http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918heCopyright 2026 חתול מפלצת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=11009292<div align="right" dir="rtl">ללגימה האחרונה של הויסקי יש ריח של סאונה יבשה ואין אמצע הכל או שם או כאן. אני חושב על עצמי וזה כמו לא לשמוע טוב, כמו לנסות להקשיב מבעד למים כמו לקחת אוויר ולצלול ולהצמד לרצפת האמבטיה ומהחדר שתחתיי לשמוע אותו יושב ומנגן בפסנתר והצלילים שחודרים את התקרה חודרים את הבטון מתערבבים במים ואין לדעת אם אני שומע אותם או שאני מתערבב בהם. ועד שנגמר האוויר עד שנגמר האוויר וצריך לעלות ולקחת עוד ולחזור להתמכר לתחושה להרגיש איך הכל משתנה ובמים אפשר להרגיש. אבל גם לא שומע ומעדיף לעצום עיניים להניח את האוזן על דופן האמבטיה ובמקום לשמוע להרגיש נקישות של פסנתר או של הזמן שעובר או של הלב שמהדהד במים. לפני הלגימה האחרונה נושם את האדים ומרגיש את הריח ונותן לעיניים לדמוע. לו רק היה ניתן לעצור את הכל כמו לפני לגימה, שהכל במקום גם הריח הטעם האדים והזמן, ויודעים מה לפני ומה אחרי ואיך לעבור מקודם לאחרכך. לו היה רק ניתן לדייק ולדעת שהעיניים דומעות מלנשום אלכוהול או שהזכרון בא מריח והתשוקה ממבט, אך זה לא זה כבר לא ובעצם אף פעם, אין לדעת רוצה לא רוצה והאם כלל להניח לאצבעות לשלהן או לקחת אויר, ולתת לה</div>Sun, 28 Jun 2009 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=11009292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=11009292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=9359504<div align="right" dir="rtl">כי נותרתי מולך בלי חומות הגנה כבר הסרתי את כל החומות. לא יודע לא זוכר, לא יודע אם זוכר או יודע אם רוצה כלל מולך הגנות או מסך, כי חשבתי אולי זה שווה. פגעת בי כל כך, לא הייתי מוכן. הופתעתי כל כך שכאב לי. כמו אז, כמו אז שפגעת בי והגיע כאב והפתיע אותי וזה כמו שהולך לא לאט אך לא רץ, הולך מהר מאוד ובאמצע הצעד פתאום באויר הכל נפסק הכל נופל, והרגל לא מוכנה למשקל או לחוסר התנופה ונופלת ואתה אחריה מרגיש שכואב ולא מבין איך פתאום, לא מבין גם אחרי שכואב כבר איך הכאב הזה לא עובר מיד איך כבר פתאום. נעמד ולא מצליח ללכת, לא מהר ולא לאט, רק רוצה לשבת ככה פה ומיד על הרצפה לשבת, ואת הראש בין הרגליים ושרק יהיה שקט. ומה כבר אמרת הרי אינספור פעמים היינו כך, הצלפנו זה בזו ארס מתוק נסיונות לגעת בכל המקומות הגלויים לכולם ושמורים היטב ובסוד רק מי שרואה רק מי שיודע רק מי שמבין מצליח לכוון בדיוק בדיוק לגעת ולצחוק באצבעות, ובעיניים לומר כן אני יודע שכואב אבל זה רק כי אני מכיר ותראי אני מכיר וזה אני. ומה כבר אמרת הרי אינספור פעמים היינו כך, ומה כבר אמרת אפילו אמרת די נו תפסיק הרי צחקתי אז תפסיק. ל</div>Thu, 12 Jun 2008 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=9359504http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=9359504http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8881750<div align="right" dir="rtl"></div>Tue, 25 Mar 2008 22:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8881750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8881750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8881742<div align="right" dir="rtl">היום הבנת על מה היא דיברה כשאמרה אוננות רגשית. בכלל לא באופן שהיא התכוונה אבל מצאת את עצמך משתתף באורגיה של אוננות רגשית. אוננות קבוצתית. ואתה בכלל חשבת שכשהיית בן 18 היית טיפש. כי אמרת לעצמך שאז היית טיפש. תמים. שטוח. מיידי. רומנטי. בקלות מחפש תשובות לשאלות קלות ומוצא לפני שחיפשת בפולין בנסיעה של בית-ספר חשבתם כולם יחד לפחות חשבתם לפחות שאלתם תהיתם אפילו לא חיפשתם תשובות מקסימום טעיתם בזה ששאלתם תשובות לא נכונות. ומאז חשבת גם בלי שום קשר שהיית טיפש. תמים. שטוח. מיידי. רומנטי. מייד ללאומיות לפחדים למענה לויסקי אחרי שחוזרים בגן משחקים וכואבים לחמש דקות שנגמר מה שידעת עוד קודם הנה עכשיו בא העתיד, הנה, עכשיו אפשר לדאוג מדברים אמיתיים הנה עכשיו מבין הכל פרופורציות שטויות ביקורת זבל זוהמה הגיון נקי ופשוט. והיום ישבת אחרי שבע שנים וחשבת שהיום לפחות אם כבר, אז לפחות היום תוכל לבחון מחדש מה חשבת ולמה. קטע. <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify; line</div>Tue, 25 Mar 2008 22:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8881742http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8881742http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8704524<div align="right" dir="rtl">כשאתה מזיין אותי אני מחזיקה דף, ועט מאחורי הגב מאחורי הגב שלך. עם העט אפשר לשרוט את עצמי חזק עם הדף אני אוספת ממך את הריח. כשמגיע הקטע הקבוע </</div>Mon, 25 Feb 2008 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8704524http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8704524http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8678491<div align="right" dir="rtl">שאני אוהב אותך. שהכל שפוי איתך. שאת בריאה בשכל. שאת מסתכלת והמרחב הופך לתלת מימד, שאתה מדברת ואני מבין שאני מדבר ואת מבינה. שאת מבינה. שאני מקשיב לכל מילה שלך בסבלנות ולא מחכה כמו עם כולם שידלגו כבר על כמה משפטים או ידברו רק כל מילה שלישית כי ממילא מבין מה הם אומרים בלי זה. שאת חכמה כמוני. שאת חכמה. שאני מעריץ אותך בלי קשר אל העובדה שאני ומעריץ ואותך. שאני לא חכם יותר בגלל שאת שאני חכם יותר כי אליך, וכי יש סיבה וכי הכל ברור מאיפה ולאן. שכל הצורות והצירופים אפשריים ומתחברים לתוך כל שהות איתך. שכל האופן שאני רואה את העולם בהיר כל כך ומקפץ בחמישה מימדים וארבעה מישורי זמן ולאורך ולרוחב מגיע עד אליך בלי מאמץ וחוזר כדי שאחשוב בלי לחכות. שכמו כדור שדוחפים ולא מתחיל לזוז לפני ולא מתחיל לזוז אחרי מתחיל לזוז בדיוק כשדוחפים ומסביר ליד שנדחף והיד מבינה שדחפה וכל אחד לכיוון שלו וכל אחד מבין איפה ומתי וכמה. שהכל. <p class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify; line</div>Thu, 21 Feb 2008 19:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8678491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8678491http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8661539<div align="right" dir="rtl">אולי הלילה שוב ירד שלג. אולי שוב תחשוב על מה לחשוב. אולי תחשוב שמזמן לא חשבת, שמזמן לא כאב לך בכיסופים בחירופים בסיעופים שמזמן לא היה חושך שמזמן הכל רק אור ובהיר ובדיוק בדיוק. למה אתה בכלל מתגעגע ומי אמר שבכלל. אולי אתמול כשהרגשת את העצב מגיע דופק בדלת ואפילו מחכה שתפתח אולי אתמול עמדת ליד הדלת, הבטת בחור המנעול סידרת את השיער וגירדת את הפצע, וכל כך שמחת חשבת שהנה הוא בא הנה העצב כמה זמן כמעט ולא מזהים כמו בני דודים שפעם בשנה ואולי בחתונות. אולי אמש כבר הלכת לחוץ הכאב נשאר בפנים אולי בא איתך ולא הספיק ומי אמר שכאב ועצב באים לאותו מקום ואולי הכאב נשאר והעצב אפילו לא הגיע מי אמר שהיה עצב אי פעם. והלילה אולי ירד שלג. שוב. אולי כשתראה פתיתים יפתחו לך העיניים גדולגדול כמו אז כמו בחורף כשבולי-קטן כמו שירד שלג ותכניות בבוקר בטלוויזיה כשמתעוררים לבית ספר לפני שנכנסים לחדר-טלוויזיה יש ליד המדרגות מרצפה שתחתה עובר הצינור של ההסקה כמה שכבת עליה וחלמת חלומות רק אתה מכיר. כמו אז שבערב השלג היה כמו פיצה קפואה על הדשא ובבוקר העיניים שנפתחות בהפתעה ובהבנה ובקריאה גדולה כמו אז רק</div>Mon, 18 Feb 2008 21:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8661539http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8661539http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8424748<div align="right" dir="rtl"></div>Mon, 14 Jan 2008 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8424748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8424748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8424736<div align="right" dir="rtl">. </div>Mon, 14 Jan 2008 21:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=8424736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=8424736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=4661890<div align="right" dir="rtl">תמיד שנשפך פתאום קפה על השולחן מייד אחר כך מתחילים להיזהר מכל כוס שמונחת, מכל יד שמושטת בסביבתה, מכל רוח שנכנסת ועוברת ומחשבה שמאיימת לחזור ולהפיל את הכוס וללכלך הכל. תמיד שחולים בקלקול קיבה גם אחרי שהוא תם מוסיפים לחשוש מכל מאכל, מכל רצון ללכת לשירותים, מכל תחושה או מיחוש בבטן שמא יבוא ויחזיר את רגעי הייאוש החמים והמעיקים על האסלה ללא תקווה. תמיד שהאצבע הקטנה נתקלת פתאום בזווית רגלו של שולחן אף לאחר שהכאב המעליב הזה חולף חוזרים ומשגיחים שמא תיתקל האצבע שוב, שמא יחזור פתאום הכאב המפתיע. מבלי משים, זמן רב אחרי כשחולפים ליד רגל חשופה של שולחן האצבע מתכנסת פנימה אל אחיותיה שישמרוה. תמיד שמכניסים בלי כוונה סיגריה הפוכה לפה ומדליקים, מייד אחר כך וזמן מה אחרי שהבערה הפתאומית עולה מול העיניים ואחרי שטעם עשן הספוג היבש מש מהפה עדיין מוסיפים בכל סיגריה חדשה שמוציאים מהחפיסה להביט ולחוש ולהריח ולוודא, שלא יהיה שוב פעם. תמיד שיוצאים מהבית ושוכחים את הטלפון הסלולרי או את הארנק, מוסיפים ימים רבים בטרם צאת לבדוק בכיסים שהכל במקומו ומניחים את הדברים כבר מראש במקום שלא י</div>Fri, 18 Aug 2006 22:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (חתול מפלצת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=165918&blogcode=4661890http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=165918&blog=4661890