http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660heCopyright 2026 Nophir. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660http://img102.imageshack.us/img102/9110/dscn1476qz1.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=8346430<div align="right" dir="rtl">והארץ תשקוט עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים ואומה תעמוד קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני היא לטקס תיכון היא תקום למול סהר ועמדה למולם עוטה חג ואימה אז מנגד ייצאו נער ונערה <S</div>Thu, 03 Jan 2008 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=8346430http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=8346430http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=8129340<div align="right" dir="rtl">סיום בגרויות, כינרת, סקנדינביה, ניתוח, טורקיה, יום הולדת, עבודה בעולם הממתקים והתפטרות, עבודה בסליו והשתוקקות לחזור כבר, תספורת אחרי 3.5 שנים, וגיוס. טוב לי ממש. היה חופש נפלא של ארבעה חודשים וחצי, והגיע הזמן להיכנס למסגרת חדשה. שכלום לא ישתנה. כמה כיף לחזור הביתה (: "אנדר", אמר גראף, "אם תבוא איתי, לא תוכל לחזור לכאן במשך זמן רב. בבית הספר ללחימה אין חופשות. ואין גם מבקרים. מסלול אימונים מלא נמשך עד גיל שש-עשרה. את החופשה הראשונה, בתנאים מסוימים, תקבל בגיל שתים-עשרה. האמן לי אנדר, אנשים משתנים בשש שנים, בעשר שנים. אחותך, ולנטיין, תהיה כבר אישה כשתראה אותה שנית, אם תבוא איתי. אתם תהיו זרים. אתה עדיין תאהב אותה, אנדר, אבל לא תכיר אותה. אתה רואה, אני לא מעמיד פנים שזה קל". סופ"ש שקט לכולם, אופיר. </div>Fri, 07 Dec 2007 16:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=8129340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=8129340http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7475680<div align="right" dir="rtl">"אופיר, אם זה ימשיך להטריד אותך גם בעוד שבוע, אני מרשה לך לכתוב על זה". זה מה שאמרתי לעצמי לפני שבוע וחצי ככה. אני והמוח שלי מרבים בשיחות יחד. אז עכשיו, בגלל שעברו כמה ימים מאז, אני מרשה לעצמי לכתוב על זה. <SPAN lang=HE sty</div>Tue, 18 Sep 2007 23:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7475680http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=7475680http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7433999<div align="right" dir="rtl">גם לשוקי מגיע פוסט. למה מגיע לו אתם שואלים? כי הוא ישן ככה. הוא פשוטיצור טהור. תמורת 300 ש"ח הצלתי חיה והרווחתי הרגשה שאי אפשר לתאר. אין על כלב. ומניסיון - היו לי כמעט את כל סוגי החיות שאפשר לגדל בבית. חתולים, ארנבים, אוגרים, תוכים, דגים. זה נשמע נורא רדוד ככה בפוסט, אבל פשוט אין על כלב. אין על שוקי, קושי, בושי. להתעורר והוא נמצא לך ליד הראש, אתה הולך לאכול והוא יושב על שתי רגליים ומתחנן לחתיכת שניצל. אתה נושף עליו והוא מסובב את הראש. כמה גאוניות בדבר כזה קטן. וסתם תחושת הסיפוק שהצלת כלב שפעם היה זרוק בפארק הירקון, והיום לא מוכן לישון על שום דבר שהוא לא ספה או פוך. ומה היתרון בכלב אני שואל את עצמי. הוא שותק. לא רבים איתו. הוא תמיד ישאר נאמן לך. איזו עוד בריה תהיה נאמנה לך תמיד אם תעניק לה טיפת אהבה? ומה החיסרון אני שואל את עצמי. תבדקו את הכריות של אחי הקטן. הן עברו מעשי סדום קשים. הלכתי לרוקן אותו לפני שלא יהיה לי איפה לישון. חדל שיתוף.</div>Thu, 13 Sep 2007 02:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7433999http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=7433999http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7425610<div align="right" dir="rtl">"ואז הסתובבתי והתחלתי לרוץ. זה היה רק חיוך, לא יותר. הוא לא תיקן הכל פתאום. הוא לא תיקן מאומה. רק חיוך. דבר קטנטן. עלה ביער, מתנדנד אחרי מעופה של ציפור מבוהלת. אבל אני מוכן לקבל אותו. בזרועות פתוחות. משום שכשבא האביב, הוא מפשיר את השלג, פתית אחרי פתית, ואולי זה עתה ראיתי את הפתית הראשון מפשיר. רצתי. איש מבוגר רץ עם להקת ילדים צורחים. אבל לא היה לי אכפת. רצתי, עם הרוח הנושבת מול פני, וחיוך רחב כמו עמק פאנג'שר על שפתי. רצתי". נשתוק ונתאכזב בשקט, ככה כולנו מאושרים מעצמנו. בשקט? זה לא כ"כ עובד כשכולם קוראים פה. ובכל זאת, למרות שהייתי בטוח שאני לא הולך לכתוב פה יותר, אני מעלה פוסט. שנה טובה, אופיר.</div>Wed, 12 Sep 2007 05:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7425610http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=7425610http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7286836<div align="right" dir="rtl">קל הרבה יותר להעלות פוסט כששומעים מוזיקה. וגם כי הגיע הזמן שהפוסט מיום הזיכרון לא יהיה בדף הראשי. האמת שכתבתי כמה פוסטים, אבל משום מה העדפתי שהם ישארו בוורד ולא להעלות אותם לקריאה. אני אוהב את ההרגשה של החופש הזאת, גם אם אני לא עושה יותר מדי. המעבר שחשבתי שיהיה קשה אחרי התיכון של לא-לראות-את-כולם, הרבה יותר קל משחשבתי. אני לא מתגעגע להרבה דברים. סקנדינביה הייתה פשוט מדהימה. אין מילים בעיקר על נורווגיה ושבדיה...היה פשוט חלום! טוב לי, מצד שני אני מאוכזב. מטריפים אותי כמה וכמה עניינים. למה אין ביטחון? כמה הייתי נותן בשבילטיפת ביטחון. אם רק היה לי את האומץ הזה לפקוח לה את העיניים...אי אי אי. לילה טוב (: ולמה כמעט תמידאין אצלי קשר בין השם של הפוסט לתוכן שלו? כמעט. נשארתי עדיין זיין שכל. </div>Fri, 24 Aug 2007 03:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=7286836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=7286836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=6288876<div align="right" dir="rtl">לא ניתן לתאר את התחושה המוזרה שכבר עברה שנה. יום השואה. שנה וחודש מאז המסע לפולין. שנה מאז שביקרנו בורשה, קרקוב, קטוביץ', לובלין. שנה מאז שראינו בעינינו מהו גטו באמת. שנה שראינו את מאיידנק, טרבלינקה ואושוויץ. שנה שבה ראינו ונזכרנו מה רשע יכול לגרום. <SPAN lang=HE style</div>Mon, 16 Apr 2007 16:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=6288876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=6288876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=6229028<div align="right" dir="rtl">פסח שמיייחחח!!! אז החופש התחיל בצורה טובה, הרבה יציאות, חברים, השלמות שינה (: שבוע שני - ביוטופ וביורפואה בלי סוף. אבל אני חייב להודות שלמרות זאת, היה מצחיק בטירוף! אבל גם לחוץ ומתסכל. היה ממש מעצבן. Give me something to believe inCause I don't believe in you Anymore, AnymoreI wonder if it even makes a difference to trySo this is goodbye לא. זה לא פוסט כבד! סתם כ"כ כיף וטוב ושמח. עד כדי כך שרציתי להעלות פוסט. יוווווווווו יש לי אשכרה צמרמורות של שמחה ואני אפילו לא יודע מאיפה זה מגיע! אני כ"כ שלם עם עצמי, כ"כ שמח עם ההחלטות שעשיתי, לא מתחרט פשוט על כלום.לא על דברים שאמרתי או עשיתי. אני רואה כל דבר פשוט לטובה, כמו שצריך לראות. דיברנו, שינינו דברים, קצת מוזר בהתחלה, אבל בשבילה הכל. בחיים זה לא יגמר! כל מכשול עוברים (: והחיזוק בקשר המסויים הזה...אני כ"כ שמח שפעלתי ככה...כ"כ כיף, כ"כ טוב! הייתי פשוט צריך לפקוח את העיניים מחדש..לראות דברים בצורה אחרת. איך שגלגל מסתובבבבבבב!!! God damn, my spinning headDecisions that made my bedNow I must lay in itAnd deal with t</div>Sun, 08 Apr 2007 21:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=6229028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=6229028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=6039222<div align="right" dir="rtl">-Background music- "My chemical romance – “I don’t love you אל תכבו את הרמקולים...זה הסינגל השלישי של מיי כימיקל רומנס..האמת שזה השיר האחרון שהייתי בוחר מהאלבום כסינגל הבא, אבל מאז שיצא, אני שומע אותו יותר ואפילו מצליח להתחבר אליו. להקה ענקית! הידיים שלי פשוט קפואות! <SPAN lang=HE dir=rtl style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font</div>Fri, 16 Mar 2007 13:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=6039222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=6039222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=5821713<div align="right" dir="rtl">מעורבב ומתוסבך. שוב המחשבות האלה. לפעמים נדמה לי, שאני היחיד שחושב על זה, היחיד שזה באמת משנה לו. היחיד שלא רוצה שזה יגמר. אני פשוט לא יודע, אולי מתוך פחד שנובע מחוסר ניסיון, ממה שיהיה אחרי. למה אני פוגע, ולמה הגישה הזאת תמיד נראית לי הכי נכונה ושאין לי שום סיבה שבעולם לשנות אותה, אבל כל פעם מחדש אני נוכח לדעת שאחרים לא חושבים כמוני? אכזבתי את עצמי פעם אחרי פעם אחרי פעם. למרות שאמרתי לעצמי שזאת רק תק</div>Sat, 10 Feb 2007 02:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nophir)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=136660&blogcode=5821713http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=136660&blog=5821713