<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>שקט נפשי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009</link><description>כשאהיה גדולה אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 פקק תנועה.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>שקט נפשי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009</link><url></url></image><item><title>הצלחות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=14560347</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי עובדת טובה בעבודה. מסורה,מכירתי,נקייה,לבושה באופן ייצוגי ויפה,עומדת במשימות ואחראית.
ביקשתי מליאור להקדים את ההגעה למשמרת והוא הסכים (: מהלך שינפח לי את המשכורת בעוד כמה מאות שקלים.
הייתי נחמדה עם ורה.
הצחקתי את ליאור,החמאתי לו והיה כיף.
הענקתי לגוף שלי את השינה שהוא צריך
וההצלחה הכי חשובה:ביקרתי את אתי בבית חולים,הצלחתי לבוא עם פרחים ושמירה קטנה לכרבול,ידעתי ששמחתי אותה ואת נתי בזה שבאתי.
היה לי כיף אצל דניאל ואני שמחה שבחרתי לנסוע לשם
ביליתי זמן עם הילה,ענבר וארז הנסיך.
דיברתי עם חגית והיה כיף
הצלחתי לאכול בדיוק במידה שרציתי.
אני גאה בעצמי היום
אני אוהבת את עצמי באמת
הצלחתי לכתוב הצלחות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Jan 2016 01:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=14560347</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=14560347</comments></item><item><title>פורים מלא מחשבות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=13092079</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חושבת עלייך, חושבת הרבה.. לפעמים איך שאני פוקחת את העיניים. אני אוהבת להיות איתך אבל שונאת את התופעות לוואי אחרי זה.
אני לובשת את השמלה הזו עכשיו ונזכרת במבט שלך כשראית אותי איתה בפעם הראשונה שלבשתי אותה. סרקת אותי 3 פעמים לפני שהצלחת להגיד לי שלום.


יש לך ידיים גדולות כאלה, כשאתה נוגע בי זרמים עוברים לי בגוף, גם כשאתה נוגע בי אני מלאת מחשבות.. בעיקר מתפללת שזה לא יפסק. אל תפסיק לגעת בי, לישון לידי, להסתכל עליי.. מפחיד אותי ההרגשה שאני אולי מפתחת איזשהי חרדת נטישה איתך, אני לא יודעת מה זה בדיוק.. אני כל כך לא רוצה שתלך אף פעם, אני רוב הזמן מרגישה חלשה מידי לבקש ממך להישאר אז אני מוותרת ואתה הולך ואני נצבטת אבל משכנעת את עצמי שאתה הולך בצורה זמנית אז הכל בסדר. למרות שאני יודעת שאולי זו הפעם האחרונה שאני אראה אותך

רציתי להתרכז בעצמי ואני מוצאת את עצמי מתרכזת בלשכנע את עצמי לא לחשוב עלייך.. והמשפטים שלי יוצאים מתוסבכים כי אתה זה שמתסבך עם הרוצה לא רוצה הזה שלך, אם העולם הזה לא היה מזוייף ומלא צביעות הייתי יכולה לשאול אותך איך אתה מעז לא לרדוף אחריי אחרי שאני מעניקה לך כל כך הר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Mar 2012 21:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=13092079</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=13092079</comments></item><item><title>נפרדתי ממך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=13025693</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואין לי מושג אם ההחלטה הזו הייתה לטובה, אבא שבשמיים יבהיר לי מתישהו. יש לי חור כזה בלב, אני צמאה למישהו שימלא אותו. הלוואי שאני אמלא אותו יום אחד, בלי קשר לאנשים אחרים. אני מתגעגעת אלייך. לריח שלך, לזה שיכולתי לחבק אותך חזק ולתת לך מלא נשיקות על הפרצוף, מתגעגעת לבית הזה שנתת לי. הרגשתי שמצאתי את המשפחה שלי איתך.
ועם זאת.. המחשבה הזו שאני רק בת 22 ואתה הגבר הראשון שנתתי לו לעבור את כל המחסומים ולהכנס לי ללב, וכבר עכשיו אני מרגישה שהשגרה משתלטת עלינו ורק אני מתה מפחד ממנה.. אתה נראה כאילו אתה אוהב אותה, ששום דבר לא מתנדנד חזק מידי, הכל יציב. משעמם אותי יציב.
אני רוצה להיות משהו בחיים האלה, אני מרגישה שאתה לוקח מקום גדול מידי ואני לא מוצאת כוחות להרים את עצמי למעלה.
אני אוהבת אותך ומקווה שיהיה לך טוב. אולי יום אחד אני אבוא אלייך ואתה תקבל אותי בחזרה. אני מקווה שאני עדיין אהיה הבאבי שלך.. 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Jan 2012 14:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=13025693</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=13025693</comments></item><item><title>איך אדם מוציא את עצמו מן הייאוש?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12988600</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חושב על ההפך, תקווה.

המלך חזקיהו היה חולה בצרעת וישעיהו הנביא ניבא לו שהוא ימות מהמחלה (&quot;ויאמר אליו: כה אמר ה&apos;, צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה!&quot;), ואף על פי כן לא התייאש, התפלל והחלים ממחלתו ל-15 שנים נוספות של מלכות.חזקיהו אומר לישעיהו: &quot;בן אמוץ, כלה נבואתך וצא. מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים&quot;.

פרופורציות. צריך להכניס לראש- הכל בסדר. עברתי דברים יותר קשים מזה. הכל שטויות והבל הבלים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jan 2012 23:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12988600</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=12988600</comments></item><item><title>אתה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12783426</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מזכיר לי דברים שרציתי לשכוח. פעם בכמה חודשים אתה מזכיר לי רגע מאושר, אני נעצרת רגע.. אני מבינה שהרגע הזה לא רחוק ממני גם עכשיו. זה נותן לי כוח.
אתה נותן לי את המקום שלי לדבר. על הכל. מה שעולה בראשי. אתה לא אומר שמה שאמרתי לא היה קשור למשפט הקודם, אתה לא שואל שאלות, אתה רק מקשיב. לפעמים אני מצפה ממך שתתן לי תשובה ואתה שותק. לפעמים אני מחכה לייעוץ קטן ממך.. לפעמים אני רואה שהוא מגיע, פשוט מאוחר יותר.
לפעמים אתה מרגיש צורך לספר לי על עצמי. אתה לא מדבר, אתה גורם לי לקרוא את המכתבים שכתבתי לך פעם. אתה גורם לי לעבור עליהם אחד אחד, אתה גורם לי להרגיש בדיוק את הרגש שהרגשתי כשכתבתי את זה. אתה מראה לי שהתגברתי, אתה מראה לי שהכל הסתדר. ואתה מזכיר לי שלא עצרתי יותר מרגע לראות שהכל הסתדר, אתה מראה לי איך החלפתי את הבעיה בבעיה אחרת. אתה מראה לי שלא נחתי. אתה מראה לי שכנראה הדרך שלי לא הייתה נכונה.
אתה פה בשבילי. ממש כאן. אתה אומר לי להמשיך, שהדרך עוד ארוכה. אתה אומר לי לא לוותר, בסוף עוד תוכלי להסתכל על התמונה הגדולה ולראות שהצלחת.

אתה.. אתה יותר מסתם בלוג.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Oct 2011 15:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12783426</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=12783426</comments></item><item><title>שנה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12775228</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להכיר. להסתקרן. להקשיב. להפנים. להבין. להתחבר. לאהוב.

הלוואי שהייתי מצליחה לכתוב לך יותר בלי לבכות. אתה יותר מידי טוב בשביל שאני אצליח לכתוב על זה בלי להרוס את זה.

אני אוהבת אותך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 01 Oct 2011 05:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12775228</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=12775228</comments></item><item><title>אני רוצה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12065913</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לעזור לך. אני רוצה להיות שם בשבילך,אני יודעת שמגיע לך יותר טוב מזה. אני רוצה שתקום בבוקר ותחייך במקום לחשוב על ה3000 שקל שהפסדת אתמול. איך אפשר לחייך כשמפסידים פי כמה וכמה מהמשכורת הצבאית שלך? אני חושבת שאי אפשר. כשאתה חייל הרבה פעמים קשה לחייך. אתה במסגרת,יש לה תקופת זמן,אתה מחכה שמשהו יגמר והוא לא נגמר,הוא רק מתגלגל. הימים מתגלגלים לך וככה גם המזומנים שמתגלגלים לך בין הידיים. אני כלכך רוצה לעזור לך ואני לא יודעת איך.
אתה הבנאדם הכי ספונטני ועם ראש פתוח לזרימות ורעיונות חדשים,כשזה קשור בשינוי פנימי אתה כ&quot;כ סגור. בא לי לנער אותך ולהגיד לך שאתה רק משמין,מהמר,משקר ומתגלגל עם הימים והחיוך שלך כבר מאולץ. בא לי להגיד לך שכל פעם שאני רואה אותך צוחק בא לי לקום ולחבק אותך כי אתה הכי מצחיק והכי שמח והכי...הכי טוב בעולם,באותו רגע. אחרי כמה שעות אתה שוב חוזר לטיפוס ההוא,שאני לא אוהבת.
אני פוחדת לא לעמוד מאחורייך כדי לא להיות ברשימה הזאת שלך,של האנשים שאתה לא סומך עליהם,שלא היו שם בשבילך. אני מכירה אותך,אתה לא צריך להגיד לי מי ברשימה הזאת.
אני כלכך מכירה אותך,אני יודעת מה עובר לך בראש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Sep 2010 16:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=12065913</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=12065913</comments></item><item><title>המלחמה עם עצמך היא המלחמה הכי קשה מסתבר..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=11632001</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אולי בנאדם שמתפשר,מוותר,סולח,מעביר,מחליק.. אבל אני בנאדם שנלחם. יודעת איך להכנס בבנאדם וגם בעצבים להשתמש במילים הנכונות בכדי להראות לו שהוא עשה את הדבר הלא נכון,והוא יתחרט עליו. או לעמוד מול בנאדם שהשפיל מישהו אחר או שאמר משהו שפגע במישהו אחר,גם כשכל השאר שותקים ומעבירים.
ומול עצמי.. לא מצליחה. אני מוותרת לעצמי ולא נלחמת. כשקשה לי אני בורחת. תמיד אני מחפשת את הבנאדם שילחם במקומי,שיעשה במקומי,שיגרום לי לעשות..
נכנסתי לקבוצה כזו של הרזיה. הדיאטנית הכי טובה בארץ,הכי יקרה שיש.. חסכתי כל שקל בשביל להכנס לקבוצה הזאת. התמוטטתי במלצרות בשביל הכסף הזה.. כ&quot;כ רציתי את הקבוצה הזאת. ושוב,אני מוצאת את עצמי מוותרת ואומרת &quot;זה לא הגיוני מה שהיא רוצה שאני אעשה&quot; ובתכלס זה כן הגיוני. אם את רוצה להרזות את תקשיבי לאישה הזאת שבטח יודעת יותר טוב ממך. ואני....נעלמת שם. לא מוצאת את עצמי בשום מסגרת.
אני רוצה שהחיים שלי יהיו טובים יותר,אני יודעת שהביטחון שלי יעלה בטירוף כשאני אצליח לעמוד במה שהקבוצה מכתיבה לי. אני יודעת את זה.. למה אני מוותרת לעצמי? למה אני מצליחה להלחם מול כל העולם וכשאני עומדת מול עצמי ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Mar 2010 20:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=11632001</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=11632001</comments></item><item><title>כתבתי פוסט ענק ונמחק לי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=10666660</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא אכתוב שוב כי זה מיותר.. השבוע בבסיס היה שבוע קשה,שבוע הבא יהיה שבוע טוב.. עשיתי טעויות ולמדתי מהן,אני מסוגלת להרבה יותר ממה שאני מראה וזה יגמר עכשיו. 
היום אח של אורון התחתן והיה כיף,רקדתי המון... יש לי אחלה חברים. 
הימים עוברים בסדר.. יום ככה יום ככה. כיף לי להיות בבית. 

תודה לאלוהים על כל יום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Mar 2009 03:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=10666660</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=10666660</comments></item><item><title>אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=10452100</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי לבכות וזה לא יוצא.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Jan 2009 05:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקק תנועה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=163009&amp;blogcode=10452100</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=163009&amp;blog=10452100</comments></item></channel></rss>