http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890heCopyright 2026 מור...... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890http://f.nanafiles.co.il/upload/12006/IsraBlog/190890/misc/4793244.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=10489383<div align="right" dir="rtl">לא יודעת איך לומר לך, מילים לא אומרות מהום.... אני עוד סתם ילדה ששרה לך.. שירים שלא יגידו כלום. מאמוש... סתם משהו קטן וטוב שיהיה לך למזכרת ממני... אני אוהבת אותך לא יותר מידי כן? בכל זאת יש לי עוד דברים לעסוק בהם חוץ ממך! (סתםםם אהובתי) גם כשעצוב לך רע וכואב אם את זקוקה לי... את יכולה להתקשר אלי יש לך את המספר שלי... לא במוצ"ש... סתם בואי נהייה רצינים.. למרות שאת כבר יודעת שאני לא יודעת לבטא את אהבתי וכשזה קורה זה מקסימום 5 דקות! (מה זה אומר על המינימום?!) אז תודה לך... כיף לי שאת פה. בכלל כיף לי שיש לי חברות כמו וכמו שאר הבנות המדהימות כי זכיתי. אז אם היתחשק לך פתאום באמצע היום לפרוש ידיים ולחבק אותי את מוזמנת.. אני אוהבת אותך ממש! שתדעי לך שגם האנשים הכי חזקים עומדים מול קשיים זמנים... המוותרים אינם מצליחים, המצליחים אינם מוותרים וכמו שאומרת חלי קל לנו לשכוח כמה היה לנו קשה בהתחלה, לפני שעשינו את השינוי.. זה לא משהו שמלווה רק לדיאטה זה משהו שמוולה לחיים.. מאחלת לך את האושר שבעולם ואת ההצלחה והשלווה. תדעי ותלמדי להבדיל בין הטוב לרע... אני תמיד אהיה שם בשבילך.. ו</div>Mon, 02 Feb 2009 19:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=10489383http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=10489383http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=10325130<div align="right" dir="rtl">Maybe this year will be better than the last? היה לי כבר פוסט כזה בסוף שנה שעברה אבל ללא ספק - מאז שהכרתי את השיר הזה,הוא יישאר שיר הדצמבר שלי. את 2007 בחרתי לסכם במילים שגנבתי קצת ממגרש ביתי אתם מוזמנים לחזור בארכיון ולראות את השנה הזאת אין לי איך לסכם. אני יכולה להתחיל לחפור פה וזה לא ייגמר ואני יכולה גם לשים תמונות, הרבה הרבה הרבה תמונות .. שימחישו בדיוק את כל השנה הזאת אבל מבחינתי השנה הזאת מלאה בדברים לא סגורים, שממשיכים לשנה הבאה If you think that I could be forgiven I wish you would And the feeling that it's all a lot of oysters, but no pearlsAnd talked a little while about the year I guess the winter makes you laugh a little slowerMakes you talk a little lower about the things you could not show her And it's been a long December and there's reason to believeMaybe this year will be better than the last I can't remember all the times I tried to tell myself To hold on to these moments as they pass איך חלפה שנה ומה היה בה...</div>Tue, 23 Dec 2008 13:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=10325130http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=10325130http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=10136609<div align="right" dir="rtl">רק אנשים שעוברים תהליך דומה לכם יכולים לרדת לעומק הדברים שאתם מנסים להעביר לסביבה. יחד עם זאת, אולם אתם משתדלים יותר מידי ובעצם אינכם צריכים לנסות לשכנע את ה-'בלתי משוכנעים'. אין זה תפקידכם לתקן את כול העולם למרות שאתם רודפי צדק המוכנים להתאמץ הרבה מאוד כדי שלכולם יהיה טוב. נטייה זאת מובנת והרצון הטוב שלכם הוא דבר נפלא מלבד העובדה שכדאי שתשאירו יותר זמן לעצמכם.... Do you dream, that the world will know your name So tell me your name Do you care, about all the little things or anything at all? I wanna feel, all the chemicals inside I wanna feel I wanna sunburn, just to know that I'm alive To know I'm alive Don't tell me if I'm dying, cause I don't wanna know If I can't see the sun, maybe I should go Don't wake me cause I'm dreaming, of angels on the moon Where everyone you know, never leaves too soon This is to one last day in the shadows And to know a brother's love This is to New York City angels And the rivers of our blood This is to all of us, to all of us You can tell me all you</div>Wed, 05 Nov 2008 23:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=10136609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=10136609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9965320<div align="right" dir="rtl">משנה לשנה זה נהיה יותר אופטימי כל ה"פתיחת דף חדש" הזאת וההרגשה שלכולם יש הזדמנות להתחיל מהתחלה למרות שזה הכל בתיאוריה, חוץ מאווירת חג באוויר שום דבר לא באמת משתנה..... אנשים לא מתאפסים על עצמם רק כי היום ראש השנה אבל הם יכולים. זה מדרבן אותם. ולפעמים זה טוב לחזור לנקודת ההתחלה ולהתחיל הכל מחדש....... כל שנה בארוחות המשפחתיות זאת ההזדמנות שלי לשים לב לעובדה שמשהו בי השתנה בגלל שאני הכי קטנה יוצא לי לראות איך אנשים גדולים שגיבשו לעצמם כבר זהות מוחלטת נשארים עם הדעות שלהם, עם האמרות שלהם, עם הצחוקים שלהם ורק אני פעם יותר רגישה, פעם יותר מצחיקה, פעם יותר שקטה... כל פעם אני בוחרת להגיב לדברים באופן אחר השנה הבנתי שיש דברים שהשתיקה יפה להם. לתת הזדמנויות לדברים טובים וחדשים לקרות בגלל זה זו הייתה שורת המחץ שלי "שנה של התחלות חדשות" שאיחלתי, ואני עדיין מאחלת, באמת, לכל מי שצריך כולם אוהבים את הריגוש שבהתחלות חדשות, את ההרגשה של להתחיל מ0 ושיש הזדמנות לשנות ולעשות משהו אחר הפעם אז הלוואי שלכולנו יהיו כאלה, והרבה..... אני מאחלת לכם שכל יום תקבלו חיבוק השנה. שכל יום תרגישו</div>Tue, 30 Sep 2008 16:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9965320http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9965320http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9922847<div align="right" dir="rtl"> שישי - שבת, כבר לא לבד קשר, או יותר נכון - מה הקשר? עם, בלי רעיונות מוצלחים כנות הערכה מצד אנשים שחשוב. תלות שנעלמה העובדה שלא כל מה שיפה מבחוץ יפה מבפנים הכרה בכוחו של הרגל עצמאות הכחשה סוריאליסטי לגמרי. אני ילדה טובה. </div>Sat, 20 Sep 2008 18:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9922847http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9922847http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9858734<div align="right" dir="rtl">נראה כאילו שאת מספרת הכל לא מחסירה שום פרט..... יש את זה ואת זה ואת זה, הכל הכל, כאילו שאת סופרת עם האצבעות ומנסה לוודא שלא פספסת כלום ואז הכל הופך לצחוק כי אם יש לך כל כך הרבה מה את צריכה עוד? אבל שכחת להגיד שאת חושבת גם על זה.... בשיא הרצינות וחשבת שהזמן יעשה את שלו כי היה בזה משהו משכיח אבל שנייה לפני שהכל באמת חזר לשגרה, הכל חזר... ולפעמים אי אפשר להתכחש לרגש. חזרה לבצפר י"א מערכת מטורפת, מועצת תלמידים, עצבים על מורים - כבר מעכשיו, הבנה שהשנה הזאת הולכת להיות קשה גם אם נרצה וגם אם לא..... כי אנחנו בכל התוכניות החדשות או שקר כלשהו אחר. הרצון הזה והמוטיבציה לחזור ממש יום לפני שחזרנו לבצפרהיו משהו שלא יכלתי להתכחש לו היה משהו מאד מאד חיובי באותו "יום שלפני" - המון בשורות טובות, המון שיחות עידוד, נכונות של כולם לתמוך בי בכל מה שאני צריכה כרגע אם זה ללכת להשלים קניות של דברים לבצפר או לתת לי לישון וכו' עד שבשלב מסויים כשבת דודה שלי הקטנה הראתה לי את הדברים שלה של כיתה א' פשוט פרצתי בבכי כי קלטתי מה הולך פה בעצם ואפשר להבין אותי אני שאוהבת שגרה, שצריכה את מי שיסדר לה את ה</div>Fri, 05 Sep 2008 14:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9858734http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9858734http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9671479<div align="right" dir="rtl">לקום בבוקר ולהרגיש כאילו בחיים לא הייתי יותר עייפה ללכת ישר למטבח ולחפש את הקפה שאמא הכינה לי לשאול את אמא "מה שלי?" והיא תצביע על הספל הירוק, כי הלבן תמיד שלה, אבל סתם כדי לא לקחת את הסיכון שאני אקח לה אולי בטעות שלוק ואבין שזה לא הקפה שלי לשבת בערך רבע שעה על המחשב עם הקפה ולהתעדכן בכל מה שקרה פה בלילה לקום בלית ברירה וללכת לחדר אמבטיה, להדליק את הרדיו, לצחצח שיניים, לשטוף פנים, לשים עדשות ללכת לחפש בגדים. לרוץ בין כל הארונות בבית ולא למצוא בגדים. למצוא בסוף משהו. לגלות שנשארו לי בדיוק 10 דקות לתזוזה ללכת לסדר את השיער, לקחת כדורים, למלא לי מים. לנסות להאבק עם המחברת הסטוריה ה-מפוצצת- חומרשעה ולסדר הכל ככה שהתיק לא יהיה מפוצץ ויציק לי, אז מה שהוא עדיין מפוצץ בסוף ומציק לי? לזרז את אמא לקחת מסטיק, לרדת לאוטו להתקשר לאוהד, לאסוף את אוהד, לנסוע לנסוע לנסוע להגיע לרוגוזין, לקפוץ על נוי, לתהות עד כמה גלית תאחר היום ואז היא מגיעה, ואז בחן, רבע שעה שאני יושבת וחושבת וכותבת את כל השטויות שהצטברו לי מאתמול בראש ואז אני קמה עם סחרחורת כי התרכזתי יותר מדי וממש נכנסתי לזה, ומגישה </div>Thu, 31 Jul 2008 17:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9671479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9671479http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9549844<div align="right" dir="rtl">It's something unpredictablebut in the end it's right. I hope you had the time of your life... ואחרי שבתכלס לא ידענו איך נמצא את עצמנו בכיתה הזאת ולא היינו כל-כך מרוצות (בעיקר) מההרכב עקב חוסר הכרות שלנו עם רוב האנשים.. אני יכולה להגיד בלב שלם שאני אוהבת אתכם אחד אחד ואני שמחה שהכרתי אתכם. (: הלוואי שיהיו לנו עוד שנתיים מדהימות ביחד.....</div>Thu, 10 Jul 2008 23:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9549844http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9549844http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9499384<div align="right" dir="rtl">באופן מפתיע, בגלל שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב והכל מבולבל לי וקשה לי להחליט על סדר עדיפויות. אני פשוט לא אכתוב כאן כלום. (: כלום ממה שרציתי לפחות ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ יש לך זמן לא למהר יש לך זמן להשתנות, להתבגר זה אולי קצת קשה זו הצלחה לא מובטחת לעבור את הכל <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGI</div>Thu, 03 Jul 2008 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9499384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9499384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9412537<div align="right" dir="rtl">יום שבת, 6:30 בבוקר. מה אני עושה פה ? ומה זה הלילה המוזר הזה אלוהים. אני חושבת על השיחה שלי עם אורי כשעוד היינו הרבה פחות קרובות ממה שאנחנו עכשיו ובכל זאת בטחתי בה מאד ואמרתי לה על הקטע שמה שזהוזה (לא אקטואלי) אמר לי שנה שעברה, אז לקחתי את זה ממש קשה, ועכשיו אני כל כך מבינה את זה ומרגישה בדיוק ככה שזה מדהים. כאילו רק עכשיו הבנתי שלא הייתי אמורה להעלב אלא אפילו לקחת את זה כמחמאה, אבל לא הבנתי את זה. זה לא משהו שהרבה יכולים להבין... ואתמול זה עלה שוב עם סיון, והבנתי כמה שזה אקטואלי ונכון לגביי, שמה שאני מחפשת הוא פשוט אחר. אחר לגמרי ושלא מתאים לי כל הבולשיט הזה והפסיכולוגיות והניתוחים בשקל, יש לי את האנשים שלי וזהו. אני מקבלת עכשיו SMS ממך ונדהמת, מהאבסורד... אני כל פעם מחדש שואלת את עצמי "מה נראה לך??" ונקרעת מצחוק, על כמה שאפשר להיות נאיבי בצורה הכי לא נאיבית בעולם , ולחפש משהו לא רק בצורה הלא נכונה, אלא גם באדם הכל-כך לא נכון. כי זה לא מה שאני מחפשת עכשיו, ואני לא אפגש איתך יותר. זה ממש לא לעניין כנראה שזה עניין של טיימינג, גם לי היה את הקטע הזה. כאילו, עדיין יש לי, אני פשוט</div>Sat, 21 Jun 2008 06:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (מור.....)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=190890&blogcode=9412537http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=190890&blog=9412537