<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>עיקר הדיבור הוא הנפש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840</link><description>&quot;הצל שלי ואני יצאנו לדרך&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 the lonely man. All Rights Reserved.</copyright><image><title>עיקר הדיבור הוא הנפש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840</link><url></url></image><item><title>נהג אוטובוס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=8543372</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כמה שבתות הייתי אצל חבר שלי בישיבה. ממש נהניתי שם. ממש חבל לי שלא הלכתי לפחות לשנה אחת ישיבה. החברים, השלווה, האין-לחץ, האווירה. פשוט כיף. זה משהו שאני חושב שהיה תורם לי בכל כך הרבה דברים. חבל.

בזמן האחרון אני די עמוס, במיוחד עם השביתה שנגמרה ועכשיו שיש לימודים וגם מבחנים. אני מסתדר, אבל אני דווקא די מרוצה מניצול הזמן שלי, יחסית. לדעתי השתפרתי בנושא הזה, אבל יש עוד המון להשתפר.
באופן כללי אני די מרוצה ממה שאני עושה כרגע, אבל חסרים לי הרבה דברים, ויש לי לעשות הרבה דברים. ואני מקווה לכל כך הרבה דברים.



סיפור קטן שקרה לי לפני כמה ימים:
נסעתי לי באוטובוס, שהיה כמעט ריק לגמרי. בתחנה שבה רציתי לעצור קמתי וצלצלתי בפעמון אחד ואז בעוד אחד כדי להיות בטוח שזה צילצל. אבל, הנהג לא עצר לי בתחנה והמשיך לנסוע. גם אחרי שאמרתי לו על זה ובאתי אליו הוא לא הסכים לפתוח, אפילו שהוא היה עדיין ממש ליד התחנה(זה כי כמו שידוע, אסור לנהגים להוריד נוסעים שלא בתחנה). אז הוא פשוט המשיך לנסוע, ולי לא היה מה לעשות אלא לרדת בתחנה הבאה, שהיתה די רחוקה. בדרך לתחנה ההיא, דיברתי איתו וביקשתי ממנו שלפחות עכשי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jan 2008 23:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=8543372</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=8543372</comments></item><item><title>הרבה כל מיני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=8426437</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן אני יודע, הרבה זמן לא עידכנתי.
היו הרבה פעמים שחשבתי לעדכן אבל תמיד איכשהו זה נדחה, אבל עכשיו ...יאללה, נזרום עם זה.

אפשר בכלליות להגיד שעברתי לא מעט אבל בתכלס לא קרה הרבה.

היו כמה ימים בצבא לקראת החזרה, בכללי הלך לי בסדר, נשאר רק לקוות שגם בפועל זה יסתדר. ב&quot;ה אני מאמין שזה יהיה טוב, או לפחות לא גרוע. לא הייתי תותח אבל גם לא גרוע. באמצע, כמו תמיד.
בשביתה למדתי חלק קטן מהקורסים, אבל בכל זאת לא היה לי ממש חופש, זה די מוזר,וגם את המעט שהיה די בזבזתי. בסה&quot;כ היתה לי לא מעט עבודה ועדיין נשארה לי עבודה לעשות בכל מיני קורסים. לא עבדתי או משהו, לצערי. עכשיו בטח תיגמר השביתה, כשבסופו של דבר לא בדיוק ניצלתי את הזמן..חבל.
בכלל כל השביתה הזאת מרגיזה, אבל אני והאמת רוב הסטודנטים די אדישים לה..אני כבר לא יודע מה אני מעדיף שיקרה, ממש אין לי מושג. אני מניח שנראה מה הולך בימים הקרובים.

הייתי כמה פעמים בתל השומר, ואחד הדברים שהכי הרגיזו אותי שם הוא ששתי המסעדות שנמצאות בכניסה לבסיס, כששואלים את בעליהן אם המסעדה כשרה הם עונים בלי היסוס שכן, אבל אחרי 2-3 שאלות מביינם שבכלל אין להם. אחד המקומ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jan 2008 03:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=8426437</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=8426437</comments></item><item><title>דרך חיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=7190654</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שבוע טוב!

ב&quot;ה סופסוף נכנסתי לחופש האמיתי שלי - היו לי עוד קצת שיעורי בית לעשות לפני שסיימתי את כל החובות שלי להסמסטר - ומעכשיו אני חופשי!(כמעט)
גם השבוע היה לי קצת זמן פנוי וחופש, הלכתי עם המשפחה לטיול בן יום אחד. מזמן לא עשינו את זה, אני כבר ממש לא זוכר כמה זמן, והנה עשינו את זה, והיה ממש נחמד וכיף. אני מקווה שעוד נספיק בזמן הקרוב לעשות טיול דומה שוב פעם. אפילו את אותו מסלול, ממש לא אכפת לי.

פגשתי גם השבוע עוד חבר אחד שלי - פעם הוא היה אחד מהחברים הטובים שלי, עכשיו הוא סתם עוד אחד שאני מכיר. וזה ממש חבל לי, שלא מספיק שמרתי איתו על קשר. בנוסף, כמוני, הוא מאוד אוהב טיולים בארץ - לחשוב שאולי הייתי יוצא איתו לטיולים אם הייתי שומר איתו על קשר...זה ממש חבל לי. אני פשוט כל כך אוהב לטייל בארץ ואין לי עם מי, וזה כל כך חבל לי. 
טיולים בשבילי ארץ ישראל הם ממש אהובים עלי, ויש כל כך הרבה טיולים לעשות, ואני עד היום לא עשיתי אפילו אחוז אחד מהם. ההרגשה שיש בטיול, השקט, הטבע, ההליכה והמאמץ, המנוחה, הנוף, וגם האנשים שאיתם עושים את הטיול - כל זה גורם לי להעריך כל רגע ורגע שאני מטייל. ועוד לטייל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Aug 2007 02:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=7190654</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=7190654</comments></item><item><title>חברים מהתיכון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=7101849</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום פגשתי במקרה כמה חברים מהתיכון.
ורק עכשיו הבנתי כמה שאני ממש לא בקשר עם החברים שלי מהתיכון. הם לא היו חברים הכי טובים שלי או משהו כזה, ולא ציפיתי ליותר מדי, אבל בכל זאת למדתי איתם כמעט 12 שנה באותה כיתה, ומדהים לראות כמה שאנחנו רחוקים זה מזה. שלום שלום, קצת דיבורים, אבל לא יותר מזה, וזה אחרי שלא ראיתי אותם הרבה זמן. ככהגם המצב עם כמעט כל מי שהייתי איתו בכיתה הרבה שנים, חוץ מכמה ממש בודדים. וזה ממש מצער אותי, לראות את עצמי מרוחק מכולם.עברו אמנם כמה שנים מסוף התיכון אז אפשר להבין את ההרחקות, אבל זה עדיין יותר מדי לדעתי.
אני זוכר שכשסיימתי תיכון חששתי שזה מה שיקרה, שאני לא אשמור על קשר עם חברים, וזה באמת מה שקרה, וחבל. כבר אי אפשר להחזיר את זה למה שהיה, אבל מצד שני אני חושב שמההתחלה לא היה הרבה סיכוי שאני אוכל לשמור על קשר חוץ אולי עם כמה בודדים, וזה באמת מה שקרה.

יש לי הרגשה שכבר כתבתי על זה מתישהו בבלוג...

אני מקווה שעם החברים שכרגע יש לי ושעוד יהיו לי ב&quot;ה אני אוכל לשמור על קשר...בינתיים זה כמעט אף פעם לא מצליח לי. חבל שעם הרבה אנשים שלמדתי איתם כל כך הרבה שנים בבית ספר, לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Aug 2007 01:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=7101849</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=7101849</comments></item><item><title>לא יום משהו...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=7094922</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בהחלט הרבה זמן לא כתבתי פה..מכל מיני סיבות.
בהחלט הייתי עמוס בזמן האחרון, אבל ממש עוד מעט יש חופש, אז אני מצפה לשיפור.
עכשיו אני מעדכן רק כי אחרת לא יהיה שום עידכון בחודש הזה..שום סיבה אחרת (:

בכל מקרה, היה היום יום לא ממש מוצלח. כמעט כל דבר וכל תכנון שלי לא הסתדרו\נכשלו. פשוט מדהים איך שכל דבר לא הלך, אבל עוד יותר מרגיז הוא שאני ידעתי מראש שכל אחד מהדברים האלה לא ילך כמו שצריך, ואפילו צדקתי באיך בדיוק הם יתפקששו. ועדיין קיוויתי שהכל בכל זאת ילך טוב - אבל כמובן שלא. לא נורא, מחר ב&quot;ה יהיה טוב יותר. דווקא השבוע הקודם היה טוב עד לסופו, והשבוע החל מיום ראשון יש בעיות..נראה אם זה ימשיך.

יש לי הרבה תכנונים ותקוות לחופש, אני מוכן להתערב שרובם לא יתקיימו. נראה בסוף החופש כמה מתוך כל זה באמת הספקתי. אני מקווה שכמה שיותר אבל מניסיוני זה לא יהיה ממש הרבה. עוד חופש יגיע ומהר מאוד ייגמר...כמה חבל שהוא כל כך קצר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 Jul 2007 03:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=7094922</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=7094922</comments></item><item><title>שוב חברים...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6727250</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ושוב פעם היום החברים אכזבו אותי. היו כל כך הרבה תוכניות אבל הם הרסו הכל. אני לא יכול אפילו להסביר כמה כעסתי הערב. כזהחוסר התחשבות והתעלמות ממש מעצבן אותי, וזה בדיוק מה שקרה. בסוף מבין כל הדברים שיכולתי לעשות, לא עשיתי כלום אלא נשארתי בבית וראיתי טלוויזיה. פשוט מעצבן. ומה שיותר מעצבן הוא שהם בכלל לא חושבים שהם עשו משהו לא בסדר.
בכלל, הבנתי בזמן האחרון עד כמה אני למעשה רחוק מהחברים שלי. יש לי כמה חברים(שבאמת ראויים להיקרא חברים) מעטים, אבל פשוט מדהים איך יש פה כל כך הרבה אנשים שפשוט חושבים רק עצמם.
עכשיו אגב אני רגוע, מסתבר שלדבר עם אנשים על הדברים האלה שמציקים כמו מה שאמרתי בהתחלה, אשכרה יכול לעזור. 

לא כתבתי הרבה זמן, ומאז כבר הספיקה להיגמר השביתה. היה גם ל&quot;ג בעומר ויום הסטודנט שבשניהם היה די כיף, היה גם שבועות שבו אמנם למדתי לא הרבה תורה בלילה אבל גם זה לפחות משהו, ויצאתי מרוצה. הספקתי לראות פעמיים בתוך שבוע איך 2 חברים שלי מקבלים הנגאובר, וזה ממש גרם לי לחשוב ולהבין עד כמה התרבות החילונית הזאת נראית בעיני די...בזויה(וסליחה מכל החילונים כאן). אני פשוט מרגיש שהרבה מהדברים שהרבה חי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jun 2007 03:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6727250</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=6727250</comments></item><item><title>כל מיני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6419081</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, לא עשיתי יותר מדי בזמן השביתה. בעיקר נחתי בבית. ניצלתי את זה גם כדי להשלים לימודים וקצת להנות.
אני אישית לא ממש חושב שצריך לשבות ותומך בחזרה ללימודים, אבל אני גם לא לגמרי סגור על זה. אבל בגלל זה אני גם לא ממש מתלהב ללכת להפגנות בעד משהו שאני לא בטוח בו...לכן למעשה אני לא נוטל שום חלק פעיל בכל זה.
נשאר לקוות שהשביתה לא תימשך יותר מדי זמן.

אני חייב לציין שהחברים שלי די מאכזבים אותי בזמן האחרון. במיוחד ביום העצמאות הם איכזבו אותי, ודי הרסו לי לא מעט תכנונים, וככה יצא שרוב היום לא היה לי מה לעשות. ולא רק, אלא גם לפני ואחרי זה. אןי לי כוח יותר לנסות לארגן דברים, מספיק נדפקתי מזה.נמאס לי מזה. מאז הם קצת השתפרו, אבל עדיין אני לא שוכח להם את זה.נראה אם יצא משהו לל&quot;ג בעומר בכלל ואם הם יארגנו משהו. אני ניסיתי ולא היתה הרבה היענות במיוחד, אני לא מתכוון להתאמץ יותר מזה.

בזמן האחרון היו לי כמה וכמה פוסטים שרציתי לכתוב אותם..אבל הם לא נכתבו ואולי כבר לא ייכתבו, אולי אני אכתוב אותם בקצרה, וזהו. נראה. לא יודע למה, אבל אני פשוט לא מצליח לכתוב את הדברים. איכשהו תמיד כשאני על המחשב פשוט לא ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 May 2007 02:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6419081</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=6419081</comments></item><item><title>פסח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6279413</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום ראשון לפני שבועיים, שלפני פסח, עוד נותרו לנו בבית מלא ניקיונות שצריך לעשות. לצערי יצא שגם הייתי חולה, אז כל היום עבדתי קשה ובקושי עמדתי על הרגליים. אבל בסופו של דבר סיימתי את זה. גם ביום שני המשכתי להרגיש טוב, ובערב הגיע ליל הסדר. בתפילה כבר התחלתי להרגיש את הצרידות, מהמחלה. ואז התחלתי שוב להרגיש חולשה, ונזלת, ואז התחילו גם גיהוקים(תגידו, מה זה גיהוק ומה זה שיהוק? אף פעם לא הצלחתי להבין)(ובכלל, שמתם לב שאם אתם מג[ש]הקים תוך כדי שאתם מדברים או בכלל שהפה פתוח, זה יוצא הרבה יותר רועש? לא ממש נחמד), ודי קשה להתפלל ככה, וזה יצא די מוזר. בסדר עצמוהייתי גם צרוד, ולאט לאט ככל שהסדר התקדם נעשיתי יותר צרוד ואיבדתי את הקול. לסוף הסדר כבר הגעתי כשבקושי אפשר לשמוע אותי, אבל למרות זאת השתדלתי כמה שאפשר בשירים האחרונים P:

בכלל היה סדר מאוד נחמד. היינו רק ארבעתנו(את זה דווקא אני לא ממש אוהב..אני אוהב כשיש הרבה אנשים בסדר), אבל היה כיף. סיימנו הכל ב-1. גם אמרנו כולנו(בעיקר אני) דברי תורה יפים, והיה נחמד. האמת שדווקא מהדברי תורה שאני פחות התלהבתי מהם, הם הכי התלהבו, זה היה די מוזר. הלכתי לישון כ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Apr 2007 01:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6279413</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=6279413</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6143334</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, אז כל(רוב) ההרגשה הטובה חלפה. קיבלתי היום ציון במבחן שעשיתי, ונכשלתי. עכשיו אני צריך לעשות שוב את הקורס, ולבטל קורס אחר שתכננתי לקחת הסמסטר. והקורס הזה שנכשלתי בו הוא חתיכת קורס זוועה, במועד א&apos; כמעט עברתי ובמועד ב&apos; קיבלתי אפילו פחות מבמועד א&apos;. והמבחנים זוועה, והשיעורים זוועה, והקורס פשוט מגעיל. ועכשיו אני צריך לעשות אותו שוב. לא יכול להיות לי סמסטר אחד נורמלי? :(

עוד כמה שנים אני אקרא את הפוסט הזה ואצחק על זה שזה כל כך הזיז לי. וזה ברור לי. אבל עדיין זאת הרגשה רעה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Mar 2007 01:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6143334</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=6143334</comments></item><item><title>קצת חופש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6132273</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום בערב הלכתי למופע סטנדאפ, היה נחמד. ואח&quot;כ הלכתי לשחק כדורסל עם חברים, חזרנו עכשיו, גם זה היה נחמד :)
בפוסט הקודם הזכרתי כמה דברים שאירגנתי, הכדורסל הנ&quot;ל זה אחד מהם. במשך שנתיים אף פעם לא אירגנו משחק כדורסל, ניסינו פה ושם אבל אף פעם לא ממש ברצינות, ותמיד יצא שהיו באים רק כמה בודדים במקרה הטוב. השנה החלטתי שאני לוקח את זה על עצמי - ולאט לאט באו יותר ויותר אנשים, ועכשיו זה כבר הפך לדבר די קבוע, בזכותי, ובאים הרבה אנשים :)
אז כמו שאתם שמים לב בזמן האחרון נחמד אצלי, ואפילו הסמיילי שבראש הפוסט הזה הוא סמיילי מחייך - והסיבה לכך כמובן היא שזוהי התחלת הסמסטר רק ואין הרבה שיעורים, עדיין. וכמו כן עוד לא ממש עשיתי גם את המעט שיעורים שנתנו לנו...ואז לא יהיה הרבה זמן פנוי. ואז נראה איך תהיה ההרגשה.
עוד מעט גם חופש פסח, עוד אין לי ממש תוכניות אבל אני מקווה שאני אדע לנצל אותו בחוכמה. כל כך הרבה זמן לא היה חופש...סופסוף הוא הגיע!
חג שמח וכשר לכולם!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Mar 2007 02:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the lonely man)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138840&amp;blogcode=6132273</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138840&amp;blog=6132273</comments></item></channel></rss>