<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>שעת אפס על-הבוקר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858</link><description>ישראלית עקשנית וחצופה מפלסת את דרכה אל עבר..טוב, לא ממש ידוע אל עבר מה, באל איי, עיר שהנשמה שלה עשוי מאותו חומר שהציצי של ליידי גאגא. ודא אם מישהי\מישהו מהעבר מחליט לחזור לפה עם הערות מגעילות, תזכרו שאתם עוד תקועים באותו המקום :) לאב</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 פקטורי בוי. All Rights Reserved.</copyright><image><title>שעת אפס על-הבוקר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858</link><url></url></image><item><title>ווווווווווווווווואו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=12137503</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא הייתי פה שנה, משונה, הייתי בורחת לפה כל פעם שהייתי צריכה תשומת לב פעם.
אז, אם בכלל נשאר כאן עוד מישהו שלא ראה את פרצופי הנפוח (ניתוח להוצאת שיני בינה לפני שלושה ימים)
עם העיניים האדומות (אס איי טי, ללמוד ללמוד!!!) והחמש קילו של צ&apos;יפס בהישג יד, ג&apos;סט טו לט יו גייז נו, 
חזרתי, פור גוד:) או בעצם לא,
לומדת בקולג&apos; אמריקאי, מוקפת באידיוטים שעשויים מצינור גינה, 
לומדת לתאב את אל איי ולהתאהב בניו יורק.

וול, מי בא לסן פרנסיסקו בסוף שבוע? נשיקות.

אה כן, וקראתי מלא פוסטים ישנים, כנראה שהדיכאון הנוזלי,קלישאתי, טינייג&apos;רי ופתטי שלי הוחלף באדישות מגחגכת וסרקזם מהאסלה.
אני בן אדם אחר, אחרי הכל זה מה שתמידדדד רציתי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Nov 2010 14:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=12137503</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=12137503</comments></item><item><title>hahahahaha</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11548812</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
וואו, פתאום כל האפשרויות מונחות מולי, מסודרות בשורה כמו עוגיות, רק להושיט את היד ולקחת אחת.
אז איפה אני בשנה הבאה? ובזו שאחריה? 
הבחור שהיה לי, על אף שהיה נסיך מושלם ובלונדיני, היה צריך ללכת עכשיו, כי הוא לא התאים יותר וכי הוא הצר את עולם המושגים שלי,
ואני לא שמחה אבל לא עצובה.
וחברה אחת שלי נעלמה לה, והאחרות הולכות, כולם זזים, כולם מתכננים.
מה איתי? לאן אני אמורה ללכת בסוף השנה הזו? כשכבר לא אהיה תיכוניסטית...
אני פאקינג י&quot;בניקית
שחכתי את זה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Jan 2010 23:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11548812</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=11548812</comments></item><item><title>בימים אפורים ונוראיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11536347</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
נמאס לי ובא לי לחתוך לעצמי כל וריד בגרון, נמאס לי ובא לי לקפוץ מהבניין הכי גבוה בעיר הזאת.
נמאס לי ואני רק מקווה שאבא שלי יסבול עד סוף החיים שלו, אני מקווה שהוא יצטער על היום שבו הוא בא לעולם מרוב סבל,
אני מקווה שהוא יסבול,יסבול,יסבול, אני מקווה שכל מה שקורה לי, ייקרה לו עד סוף החיים שלו, בגללו.
אני שונאת אותו ואני שונאת את אמא שלי, שני לוזרים מטומטמים שחושבים שהם עוד בני 19,
בא לי לבלוע את כל הכדורים הפסיכיאטרים שלה.
סוף.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Jan 2010 11:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11536347</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=11536347</comments></item><item><title>letdown</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11498103</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
looking formemories, and falling in love with an Argentinian prince
lonley, in the dirt and the disease and the poverty
my head is about to explode, trying to stay awake, can&apos;t fall asleep now, im trying and whispering 
that one day it&apos;s allwill be good and well,
and that&apos;s upseting
because it&apos;s not today.

Im alive, i don&apos;t miss you, But Im not feeling holy, 
I want my little sister back.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Jan 2010 04:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11498103</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=11498103</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11495509</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
The past keeps knock knock knocking on my doorAnd I don&apos;t want to hear it anymore

אני מורידה את החולצה הזו שלי, הלבנה,
יש לי שכמות יפות לא? אתה אומר שכמות, אני בכלל אומרת
&quot;איפה שפעם היו לי כנפיים&quot;
אני לא מלאך, ואני לא עוד ילדה עצובה ויפה,
כי פה,על שפת הגג הכי גבוה בעיר הכבדה הזו,
שניה שמפרידה בין חיים למוות, הכל ברור לפתע, משהו בריא.
ופתאום יש לי חשק לחתוך סלט ירקות,
יש לי חשק להקשיב, לאמר רק את האמת,
להשאיר את הרגליים סגורות ולסגור סופי שבוע במיטה עם סרט,
אולי איתך, עכשיו כבר לא, אני לא עצובה.
ואני דוחפת עוד סיגרייה לפה, רק כי אני מול מראה,
ואני אוהבת לראות את עצמי מעשנת,

עזבו, אני אישיות מסובכת,אולי מגוחכת, מורכבת, 
אבל אני אוהבת אותי, ואני בטוחה שמחכים לי חיים נפלאים,
אני יודעת,
מחכים לי חיים מדהימים שם מעבר למחסום הרגישי הקטן הזה,
קצת כואב בשנייה הראשונה, 
כמו השנייה של לצאת מהמקלחת, משהו שחייב להיעשות,
אחרי הכל, המים החמים נגמרים מתישהו,
וככה גם הזמן שלנו.

ואני לא מתחרטת על אף מילה שאמרתי, למרות שהיו לך דמעות
בעיניים, ולמרות שאתה נסיך מושלם ואני כן או&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Jan 2010 04:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11495509</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=11495509</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11478092</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
כשקר לי אתה שם עליי את המעיל החאקי שלך, גם כשלא, למקרה שיתקרר.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Dec 2009 03:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11478092</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=11478092</comments></item><item><title>מה שלומי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11457786</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם תשאלו אותי את השאלה הזו בימים הקרובים,סביר להניח שהתשובה תהיה:
א) הכל בסדר
ב) עובדת קשה אבל הכל בסדר
ג) יש לי בחור חדש, אני עובדת קשה, מתכננת ללכת למכינה שנה הבאה, הכל בסדר
ד) חזרתי עכשיו מכמעט שלושה חודשים בקליפורניה, הכל בסדר
ה) מעולה, דברים מתחילים להסתדר לאט לאט, הכל בסדר.

כולן נכונות.
הכל באמת בסדר, אין טעם לחפש איפה משהו נדפק ולפרום את הכל אול דה ווי טו דה אנד.
הכל בסדר כי אני ישנה קצת ועושה הרבה,
הכל בסדר, כי הכל פשוט בסדר, באמת בסדר, אולי זו ההרגשה שמכניעה אנשים מלהגשים חלומות,
שהכל בסדר, איך שהוא.

אני לא יודעת הרבה, אני רק יודעת שאני אוהבת את אמיתי.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Dec 2009 15:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=11457786</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=11457786</comments></item><item><title>יש לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=10983731</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
חבר.





והוא טוב בשבילי מכל בחינה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Jun 2009 01:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=10983731</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=10983731</comments></item><item><title>רוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=10962824</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיברנו ודיברנו,
לא הייתה דקה של שקט, אתה מפחד לחשוף רגשות,
ושתיקה היא רגש חזק,
אני מפחדת מבחורים שמפחדים לחשוף רגשות,
וגם מכאלה שלא.

הגענו לאוטובוס, היד שלך נגעה-לא נגעה בכתף שלי, רך.
אחר כך נרדמתי עלייך וליטפתי לי את הגב,
לא, הלב שלי לא דפק, ולא פחדתי לבלוע רוק,
אפילו חייכתי, נהניתי.
אני לא יודעת מה קורה פה, אבל זה מקסים, וזה נותן לי חשק להצליח.


אני חולמת על חיים לצידך, עם פסטה וסיגריות וחתולים וזכרונות יפים.
אני חושבת על הריח של הבגדים שלך, ועל הלילות איתך, במקום שלנו.
מתישהו קלטתי, שהחלומות שלי גדולים עליי,
אני אקח אותם סטפ ביי סטפ.
זה לא נראה כמו שזה מרגיש.

אני אוהבת אותך.
זה מוזר.
מי היה מנחש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Jun 2009 01:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=10962824</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=10962824</comments></item><item><title>מוזר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=10948485</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
התחלתי לכתוב פוסט דכאוני, להתחשב בזה שכעת אני שיכורה, וביליתי איתו 7 או 8 שעות היום,
אני חושבת כמה מוזר, לפעמים האתה, משתנה להוא וההפך, מה זה אומר בשבילי עלייכם? בנים מפגרים.
בחרתי לך את הבגדים הכי יפים כשהסתובבנו ביחד היום, זה לא עשה אותי שמחה כמו שאמרתי.
אבל היה לי כיף איתך, אתה נחמד אליי.

לא, לא הסתכלת עליי כעל הדבר הכי יפה בעולם, כי כנראה אני לא, ולא רציתי כלום, הכל היה בסדר,
הכל בסדר, 
אני יכולה בקלות להיכנס לעוד תקופה של הרס עצמי, אבל זה לא ייקרה,
הכל בסדר נכון? השמיים עוד במקומם?
אני שיכורה, בירות ועוד בירות, על חשבונך, לא נעים לי.
יום אחד אני אהיה משהו בשביל מישהו, ואתה גם ככה לא מה שעושה לי את זה.

אתה האבטיפוס של הגברים שישברו לי את הלב לחתיכות,
אבל זה בסדר, כי אני לא רוצה ממך כלום,
אתה פשוט שם, מאוכזב מהחיים ומתמרמר לך,
לא איכפת לי.

אני רוצה אותו בחזרה, הוא כל כך שמח וקופצני, אני אוהבת אנשים כאלה, נמאס לי מדיפרסטים,
טוב לי לחשוב עלייך כעל משהו שבעוד כמה חודשים יהיה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
פנים לבנות ויפות, ושיער בלונדיני מושלם, לא איכפת לי להיות הכי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Jun 2009 00:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פקטורי בוי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=161858&amp;blogcode=10948485</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=161858&amp;blog=10948485</comments></item></channel></rss>