<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Asking WHY</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066</link><description>&quot;הכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב, שלאהוב אותך זה לשלם בכאב, אהוב יקר&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 GONEFOREVER. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Asking WHY</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/82005/IsraBlog/154066/misc/3264944.JPG</url></image><item><title>להיות מבולבל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=7241306</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;לראות מה אני מרגיש אלייךכמה שבועות אחרי השיחה האחרונהמה אני רוצה ממךאני מרגיש שאת גדולה עלייפה וערומה בתיאטרון רוסיאיך שאני שונא אותך ככהלא היה לי טוב כשהיית איתיאת רחוקה מלהיות קצת שקט בשביליאני כועס ומקווה שתיכשלישתמשיכי לרעוד ולפחד משגעוןאמן תשארי לבד לנצחמה זה נקרא לא לרצות להיות איתימאוד קשה פה כל הלבד הזה, אוי ואבוי לייש לי לחץ באוזנייםוסרטים כחולים בראשיש לי עראק ופסנתרואין לי אהבה בינתיים&quot;

על סף השתגעות..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Aug 2007 16:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=7241306</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=7241306</comments></item><item><title>ככה עוברים להם הימים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=7147800</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;תשכבי על הרצפה בארבעים מעלות מאה אחוז לחותלמה פוחדת אני לא אעשה לך שום דבר רערק דלת נועל ושקט לא לדברחולצה שלך תני לי ביד אסחט הזיעה ואקרר פנישמלה נגזור במספריים נזהר שלא לשרוט לך את העורחם לי מר לי תיכף נתחיל לשחקתני לי את היד שלךנקשור אל הפסנתרומשחקים משחקיםביני ובין הרצפה את מוחה דמעההגוף צחק הגוף צעק שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחהנגבי את האף פתחי את הפה אני בא עוד פעםמשחק אחרון ודיאקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוךכדור אחד קצר בשקטגוף הופך גופהכולם בוכים, כולם בוכיםאמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי&quot;
שוב השיר אקדח של אביתר בנאי מתנגן לי בראש, לא ניסיתי להתעמק כל כך במילים ובכל זאת הוא מדבר אלי מאוד.
אני ממשיך לשבת בחדר החם והלח שלי, בעצם כמו כל תל אביב או רוב הארץ, ומאזין לשירים שלו שסוחפים אותי לזכרונות שונים ולארועים שיש בי קצת געגוע אילהם. אבל מרוצה שהם עברו והם שיכים לעבר. המחשבה על העתיד גורם לי קצת אושר, למרות שנמאס לי מהרבה דברים לאחרונה ומאנשים אני חושב אני בדרך הנכונה לחיים הרבה יותר טובים. 

הרבה אנשים לאחרונה שאלו אותי במה אני רוצה לעשוק בעתיד או מה אני רוצה ללמוד. ושמתי לב שז&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 06 Aug 2007 23:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=7147800</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=7147800</comments></item><item><title>להצטער להכיר בן אדם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=6775883</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואוו הרבה זמן עבר מאז שהיה לי משהו ממש משמעותי לעדכן.. והנה אז דבר טוב שהוא כואב קרה. למרות שהמון דברים קרו, עברתי בסיס החלפתי עבודה הכרתי אנשים עשיתי דברים חדשים, ואף אחד מהם לא משמעותי כמו השיחות שלי איתו, והמסקנות שלי אחר כך.

אני אתחיל בזה שתמיד צצה לי השאלה בראש מה זאת אהבה, לפי ויקימילון המונח אהבה אהבה הוא - רגש עז של חיבה וקרבה עמוקה לאדם אחר, ובפרט קרבה רומנטית.
בשבילי אהבה זה הרגש הכי מורכב שיש ובגלל זה הוא גם הכימבלבל. תחשבו לעצמעם שמצאתם את האדם בשבילכם, וידעתם שלא משנה מה אתם תרצו להיות קרובים אליו, לדבר איתו להרגיש אותו. גם בעוד חמישים שנה הייתם יכולים להסתכל עליו בהערצה, וכל עוד הוא לידכם מחזיק את היד מחבק או מנשק אבם יודעים שהכל יהיה בסדר. תמשיכו לחשוב והפעם תחשבו שהבן אדם שאתם מרגישים ככה כלפיו מרגיש ככה כלפכם. כמה ביטחון כמה אושר דבר כזה יכול לגרום. 
עכשיו תנפצו את המציאות הזאתי ותחשבו שאדם הזה משדר לכם חוסר וודאות, סימני שאלה, משקר ומתרץ לכם כל דבר. במצב כזה העולם הופך להיות הכי קודר ואפל שיש.
אני יכול להגיד בכנות שמצאתי את הבן אדם שאני מרגיש ככה כלפיו, או יותר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Jun 2007 17:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=6775883</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=6775883</comments></item><item><title>הרהורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5540187</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוליי...באמת רצית, פשוט לא יכולת. לגעת להריח לראות לשמוע ולטעום..באמת רצית, אני רוצה להאמין שרצית.ויכול להיות ששיקרת. 

הלכת לא אמרת,נעלמת לא סיפרת,אולי ברכת ולכן לא הסברת..

אבל חזרת, למה?זעקת!

אולי..רק ריחמת, בודד ועזוב היתי. ואמרת מה שאמרת..התחרטת כי לא באמת הרגשת.ויכול להיות שבאמת אהבת.

התגעגעת אמרת,הבטחות סיפרת,אולי לא הרגשת לכן שתקת.

אבל התקשרת, למה?הפסקת!

התרחקת,אני מגיע למרכז ,אמרת.אבל לא התקשרת.
שוב התנתקת..

בכיתי כל לילה, ואתה לא ידעת.
שלושה חודשים עברו ככה.

חזרתי, חזרת, התעניינת.
התעצבנתי, אצבנתי, נפגעת.הסברת, בכוח הסברת!

דיברנו, השלמנו, חשבתי שדיי, בניניו ירידות לא יהיו יותר.טעיתי, לא דיברנו.

ואז הזמנת, באתי.התחבקנו, חלמתי, התנשקנו.אמרתי רגש אהבה לי אליך, שתקת, שתקתי..

צעקתי!

התבלבלת, התחרטת, ולא רצית.את הקשר ניתקת..

מאז המון קרה, ואני אותך לא שתשפתי.אתה אותי גם לא שיתפת.

רוצה להבין מה הלך, בלי לשאול.שתבין לבד שהעבר הוא לא דבר שפשוט נשכח.לא מזכיר, כדי לא להרוס.

אולי, גם אתה זוכר אותו..כי הוא זוכר אותך, אתה חלק ממנו.אולי, הוא לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Dec 2006 11:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5540187</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5540187</comments></item><item><title>לפעמים גם לי זה קורה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5478116</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנה זה מגיע, שובל של געגוע והשובל הזה יהפוך לגל והגל הזה יהפוך לצונמי של געגועים. 
כל כך הרבה דברים לא מסתדרים, וכל כך הרבה כן... אחרי כל דבר טוב חייב לבוא דבר רע ואחרי כל דבר רע בא דבר טוב.
זה מאוד מבלבל, מצד אחד אם כבר להיכנס לדיכאון עד עד הסוף.. לפחות אחרי שאני יוצא מנו אני מרגיש הרבה יותר טוב. מצד שני אין טעם להיכנס בתקופה הזו לדיכאון כי מי יודע איך אני אצא ממנו.





בא לי לנשק את גיא, לא יודע כל כך למה. פשוט בא לי, בעבר עברו הייתי דלוק עליו.. אבל עכשיו אני מרגיש מוזר אם זה שאני רוצה לנשק אותו.





שלחתי הודעה מלפני שבועלנמרוד, וכמובן שהוא לא ענה.....





אני רוצה כל כך הרבה דברים, ואין לי זמן ואין לי כסף. בעצם יש לי כסף, תוך שבוע וחצי עבדתי 74 שעות אחרי שעות הצבא! כן, זה אומר שכמעט ולא ישנתי...
כמובן שלאף אחד בצבא לא אכפת.


לילה טוב..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Dec 2006 23:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5478116</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5478116</comments></item><item><title>גל של דיכאון..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5342619</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין פלא שאני כל כך אוהב להיות מחוץ לבית של ההורים שלי, אני לן בבית שלהם כבר שלושה ימים ורע לי. 
מחר אני עושה לילה בבסיס ואחרי זה חוזר לדירה שלי. אני כבר מחקה לחזור לתל אביב! המערכת יחסים שלי אם ההורים שלי צריכה להיות רק מרחוק, ואם אפשר אז מרחוק מאוד!


אני מרגיש שמן ומקריח, השמן בא מזה שהבטן שלי התנפחה בגלל הקלקול קיבה ואני לא אוכל כמעט כלום בגלל שיש לי הרגשה של בחילה. וזה שהפסקתי לעשות כושר לא עוזר :-\
והמקריח בגלל שאמא שלי אמרה לי עכשיו שמתחיל להיות לי שער דליל בקודקוד :-( לא רוצה להיות קריח!!!!!



בא לי להיות בריא, בא לי לרוץ עכשיו בחוף הים, בא לי לעשות קוקו, והכי בא שנמרוד יחזור לדבר איתי...........&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Nov 2006 20:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5342619</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5342619</comments></item><item><title>כל הדברים שבקיבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5332025</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך הרבה קרה\נעשה אתחיל בזה שלפני שבועיים דיברתי עם הצנון קבענו להיפגש אני הוא וחבר טוב שלי, אחרי כמה זמן הוא התקשר ואמר שהוא מעדיף שנפגש למחרת רק כשינו ונקרא לזה דייט רשמי. התלהבתי כי פעם ראשונה שעולה המילה דייט בשיחות שלנו. היתה בי התרגשות, כל כך ציפי למחרת. 
שישי בערב התארגנתי לקחתי מונית עד אליו לבית, אם יש לו בית ריק אז לנצל אותו, לא ככה? נכנסתי אליו הוא היה לבוש בטישורט ומכנסי טרניניג, ידידה שלו ישבה על הספה. הם כבר היו קצת שיכורים אז הצתרפתי ולקחתי שני שוטים של וודקה.
אחרי כמה זמן ידידה שלו הלכה, נשארנו רק שנינו ושתינו עוד קצת.. ולא עבר הרבה זמן והתחלנו לרקוד ביחד, עם זה לקחתי יוזמה והתחלתי לנשק אותו. אחרי דקה שתיים הוא שאל אותי אם אני מנשק אותו בגלל השתיה, עניתי לו ש&quot;אם לא הייתי רוצה לנשק אותך לא הייתי מנשק אותך&quot;. אחרי כמה זמן עלינו אליו לחדר, נשכבנו על המיטה והמשכנו להתנשק.
לא הרגשתי המון זמן ככה, קשה להסביר את אותה הרגשה, היא מאין שקט סוג של רגיעה נפשית..
זה נקטע ברגע שהוא אמר לי שהוא לא מרגיש כל כך טוב והלך להקיא בשרותים... אחרי החלק הזה הוא לקח מקלחת קצרה וחזר למיטה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Nov 2006 02:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5332025</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5332025</comments></item><item><title>סוף חודש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5180180</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לגעת, רק עוד קצת ואני אגע בחיים האמיתיים. חסר לי טיפונת ממש ממש קצת. זה פחות מצעד ופחות מ......
אני מרגיש הרבה יותר רגוע עם עצמי, מחר אני הולך לחתום על חוזה לדירה בדרך גם לקנות מיטה.
יש בי התרגשות, של מה בדיוק אני לא יודע. העיקר שהתחיל להיות לי ממש טוב בחיים :-]






לשותף שלי בחדר של בית החייל נשלחה הודעה בבוקר האחרון שלנו ביחד.
נשלח לו שיר מאוד יפה של שלמה ארצי, השותף שלי קצת התבאס מההודעה בגלל שהיא נשלחה אליו מהאקס..
אני לא אפרת עוד עליהם אבל הנה חלק מתכולת ההודעה:
&quot;וגם אם הייתי בצד השני של העולם ואתה היית פה גם אם לא יכולתי להציל אותך מכולם, הייתי מנסה לבוא וגם אם לא הרגשת כבר כלום, אפילו לא את עצמך הייתי בא להציל אותך, להציל אותך, אפילו ממך.&quot;

המילים האילה כל כך נוגעות בי, אם היה לי את הכוח\רצון לפנות איליו המילים האילו היו המילים שהייתי רושם לו...

בכל אופן.....







החורף סוף כל סוף מתחיל להיות מורגש, אני מת לקנות צעיף חדש וסוודר וכל דבר שקשור לבגדי חורף אני כל כך אוהב ביגדי חורף.
אני רוצה כבר להרגיש את הקור בבוקר ושיסמרו לי השערות ביידים..... 
החורף&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 Oct 2006 18:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5180180</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5180180</comments></item><item><title>והמעבר מתחיל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5169864</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברתי ראיון שני בדירה שרציתי והשותפים רוצים להכניס אותי, נשאר רק לחתום על החוזה ולסדר את הבלגן שיש בחדר...
אני מאוד מקווה שזה התחלה של כל הדברים שהולכים להסתדר בזמן הקרוב.

סוף כל סוף שוב חדר משלי, את השקט שלי, את הפרטיות שלי. למרות שיש המון עבודה בחדר כמו נקיונות וכו&apos; אבל האחיות שלי אמרו לי שהן יעזרו לי ואני מאוד מאוד מקווה שיהיה לי טוב שזה, בעצם אני בטוח שיהיה לי טוב שמה.. השותפים ממש אחלה החדר ממש יפה, הדירה מקסימה והיא במרכז תל אביב. מה יכול להיות רע?

האמת היא, שכמה וכמה דברים.. אבל אני מעדיף לא לחשוב עליהם, אני דואג יותר מידי בזמן האחרון ואני רוצה לחיות בקצת אופוריה.





הצנון עדיין גודל בגינה, חחחחחחחחחחחחח
הוא כל כך חמוד, אני כל כך רוצה לפגוש אותו שוב.
המצב מתחיל להיות קצת יותר טוב איתו, השיחות בינינו מאוד השתפרו :P

רק.......... 
&quot;מתי נתנשקדיברנו כל הלילהתשוקה גדולהבמסווה של רומנטיקה&quot;

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Oct 2006 21:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5169864</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5169864</comments></item><item><title>אתה צנון!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5111737</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה הכינוי שנתנו לו! כינוי מתאים ביותר:-]
*ומי שלא יודע צנון זה ירק מוזר כזה* 

הוא נחמד, אינטיליגנט, חמוד, והוא שיא הטעם שלי אבל הוא צנון!
אפשר לדבר איתו שעות על גבי שעות על הצבא, אבל ברגע שמשנים נושא התשובות שלו נהפכות להיות &quot;אוקיי&quot; ו&quot;בסדר&quot;.

מה עושים עם אנשים כאילה?!?!?





החיפוש אחרי דירה בתל אביב מתחיל להיות מיאש, לכל אחד יש את הקריזות שלו.
אבל נראה לי שמצאתי לי דירה טובה אמורים לחזור אלי ביום ראשון.
חדר גדול שותפים נחמדים, מרכז תל אביב, בלי חיות מחמד :-P..

בקיצור מקווה לטוב :)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Oct 2006 20:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (GONEFOREVER)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=154066&amp;blogcode=5111737</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=154066&amp;blog=5111737</comments></item></channel></rss>