתקן אותי
מישהו שידאג לי באמת
מישהו שלא יעזוב אותי אף פעם
מישהו שיציל אותי מעצמי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Oct 2010 21:18:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12116386</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12116386</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12093043</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רגע אחד את הכל
ורגע אחד את כלום
וזה מוזר לך
הקיצוניות הזאת
כשאת קיצונית בכלל בדרך אחרת...

הלוואי ויכולתי להפוך דברים ברגע
ללא משמעותיים.
רק כי נפגעתי..
ואצלי,
אצלי הכל הפוך.
כשאני נפגעת אני יותר אוהבת
וכשהכל מונח לי על כף היד
אני מתחילה להתבלבל
ואני מאבדת את זה
עד כדי כך..
שאני מסוגלת להצטער אחרי זה.

אוף.
אני לא רוצה להצטער
אני לא רוצה להתבלבל
ואני לא רוצה לטעות יותר מדי
כי זה כואב לי בדרך אחרת.

אני לא משלימה עם פרידות
ובטח שלא עם אנשים שמעלימים רגשות בשנייה.

ואיך אפשר
להסתכל על בנאדם שאהבת
ולשנוא כל כך.
ולוותר כל כך מהר.
ולהגיד לו שמה שהיה כבר נגמר
ומחקת.

כמו ילדה קטנה שאיבדה את הדרך
אני מסתובבת
מפה לשם
מחפשת סימנים
לחזור הבייתה בשלום
בלי להפגע שוב
או לפחד
לחזור למקום שלי
למקום היציב שלי.

בוא תלמד אותי לאהוב מחדש,
תספר לי כמה התגעגעת
ושאני הכי הכי
גם כשאני עושה טעויות
וגם שאני מדברת שטיות
וגם שאני עושה פרצופים מטופשים
ושאני קמה בבוקר
ושהשיער שלי מקורזל
ושהשמנתי
אני רוצה להשאר הכי הכי אחרי כל אלה.
אני רוצה שתאמין בי באמת
אני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Oct 2010 11:48:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12093043</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12093043</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12063484</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לילה מלא צלליות
ורגש מהול באלכוהול
שיכרת אותי
ואת חושיי
מרגע שחזרת.

אני לא יודעת איך
כל פעם אני נופלת שדודה לרגלייך
מחפשת טיפת נחמה
בנו.

איך שהכל היה כל כך יציב...
איך שפיתאום אני מוצאת את עצמי
אוספת אותנו חתיכות חתיכות
מנסה לחבר
משהו שחלק ממנו קצת אבד
ובכל זאת..מאמינה שאמצא אותו שוב.

אתה טוען שאתה פגוע
עד כדי כך...שמצאת בזה אפילו נחמה
אצל אחרות.

וקצת כואב לי
וקצת רגיל לי
וזה קצת מוזר לך
שאני כותבת שירים עלייך
ושאני עוד אוהבת.

מכירה כל חלק בך
כל נקודה ולא קטנה בגוף שלך
יודעת את הדברים הכי נסתרים שלך
גם כשאתה רוצה להשאר קצת מסתורי
ולהשאיר לי תמיד סקרנות..

ואבא אומר שמה שצריך לקרות יקרה
והוא אומר שאתה מחזיר לי
ושאתה מנסה ללמד אותי
אבל אני יודעת,
שאבא שלי לימד אותי כבר מזמן..
ואין טעם לנסות לעבוד על החינוך שלו שוב.
וזה מעצבן אותך עד כדי כך שאתה משאיר לעצמך דלתות פתוחות 
אצל אחרות.

אבל אני..
אני כבר לא מתרגשת.
ובטח שלא נעלבת.
חישלת אותי.
רק רציתי להגיד לך..
המון תודה
שאין אפשרות כבר להפתיע או לפגוע בי
כי אני יודעת
שגם אם עכשיו אתה מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Sep 2010 14:30:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=12063484</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=12063484</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=11953164</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי דמעות מיותרות.
אולי רק שאני רואה אותך
או שומעת את השם שלך
נפתח לי הברז
ואני בוכה בלי סוף...
אין לזה כבר הרבה משמעות.
כמעט לשום דבר שאני עושה.
אולי המשמעות פשוט סמויה...
אולי היא בתת מודע

הרבה סימני שאלה שמקיפים את החיים שלי
וחיים גדולים בקופסא קטנה
שאני ממסגרת את התמונה שלנו ביחד...
כי אני מרגישה שאתה עדיין שלי.

כמה טיפשה יכולתי להיות
כמה מטומטמת
ואני לא מופתעת
שמצליחים לסובב אותי
על האצבע הקטנה..
בכזאת קלות

ללכת לים בלילה להכנס עם בקבוק בירה וסיגריה
זה להרגיש את החופש
עד מתי?
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Aug 2010 19:52:00 +0200</pubDate><author>tohar@nana.co.il (miss. independent)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=202591&amp;blogcode=11953164</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=202591&amp;blog=11953164</comments></item></channel></rss>