http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969heCopyright 2026 לך קיבינימט.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/69/09/20/200969/misc/9440881.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=8198498<div align="right" dir="rtl">כשהיינו בכיתה ה'- ו' היו את המקובלים והלא. אני הייתי בלא. הייתי מפחדת להגיד לידם משו לא במקום. הייתי תמיד רוצה להיות ביניהם שיהיו לי הרבה חברים. היו לי אז רק 3 חברות טובות, ועם בנים בקושי דיברתי. אז היו "מקובלים ו"לא מקובלים". היום לא משתמשים במושג. היום אנחנו הרי לא ילדים קטנים. אבל אל תגידו לי שזה לא קיים. כי זה כן. והפעם אני בצד השני. עכשיו יש לי מלאמלא חברים מכל השכבות והמינים כולם בעדי, כולם מוכנים להגן עליי . כולם מנסים להתחבר אליי והבנים נדלקים עליי. כשאני אומרת משו כולם מקשיבים כשאני רוצה משהו, אני מקבלת את זה. אני אף פעם לא לבד כי ישר בא מישו לשבת איתי. לדבר לצחוק. ומהצד אני רואה את מסכנים של השכבה. אלה שאין להם בטחון עצמי אלה שאין להם הרבה חברים אלה שצוחקים עליהם. אלה שבסה"כ נראים קצת אחרת אולי הם קצת מכוערים יותר וקצת פחות מצחיקים ומעניינים. אז למה גם אני עושה להם רע? אני הרי לא רוצה אבל זה פשוט יוצא לי. הרי אם אחד מהם נדלק עליי או יותר גרוע- מתאהב אני לא יכולה להגיד לו כן. לרוב הבנים אני אומרת לא, לא משנה איך הם נראים. פשוט כי אני ל</div>Sat, 15 Dec 2007 12:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=8198498http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=8198498http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=8065804<div align="right" dir="rtl">לא, עדיין לא חזרתי רשמית. אני עדיין בריב עם אבא שלי והוא עדיין לא החזיר לי את המחשב. אבל בינתיים אני יכולה לעדכן ואני אנצל את זה [= פעם שעברה שכתבתי היה החופש הגדול. עכשיו אני כבר בכיתה ט', בשנה הראשונה שלי בטכני. אני חולה על הבית ספר הזה. אני אוהבת אותו, ובחיים לא אעזוב אותו מרצוני (כלומר אם לא יעיפו אותי נאחוי). אני שמחה שלא הקשבתי לעצות של האחרים. עשיתי מה שהחלטתי מההתחלה והלכתי לבצפר. הוא לא כ"כ נורא כמו שכולם חושבים. לפני חודש אני והחבר שלי נפרדנו. היינו בקושי 3 שבועות, אבל בזמן הזה החלטתי שהוא אהבת חיי שאני אשאר איתו לנצח ושאני אוהבת אותו. כל זה כמובן לא נכון, אבל הוא סינוור אותי. כמה שהוא היה חתיך, מצחיק, מוכשר, גדול ממני וזה שהוא פשוט ידע לדבר. כמה שזה נשמע שטחי, אבך הוא ידע בדיוק מה להגיד וזה עזר לו המון. אם אני כועסת, הוא מביא לי נשיקה ואומר "אני אוהב אותך. את החיים שלי" ואי נמסה. לא הרבה יודעים לעשות את זה. הוא השקיע בי מאוד בשבועיים הראשונים. כתב לי מכתבים שלח סמסים התקשר כמה פעמים ביום אמר לי מליון פעם כמה הוא אוהב אותי, כמה אני יפה וחשובה</div>Fri, 30 Nov 2007 20:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=8065804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=8065804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=7202240<div align="right" dir="rtl">אתמול היה בת מצווה למיכל, מהשחייה. לפני כמה ימים קניתי שמלה יפה, מרנואר ^^ ואתמול, כמה שעות לפני המסיבה קניתי את הנעליים.. יפות כאלה על עקבים. אמאשלי כמעט הרגה אותי בגללם אבל בסוף הסתדר (= אם הייתם אומרים לי לפני כמה חודשים שאני אלבש שמלה ועקבים הייתי צוחקת. אחר כך ראיתי את איתי באוטובוס. שאלתי אותו אם הוא בא, וסתם דיברנו.. שכחתי לגמרי איך הוא. אחרי זה נסעתי לעליסה, והייתי כולי בלחץ שאני אפספס תתתחנה אבל בסוף הסתדר. היה כיף אצל עליסה ואז התלבשנו לבתמצווה ונסענו D: היה רצח כיף. רקדנו מלאמלא. רקדתי סלואו אחד, עם איתי. [= למרות שנגמר מוקדם אבל נשארנו לשבת שם. והיה לא פחות כיף.. קמתי עם חום אבל נראה לי עכשיו אני בסדר. 333333333&gt; יש מצב לאהבה חדשה?</div>Mon, 13 Aug 2007 17:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=7202240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=7202240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=7090885<div align="right" dir="rtl">נמ. המפגש הראשון שלי. איך היה? כיף. הלכתי עם מישלעע ועליסה. היה מצחיק בטירוף XD היו מלא תמונות. השומרים המכוערים גירשו אותנו כל הזמן מהגג ]= אבל זה לא עזר להם כי אז הקומה מתחת הייתה פשוט מפוצצת בכולם. ואז הם היו מחזירים אותנו.. איך ישר ראו מי בישרא ומי לא. P= הייתי שמה תמונות אבל בגלל שעדיין אין לי מצלמה אין לי. כל התמונות שלי פה ופה. הו כמה אנשים סקסיים. 33333&gt; </div>Mon, 30 Jul 2007 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=7090885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=7090885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=7072271<div align="right" dir="rtl">העיפו אותי מהשחייה. אני יותר לא אראה אותם. את האנשים שהיו חלק ממני. איך המאמנת יכולה להיות כ"כ אכזרית? הרי אני לא באה לאימונים בשבילה. אני באה בשבילי, בשביל להתאמן ובשביל לראות את האנשים שלי. אבל היא העיפה אותי. שתלך נאחוי. הורדתי את העגיל באף כי בטכני אסור אבל עשיתי עוד הלקס מתחת לראשון. רציתי להכניס ביניהם עגיל אחד ארוך אבל כשניסיתי זה לא יצא. הייתי צריכה לעשות אותו נמוך יותר. זין. ב-30 יש מפגש. בהתחלה רציתי ללכת אבל עכשיו כבר פחות בא לי. הרי אני כמעט לא מכירה אפחד, ומי שאני מכירה לא בא. אני מקווה לפחות לראות את אהובתי, כי שנה הבאה אני לא איתה בבצפר. ואני להתגעגע. אני נוסעת עם עליסה ברכבת. יהיה כיף להיות בתל אביב. איתה. אבל אינלי שמץ של זין לזה. נמאס לי כבר מהחופש הזה. כל מה שיצא לי ממנו זה להרוויח 600 שקל שבהם קניתי את הפלאפון הכי מעאפן שיש כי אני סתומה. לא יכולתי לחכות למשכורת הבאה שלי ולקנות פלאפון נורמלי. למרותשאולי עכשיו יהיה לי כסף לצלמה. נמ. נראה לי שהפוסט הזה דיכי מדי. ואני לא בדיכי. אני ויגאל כנראה מארגנים יציאה. יענו שכל השחייה תבוא. </div>Sat, 28 Jul 2007 13:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=7072271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=7072271http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6956955<div align="right" dir="rtl">ממ... כ"כ הרבה קרה בשבועיים. אני לא מאמינה שזה רק שבועיים. פאקינג 14 יום, אפילו פחות. אני חושבת שגם השתניתי קצת כבנאדם. נוסף לי בטחון, אבל עכשיו יש לי פחות בטחון באנשים. אני אפסיק לכתובדברים שרק אני מבינה, ואתחיל להסביר. קודם כל חזרתי הביתה. אחרי 3 שבועות, חזרתי. וזה ממש לא כמו בציפיתי שזה יהיה. ה-כ-ל חזר להיות כמו שהיה. שומדבר לא השתנה, חוץ מזה שלקחו את המחשב. אחר כך, כמה ימים אחרי שחזרתי נסעתי עם 2 חברות שלי לפארק מים בצפון. בהתחלה היה כיף וזה, ואחרי כמה זמן שהתחלנו להשתעמם הלכנו לעשן נרגילה. היה שם 30 שקל על ראש. אז הבאנו כסף והתחלנו לעשן. דיברנו וכאלה, ואז באו עוד כמה בנים וישבו בצד השני של ה"חנות" ולקחו גם נרגילה. לא ממש שמנו לב אליהם, ומדי פעם בא אלינו המוכר שהדיידדנו איתו, ודיבר איתנו. היה סבבה. איכשו, הם התחילו לדבר איתנו. הם היו נחמדים, והם היו בערך חמש. לאט לאט, נשארו שם 3. התיידדנו וכאלה. אחרי שהראש הראשון נגמר המוכר הביא לנו עוד אחד חינם, וישב איתנו. כ"כ מוזר לי שאחרי זה זה באמת המשיך למשו. לא חשבתי על זה אפילו לשנייה, למרות שהם היו ממש חמודים</div>Fri, 13 Jul 2007 14:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6956955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=6956955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6811003<div align="right" dir="rtl">וואו. כבר שבועיים אני לא בבית של אמא שלי. כ"כ מוזר לי. עכשיו היא מפסיקה להציב לי תנאים. היא פשוט מתחננת שאני אחזור. היא מבקשת. מוותרת על כל מה שהיא אמרה. פשוט רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה. אבל שומדבר לא יחזור, ושתינו יודעות את זה. החופש התחיל ואני יותר לא חוזרת ללמוד בבצפר שלי. כ"כ חבל, אבל אחרי שה- י"ב עזבו הכל כבר לא יהיה אותו דבר. אני עוברת לחיל האוויר. ייאי? נשארתי בבית של סבתא וסבא שלי. הבית כולו לרשותי, כי הם בחו"ל. אבל זה לא ה-כ-י משמח כי אין לי פה אוכל. כמובן שיש לי כסף, אבל אינלי כח ללכת לקנות משו. אז פשוט הכנתי ממה שיש (מרק?) ועכשיו אני יושבת פה לבד, עם הבירה ביד. [: כותבת, כי כבר אינלי מה לעשות. הטלוויזיה מחרפנת אותי- בשנתיים האחרונות לא ראיתי כ"כ הרבה טלוויזיה כמו היום. במחשב אין כלום. אז החלטתי לעדכן. וזהו, אני חושבת. אה, אני רוצה לעשות פירסינג איפושו. רעיונות? (רק תדעו שאני צריכה שזה יהיה עם רובה. טאק וזהו. בלי כאבים. אה, ובאף כבר יש לי) לילה טוב לכולם. אוהבת, אני.</div>Sun, 24 Jun 2007 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6811003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=6811003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6701454<div align="right" dir="rtl">זה.. קצת קשה לספר את זה. אבל אני כותבת. וזה הרבה יותר קל. [: אז אני רוצה לספר שעזבתי את הבית. פשוט רבתי עם אמא שלי ביום שישי ואם הוא לא היה מתערב כל זה לא היה קורה. אבל הוא התערב וזה קרה. הוא אמר לי "תני לי את המחשב.. ותורידי את העגיל" נתתי לו את המחשב אבל את העגיל (באף) פשוט אמרתי "אני לא מורידה". והוא לא התעצבן, הוא רק אמר "את תורידי". אזאני התעצבנתי, וכשאמא שלי אמרה שצריך ללכת לאולטרסאונד (שבגללו נשארתי בבית ולא הלכתי לבצפר) אמרתי- אני לא הולכת. וכשהיא אמרה אז לכי לבצפר אמרתי "לא, אני הולכת לאבא שלי. לתמיד." והיא אמרה- בסדר. אולי אפילו ככה עדיף. אז התקשרתי אליו ואמרתי לו להביא תיק גדול כי אני עוברת אליו. הוא קצת התפלא אבל בא לקחת אותי. החלטתי שעדיין אני לא אקח את כל הדברים שלי כי ברור שמתישו אני אחזור. אז פשוט לקחתי דברים לשישי- שבת והלכתי. מאוד קשה לי. קשה לי לא לישון בבית, קשה לי לחיות בלי כל מה שהתרגלתי אליו אבל הכי קשה להיות בלעדיה.. אני כל- כך מתגעגעת אליה. אני כל כך שונאת ואוהבת אותה בו- זמנית. ואני לא יכולה עם זה. אבל אני גם לא יכולה</div>Sun, 10 Jun 2007 18:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6701454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=6701454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6680777<div align="right" dir="rtl">הכל התחיל מזה שרצינו לבוא לעדי. לעדי יש בית פנוי ביום חמישי- בואו נתנחל אצל עדי כמו תמיד. ומי המתנחלים? אני נופר אוראל וענבר. אוראל-החבר של עדי. אני ונופר- שתינו הרגע יצאנו מהריב הראשון שלנו. ענבר- הזונה. ולמה זונה? כי היא שרמוטה מכוערת. כי היא כלבה מוצצת. ט ו ב. אני מספרת מהתחלה. קודם כל יש 3 סיבות לזה שכולנו רבנו עם ענבר. 1)היא כל הזמן מתערבת בקשר של עדי ואוראל- אפילו לפעמים יותר מדי, וזה נראה כאילו היא רוצה להפריד. בגלל הסיבה הראשונה- עדי כועסת עליה. 2) כשדיברתי איתה אתמול, היא אמרה לי שנופר התבאסה כששמעה שאני באה ושלא רצתה שני אבוא. אני מזכירה- הרגע אני ונופר יצאנו מריב די גדול שהיה לנו (בגלל הסיגריות אם אתם כאלה חטטנים). עכשיו אני מדגישה שזה ממש לא נכון, היא להפך. היא שמחה כשהיא שמעה שאני באה, וענבר שוב יוצאת מהקטע סכסכית. בגלל הסיבה השניה- נופר חמה עליה. 3) היא רצתה להגיד לי, ולעוד חברה שלי שבסוף לא יכלה לבוא שבסוף לא באים לעדי שרק אוראל בא אליה (שיהיו לבד וכאלה) ורצתה שאחר כך רק היא ונפר יבואו. אז מי עכשיו לא רוצה שאני אבוא?? אה? בגל</div>Thu, 07 Jun 2007 22:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6680777http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=6680777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6536696<div align="right" dir="rtl">הרבה יותר קל ככה, כשהיא יודעת. לא צריך להסתיר ממנה. לא צריך לשקר. לא צריך לדאוג שמישו יראה אותי. לא צריך לדאוג שהיא תגלה, כי היא תישבר רק מזה ששיקרתי לה. והיא חשובה לי. לא רוצה שיהיה לה רע. כמו שהיא תמיד הגנה עליי ומגנה עד עכשיו, ככה גם אני מגנה עלייה. וחשוב לי שהיא תסמוך עליי. אז פשוט אמרתי לה שאני יודעת שמתישו היא תגלה את זה ואני רוצה שהיא תשמע את זה ממני ולא ממישו אחר וחשוב לי שהיא תבטח בי ותדע שאני לא משקרת לה. ואז אמרתי "אני מעשנת". היא שאלה ממתי, ואם אני יכולה להפסיק. הסברתי לה הכל, סיפרתי לה את האמת. זהו, עכשיו אני יכולה שוב להסתכל לה בעיניים [= גם קיבלתי את התשובה מהטכני. התקבלתייי D= ומדדתי מדים.. הגיזרה, בלי הגזמה, מגיעה עד החזה. אבל אפשר להוריד [= ולהקטין, כי אני טובעת בהם. זהו, בעיקרון... נקווה שהוא יחזיר לי תאינטרנט. ממ וכנראה אני הולכת למאסט ביום שלישי. מי בא? 3&gt;</div>Sat, 19 May 2007 19:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (לך קיבינימט.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200969&blogcode=6536696http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200969&blog=6536696