http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981בלוג של נער הומו בן 21 מת"א {לשעבר מהצפון הרחוק} שמחפש מקום שבו יוכל לכתוב ה-כל בלי צנזורה...heCopyright 2026 SpecialBoy17. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=11424445<div align="right" dir="rtl">לפעמים החיים מקבלים משמעות שונה כשחושבים "מה חסר לי?" ולא "מה יש לי?".אתה קם בבוקר, מצחצח שיניים, מעביר את היום בכיף, חוזר הביתה, מתיישב לאכול, מתקלח במים חמים ומתלבש בבגדים יפים.אתה עונה ומתקשר למשפחה, לחברים הקרובים. עם כמה שזה אנוכי, זה מאוד כיף לשמוע שאתה כל כך חסר. אתה הולך לבקר במקום אהוב, שבו אוהבים אותך ונהנים להיות איתך, סופח אליך קצת אהבה לא-טלפונית, וחוזר הביתה. בערב אתה יוצא למועדון, אבל לא לפני שאתה מסתכל עשר פעמים במראה כדי לבדוק אם אתה עדיין יפה - ושזה עדיין לא השתנה. במועדון אתה תלך לשירותים גם כשאין לך באמת מה לעשות שם, רק כדי לעשות את הסיבוב הנוסף הזה ליד המראה, להסתכל ולשאוב עוד מנה של ביטחון. אתה חוזר הביתה ונכנס לאתרי היכרויות, אבל לא לפני שאתה בודק שוב את התמונות שלך, לראות אולי אפשר להחליף אחת מהן באחרת. אתה הרי רוצה להיות אטרקטיבי. אתה מקבל את "טפיחת השכם" והצומי שהיית צריך וחוזר לעיסוקיך.אתה מעביר עוד איזה שעה על הסדרה האהובה עליך והולך לישון.וחוזר חלילה.בסך הכל נהנית מאוד במהלך היום.ובסופו של דבר, למרות שעל הנייר לא חסר לך כלום, אתה עדיין מרגיש חוסר.אז אתה</div>Mon, 30 Nov 2009 16:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=11424445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=11424445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=10367408<div align="right" dir="rtl">משום מה אני מעדיף את תפוז, אולי כי זה הבית הראשון שלי.. מי שרוצה להמשיך לעקוב, אני פה: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=EliBlog -אוהב- -SpecialBoy{'אלי'}-</div>Thu, 01 Jan 2009 20:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=10367408http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=10367408http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=9172197<div align="right" dir="rtl"> להלן שיר קצרצר שכתבתי לא מזמן, תהנו: דאגות\SpecialBoy{'אלי'} "מה עליך עובר, אהובי? דאגות כובשות את מחשבותיך. אלמיך מחלחלים עד עמקי נשמתי, מזעזעים את כותלי גופי, כותליך. אל תתעצב נערי יפה התואר, כי יסבו שמים אפור למראה זוג עיניך, וישחרו המים למגע דמעותיך, וכמותם גם אני". -אוהב- -SpecialBoy{'אלי'}- </div>Mon, 12 May 2008 13:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=9172197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=9172197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=9110418<div align="right" dir="rtl">שלום לכולם! מכיוון שלא עדכנתי במשך כעשור, אני רוצה לכתוב על דברים שהשתנו באופי שלי ובחיים שלי בשנה האחרונה... לא עולה לי כלום עכשיו, אבל אני בטוח שברגע שאני אכנס ל"שוונג" זה יתחיל לזרום אל המקלדת... תבלו: זוגיות - אני כרגע נמצא במערכת היחסים הארוכה ביותר שאי פעם ידעתי. עברנו הרבה מכשולים, ריבים, עליות וירידות, אך לדעתי היום הקשר די יציב ולא משעמם. לדעתי דניאל הצליח לעשות ממני אדם טוב יותר משהייתי בעבר, שמודע יותר לעצמו וליכולות שלו, כמו גם לחסרונות שלו. אינטראקציה עם אנשים - לדעתי אני הרבה יותר נחמד משהייתי בעבר, לפעמים אף נחמד מדי. גישה לחיים - אני יותר אופטימי מבעבר, אם כי אני עדיין יותר פסימי מאופטימי בדר"כ. הסתגרות - אני יותר מסתגר משהייתי פעם, יותר קשה לקרוא מה אני חושב ומה מפריע לי בכל רגע נתון. השכלה - צברתי המון ידע מתשבצים ומלמידה לפסיכומטרי. אני בהחלט מרגיש חכם יותר היום. ניגש לפסיכומטרי בתחילת יולי. מראה חיצוני - לדעתי המראה החיצוני שלי נשאר פחות או יותר אותו דבר. אני שואף להתמיד יותר במכון כושר, אך זה כנראה לא יקרה בחודשיים הקרובים בגלל הפסיכומטרי. חברים -</div>Fri, 02 May 2008 13:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=9110418http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=9110418http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=9108378<div align="right" dir="rtl">וואו... כ"כ הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שרשמתי פה..אז למען אלה מכם שעוד זוכרים אותי{יש כאלה, נכון?} אני אנסה לעדכן כמה שיותר דברים בכמה שפחות שורות...אני ודניאל עדיין יחד, כבר שנה וחודש.אני לקראת סיום שנה ראשונה של שירות לאומי, והחלטתי שאני עושה גם שנה הבאה. את השירות אני מעביר בבי"ס לחינוך מיוחד בעכו. שלא כמו בצבא, מהעיסוק שלי בשירות הלאומי אני מקבל סיפוק, הנאה ותנאים טובים.הרזיתי בחזרה את כל המשקל שהעליתי בצבא{כ-8 ק"ג}התנתק הקשר עם הרבה חברים, והתחזק עם אחרים.אני כרגע בתהליכי למידה לפסיכומטרי, מתכנן לגשת ביולי.וזהו, מדהים איך אפשר לסכם חצי שנה בכ"כ קצת שורות..מבטיח לפרט יותר {לפחות בנושאים החשובים לי} בפוסט הבא.יש מצב שגם תהיה תמונה =].-אוהב--SpecialBoy{`אלי`}-</div>Thu, 01 May 2008 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=9108378http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=9108378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7632035<div align="right" dir="rtl"> את הפוסט הזה אני כותב כדי לספר על שני, שהיא כידוע לקוראים הותיקים הראשונה שיצאתי מולה מהארון. לאחרונה יצאתי מהצבא(מסיבות שונות שאפרט באחד הפוסטים הבאים), והתחלתי לעשות שירות לאומי. נראה ששני לקחה ממש קשה את הבחירה הזו שלי, והחליטה שבכל הזדמנות היא תוקפת אותי על זהוזורקת לי הערות לא נעימות. עכשיו שלא תבינו לא נכון, שני זו לא עוד סתם ידידה, שני זו אחת שהייתי מדבר איתה על הכל, מספר לה הכל, הדבר הכי קרוב לאחות שאי פעם היה לי(וזאת למרות שיש לי 2 אחיות). אפילו קבענו שאם עד 2020 אף אחד לא נשוי, אנחנו מתחתנים ועושים משפחה חחח.. אחרי היציאה מהצבא פתאום כבר נהיה לי לאכל כך נוח לדבר איתה יותר, הרגשתי שהיא מדברת כאילו בקרירות(התנשאות?) מעליי. אני לא יודע אםהשינוישהרגשתי ביחס שלה הואבהכרח בגלל הצבא, אבל זה קרהכל כך סמוך ליציאה שלי מהצבא, שככה זה מצטייר בעיניי. אז קרה שהפסקתי להתקשר,אני לא אחד שיהיה צבוע וימשיך להתקשר למישהו שלא נוח\כיף לי לדבר איתו. אצל שני - תמיד היאתחזיר לך אותו מספר התקשרויות שאתה נותן לה, אז גם היא לא מתקשרת אליי. לפני כשבועיים ניסיתי בכל זאת להתקשר, אבל האוזן שלי</div>Tue, 09 Oct 2007 23:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7632035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=7632035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7464535<div align="right" dir="rtl"> דניאל הגיע לסופ"ש האחרון אצלי, למה שבהתחלה נראה היה שהולך להיות שיחה אחרונה, נגרר לשיחה עם הרבה רגש ודמעות{בעיקר שלי}, והסתיים בכך שהחלטנו לתת לזה עוד צ'אנס. העלינו בעיות ישנות וצצו בעיות חדשות, והצבנו לעצמנו למטרה לפתור אותן, או לפחות לתת את כל מה שיש לנו כדי לנסות. הבעיה העיקרית שלנו היא חוסר הניסיון של דניאל, והרצון שלו{במילים שלו - החובה שלו כלפי עצמו} לטעום קשרים נוספים, על מנת שיהיה לו מדד כדי לדעת שהקשר איתי הוא באמת הכי טוב שהוא יכול מבחינה ריאלית להשיג. לעומת זאת,אני משוכנע שהוא, כמוני,לא היה רוצה לצאת מהקשר הזה בהרגשה של החמצה. אני מאוד מקווה שנעבור את התקופה הקרובה הקשה, ושנישאר יחד תמיד. "מה שלא הורג מחשל" - עכשיו המשפט הזה עומד למבחן. ולסיום, שיר מוכרורלוונטי: במרחק נגיעה מכאן\יזהר אשדות "אל תלכי -במורד של מסדרון אינסופי,כל הדלתות -מובילות לחדר אחד.חדר ריק -על הגג שלו הגשם דופק,הוא מספר -מספר לךשאת לבד.התקרה בו כחולה -וכחולים הקירות.ותלויה בו מראה-שמראה מה היה,יכול להיות...בעולם מקביל,שם אנחנו אוהבים תמיד,במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה..בעולם מקביל, שם הלב</div>Mon, 17 Sep 2007 14:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7464535http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=7464535http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7438607<div align="right" dir="rtl"> היום נפרדנו, אני ודניאל, אחרי כמעט חצי שנה יחד. מכלול הסיבות לפרידה גדול, אבל בשורה התחתונה הוא אמר שיש מגוון תכונות בי שמפריעות לו,שבכללי לא טוב לו, ושהוא צריך לבדוק כיוונים אחרים ולראות קשרים אחרים כדי שיהיה לו מדד להערכת קשרים{אני הקשר הרציניהראשון שלו}. זו לא פרידה רגילה, יש כאן משהו מעבר. זו פרידה ממישהו שהוא חצי-אח שלך, מישהו שעבר איתך לא קצת ויודע עליך הכל. מישהו שכיף לך איתו וכיף לו איתך, שתפס חלל כל כך עצום בחייך בחצי שנה האחרונה, ולפתע החלל הזה נותר ריק, ונוצרת תחושה של ריקנות מוחלטת, תחושה של "מה אני עכשיו, מי אני בכלל בלעדיו?". זה לא שיש לי בעיה של הערכה עצמית, להיפך. זה גם לא כאילו אין לי חברים או מה לעשות בשעות הפנאי, וגם לא כאילו אני נואש לבן זוג. פשוט חשבתי שסוף סוף מצאתי את האדם להתחיל איתו חיים, במיוחד עכשיו כשאני נמצא במצב שבו לצאת מהבית הופכת להיות אופציה ריאלית. כואבת לי גם העובדה שאין לי יותר שליטה על האושר של הבן אדם שהכי חשוב לי ושאני הכי דואג לו בעולם, באמת דואג לו. בכיתי לא קצת, ולא אכלתי כלום כל היום, אבל זה סממן שאפיין גם פרידות קודמות שלי. אני לא ח</div>Thu, 13 Sep 2007 20:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7438607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=7438607http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7419196<div align="right" dir="rtl"> קודם כל, אני מצטער שנעלמתי למספר חודשים, אך הצבא{שממנו כבר הספקתי להשתחרר לפני כשבוע וחצי - אפרט על כך בפוסט הבא} תפס חלק עצום בחיי, וכמו כן גם דניאל שלי, שעוד מעט סוגר איתי חצי שנה =]. בשלושת החודשים האחרונים עברתי לא קצת, מצבם הבריאותי של ההורים שלי החמיר, אמא שלי אחרי ניתוח ומטופלת בטיפול כימותרפי, אבא שלי לפני ניתוח ומתייצב מול קשיי הליכה כבדים. דניאל סוג שלגר אצלי בחודש האחרון, מסיבות שאני לא יודע אם מותר לי לפרסם. לא מזמן הוא חגג יומולדת 20, ולקחתי אותו לצימר שקישטתי מבעוד-מועד בנרות ריחניים ובבלונים, והיה ממש ממש כיף! כרגע אני עומד לפני תחילת שירות לאומי בבית ספר לחינוך מיוחד בעכו, ואני מאוד מתרגש לקראת זה. אני רואה בכך אפשרות לתרום לקהילה ולהרחיב את אופקיי בו-זמנית. המממ מצטער שאני קצת משעמם היום, אני מקווה שזה יחזור לקדמותו בפוסטים הבאים.. ולסיום, שיר שכתבתי לדניאל: "לאורך אלחם גם בחשיכה הגדולה מכולם,לקולך ירעשו גם השתיקות הצורמות ביותר.לטעמך יימתקו גם מלח ולימון,ובקור עז יהיה לי גופך כלפיד בוער.. למגעך יימתח עורי כסדין,לריחך תפל הוא גם ניחוח היסמין.לצילך יי</div>Tue, 11 Sep 2007 12:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=7419196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=7419196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=6632245<div align="right" dir="rtl"> המממ נעלמתי לי לכמה חודשים, מודה.. סולחים לי נכון? מה לא? טוב אין לכם ממש ברירה.. אז איפה נתחיל? בחלק הכי חשוב... זוכרים את דניאל? זה שסיפרתי עליו בפוסט שעבר? אנחנו עדיין בייחד, וחגגנו לא מזמן חודשיים, כל כך כיף לי איתו... לחודש קניתי לו נר עם הקדשה של שיר שאני כתבתי, והוא כתב לי הקדשה שלועל כרית. אגב, החודש שלנו יצא בדיוק על חגיגות יום העצמאות =]. לחודשיים{שיצאו בדיוק על חג השבועות - זה כבר מתחיל להיות מוזר חח}, תאמינו או לא, קיבלתי אפילו משהו יותר חמוד: "עץ אהבה" - עץ קטן בתוך קופסת עץ קטנה ומהודרת. העץ מורכב משני גזעים שונים שמתאחדים. לעץ צורף בריסטול מאופר ומבושם שהכין החמוד שלי בעצמו, ובו הוא כתב: " ל**** שלי! תודה לך על חודשיים נפלאים. הבאתי לך את עץ האהבה, שמסמל עבורי את הקשר שלנו: האדמה - הבסיס, העבר. הגזעים הנפרדים - תחילת הקשר - מחפשים מכנה משותף. הגזע המאוחד - שנינו, כאחד. הענפים: ההתפתחויות המשותפות שצופן בחובו העתיד. " לא יודע מה איתכם, אני נמסתי... ב"תמורה" הבאתי לו מנורת שולחן מעץ, ועליה חריטה מצורפת: "לדניאל - אתה האור בחיי". יש</div>Fri, 01 Jun 2007 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (SpecialBoy17)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190981&blogcode=6632245http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190981&blog=6632245