http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773סנה, הילדה שמאחורי הציציםheCopyright 2026 keity. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773http://f.nanafiles.co.il/upload/12006/IsraBlog/180773/misc/4650375.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=13056149<div align="right" dir="rtl">אז כן, חזרתי מהמתים ובאתי לעדכן קצת. לפני חודשיים, אני, ושאר גדוד הקרקל סיימנו את אימון החורף השנתי שלנו (יש גם אימון קיץ), שבו עשינו הכל החל מתרגיל חוליה - עד לתרגיל הגדודי הראשון של גדוד הקרקל, שסוקר - בעזרתה של דוברת צה"ל עלובה וחיילים שבוזים מהפלחו"ד - בצורה מזעזעת ומשפילה. מיותר לציין שהעיניינים פה בקרקל ממש לא מתנהלים בצורה מסריחה כמו שהם סוקרו באותה כתבה. האימון חורף היה מעולה, מלא בשבועות שטח, זיעה, וקור כלבים. וכמובן אימוני חובשים שבהם פתחו ונפתחו ורידים בצורה חסרת רחמים (: אימוני חובשים (: אני והמפקדת שלי - דניאל, אחרי התרגיל הגדודי הארוך. עוד אימוני חובשים (: <img style="width: 560px;</div>Tue, 14 Feb 2012 17:59:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=13056149http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=13056149http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12531182<div align="right" dir="rtl">בכללי? רע. רע מאוד. לא רוצה להגיע לגיל 19. ואת?פשוט חצופה. הבקשה הזאת הייתה לא במקום ולא הייתה לך שום זכות לבקש. היא לא חברה שלי. לא איכפת לי ממנה יותר, ובחיים לא יהיה איכפת לי. ותפסיקי לנסות לשפר. היא תקעה את הסכין בגב שלי, והסכין לנצח תשאר שם - ואם יגיע היום שאני אצליח להוציא אותה [כי היא תקועה ממש עמוק], תמיד תשאר צלקת. אני יודעת שאי אפשר לשלוט ברגשות, אבל במעשים כן - אז שתיהיה אחראית למעשים שלה ולתוצאות. אני לא רוצה אותה בחיים שלי. ואני רוצה שהיא תדע את זה. תהיו שמחות יחד ותעזבו אותי בשקט. אל תצפי שיהיה איכפת לי ממנה. [זהבה, השנה, וגם שנים אחר כך, לא תקבלי ממני "מזל טוב".אני אפילו לא אתאמץ להגיד את זה בצביעות, ובמיוחד לא לזייף לך חיוך. תתמודדי.] ובמעבר חד, רע לי. לא יודעת למה, לא יודעת איך לשפר את זה, לא יודעת איך להתמודד עם זה [כרגע ניסיונות ההתמודדות דיי הרסניים], לא יודעת אם יש לי כוח פיזי ונפשי להתמודד עם זה ולא יודעת אם בא לי. בא לי שהכל יגמר. ולא בא לי להגיע ליום ההולדת ה19 שלי. <s</div>Thu, 02 Jun 2011 22:08:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12531182http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12531182http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12473797<div align="right" dir="rtl">הייתי אומרת לך מה אני מרגישה, וכבר אמרתי. הייתי מנסה להסביר את עצמי שוב, אבל את לא תביני. הייתי אומרת לך שאני אוהבת אותך, אם זה רק היה נכון. הייתי אומרת לך שנימאס לי, ואין לי כוח יותר אז תעלמי לי מהחיים, ושלמה עם כל מילה. הייתי אומרת לך שאני אוהבת אותך, ומתכוונת לזה. הייתי מקיאה, בגלל שאני לא יודעת מה אני מרגישה כלפייך, אם אהבה (אפלטונית), שנאה בוערת או שכבר נימאס לי. הייתי אומרת שכן איכפת לי, אבל כבר לא בא לי - כי כמה אפשר להשתיק את הכבוד העצמי שלי ולתת לך לרמוס אותו? הייתי מראה לך תמונה אחת - רק תמונה אחת בשביל שתביני כמה ניסיתי. ואם היית מאמינה לי, ולרגע אחד מבינה שאני בכלל לא רוצה שתסבלי, הייתי אולי ממשיכה לנסות. אבל נימאס לנסות. בעיקר כי את לא מעריכה את זה. את לא מעריכה את הבכי. את לא מעריכה את הדמעות. את לא מעריכה את התקפי הזעם. את לא מעריכה את השתיקה. את לא מעריכה אותי כבנאדם. הייתי אומרת לך שלכי, תיהי איתה, תיהי מאושרת ותשכחי ממני - תמחקי אותי מהפייסבוק, מהטלפון, מהרשימות שלך בבלוג, אני רוצה שמבחינתך, מעולם לא הכרת אותי ואני לא אותך. כי היה כיף כשזה ני</div>Fri, 06 May 2011 00:45:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12473797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12473797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12439100<div align="right" dir="rtl">אהובתי היא כבר לא.כל מה שיש עכשיו זה הרבה סכין בגב ומאמצים מטורפים מצידי להשאר, כשכל הגוף שלי אומר לי ללכת.אולי כדאי שאני אלך,אולי זה בכלל לא שווה את זה.הן יודעות כמה אני סובלת מזה - ועדיין מרגישות הכי נוח בעולם להמשיך.והן יכולות להגיד כמה שהן רוצות שזה מפריע, אבל אני יודעת שזה לא, אני יודעת.כי אחרת לא היה להן כ"כ קל לשכב כ"כ מהר.מצטערת, אבל נימאס לי מהשקרים.אולי אני פשוט אלך עם הגוף שלי - אולי הגיע הזמן לניתוק, כי זה ברור שהמאמץ לא הדדי.הבעיה העיקרית היא שיש לנו חברות משותפות - מה שהורס בטירוף.ומפחיד אותי לאבד את שאר החברות שלי בגללכן. בא לי להקיא עליכן,להקיא אותכן,שתצאו, שהכל יצא, וכבר תפסיק לכאוב לי הבטן. כי כן, פיזית, כבר שבועיים כואבת לי הבטן, אין לי תאבון ויש לי בחילות.מהסיבה הזאת.אז אולי הגיע הזמן. לדחוף אצבע לגרון ולהקיא.להעלם, לנתק ולשכוח.כי עושה רושם שאני לא מספיק חשובה בשבילכן, אז למה שאתן תהיו בשבילי? זה ניגמר, אנחנו ניגמרנו, הרסתן הכל - ובאמת, באמת שניסיתי.אבל זה לא עובר, אפילו לא טיפה.כל רגע שעובר גורם לי להרביץ לך יותר, אבל אני לא מסוגלת לפגוע בך, וכל החרא ה</div>Tue, 19 Apr 2011 19:27:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12439100http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12439100http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12365929<div align="right" dir="rtl">אז יאללה, יצאתי לקורס חובשים קרביים! כל יום זה פתיחת ורידים, לימודים והזרקות.. כ"כ הרבה לימודים! אני מוצאת את עצמי תשושה ברמות שלא ידעתי, אני לומדת 14 שעות ביום וישנה בין 3 ול5 שעות בלילה. ואם אני רוצה ללמוד, זה על השעות שינה שלי. ואם אני רוצה לרוץ ולעשות לעצמי אימון זה על השעות שינה שלי. ואם אני רוצה לנשום - זה על השעות שינה שלי. אבל מעבר לעייפות, הרבה מעבר לעייפות -אני שבוזה. פשוט שבוזה. אני שונאת את צריפין ואת בה"ד 10 בפרט, זאת לא ההרגשה המשפחתית המדהימה שיש לי בקרקל. כאילו, גם בקרקל טחנו אותי ברמות שקשה לתאר, בין אם זה ספורט ושמירות, אבל נהנתי מזה, זה היה פשוט משחק - אפילו נהנתי מהעונשים (כל עוד הם לא שעות ביציאה - שאגב, קיבלתי רק פעם אחת שם.). משחק קשה, משחק מעייף - עם הרבה חוקים וסכנות, כיש לך אפילו נשק חם ביד כל הזמן. אבל נהינתי מכל רגע. החברה שם מדהימה, הבנות, האוהלים שמתנדנדים ונופלים כשיש סערת רוח בחוץ, המפקדים, שאומנם בדיסטאנס, אבל דואגים לך בכל רגע, מקשיבים ועוזרים לך כמה שהם רק יכולים. ופשוט, "משפחה לוחמת" זה לא סתם צירוף מילים - זאת ההגדרה המדוייקת</div>Fri, 11 Mar 2011 11:13:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12365929http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12365929http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12220012<div align="right" dir="rtl">אז קצת ניבלעתי בצבא, אבל אני נהינת שם בתכלס (: לפעמים כשאני ביום שבת בלילה וחושבת אם ללכת להתקלח ואז לישון או פשוט ללכת לישון כי אני לא באמת מלוכלכת, עולים לי פלאשבקים מהמקלחות המשותפות בבסיס, שאותם אני חווה כל יום, כשכל הבנות נילחמות בשיניים להכנס למקלחות, 100 בנות על 8 מקלחות, 5 מתפקדות כמו שצריך, אחת עם מים חמים וזרם של טיפה\בדקה, ו2 שאין בהן מים חמים, כמובן שאי אפשר לשכוח את הגוף העירום של כ"כ הרבה בחורות, שמלאות בשפשפות, סימנים כחולים, וחול, הרבה-הרבה חול. וכולם חושבים להם "וואי, בטח גן עדן בשבילך לראות כ"כ הרבה בנות עירומות!" אז הינה החדשות. לא! הבנות כל הזמן מדברות על פיפי\קקי\פליצות והשילשול שהיה להם אתמול - וזה קצת מוריד. חוץ מזה שאני לא מסתכלת עליהן מתוך כבוד. ואחרי כמה דקות אני פשוט מגיעה למסקנה שזאת תהיה המקלחת האחרונה שלי לשבוע\שבועיים הבאים שבה אני אתקלח ל-ב-ד, ותהיה לי שליטה אמיתית על טמפרטורת המים שלא כמו בבסיס שהמים או קפואים-קרח או חמים-אש. מישהו שמע פעם על חמים? '&gt;&gt; אז אני קופצת למקלחת (: והאמת? שרציתי רק לכתוב לג'ינג'ית שלי שאני או</div>Sun, 19 Dec 2010 01:47:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12220012http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12220012http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12123602<div align="right" dir="rtl">אבל יותר חשוב מזה, יש לי חמישה חודשים עם הגי'נג'ית היפה שלי! ובנתיים זאת המערכת יחסים הכי ארוכה שהייתה לי! וגם אחרי חמישה חודשים (וחמישה ימים) אני עדיין מאוהבת בה ולא מפסיקה לחשוב עליה. אני כ"כ אוהבת אותך ג'ינג'ית שלי3&gt; אז אם לחזור לנושא הראשי, לפני שבועיים בערך הייתי בגיבוש לוחמות, הייתי שם יומיים של ריצות, פק"לים וטירטורים. בלילה לפני ישנתי 5 שעות, והגעתי לשם כשבדרך פגשתי ברכבת את מעיין, שגם היא נסעה לשם (: הגענו למחנה שמונים, ואחרי רישומים, בדיקות רפואיות וחלוקה לצוותים (צוות 7 חותמות קבע!!!!) והפקדת מפקדות עלינו. 3 מפקדות חמודות ומרושעות שהריצו אותנו ולימדו אותנו משמעת "7 שניות אתן ליד העץ שם בח'!" "7, 6, 5, 4, 3... הקשב המפקדת, אפשר הארכה?" "3 שניות!" "3, 2, 1... לקבלת המפקדות צוות 7 ימתח להקשב! 2, 3,.... הקשב!!! 2, 3,... הקשב!!!" ואחרי ריצת 2000 ועוד כמה מבחני כושר המשיכו לטרטר אותנו. ומסתבר שבזמן מנוחה יש לי 65 פעימות לב לדקה, שזה ממש טוב :O בכל מקרה, אני לא זוכרת הרבה ממה שהיה באותו יום, אבל בלילה, אחרי שעת ט"ש של 40 דקות (הגיוני לא?) זרקו אותנו</div>Tue, 26 Oct 2010 17:43:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12123602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12123602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12079360<div align="right" dir="rtl">כי כבר מלא זמן יושב לי על הראש לעדכן, אבל אני לא מוצאת ממש מה לכתוב... אז ככה, אני 3 חודשים מגיוס ובקרוב יש לי יום גיבוש לוחמות, תאחלו לי בהצלחה! D: בנתיים, וזה נורא מעצבן אותי, הגיוס שלי הוא כלל צבאי, והתפקידים שנתנו לי במנילה דיי מעאפנים למרות הקב"א והפרופיל הגבוהים. ניראה שכל התפקידים שנותנים לבנות אלה תפקידים של הדרכה, לימוד, או כל דבר אחר שגובל בהרצאות ושיעמום. אני מחפשת קצת יותר תנועה. משהו שיגמור אותי מבחינה פיזית. אני רוצה להשאר בבסיס לשבוע או שבועיים, שיתזזו אותי וישגעו אותי עד שאני אולי אתפרץ ואקבל עונשים כמו ריתוקים או כלא. אני רוצה את כל זה בשביל לפתח יותר עצמאות ולהעריך את מה שיש לי. שאני אוכל להעריך יותר את הבית, מזגן, טלויזיה, חופש, ואת הזמן הפנוי שיש לי עם הבתזוג שלי. ואני יודעת שהיא תסבול מזה, שהיא תשב בצד בזמן שאני רחוקה ממנה, גם טלפונית, אבל אני חייבת את זה לעצמי, אני אפילו לא יודעת למה. אני שונאת את המחשבה שהיא תסבול מזה, אני שונאת את המחשבה שהיא כמעט בטוחה שאנחנו ניפרד בגלל הצבא, ואני שונאת עוד יותר את המחשבה שניפרד, כי אני אוהבת אותה כל כך. </div>Sun, 03 Oct 2010 09:37:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=12079360http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=12079360http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=11984935<div align="right" dir="rtl">אני כ"כ אוהבת אותך ילדה שלי,מושלמת מכל בחינה,עם עיניים גדולות, תמימות וכ"כ יפות, ששובות אותי כל פעם מחדש,ועם שפתיים קטנות וורודות, שאני רק רוצה שיחייכו.אין יותר טובה ממך בשבילי,את משלימה אותי.אני אוהבת אותך ג'ינג' 3&gt;3&gt; קייט</div>Wed, 18 Aug 2010 14:22:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=11984935http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=11984935http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=11934471<div align="right" dir="rtl">אבל אל תגידו שלא הזהרתי!אמרתי שאני אחזור אחרי הבגרויות (:הרבה קרה,והלוואי והייתי זוכרת הכל XDאח שלי התגייס, לי יש עוד 5 חודשים לגיוס, ואז ההורים שלי ישארו לבד - בדד בבית.גם בת דודה שלי התגייסה וכל שני וחמישי [וראשון, שלישי, רביעי, שישי ושבת] יש מסיבות גיוס לחברים וחברות.אנשים גוזרים את השיער, אני נותנת לו לגדול [ומעמידה למוהק כשמתחשק].וזהו, הכי חשוב, סיימתי בצפר.קיבלתי תעודת הצטיינות חברתית, למרות שאני קצת אנטיפטית, ולא יוצרת יותר מידי קשר עם אנשים מהכיתה או מהשכבה,בעיקר כי אני ישנה בבצפר רוב הזמן (:פעולות איגי נגמרו השנה, ושבוע הבא בערב יש עצרת זיכרון לפיגוע הנוראי שהיה שנה שעברה בברנוער - וכן, עברה שנה.אני מרגישה זקנה, כ"כ זקנה.אני אפילו ישנה יותר מהרגיל, וזה מחליא אותי.ההורים שלי שבוע שעבר נטשו אותי לאילת, ואח שלי היה בבסיס.ואני הייתי צריכה לטפל במשרד ובחברה שלהם כמו ילדה גדולה ^^ולהתעורר על בוקר ב8, להתחיל לעבוד ב9 ולסיים לעבוד ב6 בערב [זה כבר נחשב ערב?]אבל עדיין פחדתי לישון לבד '&gt;&gt;יש לי קטע כזה בבתים גדולים [ודמאט, יש לי בית גדול &gt;&lt;''] שמפחיד אותי לישון לבד.כי אני לא י</div>Sat, 24 Jul 2010 13:35:00 +0200sne_m@walla.co.il (keity)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=180773&blogcode=11934471http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=180773&blog=11934471