http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101Life is a good thinGheCopyright 2026 המשגיח. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=9276222<div align="right" dir="rtl">שוב אני מוצא עצמי באותו מקום מוכר. ואם פסקול החיים היה מושמע לכולם, אז ברקע היה מתנגן לו New Slang של ה The Shine. מיד אחריו Zero 7 עם In the waiting line. שלוש נקודות למזהה הפסקול המשותף. המטוס של סוויס הרגע הגיע לשרוול. עוצמת מנועיו עמuמה מבעד לחלון, ואני נזכר בכל אותם הפעמים שישבתי כאן, בכל אותם הפעמים שחלמתי עליך. בעשרות הפעמים שנשבעתי שלא לעלות יותר על הטיסה הזאת – החמש בבוקר מנתב"ג לציריך. הפעם לקחתי מונית שרות. פעם ראשונה, וזה היה סידור לא רע בכלל. אספו אותי אחרון, ישבתי ראשון בספסל של שתים, לבדי. רק חבל שהנהג היה ערבי. איך שהגענו לשדה ישר ביקשו ממנו רשיון וכמובן שאמרו לנו לעמוד בצד. הבחור כבר מיומן, פנה אלינו בחיוך וביקש שננצל את הזמן לשלם לו עבור הנסיעה. 56 ₪ לראש. גם בתור 60 ₪ לבנאדם זה שווה. אפילו שקראו לו מוחמד. טוב, באמת התמונה שלו ברשיון לא בדיוק דומה. היום הוא כבר עם משקפיים ושיער אפור מגולח, ואין שארית לבלורית, ואין שארית להתקוממות. רק הכנעה והשלמה. נוסעי סוויס יצאו את המטוס. הם בקומה שמעל, מתנדנדים דרכם אל ביקורת דרכונים, ואנו בקומה למטה, בוהים בשיממום, מפליגים בדמיו</div>Fri, 30 May 2008 12:43:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=9276222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=9276222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8967161<div align="right" dir="rtl">בפעם השלושים וחמש!</div>Thu, 10 Apr 2008 07:00:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8967161http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8967161http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8893799<div align="right" dir="rtl">לא תרצח.</div>Fri, 28 Mar 2008 12:40:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8893799http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8893799http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8850425<div align="right" dir="rtl">יום שישי בבוקר ואני התעוררתי בדירה ברמת אביב. משופצת. ממתינה למטבח שיגיע באפריל. סמל. כאב ראש קל בחלק העליון של המוח. חוסר בנוזלים. משקל עודף של מחשבות. איך עדיין לא המציאו את ההארדדיסק הנייד עבור המוח. גם מגבה מחשבות ידע וחלומות, גם מסנכרן, וגם מקום לאיחסון כל אותם דברים שכבר אין צורך שיישבו לך על הקאש ממורי – אקסיות שלא נעים לפגוש ברחוב, טעות בעבודה שמעיקה על המצפון, או סתם תהיות שלא מצאו מקומן. ואם כבר תרופות חדשניות, אז אולי במקום לקחת אנטיביוטיקה ושאר כדורים, ימציאו לנו איזה צלחת פטרי (פתרי?) משוכללת שנעמיד ליד המיטה כל פעם שנרגיש חולים. והצלחת פטרי הזאת, יהיה בה מזון כה טעים, וטמפרטורה בול, והיא לא תתנדנד, (אלא אם זה מה שאותו חיידק אוהב), אלא פשוט תשב שם ליד המיטה, אלטרנטיבה מזמינה, ואז כל החיידקים במקום לנפוש בגוף החולה פשוט ידלגו לצלחת הפטרי – לא צריך להרוג אותם, פשוט צריך לאפשר להם לחיות במקום אחר. אלה כל הרעיונות שיש לי כרגע. אה, והיתה עוד איזה מחשבה על זוגיות כמוצר צריכה של המאה ה-21 אבל אין לי כוח להכנס לזה כרגע. ואולי עוד דבר אחד אחרון ניופאן. ניופאן האלה, אתה קונה מהם</div>Fri, 21 Mar 2008 08:46:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8850425http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8850425http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8825944<div align="right" dir="rtl">לפעמים נדמה לי שאני מכור לחיזוקים חיוביים. אני מכור לכל מיני דברים, טוב, אולי בעצם רק לשני דברים, האחד סקס והשני חיזוקים חיוביים. זה לא כאילו שאני כל הזמן מחכה שיגידו לי שאני מוצלח, או טוב, או עושה עבודה טובה, להיפך, אםנותנים לי מחמאה במפורש אז זה בדרך כלל מאוד מביך אותי, ואני נתקע ולא בדיוק יודע איך להגיב או מה לעשות במצבים כאלה. לקח לי הרבה זמן לשכנע את עצמי פשוט לחייך, לומר "תודה" ולהמשיך בשלי. את החיזוקים החיוביים אני מוצא בידיעה שאני גורם לשביעות רצון סביבי, שאנשים מרוצים, רגועים, מרגישים נינוחים ובטוחים. להתמכרות שלי לחיזוקים חיוביים אני שם לב כשההיפך קורה, כשאני מרגיש וחושב שאני הגורם לחוסר שביעות רצון, או כשרצות לי מחשבות שאני איכזבתי מישהו. כן, זה מאוד פשוט למען האמת – לאתר את סוג המחשבה המפריעה: זו המחשבה שמישהו אחר מרגיש שאיכזבתי אותו. זה הכי מפריע לי כשמדובר במישהו שאני אוהב ואכפת לי ממנו, כמובן, אבל זה לרוב גם עם זרים. רק שכשמדובר בזרים אז יותר קל להמשיך הלאה. כך זה הרגיש לי לפי איזה שבוע וקצת בעת ויכוח קצר ומטופש עם אבי לאחר שנתקבל המכתב בנוגע למשפט, וכך זה היה שלשום כשיד</div>Sun, 16 Mar 2008 21:03:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8825944http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8825944http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8797789<div align="right" dir="rtl">מחשבות על סקס מדירות שינה מעיניי. מזה שעה אני מתגלגל במיטתי מצד לצד ונזכר בהיא, ואז באחרת, ואז בעוד אחת. מתגלגל לצד השני, ומחשבתי אינה נחה. אין לי כוח לזה הלילה, אני רוצה לישון. אבל איפהשהוא יש מדד שלא מפסיק לזמזם. אולי סתם נאונן. אני יודע שהחלטתי להתנזר מנשים נשואות, בייחוד אלה שנשואות לגברים אחרים (עברה כבר חצי שנה מאז הנשואה האחרונה שלי), ואני יודע שאני עכשיו אוהב את האישה שאיתי ואין לי כל כוונה לבגוד באמונה בי, באמונתי בנו, אבל אני חייב לומר בקול רם, ולפחות יש לי את המילים הכתובות לומר זאת, יש בחורה בעבודה, היא נשואה, אני עובד איתה הרבה מאוד, ואני מת לזיין אותה. זה מדהים אותי עד כמה פשוט בא לי לזיין אותה, ומעבר לזה לא בא לי איתה כלום – לא אכנס לכל החלקים של האופי שלה שהיו עושים מערכת יחסים בינינו בלתי אפשרית (נניח בצד רגע את העובדה שהיא נשואה), זה פשוט שיש בה משהו שכל כך מגרה אותי, שגורם לי כל כך לרצות להצמיד אותה, להוריד ממנה את הבגדים ופשוט לגעת בה ולשמוע אותה מתנשפת, להרגיש את חום גופה צמוד צמוד אלי, לנשק את צווארה, לשלוח ידים לכל עבר, להרגיש את הרטיבות שלה, לחדור אליה, ופשוט לה</div>Wed, 12 Mar 2008 01:33:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8797789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8797789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8755325<div align="right" dir="rtl">כשזה זה, אז זה פשוט זה. אין תהיות, בהתחלה לפחות. (פחדים זה לא נקרא.) כשזה זה, אז כל הזיונים הסתמיים של השנים האחרונות, גם אלה שככה אמרתי לעצמי, טוב, אני רוצה לתת לזה צ'אנס, אז זה ברור לי עד כמה זה ברור שלא היה לזה כל סיכוי. בכלל, בחור שיפוטי שכמוני, די מהר מגבש דיעה, לכאן או לכאן. זה רק שלפעמים אז הסקס ממש ממש טוב. אבל סקס טוב מחזיק גג חודש.(טוב נו, אולי חודשיים)ואז שמים לב לשאר הדברים. והם פשוט בלתי נסבלים. ואז צריך להמשיך הלאה. עד שפוגשים את "זה זה". אבל לפעמים פוגשים את "זה זה" וזה עדיין לא מספיק טוב. כי בנתיים, אחרי כל-כך הרבה שנים של עצמאות, נבנתה לה פנטזיה על "זה". איזה סוג של התרגשות אמורה להיות, ואיזה סוג של דפיקות לב. ואיזה סוג של טינגלז בבטן כשאני רואה אותך, ורגע לפני שאני שוקע בשפתותייך, ובכלל איך כל פעם שאנו עושים אהבה אז נעצר לו הזמן... כי בעצם, אין מספיק זמן בעולם עבור כל מה שאני רוצה עבורך. עבור שנינו. אני לא יודע אם אני מתאמץ יותר מידי. אם אני רוצה יותר מידי. שתאתגר אותי. שתדחוף אותי. שתוביל כשצריך. שתהיה שם כשצריך. שתקבל ממני את כל מה שיש לי לתת לה. שתאהב אותי. שאוה</div>Tue, 04 Mar 2008 23:39:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8755325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8755325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8549944<div align="right" dir="rtl">יצאתי לגינה ועצמתי עיניי ריח גחלים מעבר לעצים וקולות של נערים דמיינתי את הכוכבים שבשמים דמיינתי את העלטה, בחסרונך וכשפקחתי עיניי, ראיתיה ניצבת, מהוססת, על גרם מדרגות חיוך בין שפתיה ועיניה בוהקות צמא ללא מילים באמצע השקט</div>Fri, 01 Feb 2008 22:31:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8549944http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8549944http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8472728<div align="right" dir="rtl">כמעט כל מה שקשור היה ב-24 השעות שבסוף שהיתי בבולגריה היה הזוי לחלוטין. לא היה רגע דל. סרסור הנשקשעשה את החיבור הראשוני עם הקונה המקומי התברר כסודו-סרסור בחורות לא קטן שחמש דקות מאיסוף בסופיה כבר התפאר באוזנינו בתוצאות ניתוח הפרוסטטה שלו (כולל תיאורים גרפים של השפרצות, זב"מים, ועוד). ד"א, אישתו הצעירה ממנו בעשרים שנה והבן שנולד להם לפני שלוש שנים לא מפריע לו להמשיך לתקתק מהצד צעירות שמחכות בבארים עלא-11 דקות של פאולו קואלו. בבוקר, אחרי שהספקתי לסתום ולשבור את האמבטיה במלון, התכנסנו במשרדי הלקוח שמשום מה מחזיק באמצע סופיה מחסן נשק שיכול לחמש גדוד מסתערבים בולגרים מכף רגל ועד ראש. שלוש קומות של שכרון חושים מיליטנטי: אקדחים, רובים, סכינים, כדורים, חליפות, מה לא. אפילו מטווח יש לו בקומת הקרקע, צמוד למסעדה כמובן. כן, הם באמת שמים גבינה בולגרית על הסלט. בכל אופן, אחרי 7 שעות נוספות של משא ומתן סגרנו את העיסקה, ומיהרנו לשדה התעופה. כמובן שבדיוק באותו הזמן פוטין החליט לעשות לסופיה את מה שבוש עשה לירושלים לפני שבוע. מצאנו עצמנו עומדים שעה בפקק כי ציר הגישה היחידי לנמל התעופה חסום ע"י המשטרה, ע</div>Mon, 21 Jan 2008 23:41:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8472728http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8472728http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8449624<div align="right" dir="rtl">פעם היתה בי סבלנות למילים. הייתי חושב אותן, מגלגל אותן, מקריא אותן מהסוף להתחלה, מוסיף להם איישן או סתם בוהה בהן. אבל היום כבר אין לי סבלנות. כשאני צריך מילה, אני ישר רוצה אותה. את האחת. את המילה שלי! את זו שאני חושב, זו שאני רוצה לכתוב בדיוק לפני הפסיק ואחרי הנקודה. בלי תהייה, בלי מחשבה שניה. ישר ולעניין. פעם היתה בי סבלנות למילים. והיום היא נעלמה. היא נעלמה מזה כבר, אבל היום ברור לי עד כמה היא איננה עוד. גם לזה אני מתגעגע.</div>Fri, 18 Jan 2008 20:21:00 +0200mashgia@hotmail.com (המשגיח)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=179101&blogcode=8449624http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=179101&blog=8449624