http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662heCopyright 2026 HeeLchuk™. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=9171316<div align="right" dir="rtl">אני מפסיקה לכתוב פה עד להודעה חדשה . שמחה , עצובה .. לא'דעת כבר מה יש לי.. יש המון עומס ולחץ ואני בקושי מצליחה להתמודד עם זה . </div>Mon, 12 May 2008 00:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=9171316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=9171316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=9091833<div align="right" dir="rtl"> אחרי כל כך הרבה זמן , אני יכולה לשמוח , טוב לי האמצעית לא משו' .. כמה שעות אחרי ליל הסדר (: </div>Mon, 28 Apr 2008 23:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=9091833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=9091833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=9021484<div align="right" dir="rtl">"לכל לב יש מפתח , שיפתח אותו ירגש אותו ויסחוף אותו . את המפתח שלי ,נתתי לבחור צעיר שאהב שקיעות ומפתחות . למרבה הצער , הוא אהב את השקיעות יותר מאשר את המפתחות , וסיים בכך שנעלם בשקיעה אחת ." "למה לא הלכת לחפש אותו ?" " בילדותי הוריי אמרו לי שכאשר אני הולכת לאיבוד , עליי להישאר במקום אחד כדי שימצאו אותי . " "זה עובד ?"</div>Fri, 18 Apr 2008 12:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=9021484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=9021484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8991918<div align="right" dir="rtl">לפני חודש כשאמרת את זה , הבטתי בך , ובראש עברה לי המחשב "על מה לעזאזל הוא מדבר ?" .. והיום .. היום אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר . - 3 &gt; -</div>Mon, 14 Apr 2008 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8991918http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8991918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8934536<div align="right" dir="rtl"> " רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם , אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה ." &lt;font face="Tahoma" color="black" size="1"&gt; איזה יפה יצא , די :] &lt;/font&gt;</div>Fri, 04 Apr 2008 11:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8934536http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8934536http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8860750<div align="right" dir="rtl">, You are like a star" ".Shining so bright , But so far out of range (תמונה מהגלרייה) </div>Sat, 22 Mar 2008 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8860750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8860750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8836791<div align="right" dir="rtl">תקופה קשה ואולי אפילו נוראית . העייפותלא מפסיקה לרדוף אותי , ואני ישנה5 שעות בלילה בלחץ. הרבה לחץ מוטל עליי , ומתוכננים לי כ20 מבחנים ענקייםלשלושת החודשים הקרבים ובאים . מצד אחד אני רוצה להצליח בלימודים , אבל מצד שני אני חוזרת הביתה באפיסת כוחות וכל מה שאני חושבת עליו זה לישון . הלימודים מכבידים עליי מכל בחינה , וזה כל כך קשה ! הרבה מחשבות עולות לראש , וביניהן - לרדת רמה ? למזלי , גםילדמהשכבה שמעולם לא טרחתי לדבר איתו בכלל , החליט שיהיה נחמד להפיץ עליי שמועה , שאני שרמוטה - כי אני אוהבת לחבק אנשים .. (כן , זה ההסבר המדויק שלו לעניין) . סליחה שאני אנושית ואני מראה קצת אהבה לאנשים שבאמת חשובים לי , ושאין לך מה לעשות בחיים , זה באמת עצוב . מה שמשמח אבל , זה שיש אנשים שפותחים בלוגים על כמה שעצוב להםלראות אותי שמחה ומחייכת , ודי מצחיק לראות אנשיםשמרימים את האף קצת יותר ממה שפלסטיקאים ממליצים , ונחמד גם לראות אנשים שמנסים להתקרב לאנשים שאני שונאת - רק בשביללנסות לגרום לי לקנא, מה שגם לא הולך להם . אבל מסכות זה מצב תמידי אצלם , ולרכל על אנשים ואז להגיד להם שהם החברים הכי טובים</div>Tue, 18 Mar 2008 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8836791http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8836791http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8785958<div align="right" dir="rtl">האנשים שאני הכי אוהבת , הכי מעריכה , ואלה שתמיד מצליחים לחזק אותי . (בנצ'וק מלצי ופודל , אין לי תמונות נורמליות שלכם , אז רק תדעו שרציתי שתהיו פה 3&gt; ) (אה , ולא לתפוס מעצמכם בגלל הסדר , התמונות הועלו באקראיות P: ) לילס / ליך / איכ / לילך D: הבנאדם שהכי התקרבתי אליו בשנה האחרונה .. ואני ממש שמחה בגלל זה (: הילדה שתמיד מעלה לי חיוך גם כשאני בקריזות על דרוזית ועל נשים שלבעל שלהם קוראים דודו &gt;&lt;" רונקיפליץ / שמני / רוני אני פשוט אוהבת אותה , אין יותר מה להגיד D: תומי / תומצ'ה / שמנה / תום אוווהבבבבבת אותתתתתך אחווווווווות ! פפשוט החברררה הכי טובה ! לא יכולתי לבקש יותר ממך 3&gt; אורצ'י שלי 3&gt; אין .. הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם הזה . הבנאדם שיודע עליי פשוט ה כ ל @#% אוווההההההההההההבבבבבבתתתתתתתתתתתת (: <P</div>Sun, 09 Mar 2008 23:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8785958http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8785958http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8755581<div align="right" dir="rtl">שינוי כולם יצאו לטיול שנתי , ככה שלפחות יש זמן לעשות את הדברים שבאמת רציתי כבר הרבה זמן . טיפה זמן להתפנות מהלחץ בלימודים , קצת זמן להירגע לפני תקופת המבחנים . הסתפרתי , וביליתי זמן עם אנשים שחשובים לי . חידשתי קשרים וניתקתי ישנים , פתרתי את בעיית הפריצות למסן , הסקתי מסקנות מהחודשים האחרונים , ואני יוצאת לדרך חדשה , עם שאיפות חדשות , עם הרבה מוטיבציה . שינוי עטוף בסוכר שאמור להרוס את השיניים ולשבור את החוקים . ללא ספק , הדבר שהכי רציתי כבר כל כך הרבה זמן , שינוי שיסביר מי אני באמת . אני - כבר לא אני , או לפחות לא מי שהייתי .. סוף סוף החלל הריק מתמלא , וזה מרגיש פתאום כל כך נכון . החיים האמיתיים שלי נמצאים ממש מול העיניים שלי , כי פקחתי אותן . אני מרגישה נפלא , באמת שמזמן לא הייתי כל כך שמחה . מרגישה חופשיה , מגיע לי , לא ? בהצלחה לי .</div>Wed, 05 Mar 2008 00:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8755581http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8755581http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8692911<div align="right" dir="rtl">אחד הפוסטים היותר חשובים ומשמעותיים שכתבתי בבלוג הזה אי פעם . מי שקורא עד הסוף- שיבורך ושיזכה לחיים ארוכים. אז ככה , הכל התחיל באמצע השבוע , כמה ימים אחרי שפורסם הפוסט הקודם , הסתכלתי באלבומי התמונות של אבא ( שהיה צלם בעברוובזמנו החופשי, והעביר את המצלמה המקצועית שלו אלי , בנוסף למצלמה המקצועית שנקנתה ליום הולדתי ) , הסתכלתי על התמונות , על כמה ש'התמונה' הייתה מושלמת פעם . גזרות גבוהות ושמורות , איפור פשוט ומתוחכם , תלבושות בית ספר , חיוכים , אנשים צוחקים , בלי יותר מדי פוזות , בלי תמונות מתוכננות מראש , בלי פוזות , בלימיתוגים ,בלי סיווגים, פשוט תמונות . תמונות ספונטניות , תמונות של הרגע באותו היום יום הכל כך שגרתי של פעם . הסתכלתי בתמונות , בהלם מוחלט , איך בתמונות האלה יש כל כך הרבה שלווה , התמונות לא מבויימות , ויש בהן אווירה מדהימה , אפשר לראות שיש מאחוריהן משהו . נחרדתי לגמרי כשהסתכלתי על התמונות שאני צילמתי , וחשבתי לעצמי כמה הייתי רוצה שכשאנשים יסתכלו על התמונות שלי , תעבור בהן אותה ההרגשה . הייתי בשוק מוחלט , לאבא שלי , שהמצלמה שלו הייתה חסרת כל שכלול , מצלמת Nikon של</div>Sat, 23 Feb 2008 20:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (HeeLchuk™)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136662&blogcode=8692911http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136662&blog=8692911