<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>תצרוב לי ריטלין...!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ריטלינה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>תצרוב לי ריטלין...!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/30/85/14/148530/misc/14844565.jpg</url></image><item><title>על ריטלין ואלכוהול,אה וגם קצת על פרננדו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=9308979</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשמדובר באלכוהול, לריטלינה
קשה להאמין שיש בה איזשהו גן רוסי, היא חושבת את זה כל פעם לאחר שהשתכרה מריח של
בקבוק בירה. ולאחר שהיא שותה שתי כוסות, היא כבר מספרת את סודותיהם של כל מכריה
בעודה מתנדנדת בכיסא ומגהקת בחושניות באמצע הבר.

לא שריטלינה מתלוננת, זה
חוסך לה הרבה כסף, והבילוי מעל האסלה הרבה יותר קצר.

הבעיה האמיתית היא כשהגנים
הרוסים לעולם לא מאכזבים, וזה קורה כשטיפת שמש נוגעת בעורה החיוור של ריטלינה. כמו
שידוע בני אדם משתזפים, חלקם יותר וחלקם פחות וחלקם נשרפים ומכאן אפשר גם לנחש
לאיזו קטגוריה ריטלינה משתייכת.



אחרי שריטלינה
הצליחה סוף סוף להפטר מעבודתה (שוב, כמעט) היא החליטה שעליה לשנות כיוון ולפתח
קריירה במלצרות. לג&apos;וב האנטין היא הלכה עם אחד משותפיה החדשים (כי היא הספיקה לעבור
דירה מהעידכון הקודם, וזה מראה עד כמה ריטלינה מסורה לבלוג) לאולד פורט שהוא מונטריאל
העתיקה.

האולד פורט הוא מגנט
התיירים הנורא ביותר בעיר הזו. ברגע בו מפצירה השמש, אפשר לשמוע צרחות של ילדים
אמריקאים שמתרוצצים בין חנויות וקונים חולצות שאומרות &quot;יש לך ציצים גדולים,
אפשר להחזיק קצת?&quot;. לכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jun 2008 19:56:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=9308979</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=9308979</comments></item><item><title>ומה עם האקס?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=9086819</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני שבוע, כשריטלינה גילחה פעם ראשונה את רגליה לשנת 2008, ויצאה החוצה לובשת חצאית בתקוה שזו תמשוך קרני שמש לרגליה הלבנות, היא לא חשדה בכלום.
זה היה מספר ימים לאחר המבחן במרקטינג, שגרם לרעד קליל בגופה כל פעם שנזכרה בו, ומספר ימים לפני מבחנה האחרון שגרם לרעידות בלתי פוסקות בחלקי גוף בלתי מוכרים.
ריטלינה בתמימותה פילסה דרכה דוחפת סטודנטים עם שקיות בעיניים ובידיים כשהיא מנסה להגיע לספריה, ולהפעיל את האיי פוד שנפל מספר זוגי של פעמים ואין לה מושג למה הוא עובד עד עכשיו.
מישהו נעצר מולה.
את זה היא הרגישה כי היא כמעט נתקלה בו, משום מה הוא חייך.
&quot;איש מוזר&quot; חשבה לעצמה &quot;אני הייתי מזמן מעיפה לעצמי בעיטה&quot; חשבה שוב וניסתה להעיף בעיטה רק שלא ידעה לאן הבעיטה
צריכה לעוף.האיש המשיך לחייך, וריטלינה הרימה את מבטה. כן, נכון, עמד שם אותו אחד שזכה למספר דפים מבורך בבלוג, האקס! 

האקס הוריד את משקפי הטייסים וחשף את עיניו הגדולות, אותן כמובן, ריטלינה לא זכתה לראות כי היתה עסוקה בלבהות ברעמה אותה גידל על הסנטר.
&quot;מה שלומך?&quot; שאל האקס וחשף שיניים צהובות. &quot;הכל טוב איתי, מה איתך?&quot; ריטלינה חשפה שניים לא פחות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Apr 2008 00:33:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=9086819</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=9086819</comments></item><item><title>כזה שיגרום לכם לאבד חמש דקות מהבוקר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=9059904</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטלינה הרימה את מבטה לשעון, כיווצה את עיניה והניחה שהשעה היא רבע לעשר.
&quot;השעה רבע לעשר&quot; אמרה אישה בלתי נראת עם מבטא הודי. ריטלינה שוב כיווצה את עיניה וגילתה אישה הודית עומדת מולה. מוודא שאכן כתבה את שמה נכון, ריטלינה הגישה את המבחן עליו עמלה במשך שלוש השעות האחרונות ונדהמה לגלות שהעולם מטושטש.

זה היה המבחן האחרון לסמסטר אליו למדה ימים ולילות שותה ליטרים של קפה על בטן ריקה.

בגלל שסוף אפריל, מזג האויר החליט שתושבי מונטריאל קיבלו מספיק שלג ובשבועיים האחרונים הטמפרטורה עלתה לעשרים פלוס מעלות.
&lt;P class=MsoNormal style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Apr 2008 07:26:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=9059904</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=9059904</comments></item><item><title>אירנה, זאת שבאה מאוקראינה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8876797</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אירנה, שותפתה לשעבר של ריטלינה, היא בין הבחורות המוזרות אותן ריטלינה הכירה במהלך חייה.
במבט ראשון היא נראת ככוסית טיפוסית. גבוהה בלונדינית והכי חשוב, אוקראינית.
ממבט שני שמים לב שאין לה ציצים שזה קצת הורס, אבל זה לא משנה כי היא גם ככה מחשיבה בנות אנורקסיות לאידיאל יופי.

אירנה יודעת לצייר על ציפורניים, כל שבוע ריטלינה הייתה רואה ציור חדש על כל ציפורן שהייתה באורך של שני מטרים.
אירנה גם בת 28 עם תואר בחינוך, צרפתית שוטפת, ניסיון, אבל משום מה בקיץ היא מוכרת גלידה ובחורף על דמי אבטלה.
&lt;P class=MsoNormal style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 25 Mar 2008 02:49:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8876797</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8876797</comments></item><item><title>על וודקה ויחסים פתוחים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8854922</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החנות של ריטלינה יצאה לתצוגה, שזה אומר שהם קיבלפיסת ריצפה בבניין בן שלוש קומות המלא בחנויות לאביזרי בית שונים שרוצים לפרסם את המקום שלהם.מה שגם אמר שביום שבת (כן היא עובדת בשבתות, נו כבר, תגידו משהו) היא עבדה במשך עשר שעות רצוף.לעבוד בתצוגה זה הרבה יותר מעניין מהחנות, כיוון שיש שם אנשים, ועוד אנשים ועוד אנשים, שבאים מצד שמאל ואחר כך חוזרים מצד ימין.צריך לקפוץ עליהם בסיפורים מדוע החנות היא הכי טובה בעולם, והכי חשוב, צריך לא לבלבל ביניהם, ולזכור למי כבר אמרו מה.האמת זה די קשה לאור העובדה שכולם נראים אותו הדבר.
הדבר החכם שריטלינה עשתה היה להגיע לעבודה עם עקבים בגובה של עשרה סנטימטרים, מה שגרם לה בדרך חזרה לפנק את האנשים סביבה ברכבת התחתית ביללות ענוקות.באותו ערב, לאחר שהחליפה את נעליה שקפצו בשמחה לפינה לאחר שהסירה אותן, יצאה ריטלינה למסיבה בה לא הכירה פני איש חוץ מזוג חברים שכבר חוגגים שנתיים וחצי של זוגיות מאושרת וסקס טוב.
כשהגיעה הבינה שבאה מאוחר מדי, את זה היא קלטה כשאנשים מוזרים החלו לקפוץ עליה בחיבוקים ולצעוק שאוהבים אותה.אכן כן, ריטלינה פיקחת במסיבה של שיכורים.
&quot;את לא כיפית כמו ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Mar 2008 20:01:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8854922</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8854922</comments></item><item><title>לחפש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8808622</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא נכנס לחנות, מאושר, מלווה באהוב ליבו..נדמה היה שמהפעם האחרונה שריטלינה ראתה את האהוב הוא לא חפף את ראשו אבל דוקא כן הסתפר עם מספרי התפירה של אישתו. כנראה גם הסיגריות עשו לו טוב והוסיפו לו מספר בלוטות בצבע אדום לפנים.

אותו איש, עד לפני חודש, היה סיוטה הגדול של ריטלינה. &quot;הוא מגיע מקבאק סיטי&quot; אמר המנהל &quot; במיוחד כדי לעבוד פה,הוא מתגעגע&quot;, &apos;ולא כי הוא לא מצא שום עבודה שם&apos; רצתה ריטלינה להוסיף.דימיטרי, אותו איש מדובר, עבד בחנות של ריטלינה לפני שנה והיה האיש הכי לקקן או ריטלינה פגשה. &quot;אפשר ללקק לך את התחת?&quot; היה מתקשר למנהל בימיו החופשיים &quot; בוודאי&quot;היה המנהל עונה ומצמיד את ישבנו לשפורפרת.
הפעם, לראות את דימיטרי דוקא גרם לריטלינה תחושת שחרור, כמו אותה פעם שסוף סוף זכתה להטיל את מימיה לאחר קנקן בירה.&quot;אני צריכה לדבר איתך&quot; לחשה למנהל מספר פעמים עד שהוא סוף סוף הפסיק לגרד בביציו ושם לב אליה.

היא הסבירה לו הכל, שהיא רוצה ללמוד בזמן מלא(סלחו לה, היא לא יודעת לתרגם פול טיים), וגם עכשיו היא לא מספיקה ללמוד.בגלל זה היא לא יכולה להמשיך לעבוד פה יותר.
הוא הבין והבטיח שהכל בסדר.&quot;דרך אגב&quot; אמר בעודו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Mar 2008 00:30:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8808622</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8808622</comments></item><item><title>מאחורי דלתות סגורות של חנויות רהיטים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8723492</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לריטלינה נמאס, כלכך נמאס.כל יום היא מתעוררת בבוקר, לצד הבגדים הזרוקים כי הי הייתה עייפה מדי בכדי לאסוף אותן. היא מביטה בצלחות אותן השאירה אתמול בלילה על השולחן כי לא היה לה כח לאכול ליד השותפים שלה. החדר שלה נראה כמו חדר ממוצע לאחר הוריקן או אולי רעידת אדמה, וככה בערך גם סדר היום שלה.


היא כבר אמרה לעצמה שהיא תתפטר לאחר שהבינה שהבלונדינית לא מתכוונת ללכת. ולפני זה אמרה לעצמה שתתפטר כשנאלצה להשאר בעבודהבמשך 12 שעות ללא תשלום, היא גם אמרה לעצמה שתתפטר כשהבינה שהיא לא מסוגלת לשלב עבודה ולימודים מבלי להיות גרועה בשניהם. 
לאחר שהתעוררה היום, שוב לצד הבגדים והכלים המלוכלכים אמרה לעצמה&quot;זהו, היום אני אומרת לו!&quot;היא התרגשה בשישים דקות הנסיעה שלקחה לה ברכבת התחתית, וכבר חיברה לעצמה משפטים בראש.


הבוקר התחיל כרגיל, הבלונדינית איחרה בשלוש דקות והציע הצעות מטופשות שביטלו את כל השערותיה של ריטלינה על חוכמתה.
לאחר מספר שעות של חיטוט בציפורניים, נכנס כבודו, המנהל, בידיו נייר טואלט ופניו נראות כאילו צבי הרגע בירך אותו בנוד.לאלה שלא הבינו, הוא היה עצבני. בטנה של ריטלינה עשתה צלילים וריטלינהרצתה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Feb 2008 01:09:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8723492</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8723492</comments></item><item><title>בלונדיניות שיודעות לספור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8680701</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המנהל של ריטלינה החליט שריטלינה אינה עובדת מספיק ושלח את אישתו להשגיח עליה.
בסוף כל חודש בעת בדיקת מצב חשבון הבנק שלו, הוא מתחיל להילחץ שהמספר הוא בקושי תלת ספרתי, ומדמיין את ריטלינה יחפה, מגרשת כל לקוח שנכנס לחנות, בעודה זוללת המבורגר ומורחת לק אדום על ציפורניה במקום לעבוד.
כאלה הם המנהלים; ריטלינה נזכרת באותם ימים בהם הייתה סוגרת עסקאות של עשרת אלפים דולר משכנעת את הקונים לשלם סכומים גדולים יותר. באותם ימים הבוס אהב אותה; לא רק כי היא מכרה הרבה, אך היא גם הייתה בלונדינית. 
הוא אוהב בלונדיניות רזות זה, גם אישתו התברכה בגובה, בלונד(רבע טבעי) ועצמות. וריטלינה התברכה בכמויות אנשים שבלבלו בינהן, הרי זה ברור ששתי בלונדיניות רזות וגבוהות הן אותו בן אדם או לפחות אחיות. מהרגע בו ריטלינה הפכה עצמה לברונטית, היא שמה לב שהפסיקה להקרא הבחורה הכי יפה בחדר (לא נחשבת כרגע העובדה שאת רוב הזמן היא מבלה לבדה בחנות), אפילו מנהלה החביב הפסיקה להביט לה בציצים כשדיבר איתה, אבל אולי זה פשוט מפני שהפסיקה לשים חזיות פלא למניהן. 

אוקי חזרה לנושא, אז את אישתו הוא שלח לחנות בלחשושים של &quot;תבואי בזמן, לבדוק א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Feb 2008 01:07:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8680701</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8680701</comments></item><item><title>וולנטיין, צעצוע מין וגיימבוי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8634769</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטלינה פתחה את עמוד הבית שלה באקספלורר, &apos;10 מתנות שאפשר לקנות לאהובך&apos;, &quot;אההההההההההההההההה&quot; ריטלינה כיבתה את המסך.ריטלינה יצאה החוצה, ומיד תקפו את עיניה חמישים קופסאות שוקולדים אדומות בצורת לב שביצבצו מחלוני הראוה בסופר.היא ניסתה לעצום אותן, אך כשהחלה לחצות את הכביש, משום מה הותקפה על ידי חמישים צפירות של מכוניות .בדרכה לעבודה, היא נאלצה להביט בשלל הבחורים שהחזיקו זרי פרחים גדולים מגופם וניסו למנוע מהמים לטפטף עליהם.ריטלינה הביטה במראה הקטנה שלה, ולמה לה אף אחד לא הביא זר פרחים?אולי זו המסקרה? אותה שמה במהירות בבוקר וגילתה ששניים מהריסים שלה נידבקו זה לזה; או אולי החצ&apos;קון אותו פוצצה לפני שנה והשאיר נקודה אדומה ליד האף אחראי לזה?אולי, כשהיא הפכה עצמה לכמעט ברונטית, אנשים החלו לפחד שהיא רצינית מדי. אבל בימים הבלונדינים שלה, כולם התעקשו שהיא טיפשה.



ריטלינה החליטה, אם לא וולנטיין, אז לא וולנטיין.את הערב, אחרי עבודתה, היא תעביר בנקיון ובתפירת כפתורים למכנסיה שנתלשו באכזריות לאחר שריטלינה המשיכה להתעקש שהיא מידה אפס.



למי שהחל להשתעמם מהעובדה שהיא הפכה לזקנה דכאונית, שישאיל לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Feb 2008 21:48:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8634769</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8634769</comments></item><item><title>חרא על הקיר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8609722</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטלינה שוב יושבת בעבודתה ומביטה בשעון.את היום האחרון בילתה בעודה מביטה בדניבנני מספר בדיחות שכנראה היו אמורות להצחיק, ומתגלל אחורה מהכיסא תוך כדי צחקוקים ונחירות.
ריטלינה באמת לא יודעת מי יותר ילדותי, הוא או גרילינה. אך להתחשב בעובדה שגרילינה עושה שיעורים לבד, שוטף את הכוס שלו אחרי ארוחה אה, וזה שהוא בן שבע, ריטלינה תכריז על דניבנני בתור האינפנטיל.
בחנות הרהיטים יותר ריק מהואג&apos;ינה של ריטלינה, ורק לפעמים נכנסים אנשים בודדים כי המסעדה ליד עדין לא נפתחה וקר לחכות בחוץ.
אז כשדרכתי על החרא של הכלב שלי...&quot; החל בנני מספר, &quot;העפתי אותו, והוא נדבק לקיר&quot; לאחר מכן מיהר לציין &quot; החרא, לא הכלב&quot; והחל בצחקוקים מוזרים בטונים גבוהים שגרמו לריטלינה לנסות להכנס לאחת המגירות עד שהוא ילך.

המנהל של ריטלינה גם לא נשאר חייב.לפני מספר ימים הוא הגיע לחנות עם בגדי התעמלות.&quot; אני חולה&quot; אמר והשתעל על ריטלינה, &quot;אמרו לי שיש לי דלקת ריאות&quot;שוב ניסה להשתעל הישר לתוך פיה.כשלא הצליח כיוון שהיא קפצה אחורנית כל פעם בה הוא פתח את הפה, הוא התרגז ואמר שישים מנעול על החימום.

למאמאלינה יש חבר צרפתי והיא טוענת שיש לו שניי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Feb 2008 23:43:00 +0200</pubDate><author>ritalinasblog@gmail.com (ריטלינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148530&amp;blogcode=8609722</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148530&amp;blog=8609722</comments></item></channel></rss>