<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Amily Of New Moon</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966</link><description>לא. אנחנו נזרום באינטלקט תודה. אם לא איכפת לך. ליתר בטחון אקשור אותך לתורן ואכסה בך את אוזניי. וכשהרוח מזרחית משתנה היא תשאל: &quot;מה לי ולעולם הבמה? אני עוד יותר מראויה אני איכותית, דאמיט&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 .Amily. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Amily Of New Moon</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966</link><url></url></image><item><title>זמן מה עבר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=14075768</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואוו. המון זמן שלא הייתי פה, משהו כמו שנה וחצי.

כל כך הרבה דברים קרו מאז הפעם האחרונה שאין סיכוי שאצליח לכסותם.

נזכרתי בך בלוג, אחרי שהכריזו כי רוצים לסגור את ישרא בלוג.
אני יודעת שאני לא מגיעה לבקר הרבה, אבל לסגור? למה? איך הם יכולים לעשות לנו את זה?!

כאן גדלנו. כתבנו. הוצאנו. שיתפנו.

למען האמת, אם לא ישרא בלוג - לא הייתי מי שאני היום, לא הייתי מכירה את אותם אנשים ואותה חברה שבה הסתובבתי בין גיל 13 -18 - השנים שבהם התעצבתי וגדלתי.

והכל, כל גיל הטיפש עשרה שלי, כולו הושפע מהבלוג הזה.
הכל התחיל ממפגש ישרא בלוג איפשהו בשלהי 2003. (וואו - פאקינג 11 שנה.)

עד היום כמה מחבריי הטובים הם אנשים שהכרתי במסגרת זו.

אז לא, אל תסגרו אותנו - אנחנו מבקשים שתתנו להיסטוריה הזו להישאר כאן.
נעשה מה שיידרש לשם כך!

אל תקחו לנו את ישרא בלוג!

אמ.

- - - - -
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Mar 2014 13:20:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=14075768</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=14075768</comments></item><item><title>עדכון שנתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=13473931</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז אני כבר 10 חודשים עם ידידידידו.
בחור מקסים, כל הדברים ששנאתי באקס שלי - אין בו.
כלמיני דברים שתמיד רציתי שיהיו - יש.
פשוט אוצר.
.
הכרנו לגמריי במקרה, הוא דיבר איתי בפייסבוק, אמר שהוא זוכר אותי מאיזו יומולדת של חברה בגיל 14.. הוא טען שהלכנו לטייל ביחד ודיברנו,
אני אפילו לא זכרתי את היומולדת עצמה.

הוא למד צילום באיטליה וקבענו שכשיגיע לארץ ניפגש, סתם בשביל הכיף.
20.12.2011 קבענו וניפגשנו באלון הבודד.
ישבנו שם מעשר בלילה ועד עשר בבוקר רק מדברים, צוחקים ושותים קפה שחור.
לקראת הבוקר נרדמתי לחצי שעה וכשהתעוררתי נישקתי אותו.
כנראה אינסטינקט.
משם הכל התחיל.
היו לו שבועיים להיות בארץ והחלטנו לבלות אותם ביחד, כמה שיותר.
יום לפני שהוא היה צריך לחזור הוא אמר לי שאין סיכוי שהוא נוסע בלי שהוא יודע שאנחנו ביחד.
אני מבחינתי אמרתי שאין טעם כי יש לו 3 וחצי חודשים להיות באיטליה ואולי שווה לדבר כשהוא יחזור.
אבל הוא התעקש (ובואו נגיד ככה, הוא ממש טוב בלשכנע, שם לי אדל ברקע וגורם לי לבכות).
אז הוא נסע, ואמרנו שאין חוקים לקשר ושיהיה מה שיהיה.

3 וחצי חודשים חלפו להם ונישארנו משוכים ונא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2012 13:41:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=13473931</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=13473931</comments></item><item><title>חודשים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12777764</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא זוכרת מתי פעם אחרונה חשבתי על המקום הזה.
אני כבר לא כל כך נמשכת ללכתוב פה.

אבל חשוב לי לעדכן מדי פעם.

חזרתי לפני שבועיים משלושה חודשים בארה&quot;ב.
הדרכתי במחנה קיץ בפנסילבניה HARLAM CAMP
ואח&quot;כ טיילתי במקומות מדהימים.

- פנסילבניה.
- קפיצה באמצע המחנה לפילדלפיה.
- קפיצה באמצע המחנה לניו יורק.
- בולטימור.
- בוסטון.
- שיקגו.
- וודסטוק אילינוי.
- לאס וגאס.
- לוס אנג&apos;לס.
- ניו ג&apos;רזי.
- ניו יורק (הסטינג - און - הדסון).


וואו! איזה אבסורד!



היה מדהים.
רוצה שוב,
ליותר זמן ועם יותר כסף.
אולי יום אחד זה עוד יקרה.


עדיין עם מר בחור שלי.
מנסים את זה שוב ושוב - לא מוכנים להיכנע.


קשה אבל טוב.




ועד כאן לעדכונון.
שמרו על קשר לפעמים.

M.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Oct 2011 14:02:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12777764</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=12777764</comments></item><item><title>האזרחות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12353298</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו, מה קרה לישרא בלוג? כבר אי אפשר לזהות אותו...
נו מילא..


אז אני אזרחית מן המניין כבר קצת יותר מחודש,
לומדת פסיכומטרי כבר חודש שלם (תעשו חישוב,היה לי סוף שבוע אחד של אזרחות חסרת מסגרות)

מנסה לסדר את החיים ולהיסגר על כיוונים.
כרגע התוכנית הכללית היא
פסיכומטרי (מבחן ב- 17.4.11) - אמסטרדם/האג/לונדון (בין התאריכים 25.4.11 - 13.5.11) - עבודה עבודה עבודה ובתקווה גדולה נסיעה עם הסוכנות היהודית להדרכה בארה&quot;ב (בין איפשהו ביוני עד איפשהו באוגוסט).

אחרי זה,
אלוהים גדול
(אבל יש לו |-| כזה קטן) :) סתם בצחוק.

אני והבייבי בו, כבר 11 חודשים יחדיו,
שברת את השיא האישי שלי ;)

טוב ורע,
קצת מבלבל,
מרגישה לפעמים שאני לא לגמרי אני.
אבל האהבה חזקה מהכל.


- - - -

התחושה הכללית היא כל היום חשק לעשות משהו,
כאילו גם ככה החיים שלי לא עמוסים.
אבל בא לי לעשות, לנסוע, לראות - בא לי ספונטניות כזאת, חסרת מחוייבות כלפי הזמן.

אבל פסיכומטרי,
וכולם אומרים - אם יש לך חיים כשאתה לומד לפסיכומטרי זה סימן לא טוב (כלומר, סימן שאתה לא לומד מספיק)

מה, באמת אסור לי לסמוך על השכל שלי?
ט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 Mar 2011 10:04:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12353298</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=12353298</comments></item><item><title>I can see the light..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12225182</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד 6 ימים על מדים.

חסכתי ימי חופש, אז עכשיו אני בשבועיים חופש,
שבוע בבסיס ועוד שבועיים חפש&quot;ש.

ואחרי זה, החופש הגדול.

מה אני אגיד, גיבורה.
מסיימת שירות צבאי בכבוד.
מוזר לי אפילו לחשוב על זה.

יש לי מחליפה, קצת משונה, סומכת עליה שבסוף היא תיהיה שפיצית.
זה מרגיע.

אני ובייבי בוּ כבר 8 חודשים ביחד
וכיף לנו.

השחרור קצת מלחיץ, לא יודעים מה יהיה..
אבל אנחנו חזקים ביחד.

(אני לבד, קצת פחות).

עד שהרגשתי שתקופת הדאון שלי עוברת,
השחרור הזה קצת התחיל להלחיץ אותי - ואני האחרונה שתלחץ מחופש.
כלומר,
סו מאץ טו דו, סו מאץ טו סי.
מאיפה מתחילים?
מאיפה הכסף?

במה לעבוד?
לאן לטוס קודם?
לאן לטוס אח&quot;כ?
לעבוד באיזור שלי, או שלו?
חדר כושר באיזור שלי או שלו?
מתי כבר דיאטה?
מתי אלמד לנגן על גיטרה/חליל צד?
מתי אלמד צרפתית?
מתי אני כבר אתחיל ללמוד לפסיכומטרי הקרב ובא?! (גוד דאמיט!)
וכו&apos;.

אבל הכי חשוב,
עד מתי ינואר 09?!

. . .


אני מקווה שלהיכנס לפסיכומטרי ישר שאני מסיימת צבא היה רעיון חכם
(לא סתם, הקורס מתחיל כבר בחפש&quot;ש)

אני סומכת על השכל שלי, אבל לא על המו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Dec 2010 07:24:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12225182</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=12225182</comments></item><item><title>תקופת החגים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12072641</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
עוד שבוע וחצי אנחנו כבר חצי שנה ביחד :)
כמו שאומרים, הזמן עובר מהר שנהנים,

המפקדת היקרה שלי בצבא השתחררה ובמקומה הגיעה מישהי שלא מגיעה לה אפילו לקרסוליים.
היו מחשבות להחליף תפקיד אבל לא נשאר לי עוד הרבה וזה מיותר.

כרגע משתדלת לא להראות למפקדת החדשה שלי שאני יותר חכמה ממנה,
הקדשתי לה שיר:

&quot;את דומה לכלב, נובחת בלי סיבה, לא רוצה להירגע - גם לא לרגע.
כל הזמן חייבת להיות החכמה, אף פעם לא עונה.
מה שלא עשיתי, לא יצא לי כלום הכל כמו מבוי סתום..&quot;
(תודה לשייגעצ.)

בואו נגיד שהמצב משתפר ויש עוד תקווה,
אבל כשנכנסים לתפקיד רק בזכות הפרוטקציה זה בד&quot;כ אומר שהוא קצת גדול עלייך.

בכל מקרה, מנסה לשמור על הת&quot;ש של חטיבת הצנחנים כדי שלא יתפרק..
(מורי, כמה אני מתגעגעת אלייך - את בכלל לא מבינה).

בכל אופן,
עוד 4 חודשים לשחרור התאריך המיוחל הוא ה- 27.1.10.
חפש&quot;ש של שבועיים פחות או יותר.

כבר נרשמתי לפסיכומטרי - מתחילה ללמוד בסוף ינואר,
המבחן באפריל.

התוכנית היא להשתחרר, להיבחן ולטוס לנקות את הראש באמסטרדם
עם צ&apos;יקיטו (ראו פוסט שעבר) וכל החבר&apos;ה הקרובים.

היחסים שלי עם צ&apos;יקיטו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Sep 2010 14:54:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=12072641</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=12072641</comments></item><item><title>צ&apos;יקיטו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11956706</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר כמעט 4 חודשים אני עם הבחור המופלא הזה,אומנם כבר זנחתי את הבלוג אבל רציתי שהוא יהיה מעודכן ולא תקוע בעבר..אני אוהבת אותו כמו שמעולם לא אהבתי,והוא עושה אותי מאושרת :)הבייבי שלי(תודה לך שאתה תמיד בשבילי).בכל אופן,תקופה קצת קשה..הצבא מציב לי עוד ועוד מכשולים מעצבנים להתמודד איתם,אבל עוד מעט אני בחוץ.כרגע מנסה לחלק את עצמי בין האנשים החשובים,קצת מתקשה אבל העיקר שהם תומכים בי.בייבי שלי עוזר לי מאוד בתקופה הזו, אבל אני מרגישה כאילוהוא עצוב כל הזמן בגלל המרחק ולפעמים אני לא יודעת מה לעשות בנידון.העיקר שנעבור את זה ביחד.בכל מקרה,שיהיה המשך חיים טובים.M.(שמאוהבת עד קצה היקום בפעם הראשונה.)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Aug 2010 15:43:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11956706</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=11956706</comments></item><item><title>קיום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11672638</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זמן רב,
הבלוג כבר נטוש.
משמרת לשם העתיד.

תקופה טובה יחסית,
בן זוגטוב, כבר יותר מחמישה חודשים.

צבא, לא נורא.

נזכרתי בכל כך הרבה אנשים שאיבדתי כשהפסקתי לכתוב פה.

תגידו שלום בפייסבוק,
תזכירו לי את קיומכם :)

Amily shay glick weill



יום אחד עוד אחזור.
M.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Mar 2010 20:18:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11672638</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=11672638</comments></item><item><title>אז רק שתדע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11515045</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בלוג יקר,
שלא שכחתי.

אני חיה, בעיקר בצבא - אין יותר מדיי זמן מחשב.
רציתי רק להגיד שלום וככה לדאוג שלא בטעות יחשבו שזה בסדר למחוק אותך.

הצבא מעייף, כבר עברתי חצי דרך.
כן כן,
אני בצנחנים בתור ע. קצינת ת&quot;ש,
כנראה שבקרוב, אחרי חצי שנה, אעבור לתפקיד אחר.

נחיה ונראה,

יש לי חבר כמעט 3 חודשים,

לאון, מלך האריות (הכינויים שלו)

Cute.


בכל מקרה,
שימשיך להיות נחמד לנו.

שתיהיה שנה פורה :)
ונתראה בשמחות.


(אני זוכרת שאז שנפרדנו, הזהרת אותי שאני לא אהנה יותר עם אחרים,
שאתה הכי טוב שאיי פעם היה ואיי פעם יהיה..
שאני אחזור אלייך על 4.

אז קודם כל, מעולם לא חזרתי.
דבר שני - שקר! 
אתה צריך להכיר את לאון ....)





תחזיקו לי אצבעות - צבא.
כוסעומו.

M
ש&quot;וואו&quot; זה רק חלק קטן ממה שמרגישה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Jan 2010 00:24:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11515045</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=11515045</comments></item><item><title>האוץ&apos;. ראסטות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11219661</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירדו הראסטות.
האוץ&apos;.

אני מרגישה כמו שמשון ה(כבר לא) גיבור, בייחוד כשאני מוקפת במלא ראסטהפארים.
שיער עד הכתפיים לא ראיתי מאז כיתה זי שהורדתי את רעמתי לראשונה.

עשיתי גם פן שיצא זוועה,
הורדתי אותו תוך יום.

ועכשיואין לילא ראסטות ולא שיער נורמלי,
האוץ&apos;.




מכניסה את עצמי לרגיעה.
מהכל.


יהיה בסדר.
M

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Sep 2009 15:30:00 +0200</pubDate><author>blabla_@walla.co.il (.Amily)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19966&amp;blogcode=11219661</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19966&amp;blog=11219661</comments></item></channel></rss>