http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159"רק מי שלא נפצע בז לצלקת"heCopyright 2026 עדן סימן-טוב. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/59/81/14/148159/misc/9019312.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=13426400<div align="right" dir="rtl">פיס און אירת׳.</div>Mon, 20 Aug 2012 23:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=13426400http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=13426400http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=13392635<div align="right" dir="rtl">כמה זמן לא הייתי פה.. ואין לי חשק לכלום לא לצחוק ולא לבכות אולי חוסר בסוכר באמת מוריד אנרגיות ורציתילשמוח... אם לא, לפחות תתנו לי לסבול אני לא מרגישה כבר כלום מנותקת רובוט קמה בחמש וחצי שותה קפה שחור 100 כפיפות בטן עוד קפה שחור עבודה חדר כושר מקלחת 100 כפיפות בטן שינה ורוטינה חוזרת וזה פחות שנמאס לי, אני רק רוצה חצי חיוך שיצא מכאן אלוהים... איך הגעתי לזה?</div>Tue, 31 Jul 2012 08:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=13392635http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=13392635http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=12660338<div align="right" dir="rtl">אז מה השתנה מהפעם האחרונה...... מממ בואו ונראה. ירדתי 24 ק"ג מאז, מצאתי עבודה פיטרו אותי היום (אז אני עדיין מובטלת) נפרדתי מההוא חזרתי לכתוב בכמויות מסחרויות הפסקתי לאכול חזרתי לכמה הרגלים רעים לא הפסקתי לעשן חזרתי לשתות אני יפה (אבל גם אזהייתי) אני עייפה אני לא יודעת מה לעשות עדיין עם החיים שלי אני ילדה אבל ילה מתוסבכת מדי. לילה טוב צ'או</div>Wed, 03 Aug 2011 02:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=12660338http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=12660338http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=12307442<div align="right" dir="rtl">אז זהו, מסתבר. השתחררתי מהצבא, אני הולכת לעשות ניתוח "טבעת" עוד חודש ונראה כאילו הכל הולך למקום נחמד.. אבל העצב לא מצליח להשתחרר. עשיתי רישיון, עברתי טסט ראשון, אני מתחילה פסיכומטרי יום שני ואני אוטוטו שנתיים עם חבר שלי. קיבלתי מענק שחרור ויש לי כסף, נותנים לי את הרכב מתי שאני רק צריכה, ו... נראה ורוד.. אבל מהעיניים שלי קשה לראות משהו טוב. אני מקווה שתסתיים התקופה השחורה הזו בראש שלי...... יהיה טוב? אוהבת.</div>Sat, 05 Feb 2011 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=12307442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=12307442http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=11853329<div align="right" dir="rtl">הנה היא עוברת עכשיו היא כמעט מולי, הנערה היחידה של השבוע הנוכחי. היא מסתכלת לצדדים לפני שהיא פותחת את השער, כאילו שהשער הוא סוג חדש של מעבר חצייה, הבית הוא מזמן לא המקום הבטוח ביותר בשבילה. היא לובשת טריינינג ורוד, היא חזרה עכשיו מהאימון. זה כבר שבוע שאני מסתכל עלייה בכל יום, בכל דקה. ויש כאלה שיקראו לי מציצן, אבל אני? אני קורא לזה אהבה. זה תמיד קורה בסוד, אני שומר עליו מכל משמר, לא יודע למה זה כל כך חשוב שזה יהיה שקט, אבל כנראה שככה עובד העולם. אני אוהב אותה, אני יודע את זה ואני מרגיש את זה. אני מרגיש את זה בכל איבר ובכל דפיקת לב מהירה שפועמת כשהיא עוברת מולי ולא טורחת לתת מבט בחזרה. השבוע זה יקרה. השבוע זה סוף- סוף יקרה, אני יודע. אני בטוח בזה. את השעה המדויקת בה היא נכנסת אל ביתה אני כבר יודע ואין לי מה לחשוש מטעויות, הרי אני מכיר את כולה, אני כולי שלה והיא עוד לא יודעת, אבל אני בטוח שבסוף היא תהיה שלי. כן, כולה תהיה שלי. לפחות לעשר דקות, לפחות לשניות נצחיות. אני יושב בבית עכשיו, כמו רחוק אלפי </div>Wed, 16 Jun 2010 02:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=11853329http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=11853329http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=11020483<div align="right" dir="rtl">את מכירה את להקת הביטלס? בוודאי שבוודאי(:איפה שמעת עליהם לראשונה? הו הו.. אין אדם שלא מכיר אותם, מאז ומתמיד.את שומעת לפעמים שירים שלהם? בעיקר שירים שלהם(:כמה שירים שלהם את מכירה? כלום. באמת.מה את חושבת עליהם בתור להקה? שהם נפלאים ושלא יכולים להיות אנשים יותר מעוררי השראה מהם.לדעתך &quot;הלהקה הטובה והמשפיעה ביותר בכל הזמנים&quot; הוא כינוי שמתאים להם? כן, זה מדויק ופוגע בול במה שבדיוק היה.מיהו הביטל האהוב עלייך? ג'וני בוי&#9829;&#9829;&#9829;האם את אחת שמעריצה את הביטלס, אחת שרק שומעת שירי ביטלס, אחת שבקושי מכירה שירי ביטלס, או אחת שלא מכירה אף שיר של הביטלס? מעריצה.האם כל מה שצריך זה אהבה? ממ כןהאם שמעת על התיאוריה שפול מקרטני מת? האם את מאמינה בה? לא, הייתי בהופעה שלו:Pולסיום, מהו שיר הביטלס הכי אהוב עלייך?כרגע- I'll Be Back</div>Thu, 02 Jul 2009 02:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=11020483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=11020483http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10937921<div align="right" dir="rtl">1.לקום בערב. 2.לא ללכת לישון כל הלילה. 3.להתכונן ליותר מ-3 מבחנים בו זמנית. 4.להתאשפז. 5.ללכת מכות עם חבר טוב. 6.ללכת מכות עם אח\אחות. 7.לקום ממש מוקדם, אפילו לפני הזריחה, ולא להצליח לחזור לישון. 8.ללכת לאיבוד. 9.לשחק יום שלם במחשב בלי הפסקה. 10.לשיר במקלחת. 11.להיות הבן אדם היחיד שרוקד במסיבה. 12.לצלם סרט. 13.לשחק בטלויזיה. 14.לשיר על במה. 15.לשחק על במה. 16. לרקוד על במה. 17. לספר סוד לחבר. 18.לספר סוד לאחד ההורים. 19.לגלות סוד שמישהו סיפר לך. 20. לשקר לאמא ואבא. 21.להתחיל עם בן המין השני. 23. <st</div>Sun, 07 Jun 2009 23:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10937921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=10937921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10934662<div align="right" dir="rtl">היה לי חלום.הוא יבוא ואני סוף- סוף אצליח להירדם. וזה יהיה שקט, כמעט כמו בהתחלה, כמעט כמו בלילות הארוכים ביותר.הוא ישכב לידי, כמו כמעט בכל לילה יוריד כמה דמעות על עצב ישן, ילחש לי באוזן על אהבה שלא הספיקה להיגמר, ייגע עם דמעות קטנות על קצוות בודדים בלחיי, ירטיב את היובש המת. הוא יבכה ולא יזוז, ינסה להתחבר לרגשות שאף פעם לא באמת הצליח להגיע אליהם עמוק בתוך- בתוכו.הוא יגיד לי שהוא אוהב אותי ,שהוא כל- כך אוהב אותי ושהוא לא מבין למה עכשיו זה הזמן ללכת.הוא יראה אותי לשנייה מחייכת ויבין קווי גבולות בין דמיון למציאות. - - - היה לי חלום.הייתי ילדה רגילה בכל יום בחיים שלי. תמיד חייכתי, אמרו לי שחיוך זה המתנה הכי נפלאה שאלוהים יכל ליצור בשביל היצורים שהולכים על שתי רגליים. לא הייתי גדולה מדי כשהוא מת, אבל זה שבר כל חלק קטן שבי ואז...משהו בי השתבש, נתקע והתהפך ליצור שונה ואחר. כמעט כמו בסרט אימה ישן.אני לא השתנתי מבחוץ, הרי חיוכים לנצח נשארים אותם חיוכים, ואף אחד לא מבדיל בין ניצוץ של אושר בעיניים לבין ניצוץ עצבות נצחית. היה לי חלום.אני רציתי להיות זמרת מפורסמת, אני רציתי להיות שחקנית, אני ר</div>Sun, 07 Jun 2009 01:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10934662http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=10934662http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10883653<div align="right" dir="rtl"> סכיזופרניה ישבתי לבד בחדר, הדלקתי את הטלוויזיה, הרגשתי אולי איזו שהיא סוג של חובה להתעדכן בחדשות. זה כבר יותר מדי זמן קורה, וזה כבר יותר מדי מפחיד כשזה קורה, ועוד כל- כך קרוב אליי.שובל נכנסה אליי לחדר, להיות איתי קצת בתקופה המפחידה הזו.המקרה הראשון- היה לפני שבוע וחצי. מאז זה קרה עוד פעמיים. המשטרה מעריכה שמדובר ברוצח סדרתי, ושהוא לא מתכוון לעצור. החבר הכי טוב שלי היה הקורבן הראשון. הוא נרצח, נרצח. למען האמת, פעם הוא היה החבר הכי טוב שלי. בערך חודש וחצי לפני הרצח ניתקנו את הקשר בגלל משהו ש.. הוא.. משהו שהוא עשה. לי.לא חשוב, אומרים לא לדבר רעה על מתים, אז אני אשתוק.כששמעתי על זה, על המוות שלו, עבר בי רעד בכל העצמות. כן, אולי אמרתי שאני שונאת אותו ושאני לא אבכה אם הוא ימות והלוואי שהוא כבר ימות, אבל.. כשהגיע הרגע האמיתי, השתפנתי ונזכרתי רק ברגעים הטובים האלה שלנו, כאילו נמחק לי מהזיכרון הדבר הכל- כך נורא ההוא שהוא עשה.הבכי לא הפסיק, התייפחויות של חוסר הבנה נפלטו ממני.בהלוויה זה היה הכי קשה, לראות את כל החברים שלו, את המשפחה שלו.. לראות איך הם בוכים וצורחים, ובעיקר לא מבינים, איך זה</div>Sat, 23 May 2009 16:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10883653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=10883653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10756074<div align="right" dir="rtl">הומברט, שלום.אני דולורס.אתה בטח לא זוכר, ואני בטוחה שגם אם ממש תתאמץ לא תצליח להיזכר. אולי אתה אפילו לא מכיר אותי. כן, כנראה שאף פעם לא באמת הכרת אותי.אני כותבת לך מלמעלה עכשיו.נכון, אני מתה.אחרי כל השנים האלו בהן חייתי רק בכאילו ואיך שהוא, חשבתי שזה בדיוק מה שאני צריכה, חשבתי שזה מה שאני רוצה.אתה יודע, אני זוכרת את אותן השנים האחרונות שלי שם למטה, אני זוכרת את ההוא שכל- כך אהבתי, רק כי לא ידעתי שאי אפשר לאהוב אנשים כמוהו, כמוך.לא ידעתי שזה אסור! אני לא ידעתי שבני אדם כמוך כמעט ולא ראויים לתואר "בן אדם".אתה זוכר שכתבתי לך את המכתב ההוא? אחרי שכבר הכל התחיל מעט להתבהר אצלי, אחרי שהתחתנתי עם גבר בגילי, אחרי שנכנסתי להריון.למרות הכול כשנכנסתי לצרה הראשונה בתור בן אדם מאושר- קראתי לך, באותו המכתב.הגעת, רצית שאחזור איתך, ואני כמעט נכנעתי לעיוורוןאבל בסוג של שניית שפיות אמרתי לך שלא, אני לא יכולה לחזור אלייך. בכל מקום אחר יהיה לי טוב יותר, אתה יודע.אחר כך,אתה מתת. ואני בכיתי. אני בכיתי כמו ילדה קטנה שאיבדה את הדבר היקר לה בחיים.איך שהוא עוד הייתי תחת ההשפעה הזו שלך.ועכשיו שנינו למעלה, ואתה ל</div>Fri, 17 Apr 2009 18:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (עדן סימן-טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=148159&blogcode=10756074http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=148159&blog=10756074