http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071בתוך הטינופת עכביש מצא ספר וביצה. הספר נסגר בטריקה קפץ העכביש וראה - הארץ רוחשת, הומה, משיח יצא מביצה! צחק העכביש, גם בכה: חשבתי שסבתא הלכה! חזרתי למולדת טינופת שלי אהובה!!! heCopyright 2026 SHINE ON YOU. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071http://img144.imageshack.us/img144/7818/bob164ac2.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=11568480<div align="right" dir="rtl">אסור לך לחשוב, כשאת כל כך עייפה, צאי לטיול לאור זריחה, רחוקה מהבית השביל לחזור נמחק, בורחת ואין רודף, עד מחר, עוד מעט ילד רץ אלייך מחבק אותך.</div>Thu, 04 Feb 2010 14:50:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=11568480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=11568480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=10325928<div align="right" dir="rtl">לא התחדש שום דבר מעניין, אבל טוב לי. החיים שלי סובבים סביב היציאה של יעקב, חמישה ימים של חופש, כייף ושלמות. אני מעבירה יום אחריי יום, סך הכל עבור מזומנים, כמובן, בשביל החמישה ימים המבורכים האלו. אני נהנת סך הכל, מחכה בקוצר רוח לגיוס המיוחל... לעיסוק המכביד ולחוסר הזמן, ככה הוא עובר הכי מהר. אבל בינתיים אני לומדת, לומדת לחיות כשאני מציבה לעצמי את המסגרת, וזה לא קל. לא לי לפחות. אבל טוב לי, טוב לי מאוד כמו שנכתב בהתחלה. שומעת את בוב דילן, המון זמן לא שמעתי אותו, Blind Willie McTell זה שיר מצוין, האהוב עליי. אני אוהבת ונאהבת, זה מדהים, </div>Tue, 23 Dec 2008 17:21:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=10325928http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=10325928http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=10089347<div align="right" dir="rtl">הייתי כל כך משועממת, פחדתי להישאר לבד. כל התוכניות שתיכננו הפכו פתאום לחסרות משמעות. לקחתי את עצמי בידיים, עזבתי את העבודה ותיכננתי תוכניות חדשות. ופתאום החיים נראים הרבה יותר מעניינים, יש פתאום הווה ועתיד, רק כי לא הסכמתי להתקע במקום. אני מרוצה. אני מאוהבת. אני חופשייה. ויש לי את הכוח לקום ולשנות, לעזוב את המסגרת הקבועה והנוחה. עוד חצי שנה אני אכנס למסגרת שכל הסובבים אותי נמצאים בה, ואני מרגישה עכשיו שאני מנצלת את הזמן שלי בצורה שרציתי. בהצלחה:) </div>Sat, 25 Oct 2008 14:36:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=10089347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=10089347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=9624827<div align="right" dir="rtl">Take me out tonightWhere there's music and there's peopleAnd they're young and aliveDriving in your carI never never want to go homeBecause i haven't got one Anymore Take me out tonightBecause i want to see people and i Want to see life Driving in your carOh, please don't me homeBecause it's not my home, it's theirHome, and i'm welcome no more And if a double-decker bus Crashes into usTo die by your sideIs such a heavenly way to dieAnd if a ten-ton truck Kills the both of usTo die by your side Well, the pleasure - the privilege is mine Take me out tonightTake me anywhere, i don't care I don't care, i don't careAnd in the darkened underpassI thought oh god, my chance has come at last(but then a strange fear gripped me and iJust couldn't ask ) Take me out tonight Oh, take me anywhere, i don't careI don't care, i don't careDriving in your carI never never want to go homeBecause i haven't got one, da ...Oh, i haven't got one And if a double-decker bus Crashes into us &</div>Tue, 22 Jul 2008 21:09:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=9624827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=9624827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=9594503<div align="right" dir="rtl">זהו, נגמר. אין מחששה יותר, שמח ועצוב. סיימנו!</div>Thu, 17 Jul 2008 21:48:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=9594503http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=9594503http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=9196068<div align="right" dir="rtl">דווקא ברגעים שבאמת עצוב לי אני ניגשת למחשב, דווקא כותבת את הדברים שהייתי רוצה לשמור בבטן. עצוב לי מאוד, רע לי מאוד. אני מרגישה את הבדידות הכי מעיקה שהרגשתי מזה המון זמן. אני לא מצפה להרבה. רק שיתנו את מה שמצפים לקבל בחזרה.</div>Fri, 16 May 2008 16:36:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=9196068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=9196068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8906268<div align="right" dir="rtl">עכשיו אני בטוחה, אני יודעת מה זה באמת לאהוב בן אדם. אני יודעת מה זאת אהבה אמיתית לבן זוג, לחבר הכי טוב. אני אוהבת אותו כל כך. אם פעם חשבתי שאהבתי מישהו, אני מבינה עכשיו שאין בכלל השוואה, פעם הכל היה סתמי לחלוטין, הכל היה רק בראש. עכשיו זה בכל הגוף, אני אוהבת אותו.</div>Sun, 30 Mar 2008 12:01:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8906268http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=8906268http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8789352<div align="right" dir="rtl">העצמות שלי קופאות, המוח שלי אטום. העיניים שלי רטובות והשפתיים רועות.. אם יכולתי לחשוב שמחר יהיה לי קצת יותר טוב. לא הייתי לבד. שעות בתוך ארבע קירות. שמישהו יציל אותי. אני טובעת. עמוק עמוק. כ"כ עמוק. קשה לנשום.</div>Mon, 10 Mar 2008 18:37:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8789352http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=8789352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8781933<div align="right" dir="rtl">אין שום ייאוש בעולם כלל!</div>Sun, 09 Mar 2008 15:39:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8781933http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=8781933http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8760070<div align="right" dir="rtl">נתמכת בפתגם. נפלתי. עכשיו אני נמדדת. לעזאזל איך קמים עכשיו? הזמן האחרון נהיה לרצף אירועים עצובים, ורכבת של בעיות, וזה לא נגמר. אני חייבת לעזוב את הבית הזה. רק אלוהים באמת יודע למה עשיתי את המעשה האימפולסיבי והטיפשי הזה, והכל נראה כ"כ פשוט, פרסה, חזרה לאחור. אבל זה לא פשוט כמו שזה נראה. עברתי לפה בשביל לשפר מערכת יחסים, בעצם הכל נהרס, והתגובה הראשונית היא כמובן, לברוח. אבל בריחה תחשב כמעשה אימפולסיבי נוסף, שיראה גם הוא כטיפשי. הכל נראה אבוד פתאום. התמזל מזלי באנשים שמקיפים אותי, בחברים שלי, בחבר שלי. אך התאכזר מזלי לגור בבית שאני לא רוצה לחזור אליו בסוף כל יום, לגור בבית עם בן אדם, שהדבר היחידי שהוא יודע לעשות זה לגרום לי להרגיש היצור הנוראי ביותר בעולם, וכמובן, זה שאותו בן אדם הוא אבא שלי. </div>Wed, 05 Mar 2008 21:23:00 +0200natashanilla@walla.com (SHINE ON YOU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=188071&blogcode=8760070http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=188071&blog=8760070