http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694heCopyright 2026 ליבי... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=6382251<div align="right" dir="rtl">Seems like it was yesterday When I saw your face You told me how proud you were, But I walked away If only I knew what I know today Ooh, ooh I would hold you in my arms I would take the pain away Thank you for all you've done Forgive all your mistakes There's nothing I wouldn't do To hear your voice again Sometimes I wanna call you But I know you won't be there Oh, I'm sorry for blaming you For everything I just couldn't do And I've hurt myself by hurting you Some days I feel broke inside But I won't admit Sometimes I just wanna hide 'Cause it's you I miss And it's so hard to say goodbye When it comes to this, ooh Would you tell me I was wrong? Would you help understand? Are you looking down upon me? Are you proud of who I am? There's nothing I wouldn't do To have just one more chance To look into your eyes And see you looking back Oh, I'm sorry for blaming you For everything I just couldn't do And I've hurt myself, oh If I had just one more day I would tell you how much that I've miss</div>Sun, 29 Apr 2007 00:44:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=6382251http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=6382251http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=6131844<div align="right" dir="rtl">אני לבד. לגמרי לבד. אפילו עם החברה הכי טובה שלי אני כבר לא יכולה לדבר חופשי, פשוט כל מילה שאני מוציאה מהפה אני צריכה לחשוב טוב טוב אם זה בסדר לספר לה או לא רק כי אני לא יודעת איך היא תגיב.. אני לאט לאט מתרחקת מאנשים. אני השתנתי אני מודעת לזה, נהייתי יותר קרירה ודיכאונית. כבר אין לי כח לעשות דברים. כבר מבאס אותי ללכת להתנדב במקומות שבהם הייתי מתנדבת.. אני כבר לא בוכה מסרטים כמו שאני הייתי בוכה בעבר.. אני כבר לא מתרגשת לראות תינוקות כמו שהייתי מתרגשת לראות פעם.. אני כבר לא יודעת מי אני.. אין לי אפילו כיוון בחיים. חברות שלי כל הזמן מטיפות לי על דברים שאני עושה.. אחת אומרת שאנינפתחת יותר מידי מהר לאנשים השניה אומרת שנמאס לה שאני לא מגיבה לה על כל דבר שאני אומרת.. דיי נמאס לי למה אני צריכה לשנות את עצמי בשביל שלכן יהיה יותר נוח להיות איתי.. למה שלא תקבלו אותי כמו שאני!? למה אני צריכה ללכת ברחוב בהרגשה שאני זאת שלא בסדר? דיי נמאס! אני כבר מתחילה להיתפרץ על אנשים בגלל השטויות האלה.. אנשים כבר לא מדברים איתי כמו פעם חושבים שאני איזה משוגעת.. אני רק רוצה להעלם מהעולם הזה. אני</div>Thu, 29 Mar 2007 00:36:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=6131844http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=6131844http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5937514<div align="right" dir="rtl">שוב רבתי איתה.. זה כבר מתחיל לעצבן! אני כבר לא יודעת מה לעשות.. אני מרגישה כאילו מישהו הטיל עלינו כישוף ושעכשיו רק נריב ונריב.. ולא רק זה גם אנשים כל הזמן חושבים שאני מוזרה בעיקר גברים.. מעניין אותי לדעת מה מוזר בי כ"כ? מה כי אני אומרת את מה שאני מרגישה אבל בגלל שקשה לי להביע רגשות אז אני סותרת את עצמי? מה אני יכולה לעשות עם זה זה מעצבן גם אותי לא רק אתכם.. הלוואי ואני אתחיל כבר את הטיפולים.. נמאס לי מכל זה.. נמאס לי מאנשים שחושבים שאני מוזרה! פשוט נמאס.. איכשהו כל מי שמתחיל להכיר אותי לאט לאט ובאמת מתחיל להתקרב אלי בסופו של דבר מגיע לאותה המסקנה, אני מוזרה! טוב אין לי כח יותר לתקופות האלה.. אני רוצה כבר להתחיל את הטיפולים הפסיכולוגיים האלה.. אני רוצה כבר סוף סוף שיהיה מישהו שאני אוכל לספר לו הכל ולא יחשוב שאני מוזרה.. טוב נמאס לי לחפור בנושא הזה.. לילה טוב, ליבי.</div>Wed, 28 Feb 2007 21:50:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5937514http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=5937514http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5921543<div align="right" dir="rtl">אני נורא מוטרדת כרגע.. אני לא יודעת למה.. היום היה יום הזוי בהחלט.. הייתי אמורה לעשות סיורים בכל ת"א מקצה אחד לקצה השני.. זה התחיל בזה שקמתי כי הייתי צריכה לעשות כמה סידורים באופיס דיפו ואח"כ הלכתי עם אח שלי לסנטר.. עד עכשיו הכל טוב ויפה.. בסוף לא הלכתי לתופרת של התחפושת.. לא יודעת אם זה היה כי לא בא לי כבר להתחפש או כי פשוט לא היה לי כוח.. אחרי זה כמובן היה לי שיעור פרטי כי פשוט בלי זה אני לא לומדת.. ולבסוף הדובדבן שבקצפת.. נסעתי לתחנה של מד"א כדי להיפגש עם אורי.. לא לקחתי בחשבון שיהיו שם עוד כל האנשים שבתחנה כי יש ישיבת צוות.. זה היה סיוט.. פשוט ככה לפחות היו איתי החברים הקרובים שלי שיכלתי לבלות איתם... סוף סוף גם ראיתי את חזקי שאולי חצי שנה כמעט לא ראיתי אותו.. החיבוק שהוא נתן לי פשוט הרג אותי.. רציתי במקום לנשק אותו.. אבל כמובן לא יכלתי.. היה איזה שלב שיצאתי לסיבוב.. ובדרך לקחתי סיגריה.. באותו הזמן חברה שלי התקשרה אלי והיא נורא כעסה עלי.. כמובן שדיברנו על זה והכל.. אבל אני עדיין מרגישה שיש משהו לא פתור.. ואני לא יודעת איך לפתור אותו.. אורי גם נתן לי את הדיסק שביקשתי ממנו</div>Sun, 25 Feb 2007 23:16:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5921543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=5921543http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5875732<div align="right" dir="rtl">זה מציק לי אבל אני לא יודעת למי אני יכולה לספר את זה.. זה מפחיד אותי מאוד, אבל אני יודעת שאני צריכה את הצורך הזה.. אני צריכה שמישהו יאהב אותי ולא ישחק איתי.. א' ממש הפנט אותי אתמול, כל הליטופים, האמירות, הלוואי וכל מי שרציתי היה מתנהג אלי ככה..</div>Sun, 18 Feb 2007 19:11:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5875732http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=5875732http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5347190<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת ממה להתחיל.. אני יודעת רק שיש דברים שאני לא יכולה לא לכתוב אותם.. הרבה דברים קרו בחודשים האחרונים שגררו אחריהם שינויים לא מעטים אצלי. העיפו אותי מהמגמה, עברתי כיתה, הייתי צריכה להכיר אנשים חדשים ולהתרגל לסביבה חדשה, התחלתי להעלם ממד"א ולא לעשות משמרות, רבתי עם אבא שלי, התרחקתי מהחברות הכי קרובות שהיו לי ועוד הרבה דברים.. וכל זה בפחות מחצי שנה. למרות שחברות שלי תמיד אומרות לי שהן עוברות איתי את זה ותמיד יהיו לצידי אני מרגישה כאילו עברתי את כל הדברים האלה לבד. וסבלתי.... סבלתי המון. לא היה יום שלא בכיתי בו.. אפילו עד עכשיו לפעמים עומדות לי דמעות כשאני מדברת על הדברים האלה אבל אני מתאפקת לא לבכות.. אנשים לא מכירים אותי. אנשים לא יודעים מי אני באמת. אני כבר הספקתי להשתנות מאז שהכל התחיל פתאום הלימודים התחילו להיות חלק חשוב בחיים שלי. פתאום אני מעדיפה לא ללכת לסטודיו (שבחיים שלי לא הייתי מוכנה להפסיד את השיעורים בסטודיו) בשביל שאני אספיק ללמוד למבחנים. אני אפילו לא מאמינה שזאת באמת אני זאת שמדברת, קשה לי לחשוב על השינוי הענקי הזה שעברתי כ"כ מהר. אבל הגעתי לנקודת שב</div>Mon, 27 Nov 2006 17:03:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=5347190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=5347190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4288369<div align="right" dir="rtl">השבוע הזה עבר מהר יחסית.. יום ראשון עבר בחזרות לקראת ההופעות שהיו לי ביום שני ושלישי.. ההופעות הלכו יחסית טוב חוץ מפשלה אחת בשתי ההופעות האחרונות אבל יאללה בקטנה אלה דווקא דברים ששוכחים.. ביום רביעי הייתה לי משמרת הזוייה ברמות.. עשיתי את המשמרת עם חגי.. (הנהג שאני כל החיים שלי בערך מדברת עליו כי אני מסוגלת לאנוס אותו!) והיה בהתחלה דיי נחמד עשינו קריאה אחת ואז נסענו דרך הסטודיו שלי לקחת את תעודת סוף השנה ואז לאבטחה בסמינר הקיבוצים.. ככה העברנו את המשמרת שלנו.. עכשיו חגי ואני ישבנו מחוץ לאמבולנס לבד רק שנינו ודיברנו ופתאום משום מקום הוא תפס לי את הרגל בצורה מוזרה.. וגם עשיתי לו מסג'.. מה שבחיים לא עשיתי במד"א כי יש חוק שאוסר עלינו לעשות דברים כאלה.. אבל איכשהו התחלנו לדבר גם על דברים יותר אישיים וכמובן איך לא גם על סקס.. ופשוט במשך הזמן הזה הבן אדם השתנה לגמרי המבטים שלו וההתנהגות שלו השתנתה לגמרי.. הוא גם התחיל לנסות לדגדג אותי..(?!) כבר חשבתי שהעולם התהפך.. אחרי שחזרנו מהאבטחה אז כבר רוב המשמרת עברה וקראו לנו לנסיעה למקום כלשהו שהיה שם איזה גבר שאישתו רופאה.. וכל פעם שהתקרב</div>Fri, 30 Jun 2006 20:10:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4288369http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=4288369http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4240864<div align="right" dir="rtl">בייבי אני אוהבת אותך! חבל שאני לא יכולה להגיד לך את זה פנים מול פנים.. אנשים תקראו את הסיפור למטה.. ולפני שאתם מגיבים פה תגיבו למטה..</div>Sat, 24 Jun 2006 16:01:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4240864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=4240864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4235464<div align="right" dir="rtl">Ohhh yeahhh fuck me hard, ohhhhh ohhhhhh yeahh yeahhh its feel so good, yeahh baby yeah…...אנחנו יושבים על המיטה, אחד לצד השני, היד שלו על הירכיים שלי, מלטף אותם ולאט לאט מנסה להכניס את היד שלו יותר מתחת לחצאית שלי."איזה מגניב זה לשבת לראות סרט פורנו עם בחורה.." הוא אמר לי באחת השיחות שלנו... "אמממ כן, מגניב לאללה", עניתי לו בעודי חושבת על הסיטואציה המוזרה, לראות סקס בשיא שלמותו שהגבר מצליח לדחוף לאישה את הזין העבה והעצום שלו במשך כ"כ הרבה זמן, בתנוחות הכי מגרות שיש וכל תנוחה באה בשיא הקלילות והאישה נאנחת וגונחת ומשתוללת כמו מטורפת והיא נהנת ברור שהיא נהנת.. וכשהוא גומר עליה או בפה שלה זה הדבר הכי מתוק שיש בדיוק כמו גלידת וניל הכי טעימה שיש בעיר או משהו כזה, וזה הכי לא כמו במציאות שיש שאחרי 2 דק` הגבר כבר משפיך עליך את הדבר המגעיל והדביק הזה או שבעצם רק מראית הסרט הוא גומר ובשביל שהוא יגמור אח"כ צריך לחכות איזה שעה עד שההוא שם יתעורר לחיים שוב."אז בואי אליי ונראה אחד כזה...", הוא משיב לי..."אמממ.." אני מגמגמת.."טוב...", אין לי מושג למה יצא לי הטוב הזה אבל אני כ"כ רוצה אותו, באמת שאני ר</div>Fri, 23 Jun 2006 19:20:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4235464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=4235464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4173226<div align="right" dir="rtl">כנראה שהעליה כבר הייתה אחרי המעידה הקטנה שהייתה לי.. אני כבר לא מבואסת וטוב לי.. הכרתי מלא אנשים חדשים בכמה ימים האחרונים ואני ממש שמחה שיצא לי להכיר חלק אפילו מאוד.. יש מישהו ספציפי אחד שאני מדברת איתו יחסית הרבה שעוד רק הכרתי .. ואני כבר מרגישה את הצורך להיפגש איתו .. ואני יודעת שגם הוא רוצה לפגוש אתי אבל זאת בעיה.. רק הכרנו (אנחנו בקושי מכירים אחד את השני) ויש עוד בעיה קטנה אבל אותה אני לא אוסיף פה.. אני יודעת שאני תמיד אמרת את זה אבל הוא באמת שונה.. הוא מצחיק וכיף לדבר איתו.. זה מזכיר לי הרגשה שכבר הייתי בה הרגשה שגרמה לי להישבר אחר כך.. אבל כ"כ טוב להרגיש אותה שוב.. עזבו אני סתם מבלבלת את השכל.. תרה .. רציתי להגיד לך שאני דיי מתגעגעת לשיחות איתך.. אני רוצה לפעמים לדבר איתך סתם בשביל הכיף אבל קצת קשה להיות איתך לבד.. בבית הספר זאת בעיה לדבר על דברים אישיים ואני לא באה אליך.. ואת לא אלי.. וגם הדרך שהכי נוח לדבר (בשבילי לפחות) זה באמצעות כתיבה.. אבל בקיצור זאת בעיה לא קטנה.. ובכלל דינה אליך אני מתגעגעת הכי הרבה.. הייתי מתקשרת אבל אני לא יכולה אמא יודעת שהתקשרתי אליך</div>Thu, 15 Jun 2006 01:23:00 +0200libi612@walla.co.il (ליבי..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=142694&blogcode=4173226http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=142694&blog=4173226