http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889אדם קם בבוקר, מחליט שהוא אליל. אין מה לעשות חוץ מלהעריץ אותו. אפשר לא, אבל ממש לא כדאי. תאמינו לו, הוא האל האחרון שכדאי לכם להתעסק איתו.heCopyright 2026 איציק שפיציק. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10432152<div align="right" dir="rtl"><P>אני מבולבל.</P> <P>בזמן האחרון השתנו הרבה דברים בחיי.</P> <P>ונתחיל מהשולי ביותר... יש לי עמדות פוליטיות, מסתבר.</P> <P>עד היום התגאיתי בזה שאין לי שום דעה פוליטית, פשוט כי אנשים בממשלה מטומטמים בצורה שקשה להסביר אותה (באמת, ניסיתי, אבל לא הצלחתי למצוא את המילים המתאימות), אבל מאז המלחמה אני מוצא את עצמי שוב ושוב חושב על כל הסיבות ליציאה למלחמה הזו, ומוצא שבאמת אכפת לי מהעניין. אני לא אכנס לדעות הפוליטיות שלי (פשוט כי אני לא חושב שזה עניינכם, כולירות), אבל מה שחשוב הוא שיש לי כאלה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>הלימודים.</P> <P>אני לא מצליח להתרכז בשיעור.</P> <P>קחו את עכשיו, למשל, אני בשיעור, ולא מצליח להביא את עצמי להקשיב לשיעור.</P> <P>אחר-כך אני חוזר הביתה, ולא מצליח להכין שיעורי בית.</P> <P>אני יכול להאשים בזה את החתונה, אבל בפועל זה משהו אחר, ואני לא ממש יודע מה.</P> <P>טוב, לפחות אפשר לומר שאנחנו סוגרים על מקום ביום חמישי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>החתונה... אחחח, החתונה.</P> <P>כשהצעתי לטלי להתחתן, המטרה היתה שנתחתן.</P> <P>המטרה לא היתה לריב עם ההורים שלי, לראות את טלי רבה עם ההורים שלה, לשמוע על זה שההורים רבים עם ההורים שלה, לשמוע על הקושי הכלכלי שהחתונה גורמת וכו' וכו'. אני ממש שונא את העצבים והבאסה שיוצאים כתוצאה מאירגון החתונה, וכל פעם מחדש חושב שאולי כדאי לנסוע בכלל ללאס וגאס ולהתחתן שם.</P> <P>אבל אז אני חושב על זה שאני דווקא רוצה לראות את טלי בלבן, וחושב על זה שאני רוצה לחגוג עם החברים שלי את יום חתונתנו, ולראות את ההורים שמחים ומאושרים בחתונה. </P> <P>אז מה עושים? אלוהים יודע.</P> <P>&nbsp;</P> <P>נוסיף לזה את הדאגה מהמצב הכלכלי שלי, את זה שאני לא עושה שום אימון גופני, את זה שהאזכרה של סבא שלי ביום רביעי, את זה שאני לא מצליח לכתוב, ובסופו של דבר נגיע למצב שטלי היא הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע, שגורם לי לשמוח.</P> <P>ואפילו היא נעלמה לי עכשיו מהמסנג'ר.</P> <P>אוף.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 19:01, בוקר טוב.</P> <P>איציק (אל מעט מבואס)</P></div>Sun, 18 Jan 2009 18:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10432152http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=10432152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10311664<div align="right" dir="rtl"><P><A class=blog href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&amp;blogcode=9609048" target=newWin>אמרתי לכם!!!</A></P> <P>הפעם באמת :) הצעתי לה נישואין ביום חמישי, והיא הסכימה! :) אנחנו מתחתנים! עדיין אין תאריך, עדיין לא סגרנו על מקום, כמות אנשים, אוכל ומה לא (וזה בסדר, כי זה קרה בסה"כ לפני יומיים), אבל אנחנו מתחתנים, והיא תהיה שלי, לתמיד (במלעיל, לא במלרע :) ) ואני מאושר!</P> <P>&nbsp;</P> <P>ביום שני סחבתי את N* איתי וקניתי טבעת. מדהימה, If I'll say so myself. ומאותו רגע לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב התרגשות, ולחץ, כמה לחץ... אלוהים יודע למה. אחרי הטבעות, נסענו ואספנו את&nbsp;שחר (כי אני ממש לא זוכר איך קראתי לה), וקפצנו אל ההורים שלי, הראינו את הטבעת, וקפצנו מרוב התרגשות :) אחר-כך הלכנו לאכול, ומשם לחבר שלי לאסוף את הטלוויזיה הע-נ-ק-י-ת שההורים שלו החליטו להעיף, ולהביא אותה הביתה, וכל זה כדי שטלי לא תחשוד בכלום.</P> <P>למחרת קניתי זוג חולצות לבנות, במידות גדולות, ושחר קנתה צבעי טוליפ, ובעזרת מוחי המכוון, היא כתבה על אחת החולצות "לא!", וציירה סמיילי עצוב ובוכה, ועל השנייה כתבה "כן!!!" בכל מיני שפות שונות, כולל מורס, וציירה סמיילי שמח.</P> <P>ביום רביעי חזרתי הביתה עם החולצות, והחבאתי אותן בתוך ארון מחוץ לבית, בלי שטלי תדע. אחר-כך סחבתי אותה לקנות ציפה לשמיכת הפוך הזוגית שקניתי, וכדרך-אגב קניתי לה זוג שמלות יפיפיות, שרק מדגישות את היופי שלה, והגוף הסקסי שלה.</P> <P>ביום חמישי אמרתי לה שאני נשאר לעבוד בבית, כשלמעשה לקחתי יום חופש. קניתי נרות ויין, מילאתי את כל הבית בנרות, הצבתי את החולצות על זוג כיסאות המחשב הענקיים שלנו בבית, פונים לדלת הכניסה, והכנתי כוסות עם עיטור של סוכר. כל זה לקח לי, כולל ניקיון מהיר, גג שעה. עם ארבע השעות הנותרות נאלצתי לאכול את עצמי מרוב התרגשות. קצת לפני שטלי חזרה, בשעה 15:00, הדלקתי את כל הנרות ומילאתי את הכוסות ביין, וחיכיתי בלחץ היסטרי, וכל רגע הצצתי החוצה כדי לבדוק אם היא מגיעה.</P> <P>לבסוף היא הגיעה, שמעתי אותה מחוץ לדלת, והפעלתי את השיר <A class=blog href="http://www.youtube.com/watch?v=7CYI5bKZMes" target=newWin>"Grow Old With You"</A> של אדם סנדלר, מתוך הסרט <A class=blog href="http://www.imdb.com/title/tt0120888/" target=newWin>"זמר החתונות".</A></P> <P>טלי נכנסה, נבהלה כשראתה אותי (כי בכלל לא זכרה שאני בבית), לא הבינה מה קורה, הפילה חלק מהנרות עד שנאלצתי להצילה, לבל תישרף. </P> <P>ואז היא ראתה את החולצות.</P> <P>היתה קצת בשוק, שאלה "זה מה שאני חושבת שזה?", ואמרתי שכן.</P> <P>שאלה אם אני גנוב לפחות 5 פעמים, שבמהלכן משכתי אותה לעבר נקודה בבית שלא היתה מוצפת בנרות, כרעתי על ברך אחת, ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תתחתן איתי.</P> <P>והיא הסכימה! ונישקה אותי :)</P> <P>בשלב זה אמרתי לה ללכת להתלבש, כי אנחנו יוצאים למסעדה רומנטית.</P> <P>בדרך, החלטנו ללכת לאכול המבורגר, ובמקום יין שתינו בירה.</P> <P>זה לא ממש שינה כלום, בשבילי, זה היה הדבר הכי רומנטי עלי אדמות.</P> <P>אחר-כך כבר הלכנו אל ההורים, ואל שאר המשפחה, אבל זה כבר בפעם אחרת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>יפיפיה שלי, אני אוהב אותך! ואני רוצה, מאוד, להזדקן איתך :)</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 04:37, בוקר טוב!</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל מתחתן)</P></div>Sat, 20 Dec 2008 04:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10311664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=10311664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10266427<div align="right" dir="rtl"><P>אז קצת חידושים בקשר לחיי, סתם כי הגיע הזמן, אם לומר את האמת.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>דירה במושב</STRONG></P> <P>טלי ואני עברנו לגור יחד! :)</P> <P>החל מתחילת אוקטובר אנחנו גרים יחד ביחידת-דיור מקסימה במושב, בקומפלקס של ארבע יחידות,&nbsp;במקום סודי ברחבי הארץ (כלומר, המקום לא באמת סודי, אבל אני פשוט לא מספר לכם, עדת מעריציי, כדי שלא תבואו לביתי ותצרחו לי ליד החלון: "איציק! תעשה לי ילד!", כי האמת, אני לא חושב שטלי תעריך את זה.) טוב לנו ביחד, טוב לנו שם. </P> <P>שכנה שלנו הביאה כלב לפני מספר שבועות, ובינתיים הוא הספיק לברוח.</P> <P>ואז הוא חזר, אבל לא לפני ששכנים נוספים החליטו להביא כלב בעצמם.</P> <P>אז עכשיו יש לנו שני כלבים בקומפלקס, ואנחנו יכולים לשחק איתם כמה שרק בא לנו.</P> <P>וגם השכנים אנשים טובים, חוץ מהשכן הרוסי (וככה כולם קוראים לו, כי אף אחד לא ידע מה שמו, עד לפני כשבוע כשהכרחתי אותו לומר לי) שמתלונן על הכלבים ודורש מבעל הבית שיאמר לשכנים להוציא אותם מחוץ לקומפלקס. זבל. וחוץ מאולי חבר של אחת השכנות, כי הוא פשוט בנאדם מעצבן/אליטיסט/אלוהים יודע מה הבעיה שלו.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>עבודה</STRONG></P> <P>סך-הכל העבודה משעממת, אבל אין לי בעיה עם זה, אני מעביר את זמני באינטרנט (כמו עכשיו, למשל). הבעיה העיקרית היא שאין לי כסף, ואני לא מרוויח מספיק מהעבודה הזו, אז אני מחפש. תחזיקו אצבעות.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>לימודים</STRONG></P> <P>סיימתי סמסטר ראשון, ועכשיו אני עובד על פרוייקט סוף סמסטר שלי. נשאר לי עוד סמסטר, ופרוייקט נוסף. סה"כ עוד כתשעה חודשים. אין לי כל-כך כוח, או חשק, או זמן ללימודים, אבל אני מנסה להכריח את עצמי ללמוד בכל מקרה. לכו תדעו, זה עשוי לעבוד.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>כתיבה</STRONG></P> <P>כמו שראיתם, חזרתי לכתוב. זה לא משהו, אבל זאת התחלה. אני מתכנן להתחיל להשקיע בזה ברצינות, לפחות מעט זמן ביום, ולנסות לכתוב את התסריט שלי, ולהוציא לאור את ספר הסיפורים הקצרים, ונראה מה הלאה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>טוב, כנראה שעדיין לא חזר לי הרצון לכתוב בבלוג, בדר"כ הייתי משקיע יותר בפוסט. אולי בפעם הבאה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 12:38, בוקר טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל לא משקיען)</P> <P>&nbsp;</P></div>Mon, 08 Dec 2008 09:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10266427http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=10266427http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10254692<div align="right" dir="rtl"><P>מזמן לא כתבתי כאן, ואני בטוח שאתם רוצים לדעת מה התחדש איתי, אבל לא עכשיו.</P> <P>עכשיו יש סיפור חדש.</P> <P>&nbsp;</P> <DIV style="BORDER-RIGHT: medium none; PADDING-RIGHT: 0in; BORDER-TOP: medium none; PADDING-LEFT: 0in; PADDING-BOTTOM: 4pt; BORDER-LEFT: medium none; PADDING-TOP: 0in; BORDER-BOTTOM: #4f81bd 1pt solid; mso-element: para-border-div"> <P class=MsoTitle dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 15pt"><SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: 'Times New Roman','serif'; mso-ascii-font-family: Cambria; mso-hansi-font-family: Cambria"><FONT size=7><FONT color=#17365d>חיים משותפים<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></FONT></FONT></SPAN></P></DIV> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">כל יום אותו דבר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">אני קם בבוקר, לצידך, לפנייך, גורר את עצמי מהמיטה ומכבה את הצלצול הטורדני של השעון. אני מתלבש בחושך, כדי לא להעיר אותך, ומתארגן בשקט. לפני היציאה אני נותן לך נשיקה, ואת מושכת אותי למיטה לחיבוק אחרון, ולנשיקה, ועוד אחת, ועוד שתיים, עד שלבסוף אני מתנתק ממך בלית ברירה, ויוצא באיחור לעבודה. <o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">אני ממתין על הכביש היוצא מהמושב ומושיט אצבע קפואה לעבר המכוניות שעוברות, מקווה שמישהו יואיל בטובו לעצור ולעזור לי להגיע למחוז חפצי. אני מביט בשעון בלחץ ומגלה שעברו שלוש דקות ועשרים שניות. הן נורא חשובות, עשרים השניות האלו, בלעדיהן הייתי מרגיש כאידיוט גמור. לבסוף עוצרת לי נערה צעירה ומספרת לי כל הדרך על בית-הספר החדש בו החלה ללמוד אמנות, ואני מקשיב רק כדי שאחר-כך, כשאתקשר לבדוק שקמת ואת יוצאת לעבודה, אוכל לספר לך עם מי נסעתי.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">אני נדחף עם כולם לרכבת, ויוצא בצד השני, ונכנס למשרד, לעבודה המעייפת שלי. מתיישב מול המחשב ולא עוזב אותו עד להפסקה, בה אני מתקשר רק כדי לומר שאני אוהב אותך, ויוצא מהמשרד. <o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">ליד הבנק אני עוטה על עצמי את מסכת הסקי שכיבסתי בזמן שהיית אצל הורייך, ושולף את האקדח. בפנים, אני אומר לכולם לא לזוז ולשכב על הרצפה, בקול העמוק שאת כל-כך אוהבת, ודורש מהכספרית שתיתן לי את כל הכסף שלה. קצת לפני שאני יוצא, אני לוקח מאחת הלקוחות את טבעת האירוסין שלה. אני יודע שלא אוכל לתת לך אותה, אבל לפחות אדע איזו טבעת אני רוצה בשבילך. אני יוצא מהבנק בריצה, ואפילו לא מתנשף כשמגיע לסמטה, בגלל האימונים המשותפים שלנו. אני זורק את המסכה ואת האקדח, ומכניס את הכסף לתיק הגב שלקחתי איתי.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">אני חוזר לעבודה ובשיעמום מתיישב מול המחשב. בשעה חמש בדיוק יוצא, ועולה על הרכבת, וכשהיא מגיעה לתחנה את ממתינה לי, ואנחנו נוסעים הביתה. בלילה אנחנו שוכבים, ואחר-כך מדברים על הבית שנקנה כשיהיה לנו כסף, ולבסוף ישנים בכפיות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 10pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"><SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 14pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri">כל לילה אותו דבר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P> <HR id=null> </P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 17:14, בוקר טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל יוצר)</P></div>Fri, 05 Dec 2008 17:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=10254692http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=10254692http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9903612<div align="right" dir="rtl"><P>שקט.</P> <P>לא רגיל לזה.</P> <P>התחלתי את העבודה החדשה, ופתאום - שקט.</P> <P>אני לא חושב בו זמנית על המוני דברים, רק דבר אחד, לשבת מול המחשב ולעשות את העבודה שלי.</P> <P>לא צריך לחשוב מה אם אני אשכח משהו, או אם האנשים במשמרת שלי יעשו טעות.</P> <P>ומשמרות... אחחח... אני לא צריך לחכות כדי שמישהו יחליף אותי, אני לא צריך למהר להגיע לעבודה ולהחליף מישהו.</P> <P>שקט.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אז למה אני לא ישן כמו שצריך?</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 23:01, בוקר טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל עייף)</P></div>Mon, 15 Sep 2008 20:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9903612http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=9903612http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9853673<div align="right" dir="rtl"><P>בא לי לכתוב, ולספר מה קורה איתי. יש לכם בעיה עם זה?! נראה מישהו מנסה לעצור אותי! (מוהאהאהאהאה!)</P> <P>אז ככה, היום חבר שלי, הבוס שלי, ביקש ממני נורא נורא יפה להגיע ביום חמישי הבא למשמרת. למה הוא צריך לבקש, אתם שואלים? הרי הוא הבוס. אבל ביום רביעי הייתי אמור להפסיק לעבוד באופן רשמי, וביום חמישי הייתי אמור להתחיל משהו אחר, אולי הדרכה, למשך חודש נוסף.</P> <P>לבסוף, לאחר בירורים ושכנועים, הסכמתי. ואז הוספתי, במין שאלת אגב, "תגיד, אז מה החלטנו?&nbsp;מה עושים איתי אחרי יום חמישי?", והבחור מסתכל עליי ואומר: "אה, נראה לי שנוותר עליך."</P> <P>עליי?! לוותר עליי?! ועוד אחרי זה הוא עושה לי פרצוף עצוב (דיברנו במסנג'ר, הוא היה יכול לעשות דבר כזה. זה היה מאוד מוזר אם הוא היה עושה את זה בטלפון) ואומר לי שביום חמישי הבא העובד הכי טוב שלו עוזב. וזה בנאדם שאמר לי שהוא עוזב בעצמו! אה, רגע, לא הייתי אמור לדבר על זה. טוב, נו, אתם לא תספרו, כי בעצם, למי יש לכם לספר?</P> <P>טוב, אז החל מיום חמישי הבא, בסביבות שלוש בצהריים, אני מובטל.</P> <P>מוזר, לא כזה מטריד אותי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בעצם, אולי קצת מטריד אותי.</P> <P>כי אני צריך כסף.</P> <P>אני צריך לשלם על ההלוואה שלי, יציאות, אוכל, חתונות, בגדים לחתונות, דלק, חתונות, דלק לחתונות, ימי הולדת, דו"ח על מהירות גבוהה (קראפ), ביטוח, פלאפון, חתונות, מסיבות רווקים, טיפולים לרכב, קונדומים, אלכוהול.</P> <P>אה כן, ואני וטלי רוצים לעבור לגור יחד.</P> <P>האמת, בשביל זה אני מוכן לוותר על כל השאר.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בעצם, אני לא יכול לוותר על ההלוואה שלי, אני אפילו כנראה אקח הלוואה אחרת כדי לכסות על ההלוואה הזו.</P> <P>ולא על דו"ח, כי ירביצו לי.</P> <P>ולא על הרכב, כי נצטרך רכב כשנגור במושב.</P> <P>אה, אז לא על דלק.</P> <P>ולא על ביטוח.</P> <P>וגם לא על טיפולים.</P> <P>ופלאפון, אי אפשר לוותר על פלאפון.</P> <P>וואו, קונדומים, אסור לוותר על קונדומים. אלא אם אני רוצה ילדים, וזה יותר כסף.</P> <P>ואי אפשר לוותר על יציאות, כדי שיהיה כייף לטלי איתי.</P> <P>ואלכוהול, חשוב אלכוהול.</P> <P>אז מה? חתונות? אי אפשר לוותר על חתונות, חברים שלי יהרגו אותי.</P> <P>אז גם על בגדים לחתונות, ודלק לחתונות אי אפשר לוותר.</P> <P>אז מה נשאר? מסיבות רווקים? טוב, על זה אין לי בעיה לוותר... ההסבר יבוא בהמשך.</P> <P>טוב, אז כנראה שאני צריך למצוא עבודה חדשה.</P> <P>או שלמישהו בא לתת לי סכומים גדולים של כסף תמורת כלום?!</P> <P>מישהו?!</P> <P>&nbsp;</P> <P>אז איפה הייתי...? אה כן, מסיבות רווקים...</P> <P>איכס!</P> <P>וכן, אני יודע שאני אחד האנשים היחידים שיגידו איכס על מסיבת רווקים, אלכוהול, אוכל, וחשפנית. אבל ברצינות, איכס!</P> <P>זה התחיל בזה שהבטיחו לנו וילה, אבל כשהגענו גילינו שזה מעין מחסן.</P> <P>היה בו ג'קוזי, עם גברים בלבד. </P> <P>סאונה, עם גברים בלבד.</P> <P>מקלחות, עם אף אחד, כי הגברים עדיין לא נכנסו אליה.</P> <P>מקום סליזי ביותר, עם פאקינג כדור מראות!</P> <P>האוכל והשתייה התאימו יותר למסיבת יומולדת של ילדים בכיתה ט', אבל כאלה שהחברים המבוגרים שלהם קנו להם אלכוהול.</P> <P>אבל אז, הגיע הרגע שכולם חיכו לו, החשפנית!</P> <P>האורות התעמעמו, ולחדר נכנסה בחורה. כוסית, אין מה לומר, גוף יפה, לבושה בצימצום, בדיוק מה שחשפנית אמורה להיות.</P> <P>החשפנית נכנסה, הפעילה את המוסיקה, ורקדה. אפילו רקדה טוב.</P> <P>ואז היא קראה לחתן המיועד, השאירה אותו בתחתונים, ועשתה איתו Dry Humping, כלומר, זיינה לו את הצורה, אבל עם בגדים עליה.</P> <P>כמה שלא רציתי לראות אות בתחתונים, זה פשוט נהיה גרוע יותר.</P> <P>היא ביקשה ממני חגורה, שלמזלי לא היתה לי, ולבסוף לקחה חגורה מחבר שלי. הפשילה את תחתוניו של החתן המיועד, כשהוא שוכב על בטנו, והעבירה את החגורה על ישבנו החשוף (!) ואף הצליפה בו (!!!).</P> <P>ורק כדי להבהיר, זה לא היה החלק הכי גרוע.</P> <P>אחר-כך היא עשתה את אותם דברים עם גברים אחרים במסיבה, העבירה את ידיה על אברי המין שלהם, מעל ומתחת לתחתונים, הצליפה ברבים מהם עם החגורה, ועשתה איתם הרבה Dry Humping.</P> <P>דרך אגב, לא כייף לראות את הישבן המדולדל של החבר המדולדל שלך, ובטח לא כשהחגורה פוגעת בישבנו ויוצרת סימן אדום.</P> <P>בשלב מסויים היא חייכה אליי. אני חושב שזה היה בזמן שהיא היתה בסנדביץ' בין בחור שהעמיד פנים כאילו הוא מזיין אותה מאחור, לבין אחד שהיא רכבה עליו.</P> <P>לבסוף, היא ניגשה אליי, הושיטה את ידי, ורצתה שאצטרף אליה. סירבתי בנימוס באומרי "Sorry, I promised the wife", ובאופן מוזר היא קיבלה את זה, למרות שכשאחיו של החתן המיועד הציג את טבעתו, היא לא ממש התייחסה לעניין.</P> <P>אבל באמת לא רציתי לתפוס את ידה, אותה יד שנגעה באיברי מין גבריים רבים באותו ערב. וכשחושבים על זה, גם לא באף חלק גוף אחר.</P> <P>איכס.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אחר-כך נסעתי לטלי והתלוננתי בפניה, והיא צחקה עליי, כי זה מה שהיא עושה.</P> <P>חמודה שלי :)</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 1:33, בוקר טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל מזועזע)</P></div>Wed, 03 Sep 2008 23:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9853673http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=9853673http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9853398<div align="right" dir="rtl"><P>טלי גילתה את הבלוג שלי, ומאז היא טוענת שאני רק מתחנף אליה בבלוג הזה.</P> <P>אז זהו, הפוסט הזה נועד רק כדי להשמיץ אותה, לפגוע בה ולהעליב אותה.</P> <P>כמו שאני שונא את זה שהיא עושה... אההההה...</P> <P>רגע! זה כמו זה שהיא מנסה... אהההה... אממממ....</P> <P>אההההה! אני יודע! זה כשהיא אומרת לי... אמממ... לא...</P> <P>זה לא בסדר, לא מצליח לחשוב על כלום.</P> <P>יופי, מרוצים? עכשיו היא באמת תחשוב שאני מתחנף אליה.</P> <P>אבל זה מה יש, אני אוהב אותה, ואוהב כל דבר בה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לא פייר, אפילו לרדת על חברה שלי אני לא יכול.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 23:30, בוקר טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל חסר השמצות)</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P></div>Wed, 03 Sep 2008 23:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9853398http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=9853398http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9814518<div align="right" dir="rtl"><P>וואו, כמה זכרונות עלו מהשיטוט בנבכי המחשבה שלי, AKA, "הבלוג של איציק".</P> <P>כשהייתי אצל טלי התחלתי לקרוא חלק מהפוסטים שכתבתי פעם, במטרה להיזכר מתי החלטתי לקרוא לעצמי אל, ופתאום כל התחושות חזרו. פתאום קלטתי שפעם ידעתי ממש לכתוב, ויכול להיות שזה בכלל לא נעלם.</P> <P>והיו כל-כך הרבה שינויים. מתברר שזה מה שקורה אחרי חמש (!!!) שנים. כן, כן, חודש הבא יעברו חמש שנים מאז פרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג הזה, ופשוט כייף לקרוא את הדברים האלו.</P> <P>אחד הדברים שמאוד הצחיקו אותי הוא הפוסט <a target='newWin' class='blog' href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&amp;blogcode=192292">הזה</A>, כי בסופו של דבר כן גנבו את הסובראו 86' ההיא.</P> <P>היתה את ידידה שלי, שבדיוק דיברה על חבר שלה ה-מ-ו-ן, ועכשיו הם הודיעו שהם מתחתנים.</P> <P>היתה את גילי, שעזבה אותי לטובת אישה, ומאז הספקנו לגור ביחד, ולמצוא את הבחורה שהיא תתחתן איתה.</P> <P>ליאת ואני בקשר טוב, אחרי הפסקה מאוד חשובה בקשר בינינו. הרגשות מעולם לא חזרו מאז.</P> <P>קבוצת ה D&amp;D שלנו קיימת עד היום, אם כי אנחנו בקושי נפגשים, בגלל ענייני לימודים ושות'.</P> <P>אותו "חבר שלי מהצבא" הפך להיות ארנב, אחד החברים הטובים ביותר שלי.</P> <P>הקעקוע שהתחננתי שיציירו לי הפך לקעקוע של ממש, ועכשיו יש תכנונים על הבא בתור.</P> <P>האופניים שכל-כך הטרידו אותי הושחתו על-ידי ונדליסטים, ונגנב להם המושב. כנראה שלא נועדתי להיות לאנס ארמסטרונג הבא, ומזל, כי לא בא לי סרטן אשכים.</P> <P>ועוד כל-כך הרבה דברים שונים, חדשים, מרגשים, פשוט כייף לקרוא.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני חושב שהדבר הכי טוב שהבנתי מקריאה בבלוג הזה, הוא שאני מסוגל לכתוב שוב.</P> <P>וגם, שתמיד היו לי בעיות בחיים, אבל איכשהו תמיד עברתי אותן והמשכתי הלאה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>והיום? החיים מצויינים!</P> <P>אז מה אם אני שונא את העבודה שלי? אני עוזב אותה, וממשיך הלאה.</P> <P>אז מה אם אני במינוס? אני אמצא פתרון לזה.</P> <P>אז מה אם פרוייקט ההגשה בלימודים לא מתקדם? לא ממש אכפת לי, אז בפרוייקט הבא אני אפציץ.</P> <P>אז מה אם אני לא כותב כלום? אז אני אתחיל.</P> <P>אז מה אם יש לי חברה מדהימה ויפיפיה? אז אני... רגע, לא, זה דבר טוב.</P> <P>טלי, שנקראת כך על שם טלי הוד האגדית, שגור ואוח מדברים עליה בדרך קבע.</P> <P>טלי, שכל-כך מתוקה וחיפשה לי עבודות ומצאה כאלו עבודות מגניבות, כמו מדריך D&amp;D לילדים, ומנסה לעזור לי לעבוד בדברים שאני אוהב.</P> <P>טלי, שכל רגע איתה הוא אושר.</P> <P>טלי, שאיתה אני כבר מדבר על לעבור לגור יחד.</P> <P>אז מה אם הכל מאוד חדש ומוקדם מדי? אז אולי באמת נחכה קצת, או שנמצא פתרון אחר, אבל בסופו של דבר, טוב לי איתה, ולה איתי, והכל מרגיש לי נכון.</P> <P>אני אוהב אותה, ושימותו הקנאים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ואין לי מספיק זמן איתה, וזה לא פייר. תמיד, ברגע שאני עוזב, או שהיא עולה על הרכבת, אני מרגיש שלא היה לנו מספיק זמן יחד. שלא דיברנו מספיק, שלא צחקנו מספיק, שלא התנשקנו מספיק, שלא שכבנו מספיק, שלא סתם היינו, מספיק.</P> <P>והיום, כמובן, מתוך שינה, כיוונתי את השעון חצי שעה מאוחר מדי, וכך גם לא היה לנו מספיק זמן בבוקר כדי לומר להתראות.</P> <P>לא פייר.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ולחדשות מעניינות באמת: ירדתי כמעט שישה קילוגרמים.</P> <P>למה זה מעניין? זה לא.</P> <P>אז למה אני כותב על זה? אין לי מושג.</P> <P>ובכל מקרה? טוב, נו, שיכנעתם אותי.</P> <P>חבר שלי אמר לי שירדתי במשקל.</P> <P>מתברר ששילוב של בעיות בבטן, חוסר בזמן אכילה בעבודה, הרבה בילויים עם טלי,&nbsp;בחורה שאוכלת מסודר, וארוחות משפחתיות בביתה, גרמו לי לרדת במשקל על אפי ועל חמתי.</P> <P>טוב, לא ממש על חמתי, כי לא ממש התרגזתי מזה.</P> <P>והאמת, גם לא ממש על אפי, כי השומן לא ירד משם.</P> <P>אבל בכל זאת.</P> <P>מה בכל זאת? לא יודע.</P> <P>אה, כן, חבר שלי.</P> <P>זה די מחמיא כשגבר אומר לך שירדת במשקל, ודווקא לא בצורה ההומואית, אלא דווקא בכך שגברים נוטים לא לשים לב לדברים כאלו, ואם גבר שם לב, כנראה שבאמת היתה ירידה רצינית.</P> <P>&nbsp;</P> <P>נראה לי שאלך לישון, אני צריך את השינה הזו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 04:56, </P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל בנוסטלגיה)</P></div>Wed, 27 Aug 2008 04:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9814518http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=9814518http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9768319<div align="right" dir="rtl"><P>האיש מלמעלה צריך למות.</P> <P>זה לא ביטוי, באמת מדובר באיש מלמעלה. האיש בקומה מלמעלה, זה שעושה שיפוצים בדירה שלו ועושה לנו רעש כל הזמן.</P> <P>אין גם באמת מה לומר לו, כי הוא לא עושה משהו לא חוקי, ולא עושה משהו "לא בסדר", הוא בסה"כ משפץ את הדירה שלו.</P> <P>מעל הראש שלי! כבר אלוהים יודע כמה זמן.</P> <P>בגללו אני לא ישן טוב, בגללו קשה לי להתרכז.</P> <P>אידיוט.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ולנושא אחר לגמרי... הודעתי שאני עוזב את העבודה.</P> <P>באמת נמאס לי.</P> <P>בעוד פחות מחודש אני מפסיק לעשות את התפקיד שלי ומתחי להיות מדריך למישהו חדש למשך עוד חודש, ואז עוזב סופית.</P> <P>וכבר אני מרגיש שהייתי צריך לעזוב הרבה לפני.</P> <P>כשהודעתי שאני עוזב, הבוס שלי אמר שהוא לא מסכים, וניסה למצוא דרך כלשהי להשאיר אותי בעבודה, ולבסוף הציע לי להיות מדריך למשך חודש.</P> <P>נמאס לי, כל פעם שאני נמצא שם המצברוח שלי יורד (אם, נגיד, אני באברסט, אז הוא יורד לים המלח), אחר-כך אני גם חושב על זה בבית, ודי, לא רוצה יותר.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אבל הנה החדשות הטובות... ידידה שלי מתחתנת! ולא סתם מתחתנת, מתחתנת בנישואין חילוניים.</P> <P>למה זה טוב?</P> <P>כי היא ביקשה ממני להשיא אותה!</P> <P>כן, כן, אני אעמוד לי על הבמה ואספר על הקשר של ידידה שלי וארוסה, אומר כל מיני דברים ואז... הם יהיו נשואים.</P> <P>או משהו כזה, אני לא לגמרי בטוח.</P> <P>החתונה עצמה תיערך בקפריסין, שגם שם אני מתכנן להיות, עם טלי.</P> <P>את הטקס אני אערוך יחד עם חבר של החתן.</P> <P>עידכונים יגיעו בהמשך.</P> <P>&nbsp;</P> <P>עם טלי הכל הולך מצויין, אני מאוהב, מאושר איתה, ושמח מכל רגע שיש לי לבלות בקירבתה :)</P> <P>תודה למי שזה לא יהיה, שבזכותו פגשתי אותה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 17:01, בוקר טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל רצחני)</P></div>Mon, 18 Aug 2008 16:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9768319http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=9768319http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9690492<div align="right" dir="rtl"><P>חזרתי מהטיול בצפון.</P> <P>היה פשוט מ-ד-ה-י-ם!</P> <P>יצאנו לדרך, ואיפשהו באמצע הדרך הגענו למסקנה שזה פשוט יותר מדי, אז עצרנו בצד, נכנסו לאיזה פרדס, עשינו מה שעשינו ברכב, וזה היה כל-כך טוב... :)</P> <P>אחר-כך הגענו לחוף מבודד על שפת הכנרת, וקצת אחרי שהתיישבנו לנו עם האוהל, התיישבה קבוצה של אנשים עם גנרטור ענק שעשה לנו רעש, עד שבאמצע הלילה לטלי כבר כאב הראש, וזזנו משם. אכלנו רביולי שטלי בישלה על הגזיה, שתינו תה צמחים, והקשבנו לקולות של הכנרת.</P> <P>בבוקר היא העירה אותי, כמו שרק היא יודעת לעשות, והיינו צריכים להיות בשקט בשקט, כי היו משפחות וילדים מסביב, אבל לא היה לנו אכפת, והיה פשוט... פשוט טוב.</P> <P>נכנסנו לכנרת לשטוף את עצמנו, וסתם להשתכשך במים, ולהשפריץ אחד על השני, ולשחק כמו ילדים.</P> <P>משם נסענו למסלול הליכה, ארוך, במים, על אבנים מחליקות ומסוכנות. אני נפלתי פעם אחת, טלי הרבה יותר, ושנינו נקרענו מצחוק כמעט בכל פעם שזה קרה. בחלק מהזמן נאלצנו לשחות, כי המים היו כאלה עמוקים שאפילו אני לא יכולתי לעמוד שם. השתמשנו בתיקים כדי לצוף. אצל טלי זה עבד, אני שקעתי. סוליות הנעליים שלי נפלו איפשהו בדרך. נשרפתי, טלי קיבלה שפשפת, נחבלנו, נפלנו, התעייפנו, התבלבלנו בדרך, נאלצנו להסתמך על טוב לבם של זרים, והיה כל-כך כייף!</P> <P>ארוחת הערב שלנו כללה חומוס בחומוסיה באזור, ומשם נסענו לחוף מבודד אחר, שם ישנו באוהל. ורק ישנו, כי היינו עייפים, מותשים, ולטלי היתה שפשפת. היא מרחה לי דברים נגד הגב השרוף שלי, ומרחה לעצמה משהו נגד השפשפת (כי היא רצתה "להיות מוכנה לכאב" במילותיה...).</P> <P>למחרת כבר היו פשוט חם בטירוף. תיכננו לעשות מסלול, אבל היינו פשוט גמורים, בעיקר מכאבים. עצרנו במזנון שהכרנו, אכלנו ג'חנון לארוחת הבוקר, וביררנו על צימר.</P> <P>הגענו לצימר מקסים, לא יותר מדי קיטשי, כדי שטלי תוכל להרגיש בסדר איתו, התקלחנו,&nbsp;נכנסנו לג'קוזי, הכנו ארוחת ערב על הגזייה, שכבנו, על מיטה נוחה, שמענו מוסיקה, ראינו סרטים מצויירים, ולבסוף, בכאב רב, חזרנו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני מתגעגע לצפון, היה שם כייף.</P> <P>החלטנו לעבור לשם, להקים צימר, מישהו רוצה להיות הלקוח הראשון? אפילו נשאיר קונדומים במגירה...</P> <P>&nbsp;</P> <P>השעה 09:04, בוקר טוב!</P> <P>&nbsp;</P> <P>איציק (אל צפוני בנשמתו)&nbsp;</P></div>Mon, 04 Aug 2008 08:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (איציק שפיציק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=13889&blogcode=9690492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=13889&blog=9690492