http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225יתכן שהחיים הם אינם המסיבה שאליה תכננו ללכת- אבל כל עוד אנחנו כאן כדי שנרקוד! heCopyright 2026 L`s Secret. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=14937362<div align="right" dir="rtl">אי אפשר לגבות את הבלוג שלי.הגיבוי פשוט לא עובד.מעל 10 שנות זכרונות ילכו לפח היום בחצות.תמונות מההתבגרות, מהנשף ומהטיולים בחו"ל שלצערי לא מגובות בשום מקום אחר.חברים ששכחתי, אנשים שאהבתי...הייה שלום ישרא.עדכון: קראתי עכשיו שלא סוגרים?סלע עצום ירד לי מהלב.</div>Sun, 31 Dec 2017 12:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=14937362http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=14937362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=14897362<div align="right" dir="rtl">אז זהו היום זה היום האחרון בארץ. והמזוודה? עדיין ריקה =\ אחרי הפוסט ישר לחדר ומתחילה להתארגן. מישו יודע איך מכניסים ארון בגדים למזוודה אחת קטנה? ועוד שזה ישקול לא יותר מ20 ק"ג? לפני כמה זמן עברתי על התמונות שצילם הצלם ה"מקצועי" בנשף סיום שלי. עזבו שבחיים לא התבאסתי כל כך מתמונות של עצמי, מה עבר לצלם בראש כשהוא צילם את זה?! קבלו דוגמאות: כאילו מה!? אתה לא רואה שאני מנסה לסדר ת'שמלה?!זה נראה כאילו אני כולי בוכה =\ לפחות השיער שלי נראה טוב :) וגם אינה יצא חמודה ביותר!! שתבינו- זאת התמונה של הכניסה לנשף, התמונה הכי חשובה של הערב: לפחות היה לי ת'בן זוג הכי שווה בנשף=P </div>Sun, 28 May 2017 09:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=14897362http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=14897362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=14368970<div align="right" dir="rtl">לקח לי זמן להוריד את קורי העכביש מהבלוג. לפני שהתחלתי לכתוב החלטתי להסתיר את העבר, לא הייתי פה כל כך הרבה זמן, ואין סיבה שאיש ידע איזו ילדה קטנה ומפגרת הייתי. אז מחקתי תמונות ורשימות, שיניתי כינויי, והעברתי את כל הפוסטים הקיימים לטיוטות- 500 פוסטים, לא פחות ולא יותר. למה דווקא עכשיו? כי כתיבה זו הדרך שלי להתמודד. להתמודד עם מה שאני לא מצליחה להסביר באופן מלולי. משום מה חשבתי שהתקופה הזו הולכת להיות התקופה הטובה בחיים. דיימנתי את עצמי מסיימת תואר, משילה מעצמי את עול הלימודים וחיי הסטודנטים, ויוצאת לחיי הזוהר הבוגרים! אז זהו שלא. לא זוהר ולא נעליים. ברחתי ממשרת הסטודנט שלי כל עוד נפשי בי. אז נכון, רוב הסטודנטים עובדים הרבה יותר קשה ממני. בכל זאת- מזכירה במשרד יוקרתי, 30 ש"ח לשעה... בלה בלה בלה. לא יכולתי לסבול אותם יותר! אחרי שנתיים במשרד, הרגשתי שאני הופכת לגראמפי קאט. אבל עכשיו יש לי תואר ראשון! ואני אמצא את עבודת חלומותי! אז אני מובטלת כבר חודשיים. האבטלה הזו תהרוג אותי. אני לא מציאה מספיק אנרגיה במהלך היום- אז אני לא ישנה בלילות, ואז אני ישנה עד מאוחר, ואז אני סובלת</div>Mon, 17 Aug 2015 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=14368970http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=14368970http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13852648<div align="right" dir="rtl">עברו כמעט 7 חודשים מאז העדכון האחרון... ולעומת פעמים קודמות שהתגעגעתי, וחשבתי, וציפיתי- הפעם הבלוג לא היה חסר לי. כנראה משהו שהשתנה לי בראש, אבל לחשוף פרטים על החיים האישיים שלי, אפילו באופן מעורפל, כבר לא נראה לי אטרקטיבי כמו פעם. יכול להיות שהזדקנתי? מקווה שלא. אני אוהבת להיות ילדה. זה מביא לי לגיטמציה להתנהג בטפשות, להיות חסרת אחריות ומפונקת. </div>Thu, 18 Jul 2013 19:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13852648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13852648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13651669<div align="right" dir="rtl">ביום חמישי בבוקר, המקשים "מ" ו"נ" בלפטופ החדש שלי, שעלה לי לפני כחודש מעל 4000 ש"ח שבקו חיים. הנציג האדיוט של HP שדיברתי איתו בטלפון הדריך אותי איך להכניס את המחשב לסייף מוד, לא הצליח לעשות כלום ואז שלח אותי למעבדה. לדבריו לא מדובר בתוכנה אלא בחומרה, וניתן לתקן את זה על המקום. 2 אוטובוסים והליכה ברגל של כ20 דקות הביאו אותי למעבדה באיזור תעשייה ישן של ראשון, ושם נאמר לי שאי אפשר לעשות את התיקון במקום, ואני חייבת להשאיר את הלפטופ. היום בבוקר במקום ללכת למבחן, הייתי מרוחה במיטה עם מגרנה. אחרי שמעל חצי שנה לא הייתה לי אחת- היא הכתה בי במלוא העוצמה! תוך כדי שאני שוכבת ומייללת לעצמי מרוב כאב, קיבלתי טלפון מהטכנאי במעבדה, שלהפתעתי ביקש ממני אישור לפרמט את המחשב שלי. הטכנאי טען כי הוינדואוס לא עולה, וחייב לפרמט אותו. אחוזת פחד ואימה שכל העבודות הלא גמורות שלי ימחקו, חזרתי על המסלול של יום חמישי. כשהגעתי הנציג בקבלה ניסה לשכנע אותי שחייבים פרמוט, ויצא הטכנאי וניסה להסביר לי שחייבים פרמוט... עכשיו שתבינו, בדרך כלל אני לא צועקת או מרימה את הקול, אני בחורה מאוד מאופקת ומנומסת. אבל מצ</div>Mon, 28 Jan 2013 20:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13651669http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13651669http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13651001<div align="right" dir="rtl">רע לי פיזית, רע לי נפשית, רע לי רוחנית. צרות באות בצרורות, כבר אמרתי? אז הנה, שוב.</div>Mon, 28 Jan 2013 12:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13651001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13651001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13632594<div align="right" dir="rtl">צרות באות בצרורות. זה תמיד ככה. קורה משהו רע... ואז הכל מתחיל להתחרבש. אני מרגישה שאני שונאת את הכל ואת כולם, פגועה מהכל ומכולם, ועייפה מהכל ומכולם. הורים, חבר, חברים, לימודים... אף אחד מהם לא עשה לי שום דבר רע, לפחות לא במודע... ואני לא יודעת אם זה חורף, או שאני סתם רגשי מדי. הבעיה שאני לא יודעת להסביר את התסכול שלי לאנשים הנכונים. כשמשהו פוגע בי, אני לא יכולה להתמודד עם זה כמו בנאדם נורמלי ופשוט להגש לאותו אדם ולהגיד: "שומע, אתה פוגע בי!" אני עושה הכל הפוך, בעיקר כשמדובר באנשים שפחות קרובים אלי, נניח אנשים מהלימודים במקום לגשת ולומר, שמה שקרה- וקרה במקרה, ואיש לא אשם בזה, אבל זה פגע בי- אז פשוט תקחו בחשבון להבא... אני עושה הכל הפוך- המוח שלי פועל בצורה של "לא לחשוף את החולשות שלי", אז כמו שאני מכירה את עצמי- מחר אני אגיע ללימודים מוקדם, מאופרת ולבושה פיקס עם חיוך ענק ואוהב- ואראה לכולם שטוב לי. אני אמשיך לסבול ולהתייסר מבפנים, אבל מבחוץ אני אשדר שאני מאושרת. כדי שחלילה אף אחד לא יגלה מה מכאיב לי- כי מבחינתי זה פשוט לא בא בחשבון. תמיד הייתי כזאת, מאז שאני קטנה. כמה שי</div>Sun, 13 Jan 2013 19:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13632594http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13632594http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13612087<div align="right" dir="rtl">כרגיל- החלטתי שאני מעדכנת, אפילו החלפתי עיצוב (הורוד כבר נהיה מבחיל), התיישבתי בנוח מול מסך העריכה... ואין לי מה לכתוב. זה קורה לי המון לאחרונה. זה לא הנסיון הראשון לעדכון. כל רשימת הקטעים הקודמים מלאה בנסיונות שכאלה שנשמרו כטיוטות. רוצים לשמוע משהו שעוד לא שמעתם ממני? אני שונאת חורף! אה, רגע... כבר כתבתי על זה, כל חורף מחדש, במשך ה7 השנים האחרונות! וזה רק לעצור- פאק! הבלוג שלי קיים כבר מעל 7 שנים! מי היה מאמין... אבל עזבו את זה עכשיו. השנה המצב נהיה ממש חמור. הבאסה הרגילה שלי מהחורף, הדיכאון והעצבים, הפכו השנה לזלזול מוחלט בלימודים. המצב קטסטרופלי, באמת. ובמקום לשבת ללמוד, אני פה, מחפשת תמונות לעיצוב חדש (שגם הוא יצא צולע במיוחד). עוד דברים שמעצבנים אותי: לאחרונה אני מרגישה סוג של לחץ מצד החברה להתארס. ברצינות. כל מני אמירות שמגיעות מכל מני כיוונים: תפסת דג שמן, תזהרי שלא יברח לך... גברים הם כאלה, בלי טבעת הוא מתפתה ללכת הצידה...אחרי כל כך הרבה זמן זה או חתונה או פרידה... בלה בלה בלה בלה בלה... ואני מאוד מצטרת מראש, כי אני הולכת לעשות פה הכללה מאוד בוטה- </div>Sat, 29 Dec 2012 15:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13612087http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13612087http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13429074<div align="right" dir="rtl">לא משנה כמה זמן אני לא מעדכנת, ולכמה זמן אני נוטשת את הבלוג... בסוף אני תמיד חוזרת. כנראה ככה זה כשאוהבים באמת. בדרך כלל אני חוזרת לבלוג כשרע לי, כשאני מרגישה רע עם עצמי וכשאני צריכה לשפוך את הלב. (ראה 500 פוסטים קודמים) אבל דווקא הפעם טוב לי, אפילו מאוד! אני נוטה לדיכאון בחורף. רובהפוסטים שלי חורפיים, וברובם תמצאו התמרמרויות מהסגנון:"אני שונאת את המראה שלי ואת כל הבגדים שלי", "העתיד נראהשחור"... אבל תודה לאל עכשיו קיץ, ואין דבר שאני אוהבת יותר מקיץ! למרות שהשנה הייתי בים רק פעם אחת- אבל אני לא גאה בזה, ואני מקווה שזה ישתנה בזמן הקרוב. בגדי הקיץ הקצרים והצבעוניים, הנעליים הפתוחות, הימים הארוכים ובעיקר החופש עושים את שלהם. למרות שהחופש הוא רק מהלימודים, ואני עובדת במקום להשתזף- אפילו העבודה היא שינוי מרענן אחרי כל כך הרבה מחברות ספרים וסיכומים. ובנוגע ללימודים- סיימתי שנה ראשון של התואר! אני לא המצטיינת של המחזור, אבל אני מאוד גאה בעצמי על הציונים שלי. השנה הייתה לא קלה עבורי בכלל, ולקראת תקופת המבחנים בכלל לא הייתי בטוחה שאני אצליח לעבור את זה. וכמה שאי שמחה שזה מ</div>Wed, 22 Aug 2012 18:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13429074http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13429074http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13343690<div align="right" dir="rtl">היום להגיש עבודה ענקית!! מזל שזה בצוות, והצוות מחפה עלי- כי מחר מועד ב' בתכנות, וזה המבחן הכי מאיים בסמסטר! במועד א' קיבלתי 35... וזה תנאי מעבר לשנה הבאה... ביום חמישי עוד מבחן, וביום שבת מועד אחרון להגשה של פרוייקט בתכנות- פוייקט ענקי שבקושי היה לי זמן לשבת עליו, פרוייקט מטווווורף, שמתבסס על חקירה עצמית. (לימדו אתנו איך להחזיק עיפרון ושלחו לצייר מונה ליזה) אתמול הייתי חולה מתה! הקאתי כל היום, כאב לי כל הגוף, ותרופות לא השפיעו עלי... בערב צברתי כוחות לשבת על פרוייקט בפלאש להיום, בשניה שסיימתי את שורת הקוד האחרונה המחשב נפל! ולא נדלק, וכשנדלק הוידואוס לא עלה... 5 שנים מהחיים ירדו לי עד שהכל עלה, ואפילו הקוד בקושי ניזוק למרות שלא שמרתי. תוך כדי שאני נלחמת עם המחשב, גיליתי שהגלקסי היפה שלי- מת. מעצמו, ובלי סיבה. אז מאתמול אני עם המיילסטון הישן והמתפרק של חבר שלי. והיום תכננתי ללמוד כל היום על המחשב הנוח של חבר שלי- אבל שחררו את בייב מוקדם הביתה בגלל הפסקת חשמל! איזה כיף? בכל יום אחר הייתי המאושרת בנשים, היום זה מכה נוראית... עכשיו אני יושבת בפינת אוכל, עם הלפטופ שמאיים למות בכל ש</div>Sun, 01 Jul 2012 14:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (L`s Secret)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188225&blogcode=13343690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188225&blog=13343690