http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375heCopyright 2026 Shuli. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=10029577<div align="right" dir="rtl"> עומד על התל ומשקיף:עגורים חותכים ומחברים במעופםאת אופקי השמיים המשתקפים בביצת העיניים החולמותשל אלו היודעים לשאוף.הרים מתנשאים לרצפת גן העדןרחבים וכבדים ומכים שורשיםבשלווה הם שרויים ובהס,מרכינים ראש למטפס הבא.יישובים בודדים על הרכסבמנוחתם ונחלתם הם דריםקוראים להנעים את פני המבקרשיפיח בהם תומת נעורים. ~השקעתי הרבה מחשבה בשיר הזה ויכול להיות שהוא לא ברור מקריאה ראשונה.אם אתם מתעניינים באמת להבין את השיר תקראו עוד פעם פעמיים. יש מסר שדיברתי עליו קצת בין השורות, אני מקווה שהוא לא מוחבא מדי.~</div>Mon, 13 Oct 2008 22:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=10029577http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=10029577http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9970529<div align="right" dir="rtl"> הערה: מי שקורא ולא מגיב, שלא יצפהלקבל ממני בלונים ביום הולדתו. אני רואה בזה כפירה בערכים הבסיסיים שלכם כבני אדם. (סוף הערה) אני מרגיש את שרעפיי חורטים על הקירות מילות תחינה: לצאת, לברוח מבעד לקירות האלה הכל קיים ביניהם אני מתחיל לשכוח את השדות הצבועים במכחול הססני החורשה, העצים, הפירות נוף מתגרה בעורמה חרישית הדרורים,לוחשים מנגינות. מנסה להנציח רגעים יתומים <P class=MsoNormal dir=rtl style="</div>Wed, 01 Oct 2008 17:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9970529http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=9970529http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9452197<div align="right" dir="rtl">"אני מצליח להשיג בחיים את כל הדברים שאני לא רוצה, ומה שאני באמת רוצה אני לא מצליח להשיג..."אני חולם על דברים גדולים,פירסום, תהילה, עננים..ומה שאני באמת רוצה לחלום עליואני עושה מלא דבריםטס, צונח, מכיר אנשיםרץ, לומד, עובדומה שאני באמת רוצה לעשותכל החיים שלי בנויים על מטרות. אני חיי אותן.כרגע, החיים שלי לא שווים כלום. כי כמו שאמרתי, יש לי את כל הדברים שאני לא רוצה.אין לי אותך.את, המטרה החדשה שלי.</div>Thu, 26 Jun 2008 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9452197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=9452197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9179347<div align="right" dir="rtl">משהו שכתבתי עוד כשניסיתי להתקבל לברונפמן... אחת הבעיות המרכזיות שעומדות על סדר יומה של החברה הישראלית היא בעיית התרבויות השונות והשתלבותן בארץ. בכל העליות לפני קום המדינה ולאחר קום המדינה עלו הרבה מאוד יהודים מכל רחבי כדוה"א והביאו איתם את התרבויות של המקומות מהם הגיעו. יהודים מ: מרוקו, תימן, בולגריה, רוסיה, גרמניה, צרפת, בריטניה, עיראק, פולין, ספרד, ארגנטינה, אוסטרליה ועוד, וכמובן אלה שחיו בארץ – כולם מנסים עד היום להשתלב לחברה אחת – החברה הישראלית וליצור תרבות אחת – תרבות ישראלית, והתהליך הוא לא כל כך פשוט. הבעיה היא כמובן לא בכך שיש מגוון של תרבויות, אלא בכך שנוצרים פרידגמות וסטראוטיפים, מהסיבה שישכל כך אנשים שונים שחיים יחד.<SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: Arial; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family:</div>Tue, 13 May 2008 17:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9179347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=9179347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9140311<div align="right" dir="rtl">והארץ עומדת - דומיה,דקה של חיים היא נושמת.בנים, אמיצים, אהובים,מדוע, אדון עולם, האומה מדממת?אמא ואבא זוכרים,כואבים,הן ילדוהו לחיותלא לשכב בין מתים.שוב יורד הדגל,שוב שרים שירים.שוב שולחים אנחנו,אל המוות, ילדים.זה מתאר את מה שהרגשתי היום. בעיקר אחרי הצפירה.אני רוצה לכתוב יותר. חשוב לי לכתוב. (לאו דווקא שירים, אלא מחשבות. אני רוצה לכתוב דברים רציניים. הייתה תקופה שבה זה דווקא הלך לי לא רע...)</div>Wed, 07 May 2008 12:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=9140311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=9140311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=8335987<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי שחבר יכול לאכזב.</div>Wed, 02 Jan 2008 17:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=8335987http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=8335987http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=7246264<div align="right" dir="rtl">הופתעתי מעט, כשהיא פרצה אל חיי וניפצהאת חלום חיי.דאגתי מעט,כשהיא התריעהעל מגבלותייוגרמה לי להרהרבהמשך חיי.כעסתי מעט,כשהיא הדאיגהאת הוריי,ואףאת חבריי.ומאז אנילא מופתעלא דואגובהחלט לא כועס.הבנתי.זה או שאני נלחם בה,או שאני חי איתה.כבר גמלתי בליבי החלטה.אני הולך לנסות למרות הכל...אני לא אוותר על מה שרציתי, ומה שעדיין אני חולם,להיות.אחלה חופש.יש דברים טובים שקורים, ודברים פחות טובים.ככה זה תמיד, לא? =P</div>Sun, 19 Aug 2007 02:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=7246264http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=7246264http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=6225172<div align="right" dir="rtl"> Love ya... </div>Sun, 08 Apr 2007 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=6225172http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=6225172http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=6098158<div align="right" dir="rtl">יש אנשים שמוותרים.ויש אנשים שנלחמים על מה שהם לא מצליחים להשיג...[עריכה]: אפילו, אם לפעמים זה מאוחר מדי.</div>Sun, 25 Mar 2007 16:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=6098158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=6098158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=6029793<div align="right" dir="rtl">נסעתי באוטובוס עכשיו, ותוך כדי שיחה הבנתי משהו.השיחה הייתה על אהבה ומערכות יחסים, ופשוט נפל לי האסימון.אני אוהב אותה.לא בקטע הזה נפל לי האסימון, אלא פשוט לא הבנתי למה לעזאזללא עשיתי עם זה משהו עד עכשיו. למה לא ניגשתי אליה ואמרתי להאת מה שאני מרגיש כלפיה?!בזמן האחרון, אני מתעייף נורא. אף אחד לא רואה את זה. לפעמים, אניכל כך עייף שבא לי פשוט ליפול ולא לקום, אבל אני לא יכול.אני נוצר כל כך הרבה דברים בלב עכשיו והם ממש מכבידים עליי.אני צועק לפעמים, דופק צרחה כדי להשתחרר. זה עוזר.העייפות הזאת, גורמת לי לחשוב בצורה כזאת. אני "עייף" מכדי לעשות דברים.פעם, הייתי מלך לחיים שלי. הייתי עושה מה שבא לי, והיה לי טוב.הייתי פחדן, וביישן קצת, אבל אם הייתי מרגיש משהו כלפי מישהי, הייתי מסוגל לבוא אליה ולומר לה שלוש מילים.פאקינג שלוש מילים שאני כל כך רוצה להגיד לה !!!!!אבל אני לא מצליח.אני לא בטוח בעצמי כמו שהייתי פעם, ודווקא בגלל זה אני כותב עכשיו.אני כותב כדי להוציא את כל העייפות הזאת פה, ועכשיו.מהרגע שאני אסיים לכתוב את הפוסט, ואלחץ על שמור, אני חוזר להיותאותו אבי שכל כך נהניתי להיות. אותו אבי שיכול לעשות</div>Wed, 14 Mar 2007 21:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Shuli)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=137375&blogcode=6029793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=137375&blog=6029793