<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>The Notebook</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 »o° Shirush...[: °o«. All Rights Reserved.</copyright><image><title>The Notebook</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149</link><url></url></image><item><title>תודה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=11020550</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה להגיד תודה ענקית על זה שאתה תמיד נימצא שם לצידי אתה באמת חבר אמיתי, אני אוהבת אותך מאוד, אין לי מילים בכלל לתאר עד כמה האהבה שלי אליך גדולה, אתה האור בחיי!

אני רוצה להגיד תודה גם לך שהיית איתי במשך 7 שנים טובות ואפעם לא עזבת, ואפילו ברגעים ממש קשים תמכת בי והיית לצידי לא משנה מה אחרים אמרו.

מקווה לקצת יותר טוב בחיים. אני יודעת שזה קושי שאני צריכה להתמודד אבל בקרוב הוא יגמר, ברגע שאני אלך.




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Jul 2009 03:11:00 +0200</pubDate><author>elbaz_shir@walla.co.il (»o° Shirush...[: °o«)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=11020550</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188149&amp;blog=11020550</comments></item><item><title>בוא נתחבק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10857902</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot; אם קצת[!!] עצוב לך, רע וכואב, אם את זקוקה לי [כן!] , יש לך גבר אוהב [?].
אם את שוכבת, שם לבדך, תני לי בחושך, לאחוז בידך.

בואי בוא נתחבק, נלך לאיבוד. בואי בוא נתחבק בסלואו צמוד. 

אם את רועדת, בלילה החם, אם את פוחדת, שכל מה שטוב נעלם. 
בואי לגעת, בואי אלי [למי?]. כן, את יודעת, אני ארקיד אותך לעולם.

בואי בוא נתחבק... &quot;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 May 2009 10:40:00 +0200</pubDate><author>elbaz_shir@walla.co.il (»o° Shirush...[: °o«)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10857902</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188149&amp;blog=10857902</comments></item><item><title>לא טוב היות האדם לבדו...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10788803</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot; זה קשה להיות לבד, קשה להיות אחד, כן... כן... זה קשה! 
כן...כן...כל כך קשה...
מהבדידות אתה פוחד, אבל בסוף אתה בודד. 
 אתה חושב אולי זו שטות, אבל זאת לא טעות...&quot;

אני מקווה שזאת רק תקופה חולפת שאנשים ככה נעלמים....
יכול להיות מאוד בגלל התקופה הלחוצה שאנחנו נכנסים אליה, עם מתכונות בגרויות.
אני חושבת שלמרות הכל הייתי שמחה שוב להיפגש עם חברות בימי חמישי שישי שאין הרבה מה לעשות ולא משנה עד איזה שעה, סתם כי אין בצפר.
שמחתי ביומולדת, אולי היום הכי שמח שהיה לי השנה, סתם רק לקבל ברכות כאלה מתוקות מחברים טובים ולראות שכולם באו לחגוג איתי יומולדת ולהיות איתי.

מחפשת מישהו בעולם שיכול להיות איתי שאני צריכה, להקשיב לי שאני מוצפת בדברים על הראש, שיהיה לצידי שאני אבכה ויגיד לי שיהיה בסדר. שאני אוכל לבוא אליו להתייעץ בלי שהוא יתן לי ייסורי מצפון או ישפוט אותי.

מרגישה פגועה, הסיפור לא נגמר והוא רק פוגע בי יותר ויותר ככל שאני מנסה להיות קרובה.
אני מרגישה שנוטשים אותי, שמשאירים אותי לבד. אני חושבת שנסיתי הכל והבנתי את הרמז...אני לא רוצה לוותר, אני מתאמצת ועושה הכל שביכולתי כדי להיות שם. כנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Apr 2009 22:48:00 +0200</pubDate><author>elbaz_shir@walla.co.il (»o° Shirush...[: °o«)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10788803</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188149&amp;blog=10788803</comments></item><item><title>לדעת מה שלא צריך...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10650322</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת למה היה איכפת לי פתאום, משום מקום...הייתי חייבת לשאול?
מאיפה הדחף הזה לדעת מה קרה? למה זה מעניין אותי כל כך? ולמה אני לא מצליחה להוציא לעצמי את זה מהראש?
הרי אני כל כך נהנת עם חברים שלי, אפילו מאוד, הוא נותנים לי הרגשה כל כך טובה להיות בחברתם. 
הם נותנים לי להרגיש שבאמת יש מישהו בעולם שאיכפת לו ממני. גם שהם נסעו לפולין הם צעקו לי מרחוק שאני אבוא סתם לקבל חיבוק, ואמרו לי שהם יתגעגעו אלי. 
אני לפעמים חושבת עם כל מה שעברתי עד עכשיו באמת שווה את זה.
הרי זה לא כמו שזה ניראה מבחוץ, הם חברים שלי ואני אוהבת אותם, נוח לי להיות אמיתית לידם, הם לא צוחקים עלי בשום דבר שהו, גם אם אני שומעת אותה מוזיקה לתקופה ארוכה, אני יודעת שהם לא יגידו משהו בפני בצחוק ואחרי זה יגידו מאחורי הגב שזה באמת. אם מישהו היה מדבר עלי מאחורי הגב הם תמיד באים ומספרים לי.
לא איכפת לי לצחוק מכל הלב, להגיד את מה שאני חושבת, לריב איתם ולהשלים חזרה.

לאחרונה גליתי משהו כואב אולי אפילו עוד יותר שלפעמים נותן לי מחשבות לקחת סכין ולתקוע בגב כמו שעשו לי.
להרגיש כאב אמיתי שיגרום לי לשכוח איך שברו לי את הלב במילים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Mar 2009 11:42:00 +0200</pubDate><author>elbaz_shir@walla.co.il (»o° Shirush...[: °o«)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10650322</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188149&amp;blog=10650322</comments></item><item><title>למה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10550195</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמעט כלום לא השתנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי.
ת&apos;אמת, השתנו די הרבה דברים, הייתי עם חברים חדשים שנתנו לי להרגיש שאני לא לבד
ושאני לא אשאר לבד. יצאנו לבלות, כייפתי.
אבל זה לא אותו הדבר. את לא שם.

אני לא יכולה לדבר איתך על זה, וכבר נימאס לאנשים לשמוע עד כמה כל העניין מפריע לי.
קשה לי לא להיפגש איתך, קשה לי שהשיחות שלנו הם רק במסנג&apos;ר או בבצפר רק שהם לא רציניות.
אומרים לי לוותר, אבל אני לא יכולה, אני לא רוצה. 
אמרת לי פעם שזה שאת עם אנשים אחרים לא אומר שהם החברים הכי טובים שלך וחברים זה משהו שבא והולך, וחברים טובים זה משהו שנשאר לנצח ומדברים איתם על הכל, פעם גם הייתי אחת מהם. כל כך היה כייף לשמוע את זה יוצא ממך, נתת לי הרגשה טובה באותו יום, כאילו מה שלא יהיה, זה לטוב ולרע. אני הרגשתי שהתרחקנו ואת הלכת עם חברים אחרים, ופתאום את לא מספרת לי כלום, אנחנו כבר לא ניפגשים, כבר לא מדברות...
ניראה כאילו חברים טובים לא באמת נשארים לנצח.
ביקשת ממני זמן, אני לא יודעת כרגע מה הולך איתי, אני לא יודעת איפה אני עומדת ועוד כמה זמן נשאר.
אני לא יודעת אם את עסוקה או שזאת אני עדיין.
את לא רוצה לספר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 Feb 2009 19:43:00 +0200</pubDate><author>elbaz_shir@walla.co.il (»o° Shirush...[: °o«)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10550195</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188149&amp;blog=10550195</comments></item><item><title>נמאס לי ממך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10428266</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אנ&apos;לא רוצה להיות לבד 
אני מרגיש כמו אף אחד
בלעדייך 
אולי נגדי כל העולם 
אני בכאסח עם כולם ובינתיים... 

את נעלמת... 
אולי נרדמת... 
אני יודע שכל מה שאת אומרת 
איכשהו תמיד הולך אחרת 
נמאס לי מזה 
נמאס לי ממך 

בדיזנגוף שעה חמש 
אני רוצה להיפגש 
את אמרת לי 
אני יושב כמה שעות 
כבר כמעט מתחיל לבכות 
נעלמת לי 
הוווו הווו הווו הווו 
~ ~ ~ ~ ~
אנ&apos;לא מרגישה כל כך טוב, רע לי [ואפחד לא כאן בשבילי]
נימאס לכולם כבר לשמוע, אין מי שיקשיב.
נשארתי לבד.
אני רוצה שהכל יעבור והסיוט יגמר. 
רוצה שיהיה טוב יותר, משתדלת בשביל ריק. 
משתדלת שיהיה טוב.
אני יודעת שאני תמיד יהיה שם בשביל כל אחד ואחד שיצטרך אותי.

בבקשה, שהכל יגמר!

~ ~ ~ ~ ~
יש דברים שזה לא מובן מעליו, לפעמים כדאי להגיד משהוטוב
למישהו גם אם זה סתם להזכיר לו שהוא חבר טוב. זה נותן הרגשה טובה.
~ ~ ~ ~ ~&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Jan 2009 19:06:00 +0200</pubDate><author>elbaz_shir@walla.co.il (»o° Shirush...[: °o«)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188149&amp;blogcode=10428266</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188149&amp;blog=10428266</comments></item></channel></rss>