<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>יש מזגן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756</link><description>לא חושבת שדרוש הסבר.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חולצה בלי שרוול. All Rights Reserved.</copyright><image><title>יש מזגן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756</link><url></url></image><item><title>פי יה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=8553105</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני מחשבת שלא נכנסתי לבלוג הזה קרוב לשנתיים.
הפוסט האחרון היה קצת לפני הקורס יסוד שעשיתי בצבא
שאחריו הייתה תקופה נפלאה בדרום הארץ 
שלאחריה יצאתי לקורס קצינים ולא חזרתי
שלאחריו אני משרתת במרכז הארץ, ממש חצי שעה מהבית.
לסכם את השנתיים האלו זה לא קל
אותו קורס שחששתי ממנו התגלה כקורס מדהים ביסודו ובהחלט מעולה 
והרווחתי ממנו גם חברים שנשארו עד עכשיו
אותו תפקיד שקיבלתי בסופו של דבר היה תפקיד שאם הייתי נכנסת לקורס שרציתי אז הייתי מקבלת
אז גם בזה הרווחתי. 
ובמקום שהייתי, הרווחתי גם חברות לחיים והמון חוויות נהדרות.
ואז יצאתי לקורס קצינים שעדיין מהדהד בי למרות שעברו כמעט 3 חודשים מאז שסיימתי
ושם גם השתניתי
לקרוא את הפוסטים הישנים יותר בבלוג הזה היה לראות אותי כדמות אחרת
סגורה כלפי חוץ, לא מובנת ובטח לא אומרת על זה כלום
היום כשמפריע לי אני אומרת, מתעקשת.
כמפקדת, אני דורשת שלחיילות שלי יהיה הכי טוב.
כי אז הן יהנו מהשירות ויזכרו אותו כדבר טוב.
אני יודעת מה זה מפקדת צעירה שחושבת שהיא יודעת מה טוב לחייליה
למרות שאף פעם לא היתה חיילת באמת
האנשים בחיי הם בעיקר משפחתי
למדתי להעריך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Feb 2008 13:53:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=8553105</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=8553105</comments></item><item><title>נגמר החלק הקל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=4085747</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שבוע הבא מתחיל הקורס
באותו מקום, שזה חיזוק חיובי כי אני מזהה ויודעת איפה החדר אוכל
עם אנשים שהיו בטירונות וחדשים שיהיו איתי ארבעה חודשים
לא ציפיתי לקורס הזה, בייחוד כשביקשתי משו אחר
אבל אמא ביררה וביררה ואמרה שיהיה בסדר
שזה גם טוב, אפילו מעולה

הלוואי שלא ארגיש רע שהגעתי למקום שאני לא מוצאת את עצמי בו
הלוואי ואכיר אנשים שלימים אדע לסמוך עליהם כמו על חבריי
אני מקווה שיצא לי להצליח ולא ליפול
כי שם עדיין אין מי שיתמוך בי
אלא כאן, במרחק של רבע שעה נסיעה.

הזריחות והשקיעות נפלאות ממש
הירח מאיר לפעמים
החום מעיק אבל יש את המים הנעימים והקרים
והגלידה הדו שבועית שהחלטתי בה
והשיער הקצר משפר כל דקה


חודש יוני שמח, המון בהצלחה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Jun 2006 19:23:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=4085747</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=4085747</comments></item><item><title>צפוף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3885422</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
נדחפים מכל עבר (וגם אני). 

לא ברור איך הצלחתי להגיע כל כך קרוב.
מישהו צועק &quot;בוא אליי בוא אליי פרפר נחמד&quot;.
אני אמורה להיות כאן בכלל?

שעתיים לפני, חשבתי לא להגיע.
ברח לי כל המצב רוח של כיף ושמחה של יום העצמאות.
אדם אחד, שבמשך חודשים רכש את אמוני, התנהג נורא מאוד.
התנהג כאילו אנו זרים אחד לשניה מאוד.

האיחור עוד יותר הזיק למצב רוח הירוד.
במיוחד שהיה לי חשוב להיות שם עוד קודם.
אבל כאן זה רק התחיל
כי הגענו ופגשנו אנשים שעשו לי טוב קצת
ואז בדיוק העברי עלה
והחלטתי שאני לא כאן, אלא שם בקהל הענק.
ועוד הצלחתי לגרור איתי אותן לכמה דקות עד שלהן נמאס מהצפיפות
ואני נשארתי והטלפון לידי
והתברר שגם החברה החדשה-ישנה מגיעה.עם החבר.

האמת שחשבתי שבאת לרוק עצמאות כדי להיות גם קצת איתנו..

והלכה אחרי שחזרתי.




שיחת הנפש הכי טובה היא בשש בבוקר עם אדם שלא ישן כל הלילה ויש קבלת היענות למחשבותיך בהתאם.



אני תוהה אם אני בסדר.






צה&quot;ל צה&quot;ל כבר באים
שבוע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 May 2006 20:04:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3885422</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3885422</comments></item><item><title>לא מתאים לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3859548</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מרחיקה, דוחפת, מעלימה לפני שהופיעו ממש.

לא בנויה לדברים גדולים כמו מערכת יחסים. 

לא מתאים, לא נוח, לא נחמד לי להרגיש 

אולי יש לי טראומה מבנים?

כאן זה נגמר, לפני שהתחיל, שלום ותודה שניסית גם אתה.

אין טעם להסברים, זה לא מתאים לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Apr 2006 22:25:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3859548</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3859548</comments></item><item><title>ניקוי ראש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3810238</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
נקי, מצוחצח, מבריק.
השמש עזרה בהחלט
הכוכבים שיפרו את המצב
ובעיקר השקט שהיה.

חזרתי לעצמי
לתקופה טובה יותר
שבועיים וחצי לפני הגיוס 
ואין בי פחד מאחר כך

הכי שבעולם 
בטירוף
התקשרתי והיה סגור
נהנית?

Turn around

אין יותר תירוצים
אין יותר בדידות
אין יותר אני לבדי
אין מה לחשוש יותר מאחר כך

I really need you tonight


אפילו בתמונות אני מחייכת יותר



:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Apr 2006 12:23:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3810238</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3810238</comments></item><item><title>שמישהו יצעק לעזרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3744718</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
ההרגשה הרעה הלכה ונעלמה

היא ליוותה אותי תקופה ארוכה, מופיעה בכל עת שרצתה
ופתאום כבר לא מופיעה אפילו כשאני רוצה.

מופיע חיוך 

אפילו שיר עצוב כבר לא עושה עצוב
כי אולי בכל זאת לאנשים אכפת

ואולי גם אני צריכה לעשות משו עם זה.

איך אני אוהבת את הבית.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Apr 2006 16:33:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3744718</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3744718</comments></item><item><title>כמה שתיקה שווה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3601708</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מה לומר 
מה להגיד

בוא נשתוק יחד לאיזה רגע
לא צריך לומר מילה
לעמוד ולשתוק יכול להיות ממש חוויה
עובדה

זה די מקרב
כשעומדים ושותקים
ואף אחד לא מתערב
נראה כאילו זה לא ייגמר לעולם

זה מתאים למי שיש לו סבלנות
למי שיש גם הרבה זמן
לא צריך להביא איתך כלום
הרי באת רק לשתוק ביחד

אחר כך נראה כאילו זה היה מזמן
השתיקה של שנינו ביחד
מתגעגעים לזה עם הזמן
כמה זמן לא שתקנו ביחד

זה כבר לא יקרה יותר לעולם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Mar 2006 13:37:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3601708</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3601708</comments></item><item><title>יש לציין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3555049</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שלמדתי מילה חדשה.


&quot;להתמודד&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Mar 2006 23:01:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3555049</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3555049</comments></item><item><title>יש הרגשה כזאת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3517283</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
של משהו שמתחיל אצלי שלא היה מעולם.
מן רוגע כזאת ושלווה 
שאפשר כל היום להסתכל על השמיים ולחייך
כאילו שום דבר לא קיים חוץ ממני ומהם.
לא כולם צריכים לדעת מזה, לכן אני כותבת את זה פה.
מן הרגשה חמימה כל פעם שאני חושבת על זה
אולי אני סתם משטתה
לא הגיוני הרי
כי מזה אני הכי מפחדת
ואח&quot;כ להתאכזב, לבכות, לריב ולאבד.
לא נראה לי בכלל
אבל עם זאת כבר שכחתי איך זה בכלל
שמשהו תופס לך את הבטן ופתאום אתה לא רעב
אפילו שיש ריח של אוכל ממש טעים באוויר
וכשאני חושבת על זה כמעט ואי אפשר להתרכז
וכשאני רוצה להצליח זה מעודד ומשקיט ונוח לי
ואולי זאת רק אני
אבל אז מופיעה הרגשה של למה?
למה עכשיו, כאן ופתאום?
והשאלה הכי גדולה,



למה דווקא הוא?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Mar 2006 18:09:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3517283</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3517283</comments></item><item><title>תראו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3367669</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
את הסגנון ציור הכי יפה בעולם..








אבל התמונה שלי בבית יותר יפה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Feb 2006 20:27:00 +0200</pubDate><author>merss@012.net.il (חולצה בלי שרוול)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164756&amp;blogcode=3367669</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=164756&amp;blog=3367669</comments></item></channel></rss>