http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827In three words I can sum up everything I''ve learned about life: It goes on heCopyright 2026 .Nast. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=14918198<div align="right" dir="rtl">מדהים כמה בלוג יכול לשמר תחושות של רגעים.מהו הטעם הזה של פעם? כנראה של נעורים, גיל ההתבגרות בשיא עזותו.הוא זה שמעקצץ לפעמים עדיין על קצה הלשון.לא בדקתי במדויק אבל לא כתבתי כאן כבר שנים, לא זוכרת איפה נעצרתי, ואני אפילו עדיין לא יודעת לאן אני מפליגה.הרוח שינתה כיוון במקצת, אבל לספינה יש עוד כברת דרך עד להגעתה ליעד. או יעדים.זה אף פעם לא יכול להיות רק אחד, כי אז נתקע על איזה אי בודד או עיר עמוסה באנשים לא שלווים.אז,איזה טעמים חדשים התגלו על-ידי בלוטות הטעם?כנראה מה שאני אערבב במיקסר הזה שנקרא החיים.[00:04]פשפשתי לי קצת בבלוג,להפתעתי הבלוג משמר תחושות לא מוכרות ולא זכורות,של אהבה גדולה מפעם,ממרום גילי אני יכולה להגיד שזו הייתה רק תחפושת של אהבה, ואפילו לא תחפושת מוצלחת, כזאת שבוודאות לא הייתה זוכה בפרס בתחרות בפורים.אבל הנצנצים שלה עדיין דבוקים אלי, עדיין לא הצלחתי לשטוף אותם.וכנראה גם לא של התחפושות שהתחפשתי אחר כך.</div>Wed, 06 Sep 2017 23:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=14918198http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=14918198http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=13889708<div align="right" dir="rtl">צריך לעבור כברת דרך בשביל להבין שאין באמת ממה לחשוש. You just need to do it Damn. מצחיק שבפוסט האחרון רשמתי שאני לא יודעת איך אני ממשיכה משם, כי באמת שלא ידעתי, וכנראה שבאותה התקופה לא באמת המשכתי. לא זוכרת אם זאת הייתה התחלה חדשה\חמוצה\מתוקה, אבל בסופו של דבר חזרתי לפה. התחושה לחזור לכתיבה מעקצצת לי באצבעות, ממלאה מקום בלב שהיה שמור רק לה. נוספות לנו הזדמנויות כל יום מחדש. So, Whats stopping you? נחמד לראות שנוספו לישרא כמה בלוגים איכותיים. </div>Sun, 25 Aug 2013 00:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=13889708http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=13889708http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12674806<div align="right" dir="rtl"> אני לא יודעת איך אני הולכת להמשיך מכאן. אבל אני יודעת שזאת התחלה חדשה. </div>Tue, 09 Aug 2011 23:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12674806http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=12674806http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12209093<div align="right" dir="rtl">לא כאן ציפיתי להיות. הגיע הזמן לשוב. </div>Sun, 12 Dec 2010 21:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12209093http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=12209093http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12201377<div align="right" dir="rtl">מנסה לטהר את הנפש שלי על ידי אכילת בריא ספורט וימים שלמים ללא סיגריות. אבל בעיקר מאכילה את עצמי בשקרים. טיפשי מצידי. זה לא מה שיטהר לי אותה.שום דבר לא יטהר לי אותה. אלו שכבות של מכשולים שאני מציבה לעצמי. אתה הוא היחיד שמציב לעצמך מכשולים,זה כלכך מרגיז. אני צריכה להתפרק. אני רוצה לצרוח את נשמתי החוצה. אולי אני אטוס לחפש את עצמי בהודו.</div>Thu, 09 Dec 2010 03:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12201377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=12201377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12120823<div align="right" dir="rtl">מצחיק איך אנשים שהכרת,כבר אינם מוכרים כלל וכלל או שאתה כבר איבדת עניין אולי. כנראה שניהם. אנשים משתנים,ועמוק בלב אתה שמח שאתה לא משתנה ביחד איתם. אנשים שפעם אולי באיזושהי מידה מסוימת נראו לך מעוררי השראה,פתאום סתם נהפכו לחלולי אופי. מצאתי את התשוקה הפרטית שלי. אחרי כלכך הרבה ימים אפורים, אני צובעת את הבאיםלבוא בצבע. יש אנשים שפשוט גורמים ללב שלך לחייך,בעודם לא עושים שום דבר,חוץ מלהיות עצמם. </div>Sun, 24 Oct 2010 23:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=12120823http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=12120823http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11893011<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה משועממת ומשעממת,אין נוראי מזה. אני מרגישה שאני עוברת כל יום ללא תכלית, הימים פשוט עוברים להם ואני מוצאת את עצמי עושה את אותו הדבר כמעט כל יום. אף פעם לא חשבתי שצריך להשתדל בשביל להנות מהחיים. לא תמיד זה בא טבעי. למרות שקשה לי להפרד מהטבעת "טבעת עשן." הגיע הזמןלהחליף אותה בטבעת קצת יותר בריאה. </div>Sun, 04 Jul 2010 23:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11893011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=11893011http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11880712<div align="right" dir="rtl"> אמיתית. בסופו של דבר ישארו רק התמונות, בכדי להמחיש את ההווה. צריך להתחיל לצלם יותר. </div>Tue, 29 Jun 2010 09:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11880712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=11880712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11856099<div align="right" dir="rtl">אני רוצה שריחות הגוף שלנו התמזגו עם ניחוח האוויר הצח נשכב תחת שמיים פרוסים למרחבים עם כוכבים מנצנצים לאחר תשוקה סוחפת. אני תוהה כמה אנשים יושבים בלילות ומסתכלים על הירח ומחשבותיהם נודדות. היא לא דומה לאף אחת אחרתלאף אחת שעוברת ברחובהיא משונה וכשהיא מדברתקולה עושה לי משהו קרוב.היא לא רואהאני כאן כל הלילהעומד בצד ומסתכלאיש מאוהב,עומד בצד ומסתכל.והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקרהשפתיים לוחשות ללא מנוחלא דומה לאף אחת. ריח גופו כל כך מהפנט אותי מעביר בי צמרמורות שאני לא רוצה שיעזבו את גופי. אני רוצה להתרגש שוב. </div>Thu, 17 Jun 2010 14:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11856099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=11856099http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11808925<div align="right" dir="rtl">אם הייתי יודעת בעצמי מה אני רוצה מהחיים שלי, זה בהחלט היה מקל על המצב. אני כועסת על עצמי למרות שאין באמת טעם. אני רוצה להעלם לפרק זמן ממושך, ושהחיים פה ימשיכו לצעוד להם קדימה, ואני פשוט אשתלב לתוכם בעדינות מוחלטת. והכל יהיה הרבה יותר טוב. האנשים שבאמת טוב לי איתם כל -כך מועטים. Life is a bitch and than you die </div>Wed, 26 May 2010 02:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Nast)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142827&blogcode=11808925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142827&blog=11808925