http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702I Just Wanna LiveheCopyright 2026 black_spirit1. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/02/07/20/200702/misc/16594201.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11861203<div align="right" dir="rtl">מאת גיא אדות ומיה רון:אני שמנמן וטוב לי:אני שמנמן וטוב ליכרסי עגלגלה.אני שמנמן וטוב ליעצלן כמו עגלה.אני שמנמן וטוב ליאוהב את כל צמיגיי.אני שמנמן וטוב ליאוהב גם את שדיי.אני שמנמן וטוב ליכי העולם אכיל.אני שמנמן וטוב ליניראה ממש כמו פיל.אני שמנמן וטוב ליאוכל לי כל היום.אני שמנמן וטוב ליניראה ממש פוגרום.אני שמנמן וטוב ליכי יש לי חברה.אני שמנמן וטוב ליכי גם היא אינה צרה.ולסיכום שמנמונתאני אמנם עגול.אבל גם לך יש ציצי,והוא נוטה ליפול.הסוף!</div>Sat, 19 Jun 2010 20:11:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11861203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11861203http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11468135<div align="right" dir="rtl">הלכה לי המוטיבציה משום מה... סופסוף התחלתי שנה כמו שצריך ונגמר לי כל הכוח בבום. אני מרגישה מבולבלת בכל בחינה אפשרית. אין לי זין להשקיע בשום דבר שאני עושה. אני מרגישה שאני לא עוזרת מספיק בכל המצב של סבתא שאני מקווה כ"כ שבעזרת השם היא תהיה בסדר. אני לא רוצה לחזור ללמוד... אני כבר לא מבינה מה אני עושהבשום הבטשל החיים שלי מה בכלל אני רוצה?!</div>Sat, 19 Dec 2009 18:34:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11468135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11468135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11279380<div align="right" dir="rtl">באמת טוב לי. אחרי הרבה זמן של איכס אני יכולה להגיד (כמעט) בביטחון מלא שפשוט טוב לי. והטוב הזה, והשקט היחסי לא מרגיש כמו "השקט שלפני הסערה" הוא מרגיש לי נכון ובדיוק בזמן. ואחרי הכל הלימודים עדיין הולכים דיי ברגל, והחברים עוד מרגישים מוזנחים מפעם לפעם, בבית יש בעיקר צעקות וההורים מציבים גבולות מאוד שמרניים. אבל טוב לי. אני יודעת שתהיה שם, בכל מצב, בכל מקרה, בכל בחירה, בכל טעות. זה גורם לי לאושר עילאי שעושה כל דבר אחר דיי גמדי. פתאום לא להגיש עבודה כזאת או אחרת ניראת לי שולית בהשוואה ללראות את החיוך או להרגיש את הליטוף שלך. תיקנת ילדה שבורה. לא שאין עוד סדקים אבל היי, אחרי הכל זה הסדקים האלה הםמה שהופכים אותי לאני... הדברים כאילו מסתדרים מעצמם לאט לאט, לפחות בדברים מסויימים. פעם ראשונה שזה מסתדר הרבה יותר בקלות וזה לא מלחיץ אותי כמעט בכלל. אין דרך אחרת להציג את ההרגשה שמציפה אותי: טוב לי. "בדיוק שאני מאבד תקווה נזכרתי איך הגעת וידעת להוציא אותי בזמן כן... חצר בית ספר בהפסקה אתה מחייך הגעת ישר מהצבא כן... כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים אני לבד בחוץ מחשי</div>Tue, 29 Sep 2009 21:07:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11279380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11279380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11244874<div align="right" dir="rtl">עבר כ"כ מעט זמן וכבר שכחתי איך זה לראות את חבר שלך בתנאים של איזה מפקד מתוסכל מינית שלא ראה בית חודשים. אני שונאת שאין לי טיפת שליטה על מה שקורה לי. אני שונאת להעמיד פנים שזה הולך מצויין שבסדר לי. ואני שונאת שכשאני לא מעמידה פנים אני מפחדת שהוא ידפוק לעצמו את כל השירות בגלל הסצינות שלי. אני לא מבינה איך זה קורה כל פעם מחדש... וי"ב זה זין לא משנה כמה אומרים לכם שתתגעגעו לזה</div>Tue, 15 Sep 2009 22:21:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11244874http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11244874http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11209440<div align="right" dir="rtl">וואו, כ"כ הרבה תחושות מלוות את היום (והשנה) הזה. הכל עובר בראש: באסה, שמחה, דאגה, חששות, לחץ אבל בעיקר... התרגשות. אז נכון, היום לא היה היום הכי משפיע בעולם וסביר להניח שזה גם לא יום שיחרט בזיכרוני לעד אבל זאת בהחלט נקודת ציון חשובה! בשנה הבאה בימים אלו ממש כניראה שאני אשן לי עד מאוחר לפני הגיוס (שאגב, נכון לעכשיו הואב - 13.2.2011 אבל הוא עוד ישתנה בערך 30 פעם) או אולי אעבוד לי באיזה עבודת קיץ, או מי יודע, אולי אני כבר ארוץ לי כשמפקד עצבני צורח עליי ברקע. אבל עד אז יש עוד שנה שלמה אז אפשר להתרכז בכאן ועכשיו (עם מבט חטוף אל האופק כמובן). בהצלחה לי ולכולנו:) נ.ב. מתגעגעת אליך המון, תודה על כל התמיכה יפה שלי.</div>Tue, 01 Sep 2009 15:30:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11209440http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11209440http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11151701<div align="right" dir="rtl">עברו רק יומיים ואני כברקולטת שאני עושה את אותן טעויות מחדש. אני ממש מפחדת לדפוק את זה. פעם אחת באמת טוב לי, למה אני לא יכולה ללמוד מטעויות?</div>Thu, 13 Aug 2009 15:05:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11151701http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11151701http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11146342<div align="right" dir="rtl">בחיים לא קרה שלא דיברנו יום שלם או לא נפגשנו יותר מיומיים... אוף. תחזור:(</div>Tue, 11 Aug 2009 17:49:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=11146342http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=11146342http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=10893254<div align="right" dir="rtl">איך מגיעים למצב שיש לך תפיסת עולם כ"כ מעווטת? איך אף אחד לא עוצר את זה קודם? איך רואים רק את מה שרוצים (או אולי בעצם לא רוצים) לראות? איך אפשר להבין את המצב כ"כ לא נכון? איך לא היית שם כדי לדאוג שזה לא יקרה?...</div>Tue, 26 May 2009 13:06:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=10893254http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=10893254http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=10865799<div align="right" dir="rtl">"על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי, בקשתיו ולא מצאתיו. אקומה נא ואסובבה ברחובות ובשווקים אבקשה את שאהבה נפשי..." (שיר השירים פרק ג' פס' א'-ה')</div>Mon, 18 May 2009 12:38:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=10865799http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=10865799http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=10793121<div align="right" dir="rtl">מאיפה הכי נכון להתחיל? אצלך זה קל, כי גלעד בשבילי זה קודם כל חיוך ענק וצחוק מתפרץ ומתגלגל כי זה מה שזוכרים אצלך. יותר מהשיחה האחרונה, החיבוק האחרון, המילים האחרונות. הצחוק שלך. כזה שאי אפשר להפסיק (אפילו אתה לא היית מסוגל להפסיק אותו). אבל בכל זאת מטען חבלה ענק שהפיל בית מלון שלם הצליח. אולי אתה יכול להסביר לי, איך בן אדם, בשר ודם, יכול לקום יום אחד ולרצוח כ"כ הרבה אנשים? אם אתה לא שונא אותו, אני שונאת אותו בשביל שנינו. אתה היית בן 13. איך הורגים ילד בן 13? איך מגיעים לרמה כ"כ פסיכוטית שכבר לא אכפת לך מ"רקמה אנושית אחת חיה" וכל דבר אנושי אחר?! איך חוצים משפחה לחצי? יוצאים שישה לסיני וחוזרים שלושה. אני שונאת את הרגעים האלה שהתמונה שלך נהיית מטושטשת. שאני כבר לא כ"כ בטוחה על מה דיברנו בשיחה ההיא שהייתה כ"כ מושלמת שהיה נדמה שהיא הגיעה משום מקום. כאילו היה ברור מראש שזאת שיחה אחרונה, ככה שעשו שהיא תהיה כ"כ משמעותית וכנה. צחוק הגורל משהו... חחח שילוב של ילד כאפות, מציק וילדותי עם נער יפה, מצחיק, שטותניק ומקסים. כזה שרוצים להרביץ לו ולחבק אותו ממש חזק בו - זמנית. הצחוק הזה לא יו</div>Tue, 28 Apr 2009 12:30:00 +0200mayaron100@walla.com (black_spirit1)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=200702&blogcode=10793121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=200702&blog=10793121