http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361I believe i can fly, i believe i can touch the sky, think about it every night and day, spread my wings and fly away...heCopyright 2026 בולי.... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361http://f.nanafiles.co.il/upload/82005/IsraBlog/140361/misc/3433086.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=10233258<div align="right" dir="rtl">הגשמה עצמית- אריק ברמן אני עולה לירושלים למסיבה המי ומית, אני הולך לרחוץ ידיים בביצה המקומית.אני ישים פתק או שניים בחומה האלוהימית,אבל לא לשם שמים אלא לשם הגשמה עצמית.אני אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית.יכתבו אלי בדואר, אני אכתוב להם את שמי,לאסיר בבית הסהר, לחולה הסופנית,אבל לא בשם הטוהר אלא בשם הגשמה עצמית.איזו אישה פעם אמרה לי,שזה בככל לא כדאי לי.אבל מה היא מבינה,אני עוד שניה נוגע.תשמור את החלומות לעצמך ולילות,שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע.אני אבוא לתוכנית ארוח ואחייך לצלמים,המקרופון לא יהיה פתוח, אבל יראו לי תפנית,לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית,היא תדבר על חיבור לרוח ועל הגשמה עצמית.אני אביא זמרת רקע שתשיר לי בתקליט,אני אכתוב שיר על כדורגל הפזמון כזה קליט,נערבב את שיר רגש שיר מולדת עממית,אבל לא בשם הדגל אלא בשם הגשמה עצמית.איזו אישה פעם אמרה לי,שזה בככל לא כדאי לי.אבל מה היא מבינה,אני עוד שניה נוגע.תשמור את החלומות לעצמך ולילות,שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע.אני אשיר שיר לשלום על הכיכר הלאומית,אני אצביע לשלום על הכיכר המאומית,טני אצדיע לשלום על הכיכר הנאומית,אני אביא את השלום, כ</div>Sat, 29 Nov 2008 22:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=10233258http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=10233258http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=9809175<div align="right" dir="rtl">Every time I think of youIget a shot right through with a bolt of blueIt's no problem of mineBut it's a problem I findLiving a life that I can't leave behindBut there's no sense in telling meThe wisdom of the fool won't set you freeBut that's the way that it goesAnd it's what nobody knowsAndevery day my confusion growsEvery time I see you fallingI'll get down on my knees and prayI'm waiting for that final momentYou say the words that I can't sayI feel fine and I feel goodI feel like I never shouldWhenever I get this wayI just don't know what to sayWhy can't we be ourselves like we were yesterdayI'm not sure what this could meanI don't think you're what you seemI do admit to myselfThat if I hurt someone elseThen I'll never see just what we're meant to beEvery time I see you fallingI'll get down on my knees and prayI'm waiting for that final momentYou say the words that I can't sayEvery time I see you fallingI'll get down on my knees and prayI'm waiting for that final momentYou say the w</div>Tue, 26 Aug 2008 04:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=9809175http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=9809175http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=9375193<div align="right" dir="rtl">מה את מנסה לומר(ו)לא אכפת לי מה (ח)מאוחר כל כך עכשיו (ח)ואין כאן אהבהמבטים נפגשים (ו)ואנחנו שני זרים. (א)את היית יפה כל כך אז במסיבה (א)בעינייך השתויותהצעת לי אהבה (ח)האורות עמומים (ח)ואנחנו כבר עוזבים. (ח)רוח בשדרה, (א)את כאן לצידי (א)לילה יעבור בביתך או בביתי (ח)ובנגיעה (ח)יש בה גם תקווה (ח)שאת האחת שחיפשתי בדרכי. (ו)אבל זה סיפור נוסף (א)של אהבה קצרה (א)והאש שבערהכמעט מיד כבתהבלי כאב, בלי דמעותכאן דרכינו נפרדות (ח)שוב למעגל (ו)בו אני לכוד (ו)בן לוקח בתורוקד איתה ריקוד (א)שוב מהתחלהדלת תיפתח (ו)וכשאכנס, להיכן אני נכנס?בלי כאב, בלי דמעותכאן דרכינו נפרדות (ח) דגימה קטנה לבלבול בו אני שרויה.. "ואני יודע שזכיתי לאהוב"... "הכל תלוי במה שאתה מאמין. אני לא מאמינה שידידות זה כישלון". "אם כל הכבוד, אני לא מבין אותך. בלי להגזים אני הרבה יותר טוב ממנו" "יש שפתיים שרוצות אותי קרוב".. יש. אבל למה אלו לא אותן השפתיים שאני כ"כ רוצה קרוב? ולמה השפתיים האלו לא מספקות? הן כ"כ הרבה יותר טובות ממנו.. למה הכל כ"כ כואב? למה זה צריך כ"כ לכאוב? ואולי במקום לשקוע בזכרונות של חוויות העבר, ניצו</div>Sun, 15 Jun 2008 01:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=9375193http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=9375193http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=9086380<div align="right" dir="rtl">כמה חסר- איציק שמלי מתעורר לי בבוקר פותח את העיניים מתרגל לבדידות מוזרה שרוצה בנתייםשוטף פנים שותה קפה הכל לבד מאז שעזבת לכולם הכל רגיל השמש זורחת יש בית אישה ילדים החיים זורמים חיים בנחת בלי פחד רק אני מנסה לאסוף שברים מאז שהלכת החברים נותנים קצת כוח יש פה חיים נסה לשכוחואיך זה פרצוף כמו ששלך אינו צוחקיש עוד עתיד שווה לפרוחהוא כמו ירח שוב לזרוח רק שכולם ישנים אני לשמיים צועקכמה חסר לי החיבוק שלךכמה חסר לי הליטוף שלךאני נישבע לך שכל יום אניח זרשמך לא חרוט רק על הסלעגם בליבי אני שומר לך אהבה ללא גבולות אני זוכרמתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתיאך מהר אני מבין שזו מציאות שמכה בי והחלום זה מה שלי קורה כל יום מאז שהלכת הלבד הזה קשה ואין לי מנוחובדיוק שאני מנסה לראות חיים ולשכוח את מזכירה לי שאת חזקה ממני ומאז שעזבתהחברים נותנים קצת כוח יש פה חיים נסה לשכוחואיך זה פרצוף כמו ששלך אינו צוחקיש עוד עתיד שווה לפרוחהוא כמו ירח שוב לזרוח רק שכולם ישנים אני לשמיים צועקאז כמה חסר לי החיבוק שלךכמה חסר לי הליטוף שלךאני נישבע לך שכל יום אניח זרשמך לא חרוט רק על הסלעגם בליבי אני שומר לך אהבה ללא גבולות אני ז</div>Sun, 27 Apr 2008 23:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=9086380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=9086380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8991835<div align="right" dir="rtl">אפשר לחשוב- אריק ברמן המון מחשבות עכשיו אפשר לחשובהמון מחשבות עכשיולמה זה כך ולמה לא כךואולי היא תשמח אם הוא קם והלךהמון מחשבות עכשיו אפשר לחשובהמון מחשבות עכשיו אפשר לחשובחשבת שטוב כל הזמן קרובולא לעזוב ותמיד לאהובאבל אולי עדיף כמו ההוא מהספרשתמיד בורח ברגע שמתחיל להרגישאולי עדיף כמו ההוא מהספרהמון מחשבות עכשיו אפשר לחשובהמון מחשבות עכשיולמה זה כך ולמה לא כךואלי היא תשמח אם הוא קם והלך המון מחשבות עכשיואפשר לחשובהמון מחשבות עכשיו אפשר לחשובחשבת שטוב לפרוק מהלבשכדאי להתעכב על מה שכואבאבל אולי עדיף כמו ההיא בספארישבמקום להסתכל טומנת בחול את הפניםאולי עדיף כמו ההיא בספאריויש המון מחשבות עכשיו שאפשר לחשובהמון מחשבות עכשיוכמו למה זה כך ולמה לא כךואולי היא תשמח אם הוא קם והלךהמון מחשבות עכשיואפשר לחשובחשבת שטוב לתת ולתתלהקריב באמת לוותר על העטאבל אולי עדיף כמו הזוג במכולתשכמו זר סיגליות הוא מביא לה300 גרם פיצוחיםאולי עדיף כמו.... עבר בערך חודש מאז המקלחת הטובה האחרונה שהייתה לי... לאט לאט אני מבינה מה באמת עושה לי כיף, ומה סתם נראה כאילו...</div>Mon, 14 Apr 2008 00:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8991835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=8991835http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8772924<div align="right" dir="rtl">בעודי מעיינת בבלוג בדברים שקרו לפני שנה-שנתייםהרגשתי בצורך מוזר לסגור מעגל... סקירה קצרה- יש לי חבר (כן קניתי חדש מהחנות פה ליד), בקרוב חודשיים (שברתי את השיא שלי!), בקרוב טסה לפולין עם התנועה, יום לפני הטיסה לפולין יש לי "ערב עבודות אישיות" (סוג של בגרות בריקוד), נכשלתי גם בטסט השני,כל החברים החדשים (AKA השפנים) מתגייסים והגיע הזמן לחפש חברים חדשים (אבל רק כאלה לאמצע שבוע, כי בסופה"ש השפנים חוזרים..) ובקיצור אפשר להגיד שכמעט חזרנו לאותו מצב לפני בערך שנה... ביום ראשון 2/3 היה לי ולזיו שנה! שנה מאז שהיינו בגאלה! שנה מאז השינוי בחיים! ואיכשהו, מאז, אני עדיין לא מפסיקה לחשוב עליו.. מאז הספקנו להיפרד ו-וואו איך בכיתי (במשך חצי שעה), הספקתי לעבור כמה מאז, וכרגע עם החבר הנוכחי, אבל הוא לא יוצא מהראש.. תגידו שאני לא בסדר, שאני מנצלת אבל גם דיברנו על זה וגם אני חושבת על זה כל יום, וכל יום שואלת מעצמי מחדש אם זה בסדר מה שאני עושה. מה שעושה את זה כ"כ גרוע זה שאני יודעת שבאיזשהו שלב, בעוד כמה שנים טובות, אחרי שהוא יתעשת על עצמו, נחזור להיות ביחד (לפחות לפעם אחת מדהימה שכזאת שאי אפשר יהיה לשכוח</div>Fri, 07 Mar 2008 23:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8772924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=8772924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8197000<div align="right" dir="rtl">מתבגרים. גדלים. הזמן בורח ובקושי נאחזים. עוד שנייה צבא, עוד שנייה הם נעלמים, ועם מה אנחנו נישאר? תהיות ומחשבות, ללא מעצורים. אין תוכנית-על, אין חלומות שאחריהם לרדוף צריכים. אין מטרות גדולות שאותן רוצים להגשים. עוצמים עיניים אבל אין אחר שבחיי ינהג, החלטות צריכות להתקבל וזה צריך לקרות עכשיו. אין כיוון, אף לא קצה חוט, המפחיד הוא להיות ככה שמוט, מהמציאות תלוש? מהלא נודע נרתעים, מכך שאין מקום מבטחים הכל רק האם ועם ואם. לטעות- לא אצלי בחיים. </div>Sat, 15 Dec 2007 03:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8197000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=8197000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8076861<div align="right" dir="rtl">אמונה השאלה, אשר בינינו מרחפתוהכאב, שייך לבני אדםאותה שממה, את גורלנו היא חורצתותקווה אחת, אולי היא תחזורוקול תחינה בבקשה, רק תחזרי אלי...אמונה,אחת קטנה שנשארה לי,והיא צועקת ומכה בי,שהחורף יזכור שזמנו לעבור.אמונה,שהשמיים לא ייפלו לי,שהאמת שבי תלחש לי,שהחושך ילך,שהאור ימלא את הכל.הבטחות, נעלמות בתוך השקטבתוך האין, יש קול עמום של זעקההנשמה, בתוך תוכי היא מתעקשת,היא מבקשתומוותרתעל כל חלקי גופי.וקול תחינה בבקשה, רק תחזרי אלי...אמונה, אחת קטנה שנשארה לי,והיא צועקת ומכה בי,שהחורף יזכור שזמנו לעבור.אמונה,שהשמיים לא ייפלו לי,שהאמת שבי תלחש לי,שהחושך ילך,שהאור ימלא את הכל.שהחושך ילך,שהאור ימלא את הכל. כל מה שצריך זה רק קצת אמונה, לא? זה כיף להאמין בזה... אבל עם האמונה צריך לבוא גם מעשה, כוונה... וזה בת'כלס החלק הקשה...</div>Sat, 01 Dec 2007 22:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=8076861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=8076861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=7915839<div align="right" dir="rtl">אז ככה זה כשאתה צריך באמת להילחם על כסף... כאילו ניפצו את הבועה ולא הייתי מוכנה לזה... ידעתי שהייתי צריכה להתחיל לעבוד כבר ממזמן, להרוויח כסף משלי ואז לא היה את כל הסיפור הזה... באמת אי אפשר הכל מהכל, אבל אני גם לא מוכנה לוותר על שום דבר. זהר תצא איתנו לפולין! נקודה. ולא אכפת לי אם זה ידרוש ממני לע בוד עכשיו כל סופה"ש ולא לצאת לבלות בשביל להחזיר להורים שלי את הכסף שכביכול הלך על זהר במקום שילך על הטיסה שלי... פשוט מחשבה מגוחכת... הלוואי שכולם יחשבו כמוני, ונשמשיך לעבוד ביחד עד שבאמת נכסה את ההוצאות של כולם, לא רק לספסד גם אותנו, אלא להחזיר עד השקל האחרון שלאמא לא יהיה מה להגיד על זה. זאת פעם ראשונה שאני מבטיחה משהו וזה לא תלוי בי. זה תלוי בגורם חיצוני. ת'כלס על מה הייתם מוותרים- הראשונה שתעשה רישיון או המסע לפולין עם התנועה או שהחברה הכי טובה שלך תצא איתך למסע לפולין? אי אפשר לוותר על אף אחד מהם. "אתם לא יכולים להנות מהקפיטליסטיות שבביתוכשאתם מגיעים לתנועה להופך לסוציאליסטים וכולם עוזרים לכולם" זה מתסכל כמו שבחיים משהו לא תיסכל אותי. זה הידיעה שאין לי את הכוח לעשות עם זה משהו.</div>Wed, 14 Nov 2007 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=7915839http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=7915839http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=7481113<div align="right" dir="rtl">עגיל, ביי, תאוריה, שלום וואו הספקתי הרבה השבוע ואפילו עדיין לא יום כיפור! פעם ראשונה שאמרתי שאפתח דף חדש לקראת השנה החדשה וזה באמת קורה...</div>Wed, 19 Sep 2007 22:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (בולי...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=140361&blogcode=7481113http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=140361&blog=7481113