http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474A SLUT AND A BATTERYheCopyright 2026 Imperfection. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/74/84/13/138474/misc/9696547.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=11391947<div align="right" dir="rtl">אז את מתבלבלת, המוח חושב מהר יותר מהלב, כי זה התפקיד שלו לחשוב והתפקיד של הלב לעשות מה שבזין שלו. אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך אבל, אני כבר קצת מתחרפנת. המוח חושב לי יותר מדי. המוח המוח המוח כואב מאוד כשחושבים יותר מדיי. אתה אוהב אבל אתה לא תמיד אומר, לא מספיק אומר. משאיר אותי ספקנית. אני טובה בלהטיל ספק. אתה עושה מה שבזין שלך אבל זה לא נראה שזה מה שבלב שלך. אני אוהבת אותךאני אוהבת אותך אני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד. מפחיד מאוד לדעת בוודאות מפחידה מאוד שזה לא מספיק כבר. אתה אוהב אותי? באמת שאין לי מושג. איך זה יכול להיות שאחרי שנה ביחד עדיין אני לא בטוחה שזה אמיתי מבחינתך כמו שזה בשבילי. אתה פשוט, בחור בחור בחור. גבר גבר גבר שיודע להגיד לבחורות מה שהן יודעות שאתה אומר כדי לזיין אבל זה עובד, ואת הזין אתה השחלת כבר בהרבה חורים. אתה גבר-גבר, בחון מן המניין. איך פתאום אחרי שנה, הגבר-גבר שעתיד להיות אישי-שלי, אני לא יודעת שאתה אוהב אותי? אני מאמינה שנוח. אני מאמינה אפילו שטוב. גם לי נוח וטוב. אבל אני מרגישה כ"כ הרבהיותר מנוח וטוב ונחמד ויפה. אני מרגישה שכואב לי הלב, הדבר הזה</div>Sun, 15 Nov 2009 18:44:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=11391947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=11391947http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=11322444<div align="right" dir="rtl">ימים במשרד עד 19:00, לשבת ברוסטיקו לאחר מכןעם הבנות ולדפוק שוט למונצ'לו. יש געגועים, ויש להניח לך קצת. עוד כואב, עוד ייכאב, אבל לטווח הארוך, אתה נהפכת להיות האיש שלי. יש בי גם רוח קרבית ולוחמת, שאומרת לי להילחם עליך, להילחם עלינו, ולא רקעליך אני צריכה להילחם. גם עם כל הטלפונים וכל המיילים, והדרישות, והטלפונים אחרי 21:00, הלחץ, עם כל אלה אני נלחמת לבד. הוא, באמת שכבר אין מה לומר. אני אוהבת, מתגעגעת, ומצפה ל25 באוקטובר. אין יותר טוב מזה. היא, אני מקווה שנחזור לאט לכל הדברים הטובים שהיו לנו פעם. אני באמת התגעגעתי, ויום ראשון הולך להיות נוסטלגי וכיף:). הוא, בפגישות האחרונות שלנו הרגשתי שהוא מתייאש ממני, ובסוף אותו הקפה, הבנתי שכבר לא אשמע ממנו, לאבעתיד הקרוב לפחות. הוא, באמת שלא ציפיתי שככה הוא יהיה שם בשבילי ברגעים הנוראים האלה בסופ"ש, שבכיתי כמעט 12 שעות ברצף. אבל הוא היה שם והוא עזר באמת כמו שלא ציפיתי ממנו בשנה האחרונה. היה טוב להיזכר בזה שיש לי תמיכה כזאת ממנו. היא, עזבה לה למקום אחר, השאירה אותי לבד תמורת נעליים גבוהות ולסגור שבתות. אני שמחה בשבילה, אבל עדיין קשה בלי שותפתי ל</div>Fri, 16 Oct 2009 08:22:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=11322444http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=11322444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=11304788<div align="right" dir="rtl"> זה מרגיש כאילו לא כתבתי פה כבר שנים... אתחיל בלתאר סיטואציה - כרגע יושבת על המיטה מול איש יקר ואהוב שבמקרה הוא היקר והאהוב שלי. הייתי אומרת שאני מאושרת, אפילו מאוד מאושרת, אבל אני משתדלת בתקופה הזאת לא לזרוק את המילה הכבדה הזאת באוויר ללא הצדקה. עוד מעט אני עם האיש היקר והאהוב הזה כבר שנה מהחיים שלי. כנראה שאני באמת מאושרת. יש רגעים, ויש רגעים. ככה זה היה וככה זה יהיה תמיד.המאזן הוא כרגע חיובי, בכל תחומי החיים. אני מרגישה שאיבדתי כ"כ הרבה מעצמי, מהסביבה שלי, אבל אני מחוייבת לכך שהאבדן הזה הוא לטובה - למען בנייה מחדש, למען החזרה רק לדברים הטובים שקיימים. אין עוד פסימיות, אין עוד דיכאון. אני - אופיר החדשה והמשופרת - אופטימית, חיובית, ונלחמת על שלי ועל מה שמגיע לי. עוד שנה נגמר הצבא ואז מתחילים החיים, סביר להניח שאהובי שפה מולי, שכרגע מתחיל להפגין סימני התעוררות, יתחיל איתי את אותם החיים השלמים והטובים שצפויים לי, כנגד כל הסיכויים וההימורים של כל העולם, סביר להניח שמוזיקה תהיה חלק ענקי מהחיים שלי, כי איאפשר אחרת, וסביר להניח שאם לא אומר שאני מאושרת, כי זאת באמת מילה גדולה וכ</div>Fri, 09 Oct 2009 11:31:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=11304788http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=11304788http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10661758<div align="right" dir="rtl"> אשת הלוחם, יושבת ומחכה לאהוב שיחזור הביתה עייף, ואז אלטף את פנייך ברוך, ואזכה לחיוך ממיס, החיוך שבו התאהבתי. אתה אוהב את מה שאתה עושה, וזה למה קשה לי להיות כ"כ אנוכית, לרצות אותך איתי בכל שנייה ומאית השנייה, כי אפילו חצי מאית השנייה בלעדייך היא סבל. לישון בלעדייך זה מעשה שבלתי ניתן לעשות כבר מבחינתי, אתה משתלב במיטה שלי באופן מושלם. ריק בלעדייך. ואני אנסה להחזיר לעצמי קצת מעצמי פה ושם, יותר חברים, יותר משפחה, יותר השקעה עצמית, אבל הכל פשוט מיותר, זמן המתנה אלייך, תור מאוד ארוך כדיי לקבל את מנת אהובי היקר. אני מוצאת את עצמי מתייסרת מלחכות לרגע שאתרגל להיעדרות הקבועה שלך. אני מאוהבת כ"כ, מושקעת רגשית ברך כ"כ, שמצפות לי 3 שנות גהינום מגעגוע. תחזור מהר, קשה כאן בלעדייך. -אופיר- </div>Mon, 23 Mar 2009 17:31:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10661758http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=10661758http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10424212<div align="right" dir="rtl"> אני מתלוננת הרבה, אין אפילו טעם להתווכח על זה.. אבל כרגע, הדברים שעליהם אני יכולה להתבכיין הם מועטים עד לכמעט לא קיימים. זאת הרגשה טובה שזקוקים לי, גם אם זה בצבא וזה גורם לי באמצע יום חופש להגיע לקריה ושייעצבנו אותי מלא=S ... להיות איתו, כשהוא מנשק אותי ומחבק אותי ואני מנשקת אותו ומחבקת אותו, הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו. אנחנו הולכים לנו ברחוב, יד ביד, מדיי פעם שפתיים אל שפתיים, וטוב עכשיו. יש כרגע ערפל, דאגות, אולי כי הכל כבר יותר מדיי טוב, אולי כבר אנחנו יותר מדיי אוהבים, משתגעים מתשוקה ויצרים אחרים שפושטים על גופנו, מפשיטים אותי ואותומנימוס והתחשבות- לומר את הדברים הכי אימפולסיביים שעולים לנו לראש, יורדים מאותן השפתיים מלאות האהבה. כל מה שאני יודעת, מסתכם במשפט "אני אוהבת אותך", והכל מתחיל באותה צורה. כל החיים שלי הכינו אותי להעריך את הדבר הפשוט והנפלא הזה, שהוא שהוא באמת אוהב אותי גם, שיש מענה לרגשות שלי, והוא המענה האידיאלי, הנכון, והעוצמתי ביותר שיכול להיות. לא יכל להיות יותר טוב ממה שעכשיו. לא בשום מצב אחר. מאושרת עד כדי גיחוך, אני אסיים במזל טוב</div>Fri, 16 Jan 2009 19:26:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10424212http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=10424212http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10345995<div align="right" dir="rtl">עם קפה של בוקר, וחיוך מטומטם ומרוח לי מצד אחד של הפנים אל השני, מאוהבת. אם היה לי יותר זמן, החיים היו יכולים להיות הרבה יותר טובים.. -אופיר-</div>Sun, 28 Dec 2008 07:35:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10345995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=10345995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10107086<div align="right" dir="rtl">"תסמכי עליי..." דמעות ייאוש קופאות במקומן כאשר רוח עזה של ים בחורף תוקפת אותן בצורה אכזרית מנשוא. "תסמכי עליי, זה באמת השיר הכי עצוב בעולם. אל תקשיבי למילים, תקשיבי לכאב הריקני הזה. השקט המעורר בחילה שהוא משדר..." כפות רגליים מלאות בחול פתאום עוד לא עומדות, את מקומם תופסות הברכיים, שחול חדש כעת נדבק אליהן בעוד שהן נושקות ארוכות לקרקע הלחה הזאת, של כמובן, ים. ים ארור ומקולל שרודף אותי עד שאפול ואכנע כמוה, מוחלשת בתקווה להיות חלשה יותר. אני לא אמרתי כלום כשראיתי אותה שותה יין אדום כדם ישר מבקבוק כמעט מרוקן, אלוהים היקר יודע שהדיכאון האלכוהולי הזה מוכר גם לי... אבל אולי היה עוזר אם הייתי יודעת שבזמן שיקירתי חייגה רצף מספרים שהוביל אליי, כמות מאסיבית של משככי כאבים וכדורים אחרים למיניהם וסוגיהם, שיעזרו לה פעם אחת, לתמיד, להיכנע לדבר ששתינו נאבקנו בו בחוסר חשק. אובדן הוא דבר נהדר. אובדן עצמי- מעולה. ניסיתי להקשיב למילים, ללחן, לריתמיקה המשונה ולא קונבנציונאלית שאפיינה את אותו שיר עצוב. ניסיתי, באמת שניסיתי להפנים את אותו הרגש ללא הצלחה. רטרואקטיבית, הייתי צריכה לדעת שייקח לי שנים להב</div>Wed, 29 Oct 2008 20:24:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10107086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=10107086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10082836<div align="right" dir="rtl">והחלטתי שכן. בת יענה- כבר עכשיו אני מתחילה להתחרט, על הנפילה הארוכה אליך, על הבריחה היזומה אליך. ים, נוסטלגיה, ועצב נוראי. וכאשר המכונית באופן אירוני מתחפרת בחול, אני מתחפרת בזרועותיך. פתאום אני אוזרת אומץ לומר את כל הדברים שתמיד רציתי לומר, אבל פחדתי שאני אבריח אותך אם אני אברח יותר מדיי קרוב אליך. אבל עכשיו... עכשיו המקולל הזה, שמפיל עליי עולם שלם של כאב ובדידות ונטישת אוהבים ואוהבת, והתשישות הכפולה הזאת שמכפילה שבעתיים, אינה יודעת</div>Thu, 23 Oct 2008 23:45:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10082836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=10082836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10026931<div align="right" dir="rtl">Speedhorn - Noisettes I was standing on the corner of my dream Faces getting hotterTemperature is rising up inside of my soulLike a madman's daughter.The time is right and so am ICome and fly into the night sky brother, oh.Is there nothing I can doTo make you smileNothing I can borrowNothing I can beg or stealTo change your minds wayCause I feel out of orderName your price, I'll pay it twiceRoll the dice, would you really die for another?Be my speedhornFuel my raging heartOh my loverCome on feel the sparkSee I won't biteSee that girl can barkAll I want to do is be the one you love, oh yeahOnly want to be the one you love, yeahAll i want to do, yeah!Be my speedhornFuel my raging heartOh my loverYou make me feel soLike I could be farOh my loverI am laughing but I'm fraying at the seamsCan't control the hollerTemperature is rising as the story unfoldsLost my friend to the waterOn my grave, next to my nameGo say: "She loved, she lost,Yet never ceased to be amazed"There is something you ca</div>Mon, 13 Oct 2008 14:50:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=10026931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=10026931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=9832292<div align="right" dir="rtl"> במילה אחת: בלגאן. .. אני מתחרפנת פה קצת. -אופיר-</div>Sat, 30 Aug 2008 15:51:00 +02001234586@nana.co.il (Imperfection)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=138474&blogcode=9832292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=138474&blog=9832292