http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16709Support your local kimoi heCopyright 2026 futsuchan. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16709http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16709&blogcode=13439420<div align="right" dir="rtl">פעם, לפני שנים רבות, כשחייתי רק באינטרנט, הייתי בטוחה שיום אחד אגור באנגליה. דיברתי בריטית שוטפת (בלי המבטא, אבל באינטרנט לא צריך מבטא), שמעתי את כל הלהקות הנכונות ורק חלמתי להגיע ללונדון ולהשתקע באפרוריות הקרירה אך כה חמימה. לא ידעתי מה אני הולכת לעשות שם, כי אף אחד לא באמת חושב על הפרטים האלו כשהוא בן 14, אבל פשוט רציתי להיות שם. החלום לאט לאט התחלף ברעיון הפשוט יותר של לנסוע לכמה שיותר הופעות ופסטיבלים. זה חלום שהגשמתי בצורה חלקית, אבל האבולוציה הזו כן הייתה חלק מההבנה שיש חלומות שעדיף שישארו חלומות, במיוחד אם אין לך באמת מה לעשות בלונדון יותר משבועיים ברצף. ועם זאת, אחת המחמאות הכי גדולות שאי פעם קיבלתי מחברה קרובה (שכבר הפכה לחברה-קרובה נוסטלגית, כי זהו דינן של הרבה חברויות) הייתה שהיא מרגישה לא בישראל כשהיא נכנסת לחדר שלי. וזה נכון, השתדלתי מאוד להשיל מעצמי כל רמז לישראליות שאני עלולה להיות נגועה בה. כי ככה זה כשאתה טינאייג'ר, אתה פשוט חושב שאתה יותר טוב מכולם, ושהמוסיקה שלך הכי טובה ושאף אחד חוץ ממך לא מבין על מה הוא מדבר. אבל במובן מסוים, אני חושבת שהארוגנטיות (או משבר</div>Wed, 29 Aug 2012 01:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (futsuchan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16709&blogcode=13439420http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=16709&blog=13439420http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16709&blogcode=13437682<div align="right" dir="rtl">זה לא שהחיים נהיו יותר מעניינים (טוב, הם כן), אבל הגעתי למסקנה שאני צריכה בלוג כמו שטווס צריך נוצות ממש צבעוניות ויפות. ולא, לא בשביל להשיג זיון. אז מה קרה בחיי הכה מרגשים לאחרונה? אנסה לתאר בצורה שתעשה חסד עם ההתרחשויות המרגשות ותאפשר לי להתבדח עם קוראי הדמיוניים. אעשה זאת גם בראשי פרקים, כדי להעמיד פנים שאני רק מתכוננת לכתיבת עבודות הסמינר שאני צריכה להגיש בעוד שבועיים. פרק ראשון, ובו הפכתי רשמית לילדת ריטלין! הכל התחיל מזה שאיילת (שם בדוי. טוב לא. טוב כן. עכשיו לעולם לא תדעו) התחילה לקחת ריטלין לקראת הפסיכומטרי שלה. ראיתי שנעלמו לה הטיקים והיא הפכה לבנאדם פרודוקטיבי, אז החלטתי שאולי יש סיבה שגם אני אעשה את זה. אחרי הכל, אני סוחבת את התואר הזה כבר חמש שנים, בעיקר בגלל שאני לא מצליחה לשבת על התחת ולכתוב משהו בזמן. התהליך לקח הרבה פחות זמן ממה שתיארתי לעצמי. חיש מהר הפנו אותי למבדק TOVA שנתן לי ציון ADHD מרשים, ואז נשלחתי לנוירולוגית שאמרה שריטלין יסדר לי את החיים. ותכלס, זה לא כזה שקר. הבית שלי נראה כמו חורבה רוב הזמן, המטלות לא נעשות, דברים נשכחים אצלי במקומות הזויים ואנ</div>Mon, 27 Aug 2012 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (futsuchan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16709&blogcode=13437682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=16709&blog=13437682