http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975"תיהי בטוחה שכולי רוצה אותך קרוב.. "heCopyright 2026 take me away. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11255028<div align="right" dir="rtl">איך מפסיקים לאהוב? איך מפסיקים לחשוב עלייך? נמאס עליי שאומרים לי שיהיה בסדר, שהזמן יעשה את שלו. אני לא יכולה יותר עם המחשבות עלייך, אפילו לחלומות שלי אתה נכנס. איך להוציא אותך מהלב שלי? אני יודעת שזה אמור להתחיל ברצון שלי להוציא אותך. אבל אין לי את הרצון הזה, אין לי! איך להסביר את זה שכל הזמן יש לי סימנים, לא להפסיק, להמשיך להיות שלך ולחכות לך? וכבר אמרת לי חזור ואמור שלא תחזור, ואני ידעתי את זה. בתוכי ידעתי שאתה לא מתחרט, אתה עקשן וגם אם היית משנה דעתך לא היית אומר. מה לעשות עם הגעגועים שחותכים לי את הלב? מה לעשות עם כל הציפיות והתקוות שלי? וכואב לי כל פעם שאחת הבנות מזכירה את חבר שלה, כואב לי שהן מדברות עליהם, וזה אנוכי. מאוד. אבל מה אני יכולה לעשות? ולא רואים עליי. כך כולם אומרים. שאני נראית בסדר ושעבר והכל מצוין. אני שחקנית מעולה. האוסקר הבא הוא שלי. רק אתה ידעת לקרוא אותי. רק אתה ידעת להבחין מתי אני בסדר ומתי אני לא. והחלומות כל כך יפים. והחלומות כל כך אמיתיים. ולקום מהם זה כל כך כואב, כל כך מציאותי, כל כך לא כמו שחלמתי וקיוויתי. וחשבתי שהטירונות תעזור לי. תעזור לי להפסיק. להפסי</div>Sun, 20 Sep 2009 00:10:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11255028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=11255028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11237927<div align="right" dir="rtl">11.09.08. לפני שנה הייתה לי החופשה הכי חלומית שיכלה הייתה להיות. לפני שנה התמסרתי אלייך כולי. לפני שנה למדנו אחד את השני. לפני שנה בילינו כל רגע ביממה יחד. זוכר את הערב בו חזרנו? התקשרת לומר משהו ואני לא יכולתי להחזיק ובכיתי. בכיתי על כך שבאותו יום, 11.9, לא נישן ביחד. ואז הבטחת-"אל תדאגי בייבי שלי, יהיו לנו עוד המון לילות לישון יחד". הבטחה זו כבר לא תתממש. ספטמבר 2008. 10.10.08. ערב לפני אמרת לי-"מחר בבוקר תהיי מוכנה, תלבשי בגדים נוחים ונעליים סגורות". לא נידבת יותר מידע. הגיע הבוקר ואספת אותי. לבשת את החולצה שקניתי לך כמה ימים לפני כן לכבוד ראש השנה. נסענו הרבה.דיברנו, שתקנו, הקשבנו לרדיו, התעצבנת על כמה נהגים בכביש ואז הגענו לשדה תימן. ידעת שאני רוצה לצנוח ולקחת אותי לצניחה חופשית. "לכבוד מה?" שאלתי אותך. ענית את התשובה הכי מושלמת בעולם-"לכבודנו אהובה שלי". לכבוד כלום ולכבוד הכל. אמרתי לך שאתה מטורף, שזה עולה המון כסף ולמה לא אמרת לי הייתי משלמת על עצמי. ואז הבטחתי לך- "אני עוד אמצא דרך להחזיר לך". הבטחה זו כבר לא תתממש. אוקטובר 2008. </div>Sun, 13 Sep 2009 00:19:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11237927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=11237927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11221714<div align="right" dir="rtl">נמאס לי כבר. מיציתי את זה. אפשר לעבור הלאה? נמאס לי לחשוב עלייך, לרצות אותך, להתגעגע אלייך. נמאס לי. יש לי בחילה ממך. יש לי בחילה ממני. כבר חודש ושבוע שיש לי בחילה באופן תמידי. והלוואי והייתי מגזימה. וכמו פתטית, כמו מסכנה, מנסה לדבר איתך, להפגש איתך. אבל אתה דוחה אותי שוב ושוב. למה זה מגיע לי? למה מגיע לי יחס כזה נוראי? למה מגיע לי הזלזול הזה? והיום זה שנה. שנה. ואני היחידה שעוד אכפת לה. נמאס לי לבכות. פשוט נמאס לי. אין לי חשק יותר לכלום. לקחת ממני את הכל חוץ מאת הכאב. את זה השארת לי, אתה אפילו לא גבר מספיק כדי להתמודד עם זה. אז לך. לך עם ילדה שקטנה ממך בשלוש שנים. לך עם אחת ששכבה והתמזמזה עם חצי עולם. לך עם מישהי שלא התרחקה מבחור עם מחויבות, שלא התרחקה מבחור שיוצא עם חברה שלו שנתיים ו8 חודשים. זה לא אומר לך מי היא? זה לא אומר לך שהיא שמה זין על מחויבות? בחורה שעשתה כזה דבר לבחורה אחרת, אין לה כבוד למערכת יחסים. וסופה, סופכם כבר אפשר להגיד, מוכתב מראש. והיא תבגוד בך כפי שאתה בגדת בי. והיא תכאיב לך כמו שהכאבת לי. ואולי אז תדע להעריך מה שהיה לך וזרקת. ואתה מוזמן להפסיק להגיד</div>Sun, 06 Sep 2009 11:27:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11221714http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=11221714http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11214579<div align="right" dir="rtl">כלכך נשכחת. זה מה שאני. נשכחת. קל לעזוב אותי, קל לוותר עליי, קל לשכוח אותי. כלכך חסרת משמעות. ואתם אומרים שלא. ואני יודעת שכן. אם הבן אדם שהייתי מוכנה להקריב עצמי למענו, בוחר לוותר עליי, בוחר להיות שלה כל כך מהר, מה זה אומר עליי? נשכחת. מיותרת. טיפשה. מתחת לאף שלך כל זה קרה ואיפה את היית? את חיכית לו, את אהבת אותו, את רצית אותו. והוא זרק את זה. זרק אותך. זרק את העבר, ההווה והעתיד שלך, שלכם. ואת מסתכלת על עצמך. ומה את רואה? אישה שבורה. כואבת. מרוסקת. מתחרטת. עם כלכך הרבה שאלות. כלכך מעט תשובות. ואת עדיין רוצה אותו. את רוצה שהוא ישק לך, שילטף, שיגיד שהכל היה חלום מכוער והוא עדיין שלך כמו שאת שלו. ואת לא יכולה להסביר את התחושה של לדעת. לדעת שאת שלו לתמיד. לדעת שבסוף הוא יתחרט כי גם הוא שלך לתמיד, ועכשיו..עכשיו הוא רק קצת מבולבל. הוא יחזור לעצמו, הוא יתחרט. כי אהבה כמו שלכם יש רק פעם בחיים. הגודל שלה, העוצמה שלה, הכנות שלה. והוא גבר צעיר, חייל שבטח רוצה להתנסות. ואת כהרגלך אוהבת אותו בוגר מדי. אמיתי מדי. את מצפה לדברים שהוא לא רוצה לתת לך עדיין, או שלא יכול. אבל</div>Thu, 03 Sep 2009 15:28:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11214579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=11214579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11182106<div align="right" dir="rtl">אני שבורה. שבורה לחלקים כלכך קטנים שספק שאם מישהו, מלבדו, יוכל להרכיב. ההווה שלי, העתיד שלי, האהבה שלי..כולם נשברו.. מילים שהוא אמר לי כך סתם, פתאום מקבלות משמעות כלכך עמוקה. אני כל כך אוהבת אותו. וכמעט עבר חודש. חודש בלעדיו. למה זה קורה לי? איך יכול להיות שהאהבה נגמרה? והוא לא יצטער והוא לא ירצה לחזור. ולמה לו בכלל לחזור? מה הוא ימצא?.. ילדה, כבר לא אישה, שבורה, מרוסקת. ואני לא מתרכזת בכלום. לא יכולה. לא רוצה. והוא נראה חי לו חיים כלכך שלווים עכשיו. לא מתגעגע ולא מתחרט. איך הוא יכול לא להצטער אפילו טיפה? כאילו השנתיים, שבעה חודשים ו24 יום לא היו כלום מבחינתו. הוא באמת אהב אותי? למה הוא לא יכול היה לחכות עוד שבוע לסיום מועדי הבחינות שלי? למה הוא הזמין את כל המשפחה שלי למסע כומתה שלו, למה הוא ישן אצלי וחיבק ונישק אותי ונתן לי להאמין שהכל בסדר איתנו למרות שהקשר קצת השתנה? למה לעזאזל כשכל פעם מישהו אומר עליו מילה רעה כלשהי, או אומר שהוא הפסיד אני ישר מגינה עליו? זו משמעות האהבה? לאהוב אותו יותר מאשר אותי? לא להרגיש יותר, לא לרצות יותר כלום חוץ מאשר לראות אותו שלי? </div>Sun, 23 Aug 2009 14:59:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=11182106http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=11182106http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=8341837<div align="right" dir="rtl">אני לא הולכת לסכם ת'שנה כי מבחינתי השנה בכלל לא הסתיימה.. נכון צריך להתרגל לרשום במחברת 08 במקום 07..אבל נתרגל ובכל אופן..הלוואי אמן שיהיה לנו ת'שנה הכי נהדרת בעולם! יצא לי לחשוב לאחרונה..לפעמים אני קורבן של פוזה. לפעמים..בלי כוונה בכלל אני נופלת והופכת לפוזה..בלי להתכוון לזה..אני נשבעת. להגיד ככה, להתנהג ככה, לחשוב ככה.. אני כלכך שונאת אנשים שמתנהגים ככה ואני עצמי נופלת לזה.. אני לא רוצה להתנהג ככה..אופ..הכל בראש נכון? חח אני מקווה שאני מגזימה ולא באמת הפכתי להיות כזאת..הלוואי..אמן. לכתוב כאן זה לא כמו פעם.. אני מניחה ש''בתקופה ההיא'' שהרגשתי רחוקה מחברים שלי..שהרגשתי מנותקת מהכל וכולם.. היה קל להתפרק פה.. באיזשהו אתר ברשת.. באיזשהו מקום שלא מסתכלים לך בעיניים ורואים את השמחה, הפחד והכאב.. אבל היום, בלי עין הרע המצב עם החברים טוב מתמיד, יש לי את החבר הכי אוהב ומנחם בעולם.. כנראה שבאיזשהו מקום הכתיבה כאן ובכלל קצת איבדה ממקומה כמקום מפלט עבורי.. ואולי חבל.. אבל אני כלכך שמחה שהצלחתי לעשות את הניתוק הזה מכאן ולהפוך ת'קשרים שלי לאמיתיים ומוחשיים.. יש הרבה דברים ב</div>Thu, 03 Jan 2008 15:27:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=8341837http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=8341837http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=8043474<div align="right" dir="rtl">כבר כמעט שנה שכל לילה מלווה במחשבות המסתכמות בבן אדם אחדכבר כמעט שנה שכל מעשה שאני עושה מלווה במחשבה של מה הוא היה עושה במקומי, איך הוא היה נוהג במקומיכבר כמעט שנה שהאהבה הזאת ממלאת את החיים שלי, בכל תחום בחיים שלי היא השפיעה עלי.כבר כמעט שנה שיש לי שותף אמיתי להכל..לאהבה, לפחד, לכאב, לנחמה, לדאגה, לכמיהה ולתשוקה.כבר כמעט שנה שאני על גבול המשתגעת מאהבה.כבר כמעט שנה שאני על גבול המשתגעת מתשוקה וכמיהה.כבר כמעט שנה שהבנתי מה זו מערכת יחסים אמיתית..כמה שהיא יכולה להיות קשה וכלכך מתגמלת.כבר כמעט שנה שאני עם הבן אדם הכי מושלם עבורי, הכי נכון..הכי שלי.ואני כלכך אוהבת אותך..אני כלכך אוהבת אותך כי אתה אוהבאני כלכך אוהבת אותך כי אתה דואגאני כלכך אוהבת אותך כי אתה עקשןאני כלכך אוהבת אותך כי אתה מוציא ממני דברים חדשיםאני כלכך אוהבת אותך כי אתה גורם לי להתבגראני כלכך אוהבת אותך כי אתה אכפתי וכל דבר קטן שאני אומרת או עושה משנה לךאני כלכך אוהבת אותך כי אתה גורם לי להתגבר על עצמי ולא להיות אנוכיתאני כלכך אוהבת אותך כי אתה...זהו לא מגלה לך יותר..זו הצצה קטנה למה שאתה הולך לקבל בשנה :)שלא תגיד שאני רעה.</div>Wed, 28 Nov 2007 12:02:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=8043474http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=8043474http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=7438843<div align="right" dir="rtl">הבלוג שלי..אני אעשה בו מה שבא לי..גם ככה לא באמת נכנסים לפה.. "..בואי תני לי יד ונלךאל תשאלי אותי לאןאל תשאלי אותי על אושראולי גם הוא יבוא, כשהוא יבואירד עלינו כמו גשם.." "אני ארוץ אלייך.." "נפלה עלייך עצבות..כמו שעת דמדומים.." "מסובב ת'אוזן ומקשיב לכל מילהלמרות שאת שותקת זה נשמע כמו צעקהשם את כף ידך כל כך עמוק בכך ידי...אז מה - מה כבר אעשהאהבה כמוך לא מדברתזה מה שאני רוצהאז מה - מה כבר אעשה.." "פעם בחיים...ככה אתה מרגיש.." "הייתי נותן הכל, הכל, הכל, הכללא לחשוב יותר, לרגע אחד שקט.לנשום..." אח...היום הזה נהיה טוב יותר ויותר מרגע לרגע. פשוט מקסים!!! "עכשיו תורי עכשיו תורי לאהובעכשיו אני גם לי מגיעשיהיה מישהו כאן קרוביחבק וירגיעאחד אחד את השדים במלחמה הזאת אחד אחד את הפצעים שלא נותנים לחיותמישהו להיות איתו ביחד לא לחודמישהו להיות איתו ללכת לאיבודמישהו לרוץ איתו בגשם החזקשבתוכי תמיד יורד ולא נפסקעכשיו תורי עכשיו תורי לא לכאובעכשיו אני גם לי מגיעמישהו שלא ייתן לעזובהוא יילחם וינצחאחד אחד את הקרבות במלחמה שלי הוא יחבר את החלומות השבורים שלי" כמה כיף לפתוח ככ</div>Thu, 13 Sep 2007 20:27:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=7438843http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=7438843http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=7099005<div align="right" dir="rtl">יום אחרון ליולי.. החודש עבר מהר... קייצת, בגרויות אחרונות, צה"ל, חברים, אהבה.. הקייצת הייתה כל כך מדהימה..מפליא אותי איך כל פעם מחדש אני מתאהבת בילדים האלה. ילדים שלפני שנה, בדיוק לפני שנה, השקיעו את כל מרצם במשחקי כדורגל בקייצת, השנה הם אשכרה שיחקו כמו ילדים קטנים. כמו הילדים שהם. ובנו. לגמרי בכוחות עצמם [ובעזרתנו כמובן]. ויצרו. ועודדו. וישבו. ודיברו. ילדים ששנה שעברה לא יכלו לשתף אחד ת'שני בכלום, ישבו ודיברו על איך זה שלא מקשיבים להם זה פוגע בהם, בחופש שלהם. ישבו ודיברו למה לא להגיב באלימות להתפרצויות אלימות שהיו כנגדם. זה גם היה קשה. כשחניך יושב ובוהה במשך שעה בכלום כי זה הלילה הראשון שלו בלי אמא ואבא, זה קשה. וכשחניכה מסרבת לקבל טיפול רפואי ומסרבת שישלחו אותה הביתה, זה קשה. וכשחניכה מתעוררת בבהלה בלילה ומתחילה לבכות בצורה נוראית, זה קשה. וכשהיא לא זוכרת כלום מזה בבוקר וזה קורה שוב בלילה הבא, זה קשה. ולהרגיש אחראית, מעין אמא ל4 ימים, זה פאקינג קשה! להיות אחראית לזה שהם ישתו, ויאכלו, וישנו, ויתקלחו, ויתעסקו במשהו, ויבנו, וישמרו על עצמם.. אעע זה קשה.</div>Tue, 31 Jul 2007 18:40:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=7099005http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=7099005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=6817910<div align="right" dir="rtl">ימים כל כך מבוזבזים. כל כך. השנה עברה כל כך מהר אבל החודש הזה פשוט לא נגמר. הוא כל כך ארוך, מייאש, מייגע. ולא יהיה מה שאני מחכה לו כל שנה, כל השנה. וויתרתי בשבילו על דברים אבל למי אכפת? הוא לא יהיה. ואני לא אומרת את זה מפסימיות אלא ממודעות. ונמאס לי להשקיע ולהתאכזב. אולי פשוט לעזוב ת'הדרכה? אבל זה לא רק זה..זה גם..אבל לא רק. אופ אני לא יודעת אם אני משחקת ת'צמי קדושה מעונה או שבאמת ובתמים אני חושבת שאני קדושה מעונה. נמאס לי להתאכזב מכל כך הרבה דברים. ופשוט נמאס לי מזה שנמאס לי. ונמאס לי להתלונן ודי. הרבה מחשבות רעות בראש..הרבה מחשבות רעות.</div>Mon, 25 Jun 2007 20:04:00 +0200tm_a@walla.com (take me away)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173975&blogcode=6817910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173975&blog=6817910