<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החיים על פי זהבי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044</link><description>יומן מסע - המסע של החיים שלי .</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ילדת אור הירח(:. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החיים על פי זהבי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044</link><url></url></image><item><title>everything happens for a reason</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=14259864</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני באמת מאמינה בזה, במשפט הנדוש והקליאשתי הזה שכל דבר בחיים שלנו קורה מסיבה.
קצת קשה לראות את זה שהכל מבולבל, שקורים דברים שהם טיפה גדולים עלייך, שאתה חייב להגיע להחלטות שיקבעו את העתיד שלך, החלטות של גדולים.
אני כבר בת 25. הוא תמיד נוהג להגיד לי ש25 זה לא כזה זקן, שאני צעירה ושאני לא צריכה להילחץ אם אצטרך לדחות את התואר השני בעוד שנה.
לפעמים אני מרגישה שמרוב שהכנסתי את זה לראש שלי כל כך הרבה פעמים, אני יותר רגילה לעניין שאני אהיה פסיכולוגית מאשר רוצה את זה באמת ובתמים.
כאילו לפעמים זה מרגיש שאני רודפת אחרי התואר, אחרי האישור של החברה. להראות לעצמי ולאחרים שהנה- אני יכולה, אני הצלחתי לעבור את המסלול המפרך הזה ואני פסיכולוגית. שהילדים שלי יספרו בבית ספר במה אמא שלהם עוסקת והם יתגאו להגיד שהיא פסיכולוגית. שההורים שלי יהיו גאים בי שאני פסיכולוגית. שאני אהיה גאה בעצמי, שאוכיח לעצמי שאני יכולה.
אבל יש רגעים שאני עוצרת ושואלת למה כל הרדיפה הזאת? האם היא לא מייגעת ולחינם?
למה?
בשביל מה שאחרים יגידו?
הרי בסוף אלו החיים שלי, ואני חיה אותם, ולא אחרים. אז למה אני תמיד עסוקה במרדף הזה אחר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 31 Dec 2014 12:30:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=14259864</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=14259864</comments></item><item><title>let you go</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=14046986</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש רגעים שבהם אני אומרת לעצמי שאתה לא באמת הגבר שאני רוצה, אתה מציג את הרעיון של הגבר שאני רוצה.
ולפעמים אני פשוט נוטה לבלבל בין הרעיון לבין מי שאתה באמת. ההבדל ככ גדול.
הרעיון הוא גבר אסרטיבי, בעל שאיפות, שיודע מה הוא רוצה בכל רגע נתון. אותו אחד שישאל אותי מה עובר עלי ועל מה אני חושבת ולא יתן לי ללכת לישון בהרהורים. אותו אחד שיחבק שאני אבקש, וגם שלא. אותו אחד שאם אני אתעורר בלילה ולא אמצא אותו לידי, מספיק שאקרא לו פעם אחת והוא חיש יבוא. אותו אחד שיתנצל אם הוא שכח לדבר איתי במשך היום. זה הרעיון. זה מי שחשבתי שאתה, נתת לי את הרושם שאתה כזה.
אבל באמת?
זה ככ רחוק.
אתה נעלם בכל פעם שאני מתקרבת ולא מתנצל על כלום. אתה יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים, אבל כל עוד זה מגיע לזוגיות אז אין לך מושג. אתה בעייתי מסתבר. ככה אתה אומר. אתה מנשק ונעלם. אתה קובע ומבריז. לא מתאמץ. לא מוכיח ולא מראה כלום ולא מסוגל לקיים הבטחות.
זה מי שאתה.
ואתה ככ שונה מהרעיון שאני רוצה, ככ שונה מאיך שהצגת את עצמך בהתחלה.
ככ אחר.
וזה גורם לי להבין שאתה לא הגבר שאני רוצה, אני רוצה משהו אחר ואתה לא קרוב לזה. אפילו לא במ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Feb 2014 21:41:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=14046986</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=14046986</comments></item><item><title>כשהלב נצבט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=14000015</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאני רואה את האקס שהייתי בטוחה שהוא האחד, בזוגיות שנראית מושלמת,
ואני כבר שלוש שנים לבד מסיבה לא ברורה.
אז הלב נצבט.

כשאני רואה הצעות נישואים כל שני וחמישי, שאני שומעת על חברה שמתלבטת אם ללכת לחינה או לחתונה 
שנופלות על אותו יום של 2 חברות טובות,
אז הלב נצבט.

מן התכווצות רגעית כזאת שמעלה יחד איתה עצב, חשש, ותהייה של מתי. מתי גם לי תהיה אהבה מושלמת כמו שקיימת אצל אחרים.

רק תבקשי הלילה אקח אותך איתי רחוק, רק אל תגידי לא.
אתן לך את הכל.

XOXO
זהבי.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 24 Dec 2013 23:32:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=14000015</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=14000015</comments></item><item><title>חלומות של אחרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13973370</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש.
ממה את מפחדת?

יוצא שאת תמיד שותקת,
אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל.
כל המילים שנעלמו, תמצאי אותם בחלומות של אחרים.


זאת פשוט אני.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 Nov 2013 00:14:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13973370</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13973370</comments></item><item><title>אני שווה זהב.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13968861</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהליך של הערכה עצמית מתחיל מעכשיו.

:)
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Nov 2013 19:21:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13968861</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13968861</comments></item><item><title>הכי קל ליפול</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13965559</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לעזוב בצד את כל מה שבנית בשנתיים האחרונות ופשוט לשחרר. ליפול. לדעת שזה יכאב לדעת שזה יקרע לך את הלב בפנים אבל עדין זה הכי קל. לשמור כל פעם מחדש על התדמית החיובית זאת משימה לא קלה בכלל. זה לנשוך שפתיים ולחייך גם כשרע. להגיד שיהיה טוב ולהאמין גם שאתה יודע שהסיכוי למשהו טוב קטן, אפסי. המקומות האלה שאתה מגיע אליהם אחרי שאתה נופל הם המקומות הכי שחורים שיש. הכי אפלים. הכי קודרים. הם העצב והפחד, כל הכעסים שנאגרו במשך שנים על כל העולם, על הגורל, על הנסיבות. זה כל המקומות הכי חשוכים בך שהיית בהם בעבר ואתה יודע שככ קל לחזור וקשה לצאת. לקום מהבור שלך..לקום מהחשיכה שיצרת סביבך..אני נכנסתי לטיפול לפני שנתיים וקצת בשביל לצאת מזה. ישבתי על הספה של גיל ופשוט פרקתי. פרקתי הכל. הוא אפילו פעם אחת אמר שאני בין המטופלים היחידים שככה נפתחו ככ מהר. אולי כי פחדתי שאם אני לא אפתח הכל מהר, אני אמשיך ליפול עמוק יותר ואולי הפעם כן יהיה לי אומץ לעשות דברים ששלב לפני לא היה לי אומץ לעשות. התבניות והדפוסים הישנים, הם כאילו לא נעלמים, הם תמיד מזכירים לך שהם שם, צועקים לך שתחזור להשתמש בהם. על אף שכבר בניתי לעצמך דפוס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Nov 2013 19:54:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13965559</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13965559</comments></item><item><title>ביחד.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13958083</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה התחיל מזה שבאתי לכתוב עוד פוסט מדכדכך על הבדידות שלי. על העובדה שכולם מסביבי ביחד, בזוגיות, מתארסים, כולן מקבלות הצעות נישואין ורק אני לא. אני מחוץ למעגל. מחוץ לתחום של הלבבות.
ואז פיתאום הגיעה התובנה הזו שזה מה שאני משדרת! זה מה שאני חושבת עליו כל הזמן! אז ברור שזה מה שיקרה לי..
אני עסוקה בלהתעסק כל הזמן בלמה אני לבד ומהן הסיבות לכך שאני לבד..אז מן הסתם אם זה מה שאני אשדר - זה גם מה שאני אקבל.
בשניה פיתאום מצאתי את הסיבה לכל הבדידות הזו.
ואז הבנתי..


אני צריכה לשדר משהו אחר..צריכה לשדר את ה ב י ח ד.

את העובדה שאני מוכנה לזוגיות. מוכנה לקשר אמיתי, כנה ואוהב.

ימים כאלה שבסופם התובנה מגיעה.
אין על הימים האלה.

XOXO
זהבי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Nov 2013 21:04:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13958083</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13958083</comments></item><item><title>למה אצלי לא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13946264</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה לי זה לא קורה?
מה לא בסדר בי?
לכולם מסביב זה מגיע, כולם מחבקים, אוהבים. 
כל יום אני שומכת על הצעת נישואין חדשה. 
כל יום אני רואה סביבי עוד ועוד זוגות. 
ואני שמחה בשבילהן, שמחה בשביל כל החברות שלי שמצאו את האחד..
אבל לראות את זה כל הזמן, זה ככ מחדד את הלב שלי. את העובדה שאני כבר שנתיים לבד עם עצמי, בלי זוגיות, בלי אהבה. 
בלי התחלה אפילו של מערכת יחסים.
וזה פחות כייף.

תמיד אומרים שזה יגיע בזמן המתאים וזה גם מה שאני מנסה להגיד לעצמי בלי הפסקה.
אבל כל יום שעובר אני רק מבינה שעכשיו זה הזמן.

XOXO
זהבי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Oct 2013 14:09:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13946264</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13946264</comments></item><item><title>לשנה החדשה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13904531</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל הגל הזה של הברכות..כבר יומיים לפני ערב החג כולם שולחים את ההודעות הרגילות ומאחלים לך שנה מתוקה כדבש ועוד שלל ברכות ואיחולים. 
יש כאלו שמשקיעים ושולחים לכל אחד במיוחד! ויש את אלו העצלנים יותר עם ההודעות תפוצה השגרתיות, שכל שנה ממחזרים את אותה ההודעה. 
אבל עיקר הכוונה. 
בכל אופן בשעות שלפני ערב החג עבדתי והיה עומס קצת, אז לא ככ יצא לי להתעמק בהודעות שקיבלתי.
גם אחכ שהגעתי הבייתה בין שנצ מקלחת להתארגנות לערב חג לא ככ היה זמן להתעמק בהודעות של חבריי היקרים שטרחו ושלחו הודעה.
אחכ כבר שכחתי מזה וככה עבר החג בלי שבכלל עצרתי עם עצמי וחשבתי מה מבין כל האיחולים אני באמת מאחלת לעצמי לשנה החדשה, 
מה אני רוצה להשיג, להגשים ולהיות בשנה הזאת.
ואז היום, שלושה ימים בערך מאז שנגמר החג עלו לי שלושה דברים לראש.
אושר, אהבה והגשמה עצמית.

אלו שלושת הדברים שאני מאחלת לעצמי בשנה הקרבה עלינו.
שכל בוקר אתעורר עם חיוך, עם שמחת חיים, שכל יום ארגיש שאני מאושרת.
שאהיה מוקפת באהבה של המשפחה, החברים ומי יודע, אולי השנה אמצע גם זוגיות טובה עם אהבה נכונה.
ולבסוף, הכי חשוב..הגשמה עצמית.
שאדע מי אני.
מי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Sep 2013 23:24:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13904531</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13904531</comments></item><item><title>הוא שוב אכזב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13902899</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבל הפעם זה לא עשה לי כלום.

הרגשתי רגיל..בלי כאבים מיותרים בבטן או בלב.
כלום פשוט כלום.
אלו כי ידעתי שהבנאדם הזה אכזב ככ הרבה פעמים, אז מה יהיה שונה הפעם?

או שאני פשוט סופרגירל.
החיים האלה ואנשים מסויימים חישלו אותי.
גרמו לי לגדל עור של פיל.
היום אני כבר אדישה לצעקות להערות, פעם הייתי בוכה.

זה בסדר, הלכתי לאיבוד בדרך, אבל אני סופרגירל.
וסופרגירל לא בוכה.

XOXO
זהבי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Sep 2013 10:02:00 +0200</pubDate><author>zngd1@walla.com (ילדת אור הירח(:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=192044&amp;blogcode=13902899</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=192044&amp;blog=13902899</comments></item></channel></rss>