<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>dragonit12</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867</link><description>בלוג שידבר פשוט על הכל כולל הכל..
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 dragonit12. All Rights Reserved.</copyright><image><title>dragonit12</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867</link><url></url></image><item><title>התפגרות!חופש!לימודים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12452922</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זהו, פסח נגמר. החופש שהיה הסתיים וחלף לו.
שחושבים על זה, לא עשיתי מיודע מה בחופש..
נכון, טיילתי, ראיתי סרטים, ביליתי, הכנתי שיעורים והגשתי עבודות.
אבל עדיין מרגיש לי פספוס קטן בחופש הזה.
לא נורא, העיקר פסח נגמר ואפשר לאכול בורקס פיצה!
יאוו איך בא לי בורקס פיצה, כל כך בניתי על זה, אתם פשוט לא מבינים כמה.
מחר אלך לקנות ואוכל לי ואתענג על כל ביס וביס.
עוד יומיים חוזרים ללימודים, כייף חיים.
האמת? בתגעגעתי ללימודים.
התגעגעתי לחוויות שיש בכיתה, לצחוקים, למרצים.
זה היה חסר לי כל החופש.
נכון, עכשיו יתחילו תקופת המבחנים והעבודות להגשה, ואני אגיד לעצמי, דייי בא לי חופש!
אבל לא אכפת לי,
בא לי לימודים!
אפסיק לחפור, כי יש מימונה.

אז מוצאי חג שמייח(:

נ.ב
אני הולכת להתפגר בחודש הזה&amp;gt;

הילה,
רק שתדעי, שמאד נהנתי איתך בחופש
היה לי ממש כייף איתך בחיפה
מאד נהנתי לאכול איתך קרפ, את לא מבינה זה היה התענוג שבחיים שלי!
ממש נהנתי והתענגתי על כל ביס וביס.
היה כייף לנסוע איתך ברכבת ולראות אותך מודדת בגדים, היה לי תענוג להיות המתלה שלך(:
אוהבת מלא מלא!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Apr 2011 22:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12452922</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12452922</comments></item><item><title>עבד,שפחה,זה לא נורמלי להרגיש זאת נכון?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12433988</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוף,
זה ממש מעצבן.
אני מבינה אותה,באמת.
קשה לה,וכואב לה.
אבל דיי להיות מסכנה!
דיי לחשוב שכל מה שיש צריך להביא לה.
צריך לתת לה.
צריך לעשות בשבילה.
היא יכולה לעשות,שלא תשקר.
היא מסוגלת לעשות זאת לבד כמו ילדה גדולה.
כי היא גדולה.
זה ממש מעצבן שהיא מחלקת פקודות.
תעשי את זה,ואח&quot;כ את זה.
אהה ואל תשכחי לעשות את זה.
אני באמת מרגישה כמו עבד,כמו שפחה שלה.
זה ממש מעצבן כבר.
שלא תבינו לא נכון.
אני באמת עושה את הכל מאהבה בשבילה.
אבל זה דיי מחרפן.
ואח&quot;כ היא אומרת שמגיבים לה ואומרים לה &quot;בסדר, עוד רגע נעשה את זה&quot;.
&quot;למה אתם כועסים עליי?כולכם כועסים עליי,מה עשיתי לכם?!&quot;
בואי נחשוב רגע מה עשית לנו.
אולי העבדת אותנו כמו לא יודעת מה?!
אבל אפחד לא יגיד לה את זה
כי קשה לה,כואב לה.
והיא לא יכולה יותר.
והיא מרגישה כמו נטל,מה לעשות.
לא,היא לא נטל.
כאילו לפעמיים כן.
אבל בכללי היא ממש לא נטל,
ואני באמת אוהבת אותה.
אבל קשה לי עם זה כל כך..
לא רק לה קשה עם מה שקרה.
אוף.
זה סתם פריקה מעצבנת..

נושא אחר..
מחר פסח!
מחר ערב סדר.
אני יודעת שיהיה מעפן.
כמו כל קשה.
מזה לא בא לי על&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Apr 2011 11:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12433988</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12433988</comments></item><item><title>עוד שבוע זה קורה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12420693</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזה כייף!
עוד שבוע זה קורה!
עוד שבוע יש לי חופש,
האמת?שחושבים על זה?
יום חמישי בערב אני כבר בחופש.
אבל זה לא יהיה באמת חופש:(
יש לי עבודות להגיש,ושיעורים,ומבחנים ישר אחרי החופש..
עלק חופש.
אני רק לא יודעת איך אעשה שיעורים בחול המועד..
בטח אשנה טיפה את הכתב,או אתחיל מהאמצע..
נראה כבר.
יהיה טוב...

ועוד משהו שקורה עוד שבוע.
אני לא יודעת אם להיות שמחה מזה.
כאילו,מצד אחד,סוף כל סוף זה קורה.
אבל מצד שני,מפחיד לי,מוזר לי.
אני מקווה שזה לא יהיה סתם.
שלא אפגע לפחות.
יהיה בסדר נכון?
זה נורמלי לפחד?להרגיש צמרמורות?להיות בלחץ?

פה אפסיק לחפור.
מה אני עושה במקום ללמוד,באה לעדכן את הבלוג.
נמאס לי מהשיעורים!
טוב,עוד מעט נסיים אותם..
יאללה ערב טוב(:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Apr 2011 19:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12420693</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12420693</comments></item><item><title>מחשבות,הרגשות,מוזר לא?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12412977</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי מושג מה קורה איתי יותר.
מצב אחד,אני יודעת שכל מה שקורה,קורה לטובה.
מצד שני,למה זה לא ככה?
אני מרגישה שכל דבר שאני עושה,הוא לא טוב,לא עוזר,לא מועיל לאף אחד.
אני מרגישה שכל מה שקורה לי,כאילו נעשה לי בדווקא.שמישהו תכנן את כל זה.
אני לא אומרת שה&apos; לא מתכנן דברים כאלו.
גם את זה שאני כותבת עכשיו,ומוציאה הכל החוצה[מה שאפשר לפחות],ה&apos; מכוון אותי כדי לרשום זאת.
בכל מקרה,
זה מרגיש לי כל כך מוזר,כל כך מפחיד, כל כך מעצבן.
בא לי שזה יעבור כבר.
שהתקופה הזו תסתיים כבר.
נכון שהחיים הם מלאים תקופות תקופות,תקופת הילדות,גן,ביה&quot;ס,תיכון,צבא,עבודה,ומה שהולך בין לבין..
ויש תקופות נחמדות וכיפיות,ויש תקופות שהם הכי נסבלות ומעצבנות.
ונכון שרוצים תמיד שיהיה רק טוב וכייף ואושר וכו&apos;..
אבל זה לא מצליח לי.
כאילו,מבחוץ,אני מנסה להראות שהכל בסדר,שאני מתפקדת,שאני נהנת,אבל בתוכי?
בתוכי אני מרגישה הכי רע בעולם.
ואני מנסה להיות הכי בסדר שאפשר,ולהפוך את מה שאני מרגישה למשהו טוב,כייפי ונחמד.
באמת שאני מנסה,אבל זה לא מצליח לי,ואם זה מצליח,ושבאה לי תקופה טובה,אז פתאום הכל יורד פי שתיים למטה.
כאילו,עד ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 06 Apr 2011 21:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12412977</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12412977</comments></item><item><title>אין לי מושג..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12383555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באמת שאין לי מושג מה עוד יכול לקרות לי.
זה באמת מעצבן.
כל התרצצויות האלו,
ללכת לפה,להיות שם,להביא את זה,לקחת את זה,לחכות שעות עד שזה יהיה..
זה באמת מעצבן.
זה גם מחרפן ומטמטם אותי כל פעם מחדש..
אני לא יודעת אם זה בכלל הגיוני,אם זה בכלל מצב שקורה.
כאילו כן,המצב הזה קורה.אבל זה מחרפן..
אני כבר לא יכולה עם זה יותר..
אני מקווה שהתקופה הזו תסתיים כבר.
עם בשורות נורמליות וטובות..
אבל שיסתיים כבר!!

ולעניין אחר..
פורים..נגמר,היה שמח.
היה קצת חופר.
אבל זה נגמר..
לא עשיתי משהו מיוחד האמת.
מקווה שאתם לפחות נהנתם בפורים ועשיתם משהו כייפי!


טוב..
אפסיק לחפור[למרות שזה לא נקרא לחפור בכלל&amp;gt;&amp;lt;]
המשך יומעעעעעעולה(:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Mar 2011 18:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12383555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12383555</comments></item><item><title>זה מעצבן מאד..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12375239</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוף,
זה ממש מרתיח אותי כל פעם מחדש.
נמאס לי מזה כבר!
זה ממש לא פייר.
אוףףףףףףף!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Mar 2011 20:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12375239</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12375239</comments></item><item><title>מוזר...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12323433</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מבינה משהו.
שבנאדם אומר למישהי שהיא הנסיכה שלו,ורק שלו.

ולא של אפחד אחר מלבדו.
והוא ממשיך ואומר לה:
&quot;בחתונה שלי אני רוצה שהחתן ילבש בגדי נסיך,והכלה תלבש בגדים של נסיכה&quot;.
מה אמורים להסיק מזה?!

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Feb 2011 22:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12323433</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12323433</comments></item><item><title>הלוואי וזה פשוט לא היה קורה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12322943</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה שוב מתחיל.
שוב זה קורה.
לא בא לי על זה עוד פעם.
לא חושבת שאעמוד בזה שוב.
אני לא יודעת,
למה זה חוזר?
למה זה נמשך?
למה זה לא מרפה ממני?!
למה אני צריכה כל יום לקום בידיעה,אוי הנה זה שוב חוזר.
הנה,אני שוב זוכרת את זה.
אני לא רוצה לזכור את זה יותר!
אני רוצה לשכוח!
לא מסוגלת להיזכר בזה.
זה כואב לי
זה לא מרפה ממני
זה בפנים,
זה מכאיב
הלוואי והייתי שוכחת את מה שקרה.
בעצם,
הלוואי וזה לא היה קורה.
אז נכון,אומרים שלכל דבר בעולם יש סיבה.
ולכל דבר שנעשַׂה בעולם הזה יש סיבה.
אבל עד כדי כך?
זה לא הגיוני בכלל..
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
אולי פשוט עדיף שאשתוק,ואתן לדמעות פשוט לזלוג...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Feb 2011 18:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12322943</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12322943</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12319934</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוף
זה כל כך מוזר..
אני לא יודעת אם זה קורה שוב..
זה טוב שזה קורה שוב?
זה כאילו,
יש לי תחושה כזו משמחת..
אבל מצד שני,אכזבה,כאב..
אוף
זה מוזר!
התחושה המשמחת,שאומרת לי &quot;כן!תעשי את זה!&quot;
ומצד שני,
הידיעה שזה לא יקרה לעולם,
וגם אם זה יקרה,
אני אהיה בסוף עצובה,עם כאב גדול..
אבל זה יהיה משמח..
גם אם זה יהיה לתקפוה מסויימת..
אוךךך!
מה עושים?
ללכת עם מה שמרגישים?
עם זה שזה יהיה משמח,כייפי,ואוהב,
או שפשוט לא לעשות את זה ולהישאר ככה?
או לפחות להגיד,
&quot;טוב לפחות ניסיתי,זה עדיף על פני זה שלא אדע אם זה יהיה בסדר...&quot;

מקווה שיהיה טוב..
שבוע מעולה(:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Feb 2011 22:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12319934</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12319934</comments></item><item><title>שנים!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12279180</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כאילו,מצד אחד בא לי על זה.
אבל מצד שני,ממש לא בא לי.

מה עושים?!:-(&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Jan 2011 20:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dragonit12)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200867&amp;blogcode=12279180</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200867&amp;blog=12279180</comments></item></channel></rss>