http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907heCopyright 2026 _Jenny_. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/07/99/17/179907/misc/9824112.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=11027378<div align="right" dir="rtl">לא אני לא יכולה לברוח מהכלאתה לא עונה בגלליולא אני לא מוכנה לשכוח את הזמןשאתה היית בשביליכי כל מה שהיה מהסוף להתחלהנזכרת ורושמת סליחה.אולי הכל עכשיו מוזר ומעורבבזה לא משנה אותיתראה זאת אני בוכה, אל תלךכי לא נשאר דבררוצה שתדע מה שאתה בשביליתן עוד מבט אחדטוב לך בלעדיאני רוצה יותר מדי שתוותר בשבילי.אבל זה ישתלם, אני לא אעלםכשתצטרך אותי אז בוא נדבר,נעצור ונתקרב, אז שוב נבין הכל.מחכה שתגלה שנשארתי רק אניעומדת וצועקת בקול.אבל זה ישתלם, אני לא אעלםכשתצטרך אותי אז בוא ונדבר,נעצור ונתקרב אז שוב נבין הכל.מחכה שתגלה שנשארתי רק אני,עומדת וצועקת בקולתראה זאת אני, בוכה אל תלך,כי לא נשאר דבר.... 3/&gt;</div>Sat, 04 Jul 2009 13:04:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=11027378http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=11027378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=10479824<div align="right" dir="rtl">קצת אגואיסטי מצידי אבל בכל זאת, אני אאחל לעצמי יום הולדת שמח D: גיל 17 גיל תקוע רק שנעבור אותו בכיף בשמחה באושר והצלחה! Happy Birthday to ME!!! </div>Sat, 31 Jan 2009 13:26:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=10479824http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=10479824http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=10292526<div align="right" dir="rtl">וכשצריך... אין פה אף אחד.</div>Sun, 14 Dec 2008 20:57:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=10292526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=10292526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9895509<div align="right" dir="rtl">Land Of Confusion I must have dreamed a thousand dreamsBeen haunted by a million screamsBut I can hear the marching feetThey're moving into the streetNow, did you read the news today?They say the danger has gone awayBut I can see the fire's still alightThey're burning into the nightThere's too many men, too many peopleMaking too many problemsAnd there's not much love to go aroundCan't you see this is a land of confusion?This is the world we live inAnd these are the hands we're givenUse them and let's start tryingTo make it a place worth living inOh, superman, where are you now?When everything's gone wrong somehow?The men of steel, these men of powerAre losing control by the hourThis is the time, this is the placeSo we look for the futureBut there's not much love to go aroundTell me why this is a land of confusionThis is the world we live inAnd these are the hands we're givenUse them and let's start tryingTo make it a place worth living inI remember long agoWhen the sun was shiningAnd a</div>Sat, 13 Sep 2008 23:31:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9895509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=9895509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9863884<div align="right" dir="rtl">וואו נראה לי זאת התקופה הכי ארוכה שלא נכנסתי לבלוג הזה. למען האמת התגעגעתי אז......חזרנו. החזרה לבית ספר ממש לא עשתה לי טוב. היה לי את החופש הכי כיף בעולם, אני מניחה שניצלתי אותו כמו שלא ניצלתי אף חופש אחר בחיי. היה לי פשוט כיף! הייתי מוכנה להמשיך ככה לנצח אבל... לכל דבר טוב יש סוף. הייתי מוכנה נפשיתלקבל פצצה לפנים בי''א אבל לא ככה. כבר בשבוע הראשון השתדלו נורא להוציא לי את החשק ללמוד. לא התגעגעתי ללחץ הזה, כל יום לחזור הבייתה כל כך מאוחר והופ, אין לי שנייה לנשום. במקביל ללימודים היו לי כל כך הרבה תוכניות לעשות ונראה לי שזה לא הולך לקרות. אני אשתדל, באמת שאשתדל לעשות את מיטב יכולתי כדי שכל מה שאני רוצה יקרה, ובדרך הכי טובה שיש. והנה פה אנחנו כבר נכנסים למסלול אחר של החיים. איזו תקופה שאתה כבר לא קטן , לא גדול, משהו באמצע.סוג של תקופת מעבר שממש מכניסה אותי לבילבול. המחשבה של "מה יהיה" נורא מטרידה אותי. חשוב לי כל כך להצליח. אני לא רוצה לצאת עוד אדם טיפוסי שיעשה משהו נורא רגיל בחייו. לי...בא לשנות. לעשות משהו לא רגיל, משהו שיאתגר אותי כל פעם מחדש. ובשביל זה אני מודעת לעובדה</div>Sat, 06 Sep 2008 14:25:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9863884http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=9863884http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9503166<div align="right" dir="rtl">תאריך-4/07/2008 גיל-16 וחצי מצב נפשי ופיזי-על הפנים. באמת שנמאס לי. אני מרגישה פשוט מותשת מכל התקופה הזאת. הזמן לא זז לי. השנה הזאת לא נגמרת. זה מרגיש לי כמו נצח. הראש כואב, העייפות משתלטת, השגרה הזאת משגעת אותי. אותם אנשים, אותם חברים, אותה סביבה, אותה הרגשה שתמיד הייתה ולצערי הרב לא נעלמה. אני לא מבקשת הרבה, באמת שלא...רק להנות, קצת. הלימודים הרסו אותי מכל הכיוונים...והחופש הזה לא נראה לי יהיה כזה חופש. שוב לבזבז את החופש הזה על חרא? לא רוצה. זה קרה שנים קודמות ונמאס לי לחזור על אותן הטעויות כ''כ הרבה פעמים. אבל מה לעשות כדי לשנות את זה? :( כל כך הרבה דברים לא תלויים בי שזה מתחיל להציק כי בסופו של דבר זה פוגע בי. אני יודעת שאם אני אהיה אחראית על משהו אני אבצע אותו כמו שצריך עד הסוף, אבל ברגע שזאת לא אני-נדפקתי. אני מנסה להוציא את הטוב ביותר מכל מצב וכמובן שזה עולה לי בבריאות, מה לעשות שאני אדם כזה. ואחר כך, לקבל תלונות מכל הכיוונים אז יודעים מה...קפצו לי. דיי, יצא לי מכל החורים לדאוג לכל הדברים הקטנים, להיות אחראית על הכל...הגיע הזמן לדאוג לדברים שחשובים לי באמת. </div>Fri, 04 Jul 2008 00:32:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9503166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=9503166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9280474<div align="right" dir="rtl">מגיע הקיץ...החשק לגלידה הולך וגובר. אתה מחליט לצאת החוצה וללכת לקנות לך איזו גלידה טעימה. מגיע לחנות...ולפנייך כל כך הרבה סוגים, טעמים, גלידות קטנות, גדולות יקרות וזולות. אתה מתחיל לחשוב ולחשוב מה הכי בא לך באותו רגע...מתלבט כל כך. בסופו של דבר בוחר...ועם לב שלם הולך לשלם עלייה. יוצא מהחנות, פותח אותה ומתחיל לאכול. בהתחלה היא קרה ומוצקה, כל כך טעימה. מברך כל טיפת מאמץ שהשקעת כדי לקנות אותה. לאט לאט הגלידה מתחילה להתחמם...לטפטף, לנזול... אתה מהר מתחיל ללקק מכל הכיוונים שלא לבזבז גלידה כזאת טעימה. פתאום אתה כבר לא כל כך נהנה מהטעם, רק מנסה להציל אותה שלא תיפול לגמרי. מרגיש קיפאון מוח. ובסופו של דבר היא נגמרת. כמו כל דבר בחיים. אבל מה באמת זוכרים? את הטעם המתוק שהיה בהתחלה. (אל תביא לכמה טיפטופים להרוס לנו את הטעם הכללי) 3&gt;</div>Fri, 30 May 2008 22:49:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9280474http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=9280474http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9107846<div align="right" dir="rtl">המחשבה על זה רק הולכת וגוברת אבל כל פעם אני מצליחה להסיח את דעתי מזה. אבל נמאס לי. אולי זה כן טוב? אולי זה משחרר? אין לי מה כבר להוציא מעצמי. אני מרגישה שכל חיוך שלי מזוייף. האדישות שלי, חוסר אכפתיות, אגואיסטיות. מה בניתי מעצמי? אני שונאת אותי. אבל השאלה שלי- האם זה באמת שווה את זה? אם אני לא אנסה אני לא אדע. אם אני אתחיל אני לא אפסיק. מה לעזאזל... כל התקופה האחרונה מרגישה לי כמו נפילה מהר שאין לו סוף. מתי כל זה יגמר? או שבעצם אני יכולה לעזור לזה...</div>Thu, 01 May 2008 21:38:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9107846http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=9107846http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9096885<div align="right" dir="rtl">אני יושבת לי פה לבד, מותשת אחרי יום שלם של למידה. גם כן חופש מתכונת... אין עם מי לדבר, וממש מפחיד לי. בכל זאת..מתכונת ראשונה O: פתאום אני מתחילה להבין שאני פאקינג בתיכון...כאילו מה?! אני רק הגעתי לחטיבה. ילדה קטנה ותמימה. מה לעזאזל אני עושה בתיכון? &gt;&lt; באמת שאני מפחדת...לא יודעת למה אבל זה הורג אותי. המחשבה הזאת שזה באמת הסוף ופה כל דבר קובע...כי תכלס למי יהיה כוח להשלים בגרויות אחר כך. לא לאכזב את עצמי ולא את ההורים...אעהאעהאעה נמאס לי. אני רוצה חופש, אחד כזה שלא יגמר אף פעם! השנה הזאת טחנה לנו את הצורה, השביתה הזאת פשוט דפקה אותנו בצורה מטורפת. מעניין מה באמת יצא ממנה כי שיפורים לא רואים :S בא לי לעמוד על גג העולם ופשוט לצרוח !! ועכשיו אני רוצה לדעת...איפה לעזאזל החופש?!?!?! וכמובן...בהצלחה לי מחר! ג'ני-את יכולה D: </div>Tue, 29 Apr 2008 22:09:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=9096885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=9096885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=8845477<div align="right" dir="rtl">אז מה היה לנו בתקופה האחרונה? הרבה לחץ, טיול שנתי סבבה, פורים חביב, שבוע געגועים,והנה שוב הלחץ חוזר. אבל לא! אני לא אתן לזה לשבור אותי-אני מאמינה שיהיה טוב. נמאס לי מהעיצוב הקודם שלי אז החלטתי לשנות קצת...אני מניחה שגם מזה ימאס לי בקרוב ככה שזה עיצוב זמני בהחלט. קצת אווירה של חופש באוויר..הוא באמת הולך ומתקרב. וסתם בא לי לכתוב פה איזה קטע שמצאתי. Enjoy the power and beauty of your youth; oh nevermind; you will notunderstand the power and beauty of your youth until they have faded.But trust me, in 20 years you’ll look back at photos of yourself andrecall in a way you can’t grasp now how much possibility lay beforeyou and how fabulous you really looked….You’re not as fat as youimagine.Don’t worry about the future; or worry, but know that worrying is aseffective as trying to solve an algebra equation by chewingbubblegum. The real troubles in your life are apt to be things thatnever crossed your worried mind; the kind that blindside you at 4pmon some idle Tuesday.Do one thing</div>Thu, 20 Mar 2008 13:55:00 +0200jenny2003@walla.co.il (_Jenny_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179907&blogcode=8845477http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179907&blog=8845477