<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ההוויה המושלמת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958</link><description>Feel the wind... Let yourself flow</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 יוּבל. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ההוויה המושלמת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/58/79/18/187958/misc/8438029.jpg</url></image><item><title>.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11430150</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה יש לי?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Dec 2009 13:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11430150</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=11430150</comments></item><item><title>זה כ&amp;quot;כ מוזר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11377631</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להסתכל אחורה ולראות את כל הבלוג הזה.
איזה תקופות זה זה פשוט מטורף..

אני יודעת שיום אחד אני הולכת להדפיס את כל הפוסטים פה מכל השנים ולכרוך את זה.
כל כך.

אבל..
זה יהיה כשאני אחליט שבטוח אני מסיימת עם עניין הבלוגים אחת ולתמיד.
ועכשיו.. טוב זה לא כל כך סופי.

עדיין, מתגעגעת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Nov 2009 13:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11377631</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=11377631</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11278385</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם יום אחד
אני אעלם לך
תדע שהלכתי
הלכתי ואני בטח לא אשוב עוד..
הלכתי לא כי אתה הלכת..
כי אתה גם נעלמת לי.
בטעות בטח..
אולי באשמתי.
אבל אתה הלכת ולא שמת לב בכלל.. איך השארת אותי.
אתה מכיר אותי ואוהב. או אהבת.
אולי זה נהיה אובססיה או הרגל.. אבל..
פשוט נעלמת.
ועכשיו אני לבד וכואב.. כל כך..
וכל השברים שהצלחת להדביק..
הם התפזרו עכשיו מחדש..
והם נשברו לרסיסים.. חלק כבר עפו ברוח.
אני בחיים לא אהיה שלמה בלעדייך. בחיים.
אני מצטערת אבל..
אולי יום אחד אני אלך.
ואם אני אלך תדע..
שפשוט אני מתה.
בלעדייך.
ואולי לא רק במובן המטאפורי.
כי אתה כל מה שנשאר לי..
ולך זה לא בדיוק אכפת.
החיבוק שלך הוא הכל בשבילי.. וכשהוא לא מגיע..
החיבוק הזה..
אז כלום לא מגיע.
ואז אתה פשוט מתרחק עוד קצת..
עוד צעד..
אחד.
אז כנראה יום אחד אני אלך.
ואם זה יקרה, כשזה יקרה..
אל תצטער.
פשוט תבכה עלי.
שאני ארגיש שלפחות עכשיו אכפת לך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Sep 2009 15:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11278385</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=11278385</comments></item><item><title>אז למה זה צורח- &amp;quot;עכשיו למלחמה&amp;quot;?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11190874</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה קורה פה?



אני רוצה לצעוק
אני רוצה להבין
באמת אני רוצה להבין
להבין ואז לצעוק ולצעוק ושלא ייגמר לי האויר והקול והצעקה הזאת פשוט לא תגמר.
אני רוצה לצעוק חזק ושכולם ישמעו וישאלו אותי אם הכל בסדר
ואז לבכות
ושגם הדמעות לא ייגמרו והבכי לא ייגמר
ושיחבקו אותי ויגידו לי שלא קרה כלום
והכל סתם והכל טוב
אני רוצה כמו בסרטים שכשמשהו עצוב יש פסנתר ברקע ושקט וכולם מתרכזים
אני רוצה שיהיה אכפת
לא אכפת לאף אחד

מה קורה פה?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Aug 2009 13:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11190874</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=11190874</comments></item><item><title>H&amp;M- חלום שהתגשם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11081750</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תגידו שיש לי הצתה קצת (הרבה) מאוחרת, או שטוב שנזכרתי, אבל היום קרה דבר גדול.
בעודי מדפדפת בקטלוג של H&amp;amp;M באתר שלהם החלטתי שאולי הגיעה הפעם הראשונה להזמין בגד מחו&quot;ל,
אחרי שראיתי שתי חולצות שאם לא הייתי יושבת על כיסא, הייתי פשוט נופלת מהרגליים בגללן. בקיצור, התאהבתי בהן.
פתחתי חלון אינטרנט נוסף של גוגל וחיפשתי H&amp;amp;M כדי לבדוק באיזה עוד מדינות יש סניפים.
ופתאום קופצת לעיניי הפתעה! (וכאן אני צריכה להודות לאיטרנט אקספלור [?] על זה שהוא פותח לי מגוון אפשרויות בחיפוש)
מה אני קולטת? &quot;H&amp;amp;M ישראל&quot;.
בגלל הגורם ההפתעתי הגדול (הענק!!) המצוי פה, כבר לחצתי על H&amp;amp;M. אבל בשניה שקלטני המח המפגר שלי קלטו מה שראיתי, חזרתי אחורה ולחצתי על הכתובת האהובה- &quot;H&amp;amp;M ישראל&quot;.
כן כן, הכתבה היא מלפני שבוע בדיוק, אז ההצתה שלי אולי מעט מאוחרת, אבל העיקר שהייתה הצתה ועכשיו אני מודעת לדבר העצום שהולך לבוא.
שינוי הסטורי!
H&amp;amp;M מגיעים לארצינו הקטנטונת, ומביאים איתם שלל בגדים אהובים.
באביב 2012 (נגיד, עוד פחות משנה), צפויות להפתח חנויות של הרשת בעזריאלי שבת&quot;א, במלחה שבירושלים ואיפשהו בחיפה.
אמנם ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Jul 2009 08:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11081750</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=11081750</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11003677</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין כזה דבר

הוויה מושלמת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 27 Jun 2009 01:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=11003677</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=11003677</comments></item><item><title>שיר שעושה לבכות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10997865</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השיר הזה פשוט עושה לי דמעות בעיניים..
(למי שלא עובד- http://www.youtube.com/watch?v=WUiW-zC8qNo)



I LOVE YOU THIS MUCH
Jimmy Wayne

He can&apos;t remember The times that he thoughtDoes my daddy love me?Probably notThat didn&apos;t stop himFrom wishing that he didDidn&apos;t keep him from wantingOr worshipping himHe guesses he saw himAbout once a yearHe could still feel the way he feltStanding in tearsStretching his arms outAs far as they&apos;d goWhispering dadI want you to know[I love you this much And i&apos;m waiting on youTo make up your mindDo you love me too?How ever long it takesI&apos;m never giving up no matter whatI love you this muchHe grew to hate him for what he had done&apos;cause what kind of fatherCould do that to his son?He said &apos;damn you daddy&apos;The day that he diedThe man didn&apos;t blinkBut the little boy cried[I love you this much And i&apos;m waiting on youTo make up your mindDo you love me too?How ever long it takesI&apos;m never giving up no matter whatI love you this muchHalf way through the serviceWh&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Jun 2009 11:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10997865</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=10997865</comments></item><item><title>My all</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10985601</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שונאת את זה שאנחנו מתווכחים על כל דבר קטן..
אני שונאת את כל הריבים הקטנים שלנו..
הם משמעותיים בשבילי.
כשאמרתי לך את זה אתה לא הבנת על מה אני מדברת. אני כן שמה לב שאנחנו מתווכחים.
זה פשוט חוזר על עצמו יותר מדי. ואני שונאת את זה.
אבל אני אוהבת אותך כל כך ואם האהבה שלנו כרוכה בויכוחים קטנים וטיפשיים..
אז אני מוכנה לסבול את זה.. כי אני פשוט אוהבת אותך כל כך.
-
מחר יש בגרות בהסטוריה שלא למדתי אליה.
במתכונת קבלתי 22 (זה לא צחוק) ואני מוגשת על 40.
אני מזלזלת ואני במצב שפשוט קשה לי להתרומם ממנו. לא מצליחה לקחת את עצמי בידיים.
ויום אחרון וקצת מאוחר להזכר, ומאוחר להכל..
אני לא במצב טוב ואני יודעת את זה.
אני יודעת את זה מלהסתכל במראה, אני יודעת את זה מלחשוב.
אני יודעת את זה מללכת לישון לא מעט לילות בזמן האחרון עם עיניים רטובות מדמעות.
אני פשוט יודעת את זה.
ואני לא מדברת רק על מבחינת הלימודים.
לא יודעת מה נסגר איתי.. ואין לי למי לדבר. אין לי למי.
אני מדברת לעצמי כי אין לי למי לפרוק.. וגם פה זה כבר בקושי עוזר. אבל עדיף על כלום.
-
נמאס לי לבכות בגלל כל דבר
אני פשוט בכיינית..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Jun 2009 17:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10985601</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=10985601</comments></item><item><title>קטן שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10939363</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חושבת אם אולי להעתיק את כל ה..כמה..
5 שנים (?) שהבלוג הזה קיים לקובץ וורד מסכן או משו.. כי אני בספק אם הבלוג הזה ישרוד עוד חודש..
חבל לי מאוד אבל צריך לפעמים להפנים ולהשלים עם זה שאנשים מתקדמים האלה,
וכל עקבה לטובה.
(ויאמרו אמן?)

אני לא יכולה להיות מאושרת יותר שיש לי את קופיקו שלי..
אני לא מצליחה להבין למה אני, למה דווקא אני..
לשלמות הזאת שהוא..
אבל לא יודעת
כנראה שעשיתי מתישהו משהו טוב.

שרופה כולי מיומיים בים כולל שינה על החוף (:
אמא אומרת שיהיו לי כוויות ועוד יותר נמשים וכתמים לבנים כאלה על העור..
אבל בנתיים יש לי צבע לא רע ואני מנסה לחשוב על עכשיו..
מקסימום נעשי טיפולי פיגמנטציה או משהו כזה, אני בספק עם יש לזה בכלל קשר...

עוד שעה וחצי אני יוצאת למרטון ריקוד (כמידיי יום שני) של ארבע וחצי שעות (:
לא נורא.. נשרוף קלוריות, נהנה ונתגמש קצת אם ירצה השם (:
יום חמישי אני בסוף רוקדת 6 שעות ולא 4 וחצי.
יופי.. חיזוקים חיזוקים חיזוקים (:

אני יודעת שאני כבר כותבת רק לעצמי..
אבל לפחות נחמד שיש לי את זה.

יום שבת יומהולדת. 17 סופסוף..
אה,
היה לי צו ראשון.. פרופיל 64.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 08 Jun 2009 15:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10939363</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=10939363</comments></item><item><title>ו...לנשום..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10898671</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפוינט משתפר.
לקום בבוקר ובמקום ללמוד לבגרות להתחיל לרכך את הנעלי פוינט האהובות שלי.
היום בשבט חניכה הופיעה על הנעליים אז לקחתי לה אותן ועליתי..
ועליתי טוב.
זה היה פשוט מושלם. בחיים לא עליתי ככה.
ובלי כריות או סיליקון או כלום.
וזה כאב אבל לא נורא זה היה פשוט מושלם...
העבודה משתלמת (:

אני כל כך רוצה להתעלות על עצמי אבל יש דברים שפשוט חזקים ממני..
ככה זה כשאתה לא מוצלח.
בכלום.

בסדר אבל מפה אפשר רק לשאוף מעלה.
למעלה למעלה למעלה למעלה למעלה למעלה למעלה...
עד שאי אפשר יהיה לעלות יותר..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 May 2009 23:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יוּבל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=187958&amp;blogcode=10898671</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=187958&amp;blog=10898671</comments></item></channel></rss>