http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908ברוכים הבאים לבלוג שלי. כל מי שחושב שאני אובססיבית, לא שפויה בנפשי וככתוב בכותרת-מוזרה, מוזמן להמשיך לקרוא ולהווכח כמה שזה נכון.heCopyright 2026 gosh. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908http://f.nanafiles.co.il/upload/122005/IsraBlog/194908/misc/4421602.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=9402336<div align="right" dir="rtl">מדהימה המחשבה שאחרי 35 יום ניפגש. אין לי מושג מה אני ארצה לעשות קודם. בחיים לא עברו תקופה כזאת ארוכה לחוד. נראה לי שקודם כל אנשק אותם ואז נסתכל אחד לשנייה בעיניים ונתחבק ותנשק אותי שוב ואני רק ארצה להתחבק איתך כדי להרגיש שמה שקורה באותו רגע הוא מוחשי. אתה יודע, בזמן שנסעתי באוטובוס נכנסה אשה בשנות ה-60 לחייה וראיתי שהיא מתיישבת על המדרגות האחוריות של האוטובוס, אתה יודע איפה שהדלת. באותו רגע רציתי לגרום ולרתת לה לשבת, אבל ישבתי ליד החלון ולא היה לי נעים להקים את האשה ממוצא רוסי שישבה לידי. אז הסתכלתי כל פעם אחורה וחשבתי לעצמי שאולי אם בכל זאת אקום, הקב"ה יסתכל ויבין שעשיתי מעשה טוב ואז הוא יתחרט ויחזיר אותך אלי הביתה. בסוף קמתי והצעתי לה אבל היא סירבה בתוקף וחזרתי נבוכה לכסא. ועכשיו אני בחדר ויושבת וכתבת את זה, אני נזכרת שבדרך אמא שלי היתה צריכה לקחת אותי מחןף הכרמל והיא התבלבלה בפניה והמשיכה ישר לכיוון חדרה אז כעסתי על הקב"ה כי הרגשתי שהוא עושה לי בכוונה שבכל זאת לא התעקשתי עם האשה בשנות ה-60 לחייה או שביקשתי מאמא שלי לבוא עד חוף הכרמל והייתי מפונקת (כי רציתי שתבוא איתי לבי"ח 10 כדי</div>Thu, 19 Jun 2008 17:31:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=9402336http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=9402336http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=8892693<div align="right" dir="rtl">כשהלכת הכאב שבי קיבל שוב משמעותאיך ויתרת על האושר בקלותאם תחזור נרוץ בין הפרחיםכשהלכת איך נתת לי ליפול אל התהוםאיך לקחת את האור אותו היוםאם תחזור אתן לך חייםפזמון:ואם אתה רואה מצאתי אהבהגם אם זה לא אתה אני שומעתשומעת את קולךשומעת הבטחהואת הכל לקחת ליבנתיים יושבת מחכה לוחשת רק לך חזור אלי בבקשהכשהלכת לא ידעתי עוד אחר יותר קרובמנסה ללמוד שוב מה זה לאהובאם תחזורפזמון:ואם אתה רואה מצאתי אהבהגם אם זה לא אתה אני שומעת,שומעת את קולך,שומעת הבטחה,ואת הכל לקחת ליבנתיים יושבת מחכהלוחשת רק לךחזור אלי בבקשה.כשהלכת, הכאב שבי קיבל שוב משמעות. היה פשוט מושלם...כ"כ רציתי את החופש הזה להיות איתו יותר מ60 ומשהו שעות. אני אוהבת אותו ועכשיו גם הוא נכנס למערכת הזאת שאני שונאת-חבל שזה כניסה בלי שום ברירת מחדל. אלוהים ישמור עליו בשבילי...למרות שהוא ואני לא כל כך בקשר לאחרונה והכל בגלל הבגרות שלי. לא מצליחה לקבל שקורה לי רצף של דברים רעים אז אני כועסת. הוא יודע את זה ואני מקווה שהוא סולח. כי זה הוא-הוא תמיד סולח, כמו שסלח לעם ישראל עם כל השטויות שלו. אני תמיד מאמינה בו ואף פעם לא אפסיק גם אם אני אכ</div>Thu, 27 Mar 2008 23:25:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=8892693http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=8892693http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6823186<div align="right" dir="rtl">אם אי פעם אעשה משהו שיפגע בך תדע שזה מגיע מטמטום, קנאה או ללא כוונה. אם אי פעם אחשוב עליך משהו רע אני אבין שאני טועה, כי כל פגם בך הוא מושלם, כל חסרון בך הוא ברכה. אם אי פעם תעשה לי משהו שיפגע בי אני אדע שזה מגיע מטמטום, קנאה או ללא כוונה. אם אי פעם תחשוב עליי משהו רע אתה תבין שזה מגיע מרגע של חולשה או שזה הזמן להפרד. אם אי פעם יגיע הרגע בו ארצה להפרד, אני אשבר. אני כרגע לא מוצאת שום סיבה שתפריד ביני לבינך. אם אי פעם יגיע הרגע בו תרצה להפרד, אני אשבר. אני לא אבין מה היתה הסיבה שהפרידה ביני לבינך. אם אי פעם תרצה להשאר איתי ורק איתי אני אענה בחיוב, כי כל יום שעובר אני מודה לקב"ה שהביא לי אותך, כי אני לא אוכל למצוא מישהו שיותר מתאים לי ממך, מישהו שיקשיב לי, מישהו שיאהב אותי ויהיה איתי כמוך. זה נגמר. סיימתי תקופה של 12 שנה. מסגרת שהתרגלתי אליה ובקרוב- לצבא. </div>Tue, 26 Jun 2007 14:43:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6823186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6823186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6706068<div align="right" dir="rtl">אף פעם לא הרגשתי את הפחד הזה. זה פחד שונה, פחד מוכר אבל לא באותה עוצמה. ואם מדי לילה, ממש לפני השינה, שהוא מחבק אותי ועוטף אותי הוא חושב מה היה קורה לו היתה זו הקודמת. אם הקשר איתה היה צולח. הואלא ידע להגיד לי אם זאת היתה אהבה. ושהוא הצהיר את אהבתו אליי, תמיד גמגם כששאלתי אותו אם אני הראשונה. נכון. גם לו היה קודם, אבל אני הייתי בטוחה שאהבתי אותו והייתי בטוחה שזה עבר. כרגע בהווה אני אוהבת אותו והמחשבה שהוא רואה אותה, שאולי הוא חושב עליה - מטריפה אותי. תמיד היה בי את השיגעון הזה שהוא לא מרגיש ואוהב אותי כמו שאני מרגישה ואוהבת אותו. במיוחד לאחרונה שבישר לי כי בעקבות המאורע האחרון שהייתי לצידו בכל רגע אהבתו אליי הוכפלה. זה שימח אותי, אבל יותר פגע בי. אני לא יכולה לשנות את הרגשות שלי כלפיו כי הם כבר מעל ומעבר, אבל אם רק עכשיו אחרי תקופה ארוכה הוכפלה האהבה סימן שלפני היא היתה לא מעטה אבל גם לא גדולה כלל. נמאס לי לפחד מהפחד הזה שאף אחד אף פעם לאיעניק לי ויאהב אותיכמו שאנייעניק לו ויאהב אותו.תמיד אני ארגיש שאני נותנת יותר ומקבלת פחות. בבקשה,אלוקים, תשכיח ממני את הקנאה, את המחשבה ואת כ</div>Mon, 11 Jun 2007 13:52:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6706068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6706068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6341171<div align="right" dir="rtl">"חוסר ביטחון", אמרה בהחלטיות. "מה, מה זאת אומרת? איך הסקת את המסקנה?" "תחשבי על זה...ההתנקשויות האלה עם האהבה, זה הכל מחוסר ביטחון. את שותה, מוצצת ולא מרפה. הכל כדי שלא תֶעַזבי, שלא תִנַטשי. הכל כדי שתהיה לך טיפה של חום ואהבה." "לא, לא", התעצבנתי. היא טועה. "אני פשוט בן אדם רגיש יתר על מידה והחוסר ביטחון שלי אמנם קיים אבל הוא נובע מהילדות הדפוקה שהיתה לי בתוספת משפחה קרובה ורחוקה מתוסבכת. לכי תביני...ניצולי שואה. למרות שעקרונית הם ניצלו אבל הם למזלם לא באמת חוו אותה. הם עזבו בזמן. בעצם, עכשיו שאני חושבת על זה מצד האבא כל המשפחה של אביו נרצחה. אבל הצד המתוסבך יותר קיים אצלך. טוב, עזבי, אני ככה כי חינכו אותי ואני לקויה בחסר." ראיתי אותה מחייכת אליי חיוך שמשדר שכל מה שאמרתי עכשיו זה שטות במיץ. "את חושבת שכל התיאוריה שלי היא שטות במיץ, אה?" בחנתי אותה. "לא. ממש לא. אני מאמינה שאת מאמינה לכל מה שאת אומרת והרבה ממה שאמרת גם נכון, אבל יש לך חסר במשפטים. נכון וכמובן שלמשפחה יש הרבה בכל המצב שאת נמצאת בו כרגע, אבל זה גם משהו בתוך תוכך שאת לא מוציאה. איזה חוויה שחווית ואת שותקת, איזה סיטוא</div>Mon, 23 Apr 2007 15:25:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6341171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6341171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6260995<div align="right" dir="rtl">יש לי בעיות רגשיות חמורות ומטרידות ואל תעשו לי "את חושבת?"...כי אני מודעת אליהן מזמן פשוט כל פעם מחדש אני מדהימה את עצמי. אין לי מה להגיד. אני פשוט בת אדם מרירה, חסרת ביטחון ולא מודעת לקורה סביבי. ההפקה שהקימו בשביל היום הולדת שלי היתה מטורפת...התכנון מראש והקדשת המחשבה משני החברים שציפיתי מהם. לא יכולתי לבקש יותר ואני מתחרטת על כל מילה שיצאה מהפה שלי לפני. בשבועיים, שלושה האחרונים התחלתי ליישם רבות את המושג "ריפוי בעיסוק". החדר שלי מצוחצח ואני כל הזמן מחפשת רק לסדר בו דברים חדשים, אבל בחיי שאין לי מה לסדר ולנקות כבר. כשזה נגמר אני נוסעת לקניון הסמוך וחולבת את כספי המינוס שלי מהחשבון. הכל כדי לא לחשוב יותר מדי ולהשתגע. אני חייבת ללמוד להחליק דברים... לא לקחת יותר מדיי ללב... לא לנתח כל דבר מכל כיוון ולהסיק מסקנות שלא קשורות לעניין... להפסיק לנתור טינה... והכי חשוב - להתחיל לחיות את החיים כאדם שלו. </div>Thu, 12 Apr 2007 19:57:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6260995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6260995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6190137<div align="right" dir="rtl">מה זה משנה איך אני נשמעת בימים האחרונים אם אתםלא מתכוונים לעשות עם זה כלום? מה זה חשוב אם כבר מעל שבועיים אני לא יכולה להסתכל לכיוון של מי שנקרא "אבא" שלי? איך כל פעם שרע לי ואני רוצה לצאת מפה אין לי לאן? ואם יש לי אז זה רק אחרי שאני צריכה להשמע עצובה ומדוכאת? וכשסוף כל סוף אני יוצאת מפה גם במקום שאליו כביכול ברחתי אני לא מרגישה בנח? עוד מעט אני מסיימת מסגרת של 12 שנה והולכת ישר למסגרת של חינוך ופטריוטיות עאלק. כשבאמת הרגשתי את הפטריוטיות מחלחלת בתוכי הם ירו לעצמם ברגל ודחו אותי. אז הדרך היחידה שאוכל לתרום זה כנראה להיות איזה פקידה פלוגתית בחיל תותחנים. אבל ואללה דווקא אחלה תפקיד יחסית לכלל צה"לי. אהה תודה...זה מעודד אותי מאוד. וכשאתגייס הוא לא יחכה לי...לו יש עוד זמן ונגיד במקרה הכי קיצוני - הוא יחכה לי אז הוא יתגייס לאיזה סיירת ואני אראה אותו פעם ב21 ואז תמיד זה יצא בדיוק כשאני סוגרת שבת ומשם זה סופית יגמר. ולמה כשאני מדברת איתו בטלפון ואני בחרדת נטישה מטורפת אני מדמיינת אותו עוזב אותי עקב החרדות נטישה שלי שהוא כבר לא יכול לסבול ולא מפסיקה הנזילה הזאת שכבר נמשכת כמה שבוע</div>Tue, 03 Apr 2007 19:27:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6190137http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6190137http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6090601<div align="right" dir="rtl">אני אגיד לך מה אני רוצה לעשות, אני אגיד לך,אני רוצה... לקום איתך בבוקר,לשתות באנינות טעם את הרוק שלך,לפני שצחצחת שיניים.לנקות בעדינות את הלכלוך הרטוב שלך,קצת אחרי שפקחת את העיניים. לדעת איך את נראית כשאת בוכה,בחדרי חדרים, כשהם לא מסתכלים.איך את עומדת זקופה, מול המראה,לראות אם את כבר במידה של הג'ינס החדש. כשבחוץ יש חורף,להניח לך ספל עם תה חם ליד המיטה, כשאת חולה(חס וחלילה, חס ושלום, ירחם השם אלוקים שבשמיים).לנשום את החיידקים מהשיעול שלך,הכדוריות הלבנות שלי כבר יראו להם מה זהלהתעסק איתך... לדעת איך נראית, כשאת כעוסה,בחדרי חדרים, כשהם לא מבינים.האם מתגלים לך עורקים מהצוואר?או אולי את שוטפת כלים ולא אומרת דבר. אני רוצה...לעמוד איתך מתחת לחופה,ללטף לך את הבטן, להרגיש כשהוא יבעט.לטייל אתכם ברגל, ללכת יד ביד ביד.</div>Sat, 24 Mar 2007 16:12:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6090601http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6090601http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6061555<div align="right" dir="rtl">"את יודעת? תמיד אני אגן עלייך." "באמת?" "באמת. גם אם לא נהיה ביחד..." "אל תגיד את זה." "אני יודע...אבל באמת, אין לך מושג כמה את חשובה לי. אני אוהב אותך." "גם אני...כל כך ואני לא רוצה לחשוב על מה יקרה אם לא תהיה איתי יותר..." "אז אל תחשבי. תחשבי על מה אני אעשה לך שנחזור הביתה." "אתה סוטה..." "אני אפשיט אותך ואז אנשק אותך בכל הגוף..." "בכל הגוף?" "בכל הגוף. ואז אני אדחוף לך אצבעות קצת ואעשה לך נעים..." "ואז אתה תקרע את העטיפה ותלביש עליך את הקונדום ונזדיין?" "שעה שלמה אני רק אזיין אותך...אעשה איתך אהבה, כי אני אוהב אותך. את יודעת, נכון?" חיבקתי אותו חזק חזק כאילו פחדתי שאני חולמת את כל זה...שמשהו טוב מדי נפל לי לידיים. יום אחד הוא לא ירצה להיות איתי יותר בגלל הנזקקות הנואשת שלי לאהבה, הוא לא יסבול את זה יותר ואני אתפרק, אני אשבר לחתיכות קטנות קטנות וארצה להתאדות מהעולם כי כרגע אני כלום בלעדיו, כלום בלי המגע שלו, כלום בלי הסבלנות שלו והאהבה המטורפת שהוא יכול להעניק לי.</div>Mon, 19 Mar 2007 21:06:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=6061555http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=6061555http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=5906634<div align="right" dir="rtl">תמיד שהייתי רואה את כל התכניות טלויזיה האלה, הטלנובלות וכדומה ורואה איך הבנות עושות את המוות לבנים ורוצות כל הזמן שיביע את אהבתו בפומבי, בפרטי, שיהיה סבלני אליה...תמיד אמרתי שאני לא אהיה כזאת. שונאת את האשה הפולניה והפרנואידית שבי...אני לא יכולה לסתום וזה כבר מתחיל לעצבן, אני יודעת. ובגלל שאני מרגישה את הקוצר סבלנות כלפיי, אני מתחילה להרגיש את האהבה שלו דועכת ונגמרת ואני נכנסת למצבי רוח ארוכים ובטוחה שבקרוב זה ייגמר מבחינתו כי הוא לא יוכל לסבול אותי יותר. אני הגעתי למצב של תלות, של רגשות מטורפים, שגם שהיה לי את דן לא הרגשתי ככה ושאני מתחילה להזכר בהרגשה הכוללת שהיתה לי שנתיים בגלל דן, אני לא רוצה לחשוב מה יהיה לי שלעידו יימאס ממני וירצה כבר להעיף אותי. שאני מרגישה ככה אני מקרינה את זה עם או בלי כוונה ואני רואה, שומעת ומרגישה שזה כבר יותר מדיי בשבילו. לא רוצה לחשוב יותר מה יקרה שהוא יעזוב אותי. אני פשוט אפסיק, כי אני בלתי נסבלית, חסרת ביטחון ונוראית להפליא.</div>Fri, 23 Feb 2007 20:37:00 +0200deyna123@walla.co.il (gosh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=194908&blogcode=5906634http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=194908&blog=5906634