<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Do the Robot!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350</link><description>larger and in charger!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 shmenI. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Do the Robot!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/72006/IsraBlog/146350/misc/6682907.JPG</url></image><item><title>להיות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11758772</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, זו כותרת מטומטמת. מהרגע שכתבתי אותה לא אהבתי אותה, אבל החלטתי להשאיר אותה שם בכל זאת.בזמן האחרון אני מוצא את עצמי מהרהר הרבה מאוד במושג הכללי מאוד שהוא &quot;להיות&quot;.מה זה להיות חייל, מה זה להיות אדם, מה זה להיות חנון, ומה זה להיות אני.אני גם חושב הרבה על העתיד הקרוב.אני רוצה להגשים הרבה דברים, אבל חלקם נוגדים אחד את השני.אני שוקל לנסות להיות מכונאי מוטס, אבל אני גם רוצה להשתחרר, ואני לא רוצה להשאב לצבא.אני רוצה להתנסות בלהיות קצין, אבל ממש לא רוצה לחתום קבע.אני רוצה לטוב לטייל, להרוויח כסף, לגור עם חברים, לגור לבד.אני גם שם לב שאני מהרהר המון.כל רגע שאני לא עובד, מדבר או רואה משהו באינטרנט אני חושב.בגלל זה הפוסטים שלי בחיים לא נראים לי מסודרים.מה גם שהמחשבות שלי לא ממש מצליחות לצאת מהראש אל העמוד.אני לא בדיוק סופר דגול.אני פחדן.אני לא יודע למה אפילו, בתור בנאדם שמוכן להתנסות בהכל, ולקפוץ ראש למים לא מוכרים, אני מוצא את עצמי מבועט ומפוחד עד עמקי נשמתי כשאני רוצה להתחיל עם מישהי.כשזה לא בקטע של &quot;חיזור&quot; זה אחלה, אבל ברגע שזה מגיע לטריטוריה הזאת אני פשוט קופא.זה מתחיל להרגיז אותי.אני אסיים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 May 2010 22:59:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11758772</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=11758772</comments></item><item><title>טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11719200</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום היה טוב מן המצופהלמרות התחלה קצת מבאסת, ולמרות ציפיות נוראיותאני שמח על היוםלילה טוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Apr 2010 01:45:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11719200</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=11719200</comments></item><item><title>בין לבין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11712646</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז בין זה שמצב הרוח שלי מחליט לקפוץ משלילי לחיובי בלי שום סיבה אמיתית, ובין זה שממשלת פולין התרסקה אתמול בערב ובין יום השואה, אני חייב לציין שה-24 שעות האחרונות נראות מפרכות למדי.אחלק את זה לשלושה קטעיםאז נשיא/ראש ממשלת פולין, הפמלייה שלו ועוד כל מיני דמויות חשובות יותר ופחות בממשלת פולין התרסקו במטוס אתמול.וואו,אני אישית הייתי בטוח שהדבר הבה זה מהומות וקרבות טריטוריה.מה שגרם באמת לחשוב, איך לעזאזל מדינה מתמודדת עם כזה דבר...כשרבין נרצח כל המדינה שלנו הייתה המומה, אבל רבין, כבודו במקומו מונח, היה אדם אחד.פה מדובר על עשרות שפשוט נעלמו בערב אחד, והותירו מדינה פלוס/מינוס בלי מנהיגותמעבר לזה שזה מקרה מצער מאוד שעשרות אנשים קיפחו את נשמתם, מיליוני אנשים נותרו בלי מנהיג, וכשמדובר בגזע האנושי, אני מרשה לעצמי להקביל את זה לזנבות שנשארו בלי הלטאה שלהם.מעניין מה יקרה עכשיו בפוליןיום השואה מחר (שני).יום השואה תמיד היה יום מפחיד מבחינתי.סבתא שלי ניצולת שואה, ואני שמעתי מספיק סיפורי שואה בחיים כדי לדעת מה הלך שם.אבל מבחינתי, יום השואה תמיד היה בעייתי. אמא שלי מאוד קרובה לנושא, ולכן כל דבר שלא כולל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Apr 2010 21:48:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11712646</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=11712646</comments></item><item><title>חוזר ובגדול</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11710116</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כ&quot;כ הרבה זמן לא כתבתי, שאני כבר לא כ&quot;כ יודע איך להתחיל.לא שאי פעם היה לי כזה כשרון כתיבה, אני בטח לא קנת יותם או פילו, אבל עדיין צריך סוג של משהו.אז זהו, חזרתי.אתם יכולים להפסיק לחכות עכשיו, כל השלושה אנשים, שאני מניח ששניים מהם רשומים למעלה.כבר הרבה זמן שלא כתבתי בבלוג פה, אם בגלל ששכחתי שהוא קיים, שלא היה לי מחשב, או סתם כי לא רציתי.ועכשיו אני חוזר...אני רוצה לצרף לכם קטע שכתבתי מזמן, הנה הוא כאן, ואם תתעלמו שנייה מהעובדה שהייתי בן 17, ולכן כתובים שם דברים מטומטמים בחלקם, תבינו שבתקופה ההיא הייתי מלך העולם.הסיבה היא ברורההייתי שמח, כ&quot;כ שמח שהייתי צריך להוציא את זה איפשהוא, למזלי זה היה גם בבלוג.אם יש משהו שאני ממש רוצה שיחזור, זה השמחה מהדברים הפשוטים.כשהייתי בן 17, לשבת על ראש עם חברים היה הדבר הכי משמח שיכולתי לחשוב עליו, שלא נדבר על זה שהייתה לי חברה, חברים גדולים ממני וחברים בגילי, שום מחוייבות...היום, התבגרתי המון, אני מרשה לעצמי להגיד, ואי לכך ובהתאם לזאת, השחמחה של הדברים הקטנים כבר לא כ&quot;כ שם...כן מדי פעם אני מתמלא בשמחה בלתי מוסברת על משהו מאוד ספציפי, אבל לרוב, אני פשוט מאוכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Apr 2010 21:00:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=11710116</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=11710116</comments></item><item><title>עצבני מאוד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=10901646</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבל מאוד מאוד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 May 2009 21:34:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=10901646</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=10901646</comments></item><item><title>יושב בבית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=10196156</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יושב בבית לבדאף אחד מהחברים שלי לא מתקשר\עונהועד שאני מדבר עם מישהו הוא\היא לא יכולים מסיבה כזו או אחרתהסתכלתי על הפוסט הקודם, ומוזר לי פתאוםאני כבר לא כ&quot;כ מרוצה מהכללמעשה הכל השתנהכל דבר ודברנוסיף על זה את המחסור הידוע בכסףלמי שלא יודע, אני במחסור בכסףוזהוכבר לא כ&quot;כ bright and sunnyוהחורף לא בא, ובתור אחד שאוהב את החורף אני לא כ&quot;כ שמח על כךוהאסטמה נהיית רצינית יותר, היות ואני מעשן יותר...ואני עדיין בבית לבד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Nov 2008 18:27:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=10196156</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=10196156</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9922896</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נתחיל במזל טוב למי שנתן את התגובה ה-16 (אני אבדוק רק כשאני מסיים את הפוסט, זה מונע ממני להיות לא הוגן)נמשיך בזה שאני לא יודע במה הוא\היא זוכים עדייןיש לי בית ריק מיום חמישי, ובניגוד לפעמים קודמות זה לא כזה מורגש. חוץ מזה שנגמרו הכוסות כי אני ואחותי עצלנים...וזהוכרגע אין יותר מדי עדכוניםאני די מרוצה מהמצב שלי בחיים כרגעאני מרוצה מחברים שלי, למרות שהם לא בהכרח מרוצים ממניאני מרוצה מהבחורה שלי, אין פה למרותאני מרוצה מהשירות שלי, למרות היציאות הלא כ&quot;כ טובות יחסית לג&apos;ובואני מרוצה מהמשפחה שלי, למרות שאני לא מבלה איתם מספיק זמןאז שביעות רצון היא שם המשחק נכון לעכשיו :)עדכון של דקה אחריהסתכלתי עכשיו ופילו ניצחלמרות שלא בא לי לתת לו הפתעה, חוקים הם חוקים...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Sep 2008 19:10:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9922896</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=9922896</comments></item><item><title>קיום הבטחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9860887</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבטחתי שהבלוג לא ימות שוב, והנה עבר חודש ועוד לא עשיתי פוסט(אני חושב, לא באמת בדקתי, אבל הגיוני לי)בתקופה האחרונה די טוב ליקרו כמה דברים שלא ממש ציפיתי להם, אבל ממש ממש נהניתי, ואני עדיין נהנה מהם.אחד מהם, הוא שאני ממש ממש נהנה במוסך.אבל באמת ממשכן אני די טוחן יחסית לג&apos;ובניק והכל, 3\11, גם עם אפטרים, זה לא הכי סימפטי למי שמסיים עבודה ב-16:00.אבל מצד שני מאוד התחברתי עם החבר&apos;ה, המפקד שלי אחד האנשים היותר נחמדים ואינטליגניטים במוסך, מה גם שהוא לא משתמש בשיטה צבאית כדי לגרום לנו לעבוד, אלא אשכרה מתחבר איתנו ומגיע לרמה שאנחנו רוצים לעבוד, אז כל הכבוד לו.אז בינתיים אני נשאר.עכשיו רק להשיג יציאות יותר טובות וחיי יהיו דבש.חזרתי\התחלתי לעשן, שזה לא מדהים, אבל גם לא מפריע לי כמו שחשבתי.עוד כמה דברים שאני לא אט ליברטי טו דיסקס כ&quot;כ, לפחות אני חושב.אני גם חוזר למטאל, כלומר אני שומע עכשיו צ&apos;ילדרן, וסוילוורק, ועוד כל מיני שיט כזהשזה שינוי מרענ וכיף מדברים כמו הביץ&apos; בויז או מיוזיקלז וכדומהחם לי פצצות, ואני עם מזגן, אז זה ממש מוזר.וזהו, ככה נעלמה לה המוזה, וככה אני גם אפסיק לכתוב.לא שזה מי יודע מה כתו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Sep 2008 20:47:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9860887</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=9860887</comments></item><item><title>הגיע הזמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9723397</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן כןהגיע הזמן לכתוס איזה פוסט, גם זה קורהאני מגוייס לצבא כבר חצי שנה, והחודש הראשון היה אחד הדברים הכיפים שעשיתיטירונות בזיקים זה כיףפגשתי אנשים חדשים, התחברתי עם אנשים חדשים.אח&quot;כ סופחתי לח&quot;א, מוצ&apos;ו זין. אין לי ממש כוח לדבר על זהיש ימים שאני פשוט שוקל לצאת ולהתחיל חיים נורמאליים, להשלים בגרויות, תואר או שניים, עבודה.חיים, לא בית-ספר תוובעני יותר עם משמעת ומבוגרים כמו בצבא, אלא ממש חיים, שיסתכלו עליי כהבן-אדם שאני ולא על כמה חודשים אני במערכת.אני שונא את שיטת הפז&quot;ם, ואני שונא את חוסר האינדיוידואליזם בצבא.מצד שני, יש ימים שאני רוצה לעבור לקרבי, לקחת חלק אקטיבי. זו המדינה שלי דאמיט, זה המשפחה והחברים שלי, החיים שלי. והמערכת הזו, דפוקה ככל שתהיה, היא המערכת שמגנה עלינו, ולא יעזור מה תגידו לי.אז אלו הדילמות שלי נכון לעכשיוהסופ&quot;ש הזה היה מלא שיחות טובות כאלה עם חברים. עם ניר בשישי אחה&quot;ץ, עם פילו בשבת בבוקר לפני שהלכנו לישון, ודי עם פילו בכללי. והיום בערב הייתה לי שיחה ממש טובה עם יותם, שבאמת הרגשתי בפעם הראשונה שאני מדבר איתו על מה שאני חושב וזהו, בלי שום מחשבה על מה הוא יגיד ואיך אני אשמע,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Aug 2008 02:56:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9723397</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=9723397</comments></item><item><title>ניצן לא אמר לי לא לכתוב פה פוסט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9045649</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז בכל זאת אני אכתובנשמע לי כמו אחלה רעיוןאז אנחנו יושבים פהוכאלהולא עושים כלוםחהחהחהחהטובביי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Apr 2008 00:34:00 +0200</pubDate><author>nitsanraz@gmail.com (shmenI)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=146350&amp;blogcode=9045649</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=146350&amp;blog=9045649</comments></item></channel></rss>