http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526החדר האינטימי שלי...heCopyright 2026 green man. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=10214080<div align="right" dir="rtl">סתם נזכרתי שהדבר הזה עוד קיים...... לא סגרתי אבל גם כנראה איין טעם לכתוב. לילה טוב...</div>Mon, 24 Nov 2008 21:55:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=10214080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=10214080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5426321<div align="right" dir="rtl">אהלן, מה קורה? אני בעצמי לא יודע מה לרשום כאן... יש כל כך הרבה דברים להתייחס אלהם ועם זאת אני לא מצליח למצוא משו טוב לכתוב עליו.... אז.. בואו נתחיל עם מוקי... בן אדם אם אתה קורה את זה (wich you dont) את ה מדהים!!! הייתי מת לכתוב כמוהו... תחשבו על זה.. פעם שמעתם אותו? הוא מצליח לעשות את זה כל פעם מחדש.. " מה עשינו לנו שאנחנו כ"כ כואבים, איך זה שחשוך פה אם כולנו כוכבים" תחשבו על זה... אז מה נשמע? ממני לא שמעתם כבר לא קצת זמן.. אני לא יודע אם אתם רוצים, במחשבה שניה אם לא הייתם רוצים אז לא הייתם כאן.. =] אז חברס.. מכל מכשול שהיה לי התנערתי, אני מרגיש חופשי כ"כ שזאת דרך אגב המטרה שלי.. הקמתי להקה והשירים שלי בדרך לפרסום אז זה 2 שאני מוחק מהרשימה.. לא חשבתי שהיום הזה יגיע... אה, אני גם מדריך בצופי ים שזה גם עוד קו על הרשימה... =] אני מדריך קבוצת קידום נוער, שזה נוער בסיכון כלומר ילדים בגיל 16 ומעלה שעברו לא כמה דברים קשים בחיים שלהם והם עדיין נלחמים.. חברס מיוחדים... וגם זה שהם מביאים איתם מזנון שלם לכל פעולה לא מזיק... כיף לי, וזה משהו שלא יכלתי לומר הרבה זמן....</div>Sun, 10 Dec 2006 20:28:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5426321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5426321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5378999<div align="right" dir="rtl">נראה לי אני סוגר..... תלוי בכם עכשיו...</div>Sat, 02 Dec 2006 19:28:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5378999http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5378999http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5306830<div align="right" dir="rtl">אבל מזה איין לי זין לכתוב... אני עמוסס וכמה שאני אוהב את זה, להיות עסוק שוב.. בין עם זה בלהקה או בצופי ים או בלכתוב... פשוט אוהב להיות עסוק... יאללה בייי</div>Mon, 20 Nov 2006 20:45:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5306830http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5306830http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5257325<div align="right" dir="rtl">הרגע חזרתי מהטלויזיה כשפתאום עלה במוחי רעיון או שעדיף שתקראו לזה מחשבה... אנשים נפרדים כל הזמן ואנשים מוצאים לעצמם תחליפים נון סטופ, כולנו חלק במשחק המורכב והבילתי מוסבר הזה של החיים, החוק המרכזי אומר משו כזה: "אין דבר כזה בא בקלות" ואני אסביר את עצמי... אתה לא יכול לצפות למשהו וישר לקבל אותו.. אתה צריך לרצות אותו מספיק כדיי לעבוד בשבילו קשה מאוד וגם כשתקבל אותו אתה תרצה עוד.. אף פעם לא תהיה מרוצה ממה שיש לך בידיים, תמיד תשאף לעוד. תסלחו לי שאני גם פורק קצת מטען אישי בפוסט, זה פשוט שאני לא יכול לסבול כ"כ הרבה... לפחות אני קורא לזה סבל.... מצב היפוטטי* :שני אנשים נפרדים, משו בעולם שלהם נקרע.. משו כבר לא עובד ולהם נשבר מלנסות לתקן את זה, הם לוקחים את הדרך הקלה החוצה.. אתם לא מצפים שאם הוא יומר לה שהוא מצטער אז אחריי כמה ימים היא תחזור אליו.. עזבו ימים.. בואו נדבר בשבועות, בחודשים... העולם לא חוזר למסלולו בשלום.. זה כמו שהפוסטים הקודמים דיברו על מיטען רגשי.. היא לא סולחת והוא לא שוכח וזה ירחף מעליהם כל פעם שיפגשו או אפילו יחשבו אחד על השני, וזה כואב, כואב ברמות שאי אפשר לתאר.. ומנס</div>Sun, 12 Nov 2006 20:20:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5257325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5257325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5219858<div align="right" dir="rtl">... הייי מה קורה? אתם תופסים אותי ברגע דיי רע, אבל איכשהו אני מצליח להפוך אותו לסבבה.... אני עוד לא יודע איך אבל זה יקרה... נדרש שיר אחד, רק אחד, ככה אני הופך ממצב של עצבות למצב של שמחה קטנה =]. לך תבין את עצמך.... אני כותב תסרטים... לא משו גדול דברים קטנים, בעיקר לתיאטרון ובעיקר בשעות הקטנות של הלילה.. זה משאיר אותי ער יותר מידיי זמן, עזבו שכל קטע כזה נכתב במקסימום חצי שעה... מזה איין לי כח לכתוב.... </div>Mon, 06 Nov 2006 19:32:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5219858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5219858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5176777<div align="right" dir="rtl">אהלן... ולאחר הפוסט האחרוןשהיה דיי פורקן אני שמח פתאום... זה כמו בשיר ("תראו אותי אני שמח " ובלה בלה בלה...) רק שהפעם זה אשכרה קורה... חזרתי מהצגה: גיבור מעמד הפועלים, הצגה סבבה בסך הכל איין לי זין לנתח אותה כי אתם תשתעממו.. אז קיצר... שמתי לב שכל מה שהטריד אותי הוא חסר חשיבות טוטאלית.. אני עכשיו מבין איזה קטעים עשיתי לעצמי בראש... כולה בחורה.. סך הכל ציונים.... בקטנה... אני חוזר לשיטה הישנה.. כשנגיע לגשר הזה נעבור אותו... ואם לא נעבור אותו נמצא דרך חלופית... אבל העיקר שיהיה סבבה... הילד האופטימי צץ (לביקור?) והוא דיי מגניב.. =] וסוף סוף אני הולך למחוק משו מהרשימה רק צריך מתופף.... בא לכם לעזור לי?&lt; מתופפים? בבקשה? פרטים בהמשך... מחר אני עושה בוחן בלשון כדיי שהיא אוליי תוותר לי את הנכשל... וזה באמת לא פר כלפי עצמי שאני כבר נכשלתי איזה פעמיים ועוד לא נגמר הרבעון הראשון... ועל כך נאמר: בקטנההההההההה (במבטא פקאצי... חח כמו סוף עוווונהה). אני רעב... אני רעב? לא.. כי זו התחושה המוקדמת... כן... זה נכון.. אני רעב... אז תלחצו בתגובות יש שם משו ממש מגניב... אתם רק</div>Mon, 30 Oct 2006 23:24:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5176777http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5176777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5170746<div align="right" dir="rtl">לא מוכן לשכוח את הזמן שאת היית בשבילי... לא יודע למה... אוליי זה בגלל שאני נקשרתי ועכשיו אני לא יכול לשחרר.. אמרתי לך שאני לא יכול לשחרר... וגם אמרתי שזה סיכון שאני מוכן לקחת, בשבילנו... אבל זה קרה בסוף.. ונפרדו דרכנו...הגענו לאותו צוק רק שאני נפלתי ואת עפת לשמיים... אני לא מוכן לשכוח, לא יכול... אם יכלתי לשכוח אז מזמן הייתי שם קו על התקופה הזו.. אבל אני לא יכול... את בנית אותי, ואני מסרב לשכוח לך את זה.. לעזוב אני לא יכול אז אני אסתפק בקטע שאני עוזר לך בקטנות, כשאת לא שמה לב אני שם.. את עשית אותי והפכת אותי למי שאני היום.. ועשית את זה בחיוך=]. למרות שאני עשיתי הכל כדיי להוריד אותו מהפנים שלך. ועכשיו(עבר הרבה זמן אבל בכל זאת זה נראה קרוב)שהלכת אני לא יודע איך להתמודד עם זה.. ואני מצטער.. אני חושב אם אלוהים ירצה ותמצאי את דרכך לפה.. (חח כמו ליאור). רק לקרוא את זה.. אם הייתי יכול הייתי מתנתק כי אני יודע שזה מה שאת רוצה=\ אבל זה לא יוצא ממני... היכולת לשכוח לא קיימת... "נשארתי רק אני צועק בקול תראי זה אני בוכה אל תלכי כי לא נשאר דבר רוצה שתדעי מה שאת בשבילי אז תני עוד מבט אחד</div>Sun, 29 Oct 2006 23:30:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5170746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5170746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5148164<div align="right" dir="rtl">היי... שוב אני... אני לא סגור על מי עוד קורא פה... משו בטוח, כולכם מכירים אותי... נו טוב.... דיי חבל האמת... ולעיניינינו אנו... או קיי... אם אתם מודעים לקטע חלון הידידות אז תדלגו על זה... ולאלו שלא יודעים מזה... או קיי חבר'ס, ביחסים של בנים ובנות יש חלון, ולא חלון כמו שמתבטל לכם שיעור.. החלון הזה נפתח ברגע שמכירים ונמשך במקסימום שבוע.. הזמן הזה משאתם מכירים אחד את השני יוביל לתפיסה שלכם של הבן אדם הזה מהנקודה הזו ואילך.. מה זאת אומרת? זאת אומרת שיש לכם שבוע לקחת את המערכת יחסים שלכם לאיזה כיוון שאתם רוצים.. ידידות, חברות.. או סתם סקס.. הרושם הראשוני הוא הקובע... ואם אין זה אז גם משני יכול לשנות הכל... סבבה ולמשכילים מבינכם.. חידשתי קשר עם ידידה שלי שלא ראיתי אותה הרבה זמן... וכשאני אומר הרבה זמן אני מתכוון שנים... והאופציות שלי פתוחות.. כאילו אני יכול לעשות איתה דיי הכל.. עד עכשיו משכתי לכיוון ידידים,ומה אני בדיוק אמור לעשות? היינו ידידים טובים לפני המון זמן.. למה לא לחדש את הקשר הזה... כי מה שלא שבור לא שווה תיקון... למה למשוך את זה לכיוונים אחרים? מה אני אמור לעשו</div>Thu, 26 Oct 2006 20:15:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5148164http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5148164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5126826<div align="right" dir="rtl">no woman no cray.... בולשיט... שתבכה.... למה יש אנשים אופטימים* בעולם? ולמה זה נראה שאני מקושר לכולם? איך זה שכולם שמחים? ואיך זה שאנחנו נמשכים אליהם? זה כמו יתושים למנורות האלה של החשמל... אנחנו מתקרבים אליהם ורואים אור ענק.. ככל שאנחנו מתקרבים לאור אנחנו נמצאים במין סוטול מפגר שאנחנו מכניסים את עצמנו לתוכו... פסיכולוגי. וכשאנחנו מתקרבים לבן אדם הזה האור נהיה יותר מידיי ואתה נשרף.... איזה באסה.. למה הם אופטימים? אני מניח שבלי כל האופטימים כל הפסימים* היו משתלטים על העולם, וביננו העולם מספיק קודר גם ככה, אני מניח שהם מאזנים אחד את השני... האופטימים זה כדיי להחזיק את הפסימים והפסימים זה כדיי שהאופטימים לא יעופו לשמים... (או כדיי שלא ישגעו את עצמם עם כל הנחמדות הזו.. פאקינג מוצי פוצי...). למה כולם שמחים? טוב זה בלתי אפשרי שכולם יהיו עצובים.. זה כמו שתראו איזה איש ברחוב נופל מביניין.. כולם ירוצו לעזרתו , יקראו למד"א או לפחות ישבו בהלם... תמיד, אבל תמיד יהיה את האחד הזה שיצחק בצד ויגיד: "חח ראיתם את זה?! 6 קומות חח" ** אם הגעתם לכאן, אתם טיפשים... או שלא הגעתם</div>Mon, 23 Oct 2006 00:08:00 +0200mo_cool@walla.co.il (green man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=173526&blogcode=5126826http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=173526&blog=5126826