http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790זה רק ריח החטא שהעיר אותי לצאת אסור זה אסור זה אסור באמת מנסה להשתלט על שד שחור שבועט כל העולם מתמוטט חשבתי שהשד הזה מת heCopyright 2026 toobe. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12721545<div align="right" dir="rtl">אני רוצה לפגוש אותו, פתאום במקרה אחרי שכבר אשכח אותו כליל אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה ילד יפה אהבתי בתל אביב עומדת אצל חלון ראווה בתור חיילת מה כבר יכולנו להספיק? נשקף בזגוגית פתאום הולך וקרב בתור חיילת אני ידעתי להצחיק _____________________________________________________________________________________ זה מסובך עכשיו להניח לזה, פשוט לשכוח, ממשיכה לנתח מילה ומשפט, צעד ומבט. המדפים התרוקנו, ידעת? וודאי שכן! ביום האחרון כשהכל היה ריק, עמדתי שם והבנתי שעכשיו אוכל להשתחרר. היכן שהמבטים נפגשו, ערימות של אשפה. היכן שנאמרה ההערה הראשונה, מתכת קרה. והמדרגות היו נקיות לשם שינוי, הבדלים היו על השולחן שלי. ואני ישבתי היכן שנהגת לשבת אתה, כשנזקקת לחיוך, ושתיתי לחיי, שנעצרו פתאום באמת חשבתי שעליי לראות את המקום מפורק, כדי שאוכל להרכיב עצמי מחדש אני רוצה לשכוח את הכל: הרע, הטוב והמקום. אני כמעט מצליחה. עד שמגיע הלילה, עד שהבוקר מפציע, עד ארוחת הצהריים. תדע, אין לי כבר תמונה ברורה, הכל הטשטש, חוץ מהרגעים שאחרי, חוץ מהחרטה על מה שלא נאמר. ___________________________________</div>Thu, 01 Sep 2011 02:16:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12721545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=12721545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12248850<div align="right" dir="rtl">חודשים רבים, לא רבים, כמעט שנה, כמעט 3 חודשים. כל יום אותו חיוך, אותן עיניים ריקות הסנדוויץ לא עוזב אותי אפילו לשנייה והנעליים האפורות שלא נעלתי מאז לא חזרתי אל אותו הכיסא, אל אותה התנוחה ניסיתי, זה לא עזר לי. המסך המשיך לרצד ללא מקוריות ורק המחלה המשיכה להתפשט. דגרה בי, עד שהתפרצה. לא סתם בתזמון הזה, כשעליי לנעול את נעלי הסירה להסתכל מעל לערמות ולראות. לא יודעת מה, אולי משהו שאני אוכל לשים בחדר שהפכנו למחסן. שלוש שורות לקח לי לאיית את השם ואפילו אז נשאר חבוי. הקריאה האמתית לא קיימת.</div>Mon, 03 Jan 2011 21:02:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12248850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=12248850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12094018<div align="right" dir="rtl">בוא נראה מה לך יש להגיד על החגים כל שנה זה מתחיל בראש השנה עם ציפיות והתרחשויות, בעיקר באיזורהבטן בסוכות זה נגמר בנפילה קשה, בעיקר התמוטטויות עצבים. ואז הגשם, החיים ובעיקר המתנה ארוכה לחגי תשרי הבאים. אחרי החגים חוזרת לשגרה, חדשה. מאוכזבת ושבורה עד השנה הבאה.</div>Sun, 10 Oct 2010 20:26:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12094018http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=12094018http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12002014<div align="right" dir="rtl">לא יודעת לשמור על הביוב. פשוט לא מצליחה. ודאי תשאלו, מה הקושי בדבר? ובכן, בתור התחלה צחנה נוראיתנודפתמהמעמקים בכל שעה ביממהוהאף רגיש וכאבי הראש מתחזקים בכל דקה. בנוסף, אדים לבנים וחמים עולים ומערפלים את הראיה ומשבשות את הנשימה.כך שהלבד שלי תמיד נשאר לבד. מה גם שמידי פעם מגיע איזה יוני או אבי אחד ומתעקש להזיז את המכסה, הוא כבד ואני לא אשת הברזל, יוצא שלוקח המון זמן עד שהפתח מתכסה בחזרה. ועולות המחשבות, מי הפקיד בידי לשמור על בור באדמה? אני האדם המתאים לשבת או לעמוד, מידי יום ביומו, ולחכות עד ש... עד שמישהו יזיז את המכסה, את שהריח יעלה ואז להתרחק. כבר שנים שזוהי אחריותי והיא מכבידה עלי. ישנם אנשים שטוענים שעליי ללמוד להרפות. לדוגמה,אם בוקר אחד יונייחליט לחשוף את הבור בערב כבר הכל יחזור לקדמותו. ואם הצחנה מרחיקה את עוברי האורח בימים החמים של תל אביב הרי שהרוח חייבת לנשוב ולהביא עימה את ניחוחות דוכן הפרחים הסמוך. והערפל, הערפל מתפוגג כעבור זמן מה. והמחשבות, שהרי עליי להדוף אותן ממוחי ולשבת בשקט כמו ילדה טובה. הם אינם מבינים את כובד האחריות בשמירה עלהבור, הרי הבור מוביל לתעלות סבוכו</div>Thu, 26 Aug 2010 20:41:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=12002014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=12002014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11720495<div align="right" dir="rtl">קופצת אל תוך אגם מבחוץ המים מנצנצים, נקיים חמימים למראית עין הסביבה נעימה, נוחה לשכנים שטח רחב ומחבק,מגן על המטיילים. רק המתגוררים יודעים שהמים קרים, העצים משירים והאדמה רעה. כלום לא יצמח פה. אני קופצת אל מיהאגם.</div>Thu, 15 Apr 2010 21:22:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11720495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=11720495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11623536<div align="right" dir="rtl">היינו, ראינו, טעמנו, נגענו. בעיקר חייכנו. הערב נגמר. לאן זה נעלם? איפה הפגם? חסר לי החיבוק וחסרה לי ההתרגשות. אני עוצמת עיינים חזק חזק ומדקלמת, מחר זה יקרה, תיכנס ותחייך. אחר כך נשכב על המיטה ונתחבק כשטיפות הגשם מקישות על החלון. עסוקה במציאה, במטרה עצמה. את החיפוש והחוויה מנערת מהידיים את החול הרטוב קשה יותר לנקות ויותר, להיפטר מריח הסיגריות והכי קשה, להשיל מעצמי את הבושה אתה בהחלט עוף מוזר, אבן קשה למרות השוני והחסר בוחרת להיאחז.</div>Tue, 02 Mar 2010 21:24:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11623536http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=11623536http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11610235<div align="right" dir="rtl">אולי עוד יכולים לחזור,אל הרגע ההוא לפני שנים, רגע אחרי הכל,ולפני ההמשך, הרגע שהיה פתוח לפנינו והזמין אותי פנימה רגע אחרי כבר הרסתי, בידיי שלי, חירבתי את הסיכויים. עכשיו זה אתה הורס, אני בונה, אני מפתחת ומתרסקת עוד כמה שנים נהיה מוכנים גיבור שלי. כוסות נייר ביד,מציל חיים קטנים. במבט מודע להירואיות שבמעשה. חיוך מבוכה, מעל כולם, זה אתה. על מדרגות תעשיתיות, ככה אני מכירה אותך עדיין מתנשא, עדיין נבוך פחות נעים, אליי, אתה רואה את הייאוש בעיניי?</div>Wed, 24 Feb 2010 20:53:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11610235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=11610235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11592628<div align="right" dir="rtl">הכל נמחק. ההודעות,בעיקר המהנות. כמעט סיימתי את הספר, אתה יודע מה זה אומר כבר לא עונה, כבר לא מתקשר נגמרתם,נגמר.לבד. המבטים חזרו, הייאוש והזיהוי. אושר מציף, לומדת לאמץ אותו ולחיות איתו בשלום. בברכת חודש נהדר וחיוך ענקי :)</div>Mon, 15 Feb 2010 21:29:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11592628http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=11592628http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11478251<div align="right" dir="rtl">העליםכולם נשרו, הדשא ירוק מתמיד הכתם על המדרכהנעלם ואפשר לצעוד בבטחה נובח על כולם, ללא יוצאים מהכלל כשהשקט המבורך ימלוך אוכל לעצום את עיניי הייתי רוצה שהחורף ישרוד ויהיה האדון לנצח נצחים כך יבינו הכל את הנבואה העצומה בלי כוחניות ובלי ויכוחים, רק השלמה והמתנה עם חיוכים גדולים תפסיקו עם מבטי הרחמים, תעבירו אותם למי שצריך לא הכל נפלא ולא הכל נכון לפחות אני יודעת לשקר ולצחוק על הכל שלאינברו לי ברגשות</div>Thu, 24 Dec 2009 11:41:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11478251http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=11478251http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11463276<div align="right" dir="rtl">אולי זה כנראה היה כל הזמן מאחורי הגב מי יודע, תמיד קרוב, תמיד זמין צפוי ומכאיב, ממש שובר את הלב ההתקף שתוקף על כניסה לא רצויה הכל מבחירה, הכל לפי הזמנה ועדיין זהצובט כשהעיניים מראות והמוח קולט שזו צרה מבית, קנוניה עם אף גדול חשבת כבד קיבלת הכי קל שאפשר המראה לא משקרת, רק האנשים רומס את הביטחון הקלוש אבל בכיף, התרגלתי אני קומה עליונה, ומפה אתה רק יורד במדרגות למטה, שתיים שתיים בקצב מהיר. שתיקח לי את החיים, בכיף שתתמודד היא איתך עם הסקס הגרוע וההזדקקות המוגזמת לאמא לי ייקח עוד קצת זמן, התרגלתי לעצמי לראשונה לבד עם השדים, בלי לתמוך באחרים נחמד לי. אני משלה את עצמי. לא מתקדמת לשום מקום, ואני אפילו לא בצומת דרכים, פשוט, שאבין אני רק נשאבת לייאוש הנעים.</div>Thu, 17 Dec 2009 19:54:00 +0200duyo@walla.com (toobe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136790&blogcode=11463276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136790&blog=11463276