<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>עגבניות ירוקות מטוגנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660</link><description>אל תתיימרו להכיר אותי לפני שנתתם לי את הזכות לצרוח את מה שיש לי להגיד.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מה מי?? אני?.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>עגבניות ירוקות מטוגנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660</link><url></url></image><item><title>צוק איתן?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=14174749</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו. מלא זמן לא הייתי פה...

הימים האחרונים, השבועות האחרונים, משפיעים עליי. על מי לא, בעצם?
ועכשיו נתקלתי בשיר ששמעתי עשרות פעמים בעבר, אבל פתאום המילים שלו קיבלו משמעות חדשה. שיר טוב לפתוח איתו את הבוקר...

https://www.youtube.com/watch?v=E7ERQlRj9YA

All at once/Jack Johnson

All at once,The world can overwhelm meThere&apos;s almost nothin&apos; that you could tell meThat could ease my mindWhich way will you runWhen it&apos;s always all around youAnd the feelin&apos; lost and found you againA feelin&apos; that we have no controlAround the sunSome sayThere&apos;s gonna be the new hellSome sayIt&apos;s still too early to tellSome sayIt really ain&apos;t no myth at allKeep askin&apos; ourselves are we reallyStrong enoughThere&apos;s so many things that we gotToo proud ofWe&apos;re too proud ofWe&apos;re too proud ofשחיילינו יחזרו הביתה לשלום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Aug 2014 06:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=14174749</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=14174749</comments></item><item><title>קר פה בירושלים..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13588294</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גשם. כפפות חדשות. כוס נסצ&apos;ינו חמה ומטריה שמאיימת להתפרק. 
מה שבטוח- זה שבינתיים נחמד ליפה והזמן עובר בקצב סביר.

חג אורים שמח:)
בר.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 11 Dec 2012 16:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13588294</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=13588294</comments></item><item><title>אני יודעת, אני יודעת..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13217671</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שיום השואה היום, אבל האמת, שאין לי כל כך מה להגיד בנדון. מרגיש כאילו הכול כבר נאמר, ואני ממש רוצה לספר לכם דברים אחרים, וזה הבלוג שלי ורק שלי ומותר לי, ואני לא מרגישה אשמה.
טוב מן הסתם שאני מרגישה קצת קצת אשמה, אחרת לא הייתה בכלל כל הפתיחה הזאת, אבל מה שבטוח זה שאני בסוף כותבת את מה שבא לי לכתוב. 

אני נורא מבולבלת בזמן האחרון. בטח כבר הבנתם את זה מהכתיבה הלא מסודרת שלי, והתמיהות שבדרך כלל נשמעות רק בלב ואין באמת צורך לשתף בהן ובכלל- עבר עליי שבוע נורא נורא מוזר.
כל יום בשבוע הזה היה יותר מפתיע מקודמו.
ובסך הכול מפתיע זה טוב
אני אוהבת מפתיע
מפתיע גורם לי ללכת ברחוב ולחייך לעצמי ואז אנשים יכולים לחשוב שאני מוזרה. אבל אני מופתעת, אז מה אכפת לי.

בוודאות ההוא שקצת נדלקתי עליו נדלק עליי בחזרה. מסתבר שכולם ידעו, והיום בדיעבד, למרות שלא קרה כלום, נו טוב, זה תמיד מחמיא.
וזה שחשבתי.. הו אלוהים, אני מרגישה קצת... ההוא, השני, שפגשתי לפני שבוע ובכלל חשבתי שהוא.. ומסתבר בכלל ש.. והכול כל כך מפתיע!
ועכשיו, אני יודעת שבלבלתי אתכם ורוב האנשים הנורמלים (יש כאלה בישראבלוג? סתם. צחק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Apr 2012 02:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13217671</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=13217671</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13099836</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני תמיד נכנסת לבלוג מאותו מחשב, כדי לצמצם את הגישה אליו ע&quot;י בני משפחה, אבל הפעם הייתי חייבת...

And if they try to tell you that love fades with timeTell them there&apos;s no such thing as time
קרדיט ל Jack Johnson.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Mar 2012 07:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13099836</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=13099836</comments></item><item><title>איך אני עוצרת את עצמי מלשלוח לך SMS...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13043276</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזו כותרת לא מושכת לפוסט, אה?עוד אחת שמתבכיינת על איזה מישהו שהיא דלוקה עליו..או מישהי קרציה שנתלת על איזה בחור מסכן שלא רוצה איתה כלום...אבל האמת היא שאני מתלבטת אם לשלוח SMS לבחור היחיד שאי פעם באמת אהבתי.לבחור היחיד שאהב אותי כמו שלא חשבתי שמישהו יכול לאהוב אותי.לבחור היחיד שהייתי יכולה לדבר איתו על הכול, ואז לא דיברתי איתו על כלום ועכשיו אני לא יכולה לדבר איתו על שום דבר- גם אם אני ממש ארצה.אני לא אשלח לך אסאמאס, כי אני לא צומי. אני לא רוצה למשוך תשומת לב בכוח ממישהו, בטח לא ממך.רציתי לשלוח לך SMS, רק כי אתה היחיד שהצליח להבין אותי בלי מילים, ועכשיו קצת קשה לי ובא לי שמישהו יבין אותי.באופן אירוני- אמא שלי, שבקושי יכולה לזוז, מקללת מתוך שינה ובגללה אני ערה כבר 3 ימים ברציפות(לא שהיא מבקשת, אבל קשה להשאיר אותה לבד), לא מצליחה לעזוב את הכרית שהבאת לי.לא נראה לי שהיא יודעת בכלל שזה ממך... זאת כרית שהבאת לי ליומולדת לפני 3 שנים בדיוק.היא נורא נורא נעימה, ואמא שלי, למרות שהיא ישנה עם 8 כריות במיטה בכל לילה, שיהוו תמיכה לכתף שנשברה לה, לא שמה את הראש שלה על שום כרית אחרת. רק זאת. ובכל פע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Feb 2012 04:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=13043276</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=13043276</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12970888</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ohhhh!!!!!!!!! strike one!

איזו סגירת מעגל.

לפני שנתיים בדיוק הייתי נפקדת. ובנאדם קטן, קטן ומגעיל, אמר לי שאני עושה טעות, ושהייתי צריכה לצאת לקצונה כי זה יוקרתי ובלה בלה שקר שקר טפו.

היום, שנתיים אחרי, אני גאה לומר ששירתתי את המדינה שנתיים שלמות. היום, שנתיים אחרי,קיבלתי היום הצעה לחזור לקבע (לא מתכוונת להיענות בחיוב, אבל עצם ההצעה זה משהו, לא?:)). היום, הייתי בראיון עבודה בתחום המחשבים, תחום שהגעתי אליו רק בגלל (אהה, כלומר בזכות) הנפקדות הכל כך נוראית. בראיון הציעו לי עבודה עם משכורת לא מבוטלת (יותר משל נגדת. או קצינה... כבר אמרתי?) ותנאים מצויינים.

אותו בנאדם, (יושב פה לידי, אגב..) וממשיך להגיד לי מה לעשות. אני לא ארחיב בדיבור, אבל רק אגיד שעניתי הפעם. וזאת הייתי מכה מתחת לחגורה, בלי ששמתי לב אפילו... אבל לא מתחרטת! קרבה משפחתית או לא, צריך להשתיק אנשים כאלה לפעמים...

וואו זה מרגיש טוב.

=]&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jan 2012 15:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12970888</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=12970888</comments></item><item><title>בשעה כזאת..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12910741</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;את כאילו שתי בר. בר של העבר. ובר של העולם האכזר. בר בת הכפר, ובר של מה שניגמר...&quot; יאאאאאא איזה בנאדם:)))

זה העלה לי חיוך בשעה כזו של הלילה (בוקר?). 
למה אני תמיד חוזרת לפה?!?!?!

קודם כל כי נוסטלגיה זה כיף!
דבר שני- 6 שנים זה לא צחוק... לקרוא דברים שקראתי לפני 6 שנים... פיייי יא... זה מצבור ארכיאולוגי!!!
דבר שלישי- הצומי, גם אם הוא מועט מועט מועט- הוא נדרש (מסתבר שזאת תכונה תת מודעת שלי. באמת! לפי הנומרולוגיה או משהו כזה... תשאלו את המיסטיקנים..)
דבר רביעי ואחרון- איפה עוד אני יכולה לשפוך את הלב בלי לקבל ביקורת? גם על שטויות? וגם אם אף אחד אף אחד אף אחד לא קורא?.

טוב אז ככה... עדכון קצר!
אני כבר בארץ, חזרתי לפני קצתיותר מחודשים, ובסך הכול- כל חווית ארה&quot;ב הייתה די כיפית, וכמו שתמיד קורה עם חוויות מן העבר- זוכרים בעיקר את הדברים הטובים:)
עבודה עוד לא מצאתי, ולימודים אני כבר לא אתחיל השנה (בכל זאת- כבר דצמבר..), אז ככה שבינתיים אני גוש נושם ושואב אוכל בבית של ההורים- נפלא!
אני כן בחיפושים אחר עבודה, ייאמר לזכותי, ואני לא רוצה להיתקע במשהו שאני לא אחזיק בו את החצי שנה הזאת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Dec 2011 05:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12910741</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=12910741</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12765713</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אנשים זוכים ואנשים מפסידיםוחבר שאהבתיחבר שאהבתי נעלם מחיי&quot;
(&quot;חמימות חולפת&quot;, של דנה ברגר)
רציתי לכתוב את זה בפייסבוק, כי פייסבוק זה הישראבלוג המודרני (חשיפה יותר גדולה ופחות אישית... זה מה שקורה כשמתבגרים, לא?), אבל בפייסבוק אתה תראה את זה, ושיחות נפש על המשך הקשר שלנו, או לחילופין מחשבות מעצבנות שיפריעו לך בקשר החדש שלך, זה לא מה שאני רוצה לגרום... הבטחתי (בעיקר לעצמי) שאני לא אפריע, נכון? אז למה להתחילמלודרמות? ועוד לתת לכל העולם ואשתו לראות את זה?

אז לא כתבתי את זה בפייסבוק, באתי לפה כי.... טוב נו, כי לפה אף אחד לא מגיע...
בטח לא אתה...
רק שינוי קטן, לשם הפרוטוקול:
&quot;אוהבת&quot; ולא &quot;אהבתי&quot;,אבל מי אני שאשנהמילותיה של משוררת?

אגב, ניויורק מדהימה,עכשיו אני באמת מרגישה קצת כמו קארי בראדשו עם המחשב הקטןשלי בסטארבאקס...

בעזרת ה&apos; (נהייתי דוסית בטיול הזה..) עוד יומיים, ערב ראש השנה, אני סוף סוף בארץ....

שנה טובה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Sep 2011 22:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12765713</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=12765713</comments></item><item><title>קיטשי, כן נו מה?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12479509</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלכתי לטקס של היישוב, וכמה דקות אחרי הצפירה ידיד שלי הסב את תשומת ליבי שאתה עומד ממש מולי. 3 מטרים בערך. עמדת עם עוד מיהשו ועוד מישהי, לא בטוחה שאני רוצה לדעת מי אלה.. בכל מקרה, עד אותו רגע לא מצאתי את עצמי ביום הזכרון הזה... ואז נזכרתי בפוסט הזה:

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;amp;blogcode=11492938

שכתבתי לפני שנתיים בדיוק (לא את הפוסט עצמו, את הקטע שנמצא בו..) ונזכרתיבהרגשה הנוראית הזאת של מה יקרה אם?..

זהרע, אני יודעת, אבל אמרתי לחברים שלי שיש לי מלא מה לעשות וחתכתי הביתה, כשכל הדרך מתנגן לי בראש &quot;הנסיך הקטן מפלוגה ב&apos;&quot; ואני חושבתרק עליך. תסייםכבר את הצבא!!!!!אני באמת, לא יודעת מה אני אעשה אם...
אסור לדבר על זה אפילו. אלוהים ישמור שמישהו יסתום לי את הפה, או יקשור לי את הידיים. 
די. הפסקתי. 

אגב- אני כבר אזרחית, גאה לומר ששירתתי את המדינה שנתיים שלמות (אפילו קצת יותר...). הגיע הזמן, לא?...
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 May 2011 21:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12479509</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=12479509</comments></item><item><title>דווקא ביום השואה!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12466573</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עשיתי טעות נוראית...!
קודם כל, תקראו את הפוסט הקודם, שימו לב לא לעשות לייק כמו שביקשתי!!!!...הוא לא ארוך, נו, אל תתעצלו...



 והנה הקבוצה היותר מעודכנת:

http://www.facebook.com/pages/StandWithUs-International/33172352584?ref=ts&amp;amp;sk=app_7146470109

כאן גם ניתן לקבל עידכונים, להירשם לקבלת עדכונים למייל ועוד הרבה אחרים....
עכשיו אתם מוזמנים להיכנס וללחוץ על האגודל הכחול והנחשק הזה..
כל מה שכתבתי למטה על שיתוף והפצה- תקף כמובן גם לכאן.... קדימה!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 May 2011 14:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מה מי?? אני?.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=159660&amp;blogcode=12466573</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=159660&amp;blog=12466573</comments></item></channel></rss>