http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494"It's only after you've lost everything ,that you're free to do anything."heCopyright 2026 Unplugged. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494http://www.creaturesinmyhead.com/creatures/100804-stayhere.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=12758008<div align="right" dir="rtl">חזרתי לחדר אחרי ערב ארוך ומייגע. התכוננתי מבעוד מועד למאנץ' שתקף אותי, אבל הממתקים שנקנו לפני ארוחת הצהריים נגמרו מייד אחרי ארוחת הצהריים. ברע מצבי, החלטתי להרתיח מים בכף חשמלית ולשתות קפה בתור מאנץ'. מילאתי את הכוס, חיברתי את הכף לחשמל, ונשכבתי על הערסל מחוץ לבונגלו. התחלתי לחשוב איזה פריבילגיה זו שאתה בבית ואתה יכול ללכת למקפיא ולשים קערה מפוצצת כריות ומלא חלב ולאכול כמה שבא לך. או איזה טעים זה במבה אחרי ששמים אותה בצלחת על המקרר ונותנים לה להתייבש יומיים-שלושה (ואנשים שלא אוהבים את זה לא מבינים שמה שטעים זה לחכות שלושה ימים לבמבה). פתאום, הארה! פתחתי את התיק ומצאתי בתחתית חטיף לאוסי (שמגיעים בדרך כלל מתובלים בטעמי דגים, עוף או אצות) ששוכב בתיק כבר שלושה ימים. הסתפקתי בחלקי ושמחתי על מה שיש, פתחתי את העטיפה וגיליתי... במבה!!! כאילו לקחו את החטיף הכי טעים שהיה מ-1964 (שנים של התעניינות מוגזמת באחורה של במבות מלאות לשעבר) ושידרגו אותו. הגדילו ליחס שלושה-ביסים-לבמבה, עשו חור באמצע (כמו במבה נוגט), הכניסו 16 סופר-במבות (תחשבו איזה מלא ביסים זה,) לקופסת פלסטיק (ואיזה יעיל זה קופסת פלס</div>Wed, 21 Sep 2011 17:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=12758008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=12758008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=12740070<div align="right" dir="rtl">בּמֵחבָּר די מוחצר השתגלל השָרשַר אין זה קל לָעֳרוֹל חמיצים ומִכתַר הזדרר הנודֵחַ, לקורֵחַ נידֵק מצטרֵל בּמקוד בלי שום שֶץ משַלֵק "הרי זו חורקה!" הקורֵחַ עילטש "לא חסר כיבּרון, גם שדוּרָה יֵש וָיֵש אז למה לפחור? זה מוּשׂק כּה נדלל!" סַרַל הקורֵחַ וסִיקֵת לנגל קולבּרות מאודים, רוחות ושדים הנגל הוא שבוק, ללא יקודים! כּיצד יסתנר הנגל המושלר? ישגן בשרשר, מיודעינו מכּבר התפּלקו השרשר, הנגל, הקורֵחַ אף פּעם אין טעם לחפּוט במשָווחַ. גם לשיר זה מוסר השכּל: מי שנסלט פּעם אחת, לא יכול להשפל...</div>Sun, 11 Sep 2011 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=12740070http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=12740070http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=12463343<div align="right" dir="rtl">http://www.youtube.com/watch?v=91OQaPQILZk ~~~ כבבשר נגעת בי כשבאת לפני שבועות את צריכה לחיות לבד כדי לדעת כמה טוב זה צריך להיות תאומה בנפש, אחות בדם מכיר אותך בחלומות ומי אם לא את תיקחני לעומק אלף נשיקות? אהבתיך כאשר נפתחת כמו שושנה לשמש. אני איש שלג שעומד שנמס שם, בליל אמש, שאהב אותך ביד שניה אהבות קפואות - בכל שהוא, ובכל שהיה בעומק אלף נשיקות. ספוג במין, דחוס כנגד גבולות שבע הימות למנקה הרחובות שאני, שכמוני לא נותרו כיוונים לפנות כשלסיפון ירדנו ברכתי ספינות נותרות אך לא צלחתי, הן טבעו לעומק אלף נשיקות. אני יודע שרימית אותי אלפי רמאויות האמצעים כבר אינם מקדשים את כל המטרות אמת שבורה, סגנון ישן יופי שכולו דמעות מאז שהשכינה ירדה לעומק אלף נשיקות אז מה איתך, אור פנימי זוהר באור נוגות מגשש דרכי באפלה לעומק אלף נשיקות עושה קסמים; מתקן עצמי בדרך לשדרות ניסיתי לפרוש מזמן - היי, עיניי טרוטות כשאומלל אני, וכנוע כאשר יורדים לילות לבבותינו נאספים לעומק אלף נשיקות. עשינו כבר הכל מלבד כל ששכחנו לעשות ניחוח זכרון איתך בעומק אלף נשיקו</div>Sat, 30 Apr 2011 21:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=12463343http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=12463343http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=11927486<div align="right" dir="rtl">אתה יודע שבדרך כלל ברכות זה לא הקטע שלי, אז אתה יכול לקחת את זה כמחמאה. חסר לך שבגיוס אתה לא לוקח איתך את הברכה הזו לבקו"ם (היום קוראים לזה מיט"ב, אבל אתה יכול לספר לחברים שלך שכשאח שלך הפז"מ-על הזה התגייס קראולזה בקו"ם). כמה עצות שאני מקווה שיעזרו לך, אח צעיר שלי: 1. שמור על החומרי שפצור שאתה מקבל בבקו"ם כמו על החיים שלך. 2. אתה נכנס בפעם הראשונה לעולם חדש שאתה פוגש בפעם הראשונה. זה נורא מגניב להיות זה שיודע הכל על הצבא בטירונות - אתה יכול לצאת מנקודת הנחה שזה לא אתה. אל תפחד לשאול על כל דבר. בכל מקרה תלמד בסוף, ככה פשוט לומדים יותר מהר. 3. לומדים להעריך את הבית כשאתה בצבא. הרבה יותר קשה להעריך את הצבא כשאתה בבית. 4. אל תהיה כמוני - את הציוד לצבא מכינים במוצ"ש ולא בראשון. 5. שביזות יום א' זאת פיקציה - אם לא תרצה שתהיה אז היא לא תהיה. 6. את הדיסקית בלילה שמים סביב הכותפת, ככה כשאתה קם בבוקר לא שוכחים אותה על הארונית. 7. תמצא מקומות קבועים לציוד שבכיסים - סיגריות ומצית כיס ימין במכנס, פנקס וארנק בכיס שמאל בחולצה, פלאפון בפאוץ' על החגורה, ארנק בכיס שמאל. 8. לא להתקלח לפני ש</div>Wed, 21 Jul 2010 01:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=11927486http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=11927486http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10554671<div align="right" dir="rtl">דודה רחל שוב חולה. למעשה דודה רחל היא אפילו לא דודה. דודה רחל הייתה שכנה של סבא יצחק וסבתא שולה עוד בימים ההם, כשהם רק הגיעו לארץ ושיכנו אותם במחנות העולים בעתלית. קשה להאמין שבגלל איזה פקיד רומני בשנות הארבעים, שברוב כשרונו שיבץ את דודה רחל דווקא באותו חדר עם סבא שלמה וסבתא שולה - רק בגללו הזקנה קוראת לי לבית החולים פעם בחודשיים בגלל איזו מחלה תורנית. הבן זונה לא יכל לשבץ אותה עם איזה סבתא וסבא אחרים ולחסוך לי את הבלאגן?דודה רחל גם מקפידה להתעדכן בכל וירוס חדש שיוצא לשוק, כל ספר תרופות (או בעיקר מחלות) חדש מגיע אליה בדיוור ישיר עוד לפני בתי החולים. אבנים בכליות, טחורים, אוושה בלב, נקודת חן סרטנית, שפעת, צהבת, אדמת, חזרת, סוכרת, דלקת חניכיים, דלקת קרום המוח, דלקת גרון, דלקת אוזניים, סינוזיטיס, ברונכיטיס, סטרפטקוקוס - והכוח עוד במותניה.הפעם זה אפנדיציט. באמת כולנו התפלאנו איך באמת היא לא חשבה על זה עד היום. אלמנטרי, ווטסון.אז שוב אני סוחב את אחי (למה מה קרה, שתאכל רק לי את הראש?) ונוסעים לבית חולים לבקר את הזקנה. כבר מתחילת המסדרון אנחנו שומעים אותה צועקת על האחות המסכנה שחסר מלח בפירה,</div>Fri, 20 Feb 2009 03:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10554671http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=10554671http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10502104<div align="right" dir="rtl">אם אני מבין נכון את החוקים של המשחק (ואם נודה על האמת - לא התעמקתי יותר מדיי), אחרי שבלוגר ממוצע קישר לבלוג שלי אני צריך לרשום 7 עובדות על עצמי שאף אחד לא יודע (ולקשר לעוד שבעה בלוגים, אבל אני בן אדם מרדן מטבעי ואני לא אקשר). בגללשאני מעדכן את הבלוגשלי בממוצע שלוש פעמים בשנה (מתוכם בשתיים זה טקסטים שלא אני כתבתי)בשנה, אני משער שגם אנשים שאני מכיר אישית כבר הפסיקו לעקוב אחריו, אז אני מבטיח להיות ממש כנה. ותסלחו לי על העצלנות בחוסר העיצוב. 1. אחד החברים הטובים שלי נפטר לפני חודשיים וחצי. לא בכיתי אפילו פעם אחת, למרות שהיו פעמים שממש ניסיתי. בכל פעם שיצאתי הביתה מאז ביקרתי בקבר, וממש נסיתי לבכות, לא יודע למה. לא בכיתי. גם כשסבא שלי נפטר שלי נפטר לא בכיתי, וגם כשנפרדתי מחברה אחרי שנה וחצי. בהתחשב בזה שאילושלוש האירועים העצובים היחידים בחיים הבוגרים שלי, אני מאמין שאני פשוט לא מסוגל לבכות, אולי אפילו משהו פיזי. 2. אני די אובססיבי למוות. לא נדיר שאני מדמיין מה יקרה אם בדרך הביתה האוטובוס שאני נוסע בו יתהפך ואני ימות, שני ההורים שלי ימותו יחד בתאונה, אחותי תיקלע לפיגוע... ויש פעמים ש</div>Fri, 06 Feb 2009 04:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10502104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=10502104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10451026<div align="right" dir="rtl">הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,הרוח מן הים את השיחים ליטף,ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הואואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.הוא לא ידע את שמה,אבל אותה צמההלכה עמו לאורך כל הדרך,והוא ידע, יש יוםבו יפגשו פתאום,עם שחר של טללים או שמש ערב.הקיץ השני החליף גוונים וצבע,פטרול סיור חזר מלילה של סיוןמיהר האמבולנס בדרך לבאר שבעוהיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.והוא שאל "האם?", והיא ענתה "זוכרת"וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מהוכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.</div>Fri, 23 Jan 2009 21:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10451026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=10451026http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10252893<div align="right" dir="rtl">כבר שבועיים עברו. וכולנו חוזרים לחיות, אחרי שבוע שהחיים של כולנו היו בהמתנה. נועם יוצא היום לאינטרפול עם בני, מעיין מתחילה להעלות חיוך על הפנים, גם אם לעיתים נדירות.זה הטבע האנושי. יש סיטואציה , ועכשיו כולם צריכים להתרגל. טל, שכל השבוע הנוראי ההוא דאג איתי לכל הלוגיסטיקה, וההסעות, ושיהיה נקי, ושיהיה מה לאכול ולשתות - הוא לא בכה לידנו אפילו פעם אחת כל השבוע הזה. ואז, ליד הקבר, כשישבנו אחרי ההלויה והוא שאל אותי "בן, בשיא הרצינות, מהנעשה עם כל הבגדים שלו שמפוזרים אצלנו?", רק אז התחילו לרדת לו הדמעות. וכשכולם כבר התפזרו הביתה נשארנו חמשתנו, מסביב לקבר וסיפרנו אותך. ואי אפשר היה שלא לצחוק אחרי שאורן סיפר על המורה שלך שהגיעה ללויה ושאלה "מה יהיה עכשיו עם הילד?" כי עבדת עליה בכיתה י"ב שמעיין ילדה תינוקכי רצית חופש. ועל האוטו שלך, באילת, ושהצלחת לדפוק שלושה רכבים (מתוכם ב.מ.וו אדומה אחת ושתי מאזדות) במוסך אחדתוך ארבע דקות עם פז'ו מודל 83. ועל התגובה של סבתא שלך ("כפרה על הגבר שלי!") כשהיא מצאה קונדומים שלך מפוזרים בחדר. ועל"עמית תעשה תנין".ועל האירוניה בזה שבסופו של דבר אתה נקבר בבית עלמין</div>Fri, 05 Dec 2008 02:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=10252893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=10252893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=9246515<div align="right" dir="rtl">סָאבּ קוּץ' מִילֵגַה אֵבֵרית'ינְג'ס פָּאסִיבְּל הַכֹּל אֶפשַרי יאללה יאללה.</div>Sun, 25 May 2008 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=9246515http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=9246515http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=9142841<div align="right" dir="rtl"> מה שמוכיח את הטענה - "ככל שהוא יפה יותר יש לו זין קטן יותר". ובעיקר להיפך. </div>Wed, 07 May 2008 18:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Unplugged)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=151494&blogcode=9142841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=151494&blog=9142841