http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987No I won't be afraid, no I won't be afraid, Just as long as you stand, stand by me.. heCopyright 2026 אני טל D:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987http://f.nanafiles.co.il/upload/92006/IsraBlog/156987/misc/7574620.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=11812488<div align="right" dir="rtl">הבכי הזה של איך פתאום העולם התהפך,איך ברגע אחד הדאגות היומיומיות מתגמדות ונראות כה טיפשיות,איך דבר אחד נהיה מרכזי כאשר הכל סובב סביבו,איך רגשות האשם עולים ומציפים, לא הייתי בת מספיק טובה, התרכזתי בשמירת טינה מטופשת וחשבתי רק על עצמי, התעלמתי, לא עזרתי, התחרטתי במקום לקום ולעשות מעשה,חרטה, כל הזמן חרטה, דיבורים ולא מעשים,זה עבר, נעלמתי, הערכתי אך לא הראתי, אחרי שנה הכל חזר לקדמותו, מתבגרת טיפשה שלא מעריכה את מה שעושים בשבילה,מתרחקת, נעלמת, בורחת, מחפשת את עצמי במקום אחר, הכל בגלל קצת טינה טיפשית שניתן להתגבר עליה,אבל לא, משהו בפנים לא רוצה להפסיק, ממשיך לאחוז בכאב ולא לוותר,אני לא אוותר עליו, אני לא אשכח את ההרגשה,ושוב מחצינה, ושוב מוותרת, מסבכת ומתוסבכת, אם רק רציתי יכולתי לשנות, אבל לא באמת.</div>Thu, 27 May 2010 21:38:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=11812488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=11812488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=10677200<div align="right" dir="rtl">בא מכאב-דניאל סלומון לא בא ממשפחה מאושרתשכולם רק מחייכיםלא בא מבית אוהבשכולם תמיד תומכיםלא בא ממקום גדול וחשובבא מעפר, בא מעפרולעפר יום אחד אשובלא בא ממשפחה מהורהרתשכולם לא בטוחיםלא בא מבית הרוסשכולם רק נפרדיםלא בא ממקום קשה ועצובבא מעפר, בא מעפרולעפר יום אחד אשובאם יש אלוהים בליביאז למה הוא בורחבא ונעלםרחוק מעל כולםעמוק בתוך היםאם יש אלוהים בליביאז למה זה צורחעכשיו למלחמהאז למרות שקר לךחבקיני, אהובהלא רוצה למשפחה מאושרתשל הורים שמביניםכל דבר שעובר על הילדותמיד הם מודאגיםלא רוצה לרפא כל פצע בגוףבא מכאב, בא מכאבולכאב יום אחד אשובאם יש אלוהים בליביאז למה הוא בורחבא ונעלםרחוק מעל כולםעמוק בתוך היםאם יש אלוהים בליביאז למה זה צורחעכשיו למלחמהאז למרות שקר לךחבקיני, אהובה</div>Sat, 28 Mar 2009 16:07:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=10677200http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=10677200http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=10584382<div align="right" dir="rtl">נהייתי עצלנית בתקופה האחרונה מסתבר, יותר מידי בסטלה, מצפה שהכל יסתדר מעצמו(בקטע של הלימודים אני מתכוונת) זה די באסה כשחושבים על זה, כי די אני כבר י"א, קצת לפני הסוף, לא כדאי להשקיע דווקא עכשיו בכל הלימודים והחרא הזה כדי לא לראות אותם אחרי זה יותר בחיים? כן!! כדאי להשקיע,ומשום מה אני לא עושה את זה. עזבו להשקיע, אני לא זוכרת כבר את הפעם האחרונה שלמדתי אשכרה טוב למבחן, אני באמת מצפה שאיכשהו הכל יסתדר, ככה בקסם, ולמה בתכלס אני מפחדת מהחשיבה הזאת? בגלל החיים ה"אמיתיים", כי בתכלס אני מסתכלת בינתיים ככה רק על הלימודים, אבל זה סוג של דרך חיים, ומה אם ככה אני אמשיך לחשוב כל הזמן? שהכל יסתדר מעצמו ואני לא צריכה לעשות כלום בשביל זה? הרי אני יודעת שזה לא נכון, אם אתה רוצה שמשהו יקרה את צריך לגרום לו לקרות בעצמך. כל מה שאני חושבת עליו זה חופש, רוצה שיגיע כבר הקיץ ושאני אהיה חופשיה, אבל בשביל לרצות את זה ולהנות מזה באמת אני צריכה מצפון נקי! צריכה לדעת שהשקעתי והתאמצתי כל השנה הזאת ולדעת שכן! מגיע לי קצת חופש! אבל כוסעמק איתי אני סתם עצלנית&gt;&lt; פפ כמה זמן כבר לא כתבתי פה, כמעט שנה נראלי, ט</div>Sat, 28 Feb 2009 18:47:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=10584382http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=10584382http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=9252144<div align="right" dir="rtl">ואז פופ! אין אחות לחצי שנה, אחות בהודו. ובגלל הלימודים המזויינים האלה (סילחו לי על השפה) לא יוצא לי לא לבלות איתה ובקושי שלראות אותה! אני הולכת כל כך להתגעגע.. מקור השפיות והשלווה שלי נוסע לו למזרח הרחוק... ואני.. אני כאן בישראל נשאבת לחיי השגרה ולבועה שכופים עלי..talk about justice. טוב סתם, גם תורי יגיע, אבל עכשיו... עכשיו זה חצי שנה של געגועים.. חצי שנה של דאגה.. חצי שנה של תיסכול.. כשאח שלי נסע להודו.. כמובן שהתגעגעתי, כמובן שבכיתי, כמובן שלא רציתי להיפרד, אבל אז זה היה שונה, אז הייתי קטנה יותר והקשר ביננו היה אחר, מאז שהוא חזר מהודו רק אז הקשר שלנו התחזק ויותר דיברנו אחד עם השני, עם אחותי אני כן מדברת, כן יש ביננו קשר, וכן היא תהיה מאוד חסרה לי ברמות שבמקרים מסויימים אני באמת לא אדע מה לעשות. ברור שאני שמחה בשבילה, הכי שמחה בעולם! שסוף סוף היא תיסע, תהנה, ובעיקר תנוח, מגיע לה! אני לא רוצה להגיע לרגע הפרידהף בטרמינל, אני בטוחה שאני אבכה והרבה, ואני לא רוצה שהמשפחה שלי תראה אותי ככה.. כי אז הם יתחילו לנחם, אבל באמת שאין מה לנחם כי אני כבר יודעת ומבינה הכל, אבל בגעגועים ואהבה</div>Sun, 25 May 2008 22:45:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=9252144http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=9252144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8901528<div align="right" dir="rtl">בקצרה: חרמון, פורים, כלב, אח, אחות, גדנ"ע, ועוד שטויות למינהם.. &amp;; חרמון! כמו שכתבתי פוסט קודם, הייתי בחרמון! עם המחוייבות, והיה כיף(: למרות שכעיקרון היינו אמור להיות שם 4-5 שעות היינו שם רק שעה וחצי.... אבל מילא:) היו פקקים.. ועד שיצאנו ועד שנכנסנו והיה תור ארוך ברכבל, אבל אז! הגענו למעלה, קרבות כדורי שלג בקטנה כי השלג היה ממש קשה, ואז רק התגלשנו במזחלות בכל שאר הזמן(: החרמון, היה מושלג. &amp;; ושוב, היה מושלג, צילמתי רק תמונות מהאוטובוס, בחרמון לא העזתי אפילו להוציא את המצלמה ולצלם, כי בשביל זה הייתי צריכה להוריד את הכפפות! בחיים לא! &amp;; אחר כך במקום לחזור חזרה לראשון הלכתי לישון אצל אחי וחברה שלו בקריית שמונה.. כי למחרת ממילא הייתי צריכה להיות בקריית שמונה בשביל אירוע חשוב של השקת ספר של חבר קרוב של המשפחה שנפטר לפני&amp;;כמה&amp;;שנים.. ועכשיו יצא הספר שמספר את הסיפור&amp;;חיים שלו, על השואה.. &amp;;וגם קצת זמן איכות איתם לא היה מזיק, הם פינקו אותי וזה&amp;;קנו לי בדרך לשם איזה משהו מגניב לאכול.. ואז כשהגענו דפקנו שניצל בבאגט ענקי! עם מיליון רטבים</div>Sat, 29 Mar 2008 14:27:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8901528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=8901528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8661982<div align="right" dir="rtl">עוד לא סיימתי לקרוא אותו, אבל אני ממליצה בחום:) לאחרונה עיכלתי את זה שמקצרים לנו את החופשים..() טיפה מבאס לחשוב שצריך לדחוף את כל מה שרצית להספיק בשלוש שבועות חופש של פסח לשבוע אחד, וטיפה מדכא לחשוב שבמקום חודשיים של חופש אמיתי (!) מהלימודים יש רק חודש... חודש ושבוע נו טוב, אבבבללל זה מה שאומר שננצל כל דקה ודקה! :) (והיי, אל תתפסו אותי במילה, אצלי לנצל כל דקה ודקה אומר גם לישון! והרבה!) חח אני חושבת שאני נהנת יותר לחשוב על החופשים ועל מה אני אעשה בהם ולדמיין את הכל.. מאשר באמת לחוות אותם.. נו טוב:) אחח תהרגו אותי אם אני אי פעם אתלונן על בית ספר, (אבל על בית ספר בכללי, לא על מתמטיקה, כי מתמטיקה מעצבן תמיד!#!) התיכון הזה הוא התיכון הכי סטלה שקיים... שבוע שעבר בכל השבוע סיימתי ב12 וחצי חוץ מיום ראשון באחד ורבע וחוץ מחמישי ב11 וחצי :P אתמול השתחררנו ב12 וחצי.. והיום היה קורס מד"א כל היום חוץ מבשעה האחרונה שלמדנו ביולוגיה, וסיימנו באחד ורבע:) עשו לנו את הקורס הזה גם במדצים, ככה שדי ידעתי בכללי, חח ואיכשהו הקורסים האלה תמיד מצחיקים, כל אחד והבעיות שלו.. חונקים ת'בובה תוך כדי הנשמה</div>Mon, 18 Feb 2008 21:29:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8661982http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=8661982http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8419492<div align="right" dir="rtl">מה? היה יכול להיות כיף לא? קר.. קפוא... כפור! האצבעות שלי נעשות כחולות מרגע לרגע.. הו הנה, עכשיו החכמתי ולקחתי כפפות. למרות כל הקור הזה אני עדיין נהנת מהחורף, מכל הסיבות הרגילות ועוד סיבות משלי:)רק מעצבן שהעיקר קפוא בזמן האחרון... אבל אין גשם! תנו לי קצת תעסוקה, לא לצאת מהבית ולצפות בגשם, בברקים, ברעמים, משהו! ועוד לא ראיתי ברד החורף...:( אני רוצה ברד.. חח כשהייתי יותר קטנה.. מתישהו בחורף אחד ירד ברד ויצאנו החוצה לשחק בברד ואח שלי בנה איש שלג קטנטן ונכה...:) עם עיניים וגזר כאף! כמו שצריך:) מה שכן.. לפני.. לא זוכרת כמה שנים כשהייתי בחרמון עם המשפחה בפעם הראשונה בחיי.. ניפצו לי את האשליה על השלג, האמנתי שהשלג ממש ממש רך, והתברר שהוא סתם.. קרחי כזה.. חח אבל עדיין היה כיף, לעשות כדורי שלג ולגלוש במזחלות כמו בסרטים(: חבל שלא עשינו מלאכי שלג.. קרקרקרקרקרקר אוףאוף, יום שישי יש מן עבודת כיתה בפיזיקה, ואני לא יודעת כלוםO: ובעצם אף אחד לא יודע כלום ככה שאי אפשר לבקש עזרה או משהו"^^ ככה שנדפקנו חזק. כי זה פלורי הזה, הוא בטח אחלה בנאדם והכל, ואני בטוחה שהוא יודע את החומר טוב מאוד... א</div>Sun, 13 Jan 2008 21:57:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8419492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=8419492http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8212703<div align="right" dir="rtl"></div>Sun, 16 Dec 2007 22:03:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8212703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=8212703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8099964<div align="right" dir="rtl">צריך ללמוד מטעויות נכון? נכון, בסמינר האחרון של המדצים הייתי חולה, וצרודה, 6 ימים וחצי מהם לפחות הייתי צריכה לסבול, שבוע הבא יש סמינר חנוכה של יומיים, ופתאום אתמול גופי לחלות לי! דווקא כשאני הכי צריכה אותו..! פשוט חוק מרפי, כל הזמו הזה ניסיתי לשמור על עצמי והכי פחדתי לא לחלות פתאום, ואז זה הגיע, סס..והקטע העצוב הוא, זה שאני לא חושבת שזה מהקור או משהו, פשוט אתמול.. אכלתי פיצה אצל דניאל.. ותוך כדי אכילה שאפתי בטעות את התבלין של הפיצה.. ומאז הגרון כואב לי&gt;&lt;" חח טוב בכל מקרה, אני לא אתן לזה לקרות לי שוב! מות תמות חוק מרפי ארור! אני לאאהיה חולה בטיול וזה סופי! P: אז מעכשיו כמו שאמרתי, זה אני והתה, והסטרפסילס ועוד(: ממ וראו קטע:היום קרו לי מספר אירועים מכפירים (אהה.. כן.. משהו כזה) -קמתי שעה לפני הזמן מכיוון שחשבתי שמתחילים ב9 ובעצם התחלנו בעשר, יצאתי מהבית ורק אחרי כמה מטרים נזכרתי שמתחילים בשעה שלישית ולא בשניה, חזרתי הבייתה תחת ענן של טיפשות. -בפעם השניה שיצאתי מהבית, פתאום משום מקום בדרך לבית ספר, הגיח מאיזה פינה כלב ענקי ומפחיד שהקפיץ לי את הלב! -ישר אחרי הכלב חציתי את הכ</div>Tue, 04 Dec 2007 13:36:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=8099964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=8099964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=7977453<div align="right" dir="rtl">ווהוו ועוד איך קיבל! רגע רגע, הפלא ופלא! יצאה השמש! כמו שכולכם שמתם לב בטח, כל הלילה והבוקר השמיים כעסו, הםבכו, נהמו, ושלחו עלינו הבזקים של אור, היו רגעים מפחידים, בהם חשבתי שגג ביתי הולך ליפול, אבל בקטנה;) חח באמצע הלילה קפצתי בבהלה במיטה מברק.. הם באמת העירו אותי! חח ואז זה היה לילה של חצי שינה וחצי רעמים, ואיזי חמודי מסכנון שלי, בטח כל הלילה פחד:( צריך לשמור עליו כל החורף.. הוא פוחד מכל הברקים והרעמים מן הסתם.. חח אני זוכרת בכיתה ה' או ו'.. הייתה הפסקת חשמל מתישהו.. וישר לקחתי פוף ופנס, התיישבתי ליד הכלוב של איזי ואמרתי לו שהכל יהיה בסדר ושנעבור את זה.. חח כי הוא פחד מהחושך.. טוב חח לפחות פעם הייתי טובה אליו:Pועכשיו הוא כאן איתי, מצייץ לו להנאתו, חומד. האהא זה מטורף! פתאום עכשיו אני רואה קרני שמש מבצבצים מן החלון, ושומעת את הצפורים מצייצות! העולם כה הפכפך, אבל אני אוהבת את זה(: אני אוהבת גם את הלילות האלה של החורף, שיש הצתדקות להתכרבלות מתחת לשמיכה, והווו כמה שחמים ונעים לי מתחת לשמיכה שלי(: חח פשוט שכחתי כמה שחורף יכול להיות... חורף! רק בבקשה תעשו שהמזג אוויר ישאר ככה ע</div>Wed, 21 Nov 2007 11:10:00 +0200tbrntn@walla.co.il (אני טל D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=156987&blogcode=7977453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=156987&blog=7977453