http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064שירים אישים ישר מהלב... וסיפורי האישי על המחלה שלי.... מוזמנים להגיב או סתם לקרוא.. תהנו..heCopyright 2026 L-i-l-u-s-h. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064http://f.nanafiles.co.il/upload/22006/IsraBlog/167064/misc/5075398.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=5370497<div align="right" dir="rtl">פרק שני : חזרתי הביתה באותו לילה אופטימית שתוך כמה ימים הסיוט הזה יגמר, אבל ככל שהזמן עבר כך גם הכאבים נעשו חזקים יותר והרגל קיבלה גוון של שחור ומראה של בצקת. לאחר שבוע של כאבים שלחה אותי הרופאה בקופ"ח שלי חזרה למיון בתקווה שהפעם יראה אותי רופא מומחה ולא סטאז'ר. במיון, הסיפור של אותו לילה נורא חזר על עצמו: שוב צילום רנטגן, שוב סטאז'ר שוב פעם הוא טוען שזאת מתיחת רצועות וללכת הביתה לנוח ותוך 4-5 ימים הכל יעבור. אבל הפעם, כבר לא הייתי אופטימית כל כך, ולאחר יומיים נסעתי שוב פעם למיון. לאור ההתייחסויות הקודמות, החלטתי שהפעם מנסים בית חולים אחר. למרות הציפייה ליחס רציני יותר, הסיפור חזר על עצמו: הצילום, הסטאז'ר, השערת מתיחת הרצועות והוראת המנוחה בבית. בכל אופן, בבית החולים היפנו אותי למרפאות חוץ לרופא ממוחה- זה כבר היה נראה כמו התקדמות כשלהי. אבל כשהגענו לקופ"ח לבקש הפניה, הם לא הסכימו ואמרו לי יש לנו רופא מומחה בתוך הקופה וכי עלי לראות אותו. מכיוון שהייתי צעירה וחסרת ניסיון ב"להיות חולה", הסכמתי. כשהגענו לרופא המומחה של הקופה, נהייתי לפתע אופטימית שהפעם זה יהיה אחרת. קיבל את פנינו רופא</div>Fri, 01 Dec 2006 19:16:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=5370497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=5370497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=5370482<div align="right" dir="rtl">הסיפור של המחלה שלי התחיל להתפרסם לפני חודשיים. מעכשיו פרק בסיפור התפרסם פעם בשבועיים.. זאת לא קללה זאת מחלה... פרק ראשון: אני ליאת כולם קוראים לי לילוש, אני בת 20 ומתגוררת בצפון. לפני שלוש שנים נפצעתי ובעקבות הפציעה שלי חליתי במחלת עצבית בשם C.R.P.S מחלה שגורמה לי בין היתר לתסמונת הכאב ולאוסטיאופורוזיס, רק מלחשוב על זה אני מתחילה לבכות, אני נזכרת בכל מה שעברתי בשלוש השנים האחרונות ואני לא מאמינה שאני כאן היום עומדת על שתי רגליים והולכת בלי שום עזרה של קביים או מכשירים אחרים, וזה אחרי ששנה וחצי שבהם הייתי על קביים בלי יכולת ללכת ועם עודף מגע שגורם לכאב בלתי נסבל. לפעמים אני לא יודעת עם לבכות או לצחוק על מה שקרה לי באותו יום נוראי לפני שלוש שנים, ב-22 לספטמבר 2003, היום בו השמיים נפלו מבחינתי... <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; FON</div>Fri, 01 Dec 2006 19:11:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=5370482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=5370482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4525074<div align="right" dir="rtl">הכל התחיל מזמן ב-22 לספטמבר 2003. היה זה עוד אימון של קורס הכנה לצבא. השעה הייתה שמונה בערב לערך, נפצעתי, תוך כדי ריצה, נתקלתי בבור, ונפלתי. הנפילה הייתה רגילה , לא מיוחדת במיוחד, והיה נראה כאילו נקעתי את הקרסול, מקסימום שבר. ירון המדריך אמר לי לשכב על הדשא ולהרים רגל, לתת לרגל לנוח מהנפילה, הקשבתי לו. בעזרת ירון ועוד בחור מהקבוצה קיפצתי לי לאזור המנוח, התיישבתי על הדשא ליד העץ הגדול, ירון סידר לי על מה להרים את הרגל, נשכבתי שם וחיכיתי לסוף האימון. לאחר שהאימון הסתיים ירון אמר לי לבוא איתו ושהו ייקח אותי הביתה. נעמדתי על רגל שמאל שלי מנסה להניח את ימין על הרצפה, אבל בכל פעם שהרגל מתקרב לרצפה, הכאב הנוראי הזה מציף אותי. ירון הבין שבהליכה לאוטו אני לא הצליח להגיע, והחליט להרים אותי בידיים. הגענו אליי הביתה וירון ליווה אותי לדלת אמרתי לו תודה ושמכאן אני אסתדר... נכנסתי הביתה מנסה לא לצרוח מהכאבים, מהתיק שלי הוצאתי את הפלאפון והתקשרתי לאחי שהיה בבית הסמוך, כי הורי לא היו בבית הם היו בחתונה, אמרתי לו שיבוא לעזור לי, הוא שאל אותי למה אז אמרתי לו שיפסיק לבלבל את המוח ויבוא, אחרי דקה נכנס</div>Tue, 01 Aug 2006 14:36:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4525074http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=4525074http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4524598<div align="right" dir="rtl">בימים הקרובים הבלוג יעשה קצת מתיחת פנים.בנוסף לשירים שכתובים פה אני מוסיפה אתסיפור חיי...מקווה שהוא יעניין אותכם, שלכם לילוש</div>Tue, 01 Aug 2006 13:33:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4524598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=4524598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4524496<div align="right" dir="rtl">האם התאהבת פעם באמת? אם כן - מתי זה קרה פעם ראשונה?כן התאהבתי לא פעם אחת, אבל אהבתי באמת רק מישהו אחד... זה קרה שהייתי בת 17 בערך....והוא היה בן 31... כן כן גם זה קורה....מה הדבר הכי נורא, שבן זוגך עשה לך, שגרם לפרידה?בדך כלל אני הרעה, אז הדבר הכי גרוע שלי עשו.. אין לי מושג אני חושבת שזה היה שהוא לא התקשר שבוע פלוס וגם לא ענה לטלפונים....אה אני יודעת, בזמן שאנחנו יצאנו (היינו חברים) הוא התחיל עם אחת החברות שלי שבאותה תקופה לא דיברנו אז לאידעתי מזה דיי הרבה זמן...מה היית מוכנה לעשות, כדי להשיג את אהוב ליבך?פעם הייתי מוכנה לעשות ה-כ-ל אבל היום כבר לא איכפת לי ממנו....למדתי שלפעמים צריך בחיים לוותר.אבל האותה תקופה נורא רציתי להכינס להריון כדי שהוא יהיה שלי לחלוטין...מה הקשר הרומנטי הכי ארוך שהיה לך? בת כמה היית?זה היה מגיל 18 עש 19 וקצת.... שנה פלוס...מה הפרש הגילאים הגדול ביותר, שהיית מוכנה שיהיה בינך לבין בן זוגך?פעם לא היה איכפת לי גם עם ההפרש הוא 16 שנה היום אני לא רוצה יותר מ10 שנים הפרש...לסיום, מה דעתך - עדיף עם חבר או בלי חבר?ברור שעם חבר, אין כיף מזה!!!</div>Tue, 01 Aug 2006 13:22:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4524496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=4524496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4066914<div align="right" dir="rtl">מתי יחול יום הולדתך?היום הולדת שלי הייתה ב-14/5 ה' באייר... יום העצמאות הייתי בת 20!!!מה המתנה שקיבלת ליום ההולדת, שהכי אהבת אי פעם?100 יורומה המתנה שאת הכי רוצה לקבל, אך מעולם לא קיבלת?טיסה להולנד.. שהייתי אמורה לקבל לבת מצווה וזה נדחה בגלל שסבתי נפטרה ומעולם לא יצא לפועל....איך חגגת את יום הולדתך האחרון? איך את מתכננת לחגוג את יום ההולדת הבא?את היום הולדת האחרון שלי חגגתי עם חברה שלי שהיה לה יום לפני.. הזכרנו חצי מפאב ברמת ישי בשם הדרווין.. והזמנו פוול אנשים.. למרות שהרוב לא הגיעו היה ממש מצחיק וכיף... את היום הולדת הבאה שלי אין לי מושג איך אני החגוג יש עוד שנה יש מספיק זמן לרעיון.. למרות שאני בדרך כלל מתכננת שבוע שבועיים לפני...מאיזה יום הולדת הכי התאכזבת? מדוע?מהבת מצווה שלי כי סבתי נפטרה שבוע לפני והיו צרכים לדחות לי את המסיבה בחודש וגם עשו לי מסיבה ממש מצומצם בחצר במקום משהו גדול...האם יש גיל, שממנו לא צריך לחגוג יותר ימי הולדת?אין דבר כזה לפי דעתי למרות שיש אנשים שטוענים אחרת.. אני נהנת מכל ימי ההולדת לא משנה באיזה גיל אני, אני גם לרב מחכה להיות גדולה יותר זה כיף...וכמובן, איזה</div>Wed, 31 May 2006 11:35:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=4066914http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=4066914http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=3381563<div align="right" dir="rtl">האם יש לך חיות מחמד כלשהן?כן,יש לי שלושה כלבים (יוז'י, באג',יואי) יש לי מלא חתולים (ננסי,שון,בינקו,מיצרי,עדנה,אשיבלת,טיגר,שח-מט, פחדרוני, ציבעונית, בנדית ועוד'...) יש לי אוגר אחד מקסים בשם יורם!מה היחס שלך לבעלי חיים? האם את אוהבת חיות מחמד? מלטפת? מפחדת?אני חולה על חיות זה החיים שלי... הם התינוקות שלי!האם את נוהגת להאכיל חתולי רחוב ובעלי חיים עזובים?כן, זה מכאיב לי נורא לראות בעלי חיים עזובים, אני משתדלת עם יש לי משהו לאכול לתת להם...האם את צמחונית או טבעונית? האם היית רוצה להיות?לא, ואני גם לא רוצה להיות כי אני חושבת שכמוהם גם אנחנו חלק משרשרת המזון!!!כשאת קונה תרופה, איפור או מוצר כלשהו, האם את בודקת אם הוא נוסה על בעלי חיים? האם את נמנעת מלקנות מוצרים כאלו?כן, אני נמנעם מלקנות מוצרים שנוסו על בעלי חיים מהסיבה המאוד ברורה זאת התעללות!!!האם את לובשת בגדים מעור או פרווה? מה דעתך בנושא?לא זה מגעיל אותי לחשוב שאני מסובבת כל היום עם חייה מתה על עצמי..ולאלו שאולכים עם זה שיעסו מה שהם רוצים, השאלה עם זה נעים להם שכל היום מסתובב איתם משהו מת..</div>Mon, 13 Feb 2006 23:39:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=3381563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=3381563http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=3047456<div align="right" dir="rtl">נכתב-2003 פקחי את העיניים ואתה לא הייתה שם, קיוויתי שאולי הכל חלום, ושהכול כרגיל ואני ואתה עדין ב"יחד". <SPAN lang=HE style="FONT-S</div>Tue, 20 Dec 2005 12:36:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=3047456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=3047456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=2936155<div align="right" dir="rtl">איך הגעת לישרא? איך נודע לך על האתר, ולמה פתחת בלוג מלכתחילה?ידעתי על ישראבלוג ממזמן אבל לא היה לי אומץ לפרסם בו תדברים שלי עד לא מזמן שהרגשתי שאני חייבת להוציא את זה ושיהיה מי שישמע וככה נפתח הבלוג...האם זה הבלוג הראשון שלך? אם לא, כמה היו לך ולמה סגרת אותם?כן זה הראשון שלי.לפני חצי שנהאו יותר הייתי בעיצומה של הרשמה ופרשתי באמצע כי חשבתי שזה לא רעיון טוב...האם יש לך חברים שקוראים אצלך, או שזה המקום שלך להתבכיין עליהם?חחחח כן כולם קוראים ומגיבים להפך זה המקום היחד שלי שאני מצליחה באמת להיפתח להעולם ולהגיד את מה שעמוק עמוק בלב.האם את כותבת תמיד את האמת, או &quot;מוסיפה קצת נפח&quot;? תמיד תאמת!האם היה מקרה, שבו הכתיבה בבלוג היתה המפלט האחרון - המקום היחיד שבו יכולת לשפוך את הלב?כן, לא פעם ולא פעם ולא פעמים...איזו משמעות את מייחסת לקאונטר? האם את מרפרשת כל דקה, כדי לבדוק אם נוספו כניסות לבלוג?בהתחלה הייתי כככה מחכה כל רגע לתגובות שיגיעו אבל מאז החלטתי לפהפסיק עם זה והחלטתיי שאם יש תגובה היא תחכה להיום, למחר או לשבוע הבא...האם את בודקת תגובות חדשות כל עשר דקות? האם את עונה לכל התגובות? אנ</div>Thu, 01 Dec 2005 13:52:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=2936155http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=2936155http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=2843729<div align="right" dir="rtl">נכתב בשנת 1995כשאני מביטה לאחור אני רואה צל שחור,צל המוות שלקח אותך איתו. אל מקום לא נודע ובלבך התקווה לשלום ואהבה ולא לשנאה. מדוע ולמה אני שואלת דווקא עכשיו,דווקא אותך לקח?!? את התשובות כנראה לעולם לא נדע, לעולם לא אדע. ואל תשכח אנחנו איתך גם למעלה תיהיה חזק,תיהיה חזק. מוקדש באהבה ליצחק רבין ז"ל, שנרצח על ידי מתנקש דתי בלי אלוהים. כתבה אחותי, לפני עשר שנים לזכרו של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, רמטכ"ל לשבעבר, אבא, בעל, סבא וחבר.אשר נרצח ב- 4.11.1995 יהיה זיכרך ברוך.</div>Mon, 14 Nov 2005 20:23:00 +0200liatsh1@walla.co.il (L-i-l-u-s-h)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167064&blogcode=2843729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=167064&blog=2843729