http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733אני רוצה לחיות לנצח, אך מוכן למות מחר כי אני יודע שזכיתי בכל מה שבן תמותה מסוגל לבקש לעצמו וגם בכל מה שעליו לא העז לחלוםheCopyright 2026 אליפל. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/33/87/19/198733/misc/27872972.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14365083<div align="right" dir="rtl"> היא מקריאה לי מספרו של א.ב. יהושע "אש ידידותית", עכשיו באנגלית. עיניה המוצלות בעפעפיים, עוקבות אחר המילים בכניעה ממושמעת. עפעפיה מתקמרים בכבדות כשמוצאת את עצמה בדניאלה &ndash; הדמות הראשית &ndash; כשמשיטה את ידה אל ירכי וממלמלת שאין שום דבר ידידותי במות אהובים. אני לא מקשיב, מביט בשפתיה המלאות, בשיניה הצחורות שנראות מבריקות על רקע עורה המוזהב בשחימות של לחמניה משוחה בחלמון, ומתמוגג מהאופן ולא מהתוכן של היותה היא. המשך פתחנו מותק של קהילה לבלוגרים בשפת הקודש. גוגל+ הוא כל הדרישות. מוזמנים כמובן לפתוח בלוג בבלוגגר של גוגל (בניה של אתר מקצועי בחינם מובטחת לכל המעוניינים). אבל לא חובה. כאן.</div>Sat, 08 Aug 2015 10:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14365083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14365083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14354418<div align="right" dir="rtl">...אפוד רוגע ושלווה, אני שוקע בקורי האושר האינסופי כשטאקו מתכרבלת לגוש קטן בין כתפי לאוזני השמאלית ותותח אוחז את זרועי הימנית, מזכה אותה בליקוק משייף ומניח עליה את ראשו... המשך</div>Wed, 15 Jul 2015 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14354418http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14354418http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14350860<div align="right" dir="rtl">בניתי לנואתר. לה, בעצם. עכשיו שתיים וחצי לפי שעון ישראל. בעוד חצי שעה ימלאו לנו שש שנים. מגיע לה. אני מתכוון ש"מגיע לה אתר משלה", טוב נו... גם לסבול אותי מגיע לה. כי היא כזאת מתוקתית, שאין לה ברירה פשוט. וגם כי היא בחרה. ואפילו כי אני בחרתי. ולמעלה מכך, כי שנינו בחרנו. ההמשך כאן</div>Tue, 07 Jul 2015 16:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14350860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14350860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14349880<div align="right" dir="rtl">אתה יודע שבשבוע הבא אנחנו חוגגים שש שנים?" ניגבה את ידיה ותלתה את המגבת על הידית של התנור. "ברור! נראה לך שאשכח משהו כזה?" הקפתי את הסלון, נטול הילדים, בעיניי. "אתה זוכר שאמרת שלא נחזיק מעמד מעבר לשלושה חודשים ואף התנצלת מראש?" התיישבה על הכיסא ליד הבר ומתחה את זרועותיה העייפות על הדלפק. המשך כאן.</div>Sun, 05 Jul 2015 15:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14349880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14349880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14348502<div align="right" dir="rtl"> היא מחדירה את אצבעות כף ידה לתוך כף ידי, כורכת אותן סביב אצבעותיי. "בוא, תינוקי", לוחשת ומובילה אותי, ההולך אחריה משל הייתה מעקה נסתר מעיניי בחשכה, מבלי לשאול לאן. אני לא יודע להסביר לעצמי ולסובביי, איך קרה שהתמכרתי אליה. מדוע, אני המאולף בכל הקודים הצבאיים, לא מפעיל את מה שלמדתי ונשבה. נשבה בלבי ובגופי למגע ידה בידי, נשבה מאחורי סורג ובריח של תשוקתי, בתוכה שבתוכי. המשך כאן</div>Thu, 02 Jul 2015 18:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14348502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14348502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14346194<div align="right" dir="rtl"> השבוע כאב לי וחברה טובה אמרה שהיא שמחה לדעת שאני סובל לפעמים ושאנג'לינה לא תמיד מושלמת. היא צדקה לא פחות מאנג'לינה שבחרה להכאיב לי. אך למרות הידיעה שכולם מגיעים לכולם, ולמרות שאני אוהב אותה גם כשפניי נפולות ואני לא מרגיש דבר פרט לכישלון: כאב. כאב מספיק כדי שאעשן סיגריה, כדי שאשמוט את הבדל בהינף יד לתוך עציץ, ומספיק כדי שאלך לארבעים ושמונה שעות. רציתי לחזור הביתה בין לבין, אבל כשהתקשרתי, היא נשמעה דרמתית מדי ולכן ויתרתי ונשארתי בבסיס. המשך כאן </div>Sat, 27 Jun 2015 19:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14346194http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14346194http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14342913<div align="right" dir="rtl"> השקעתי את פניי בפרח והסנפתי אותו במלוא הריאות. לשיער שלה ניחוח תותים ולפרח שלה ריח של אהבה. היא תלתה את רגליה על כתפיי והצמידה את שפתיי אל עלי הכותרת בידיים רועדות, ספק מתשוקה ספק ממבוכה. השחלתי את ידיי תחת האגן שלה והרמתי את פלג גופה התחתון כדי להיטיב ללכוד את העוקץ בין שפתיי. המשך כאן.</div>Sat, 20 Jun 2015 07:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14342913http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14342913http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14340098<div align="right" dir="rtl">אחבר לכאן את הפוסט הזה כי אני חושב שיריב ספיר טוב. ולפעמים אפילו עוצר נשימה. וגם כי אני מקווה שחלק ממגיביי יירשמו בבלוג החדש בו השתקעתי. ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לכולם, על כי היו לי כל מה שבחרו בעצמם: לקוראים, למציצנים, למגיבים, לחברים, ולאלו שלקחו אותי למחוזות משלהם. מי שרוצה להצטרף אלי להמשך המסע במיקום החדש, כאמור מוזמן, ומי שלא, היה נעים להכיר. ותודה על הדגים (-: קלקיליה / יריב ספיר</div>Sat, 13 Jun 2015 18:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14340098http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14340098http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14337185<div align="right" dir="rtl">טוב, אז הכל כמובן התחיל ממחווה אינטלקטואלית שהסתובבה בכיכר סביב דוכני ספרים ופרצופים ממושקפים, כשהיא מיוצגת על ידי מוטי וצליעתו הקלה וכמובן על ידי. מוטי שינה את טעמיו לכבוד שבוע הספר והחליף את תאוותו לבשר עסיסי וריחני בספר חכם. אני התפלאתי בהתחלה כי את קאמאסוטרה יש לו מאז היה בן שבע ולמען האמת במספר מהדורות, חלקן דבוקות בדפיהן וחלקן עדיין לא. אבל לאחר שהסביר לי שהעובדה שאני מקפיד על שפה עברית תקנית במהלך משגל, אינה הופכת את הקאמאסוטרה לספר עברי, הבנתי שמדובר במדריך אחר. "מה קרה לך?" התפלאתי, מנסה להציץ מתחת לחצאיתה של בחורה שהתכופפה מעל הדוכן, "נמאס לך ממוסף הספורט?" "רק כדור רגל יש לך בראש," השיב בזמן שההיא החטיפה לי סטירה וקראה לי "מניאק-אידיוט". "האמת היא שלא," חייכתי אליה וליטפתי את הלחי שבערה, "אבל זה לא משנה. יש פה ספריה בסביבה. אנחנו יכולים להירשם לשם ויישאר לנו כסף לבירה." מוטי החוויר. "אני לא הולך לספריה," לחש, "לא אוהב ספרים משומשים". "משומשים?" נבהלתי, "אתה רוצה להגיד לי שבספריה כל הספרים מגיעים עם דפים דבוקים כמו אלו אצלך בבית?" משכתי בידו של</div>Sat, 06 Jun 2015 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14337185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14337185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14334697<div align="right" dir="rtl">...אני צייר זקן בא בימים, מצייר מתים למי שרוצה אותם, אך מבין שגם המזמין ימות, מבין שכולם ימותו עם התמונות שלי או בלי התמונות שלי, עד עתה אף אחד לא חזר וככל הנראה גם לא יחזור. והלוא שום דבר לא יעזור, גופת המת תהיה לאבק, לא תלך לשום מקום בשמים או בארץ, תתפורר לחלקיקים בלתי נראים, ורק צאצאיו של המת - בתנאי שלא יֵרד גשם ולא ישרור שרב - יבואו ללוויה וידברו אלה עם אלה בשקט אבל לא על המת ואחר כך אולי יבואו לכמה ימי זיכרון וזהו. צאצאיו הרחוקים יותר לא יֵדעו מי היה, ואולי גם מישהו יחשוב שהוא תופס מקום מוגזם בשדה המתים, וגם לא יֵדעו היכן בדיוק הוא טמון, גוש ב' או ג', חלקה חמש או שש, ובכל זאת מישהו אולי ימשיך ויתלה את הציור על קיר ביתו ויחשוב למה לא? הרי ירש אותו מסבו או מסבתו. אבל גם הציור יישכח בסופו של דבר ויֵרד מהקיר ובצדק. הסבא והסבתא לא יספרו לנכדם מי היה אותו המצויר התלוי על הקיר, ואם נכדם ישאל, כבר לא יהיה מי שיספר לו מפני שגם הסבא והסבתא ימותו ויניחו את התמונה בבוידעם. ומן הדברים הללו בדיוק בא ערכה המפואר של עבודתי - בזכות אי־חשיבותה הנצחית. אינני צייר חשוב של אנשים חיים, א</div>Mon, 01 Jun 2015 05:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אליפל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=198733&blogcode=14334697http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=198733&blog=14334697