http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622מחיי היום יום המלווים בכל מיני צלילים, לפעמים שמחים, לפעמים קצת פחות, אבל תמיד נמצאים ברקע.heCopyright 2026 alonita. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10362849<div align="right" dir="rtl"> " ה' עוז לעמו יתן " " ה' יברך את עמו לשלום " אילו הם שני משפטים שבין היתר מופיעים בברכת המזון. מידי פעם יוצא לי להגיע לגנים הדתיים שלי בדיוק כשהם מסיימים את ארוחת העשר, ואני מאזינה כיצד הילדים מתתפללים לפני שהם קמים לשיעור. אני מוצאת שיש הרבה מאוד כוח בשתי המשפטים הללו, כוח שונה והרבה משמעות, וחשיבות רבה לסדר שבו הם מופיעים. המשפט הראשון ה' יתן לנו עוז להכות ללא רחמים באויבינו - כי לדעתי אין דרך אחרת, לא לנו ולא לפלסטינאים תושבי עזה שצמאים לשלום, אולי אפילו יותר מאיתנו. לא אכנס לפירוט יתר בנושא. והמשפט השני ה' יברך ויתן לעמו את השלום, משפט הרבה יותר רך. משפט עם מתנה וכוח השלום! ***לא חזרתי בתשובה זה סתם נסיון לעלות מחשבות אחרות על הכתב. לחזור לשיגרה, להתחזק, ולהתמקד גם בדברים אחרים. לכל מי שמאמין שהיום מתחילה השנה החדשה....... שתהיה לכם שנת שלום, אושר בריאות, ואהבה !</div>Wed, 31 Dec 2008 21:27:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10362849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10362849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10339644<div align="right" dir="rtl"> תודה על כל התגובות המחזקות. הרבה אין מה לומר, זה בלתי נתפס, לא הוגן, לא הגיוני, לא אנושי ועוד הרבה דברים אחרים.ובכל זאת זה כן קרה, ולכן אנו כמשפחה מתלכדים , כואבים ביחד , מתגעגעים ביחד, והכי חשוב נזכרים ביחד ברגעים היפים שהעניק לנו המלאך " יהונתן " בשנה וחצי שהוא שהה עימנו בעולם הזה, ומודים לו על כך. בדיוק בעוד שבוע נקיים את טקס גילוי המצבה. יסתיים גם תקופת האבל, שלושים יום בדיוק. הידעתם שעל ילדים מתאבלים רק שלושים יום ולא שנה כמו להורים? והסיבה........... כי על ילדים, אחים ובני זוג - מספיקה תקופה של שלושים יום, הרי בין כה וכה העצב לעולם לא עובר אין מצב ששוכחים. לעומת זאת על הורים יש נטייה לשכוח , ועל מנת לשמור על כבודם מתאבלים שנה. חוץ מזה בזמנו הרבה נשים היו מוצאות את עצמם אלמנות צעירות עם הרבה ילדים, והיה להם מאוד קשה להאכיל ולדאוג לילדיהם לבדן וההפך, לכן קבעו לבני זוג תקופות אבל קצרות על מנת שיוכלו כמה שיותר מהר להתחתן. האם המצב שונה היום? בכל מקרה אנו נתגבר ונמשיך בחיינו עם תקוות חדשות, זכרונות נפלאים , והרבה תוכניות לעתיד. שבת טובה לכם ! </div>Fri, 26 Dec 2008 19:21:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10339644http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10339644http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10255998<div align="right" dir="rtl"> הרבה מה לומר אין לי.... רק לספר שהנכד של בן השנה וחצי, נפטר השבוע בפתאומיות, והשאיר אותנו ללא מילים ועם דמעות שאינם פוסקות. </div>Fri, 05 Dec 2008 21:30:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10255998http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10255998http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10168135<div align="right" dir="rtl"> הימים הראשונים שבהם הילדים סגורים בגני הילדים בגלל מזג האויר ,הם הקשים ביותר עבור הגננת , סייעת, ומין הסתם גם אני סופגת את חוסר הרגיעה, למרות שאני באה רק לחצי שעה לעושה עם הילדים כיף. לכן החלטתי להערך בהתאם ובאתי מוכנה לשיעור כשאחד המטרות שלי היא ללמד את הילדים להכנס למצב של רגיעה. לשם כך מצאתי שיר מאוד רגוע שמדמה מצב של מדיטציה ויוגה. הילדים אמורים לשבת ישיבה מזרחית, עם עיניים עצומות, להקשיב למנגינה ולהשמיע קולות לפי השיר. כמובן שאני היא זאת שיושבת מול כולם, ונותנת את הדוגמה האישית ! ובאמת ישבתי מול כולם, ישיבה מזרחית, נשמתי עמוק השמעתי קולות לפי השיר רק הייתה לי בעיה אחת..... כל פעם שעצמתי את העיניים,המחשבות שלי ברחו לכל כיוון אפשרי , על זה שאני צריכה לעשות טסט לאוטו, על זה שאני צריכה לשלם מ.ע.מ החודש, על מה שהיה אתמול בלילה, ומה שיהיה מחר, ובכלל, סוף שבוע מתקרב, צריך להתחיל לעשות תוכניות !! היגעתי למסקנה שלילדים הרבה יותר קל להתנתק. כששאלתי אותם איך הם הרגישו בזמן התרגיל ברגיעה, הם אמרו לי דברים נפלאים, החוויה היתה חיובית והמטרה הושגה, ובקשר אלי..., הי</div>Thu, 13 Nov 2008 19:17:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10168135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10168135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10164420<div align="right" dir="rtl"> מוזר מה שקורה כאן.... הלילה , אחרי קמפיין ענק , נבחר לנו ראש מועצה חדש ! ציפיתי לשמוע את צופרי המכוניות , המבשרות על הניצחון הגדול כפי שהיה בעבר, אך שקט דממה במושבה ! גם במהלך היום, אין סימני שימחה, לא רוקדים ברחובות, ונדמו קולות השירה . אז איפה הם כל אותם המוני התושבים החדשים שהיגיעו בשנים האחרונות מהעיר הגדולה אל מחוזותינו, והחליטו שמה שהיה קיים שנים רבות לא מספיק טוב, וצריך משהוא אחר? אולי עכשיו לאחר שהם ניצחו, והחליפו את הישן וטוב במה שהוא צעיר וחסר נסיון, הם מתחילים לעכל שלא יהיה כל כך פשוט לעמוד מאחורי כל הבטחות הסרק שהם פיזרו על מנת להשיג את הניצחון. אני בכל מקרה מאחלת לראש המועצה החדש הצלחה, כולי תקווה שהוא לא יובלעל-ידי אחרים, שיזכור תמיד את הפרט כפי ידע קודמו ושידע לשמר כמה שיותר על המעט שנותר מהאווירה הכפרית שזכורה לנו מימי הילדות המשותפת שלנו. </div>Wed, 12 Nov 2008 20:02:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10164420http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10164420http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10140647<div align="right" dir="rtl"> מזמן למדתי לא להסתכל על הדשא של השכן, ובכל זאת הופתעתי היום לגלות שמה שראיתי וחשבתי על "השכן ", לא באמת היה כפי שחשבתי. מדובר בקולגה לעבודה . שנים רבות אנו עובדות ביחד.במשך השנים דברים רבים התרחשו בחיינו הפרטיים, ( בעיקר אצלי ), לא פעם שמעתי ממנה את צמד המילים " שוב פעם ", וגם ביטויים כמו - " שתהיי בריאה , אצלך אף פעם לא משעמם "! וקינאתי בה, ביציבות של חייה הפרטים. קינאתי בתמיכה האין סופית של בעלה, שתמיד היה שם עבורה.אין ספור פעמים הוא היה מגיע למקום עבודתה ומבצע כל מיני תיקונים, מביא לה דברים, וכן , גם מפתיע אותה עם זר פרחים ! בקיצור...בעל למופת! הם נראו לי זוגמושלם שמצליח לשמר את אהבתם לאורך שנים רבות בצורה משולמת.- כך חשבתי לפחות עד הבוקר.... לרגע לא נדלקה אצלי נורה אדומה בעיקבות המסירות האין סופית שלו, ולא חשבתי שאולי מדובר כאן באובססיה חד כיוונית מצידו, שמעיקה וחונקת אותה,( את חברתי לעבודה). והיא גם לא שיתפה אותי במשך כל השנים, כנראה העדיפה לשמור את זה לעצמה. אבל הבוקר ,הבלון התפוצץ ,כששאלתי אותה בתמימות איך בעלה מקבל את זה שהיא נוסעת לבדה במסגרת עבודתה </div>Fri, 07 Nov 2008 08:47:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10140647http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10140647http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10068254<div align="right" dir="rtl"> אני לא יודעת למה, אבל כל פעם אני מצהירה ש "לי זה לא יקרה".....אז זה קורה !! כל זה למרות שאני שומרת על כל כללי עין הרע, דופקת שלוש פעמים על השולחן שעשוי מעץ כמובן...אומרת פלפל, שום מלח, ומוסיפה עוד כמה תבלינים,הרי מה שבטוח בטוח ! לפני כמה ימים הייתי בקופת חולים, הייתי צריכה לסדר משהוא במזכירות. ראתה אותי הרופא, שאלה אותי מה שלומי, עניתי לה שהכל בסדר, ואז היא אמרה לי שהקופה נותנת לכל מבוטחיה חיסון נגד השפעת, והיא מאוד ממליצה לי להתחסן. בבטחון מלא עניתי לה, "אני לא חולה אף פעם ", ובאמת למרות שאני במגע יומיומי עם המוני ילדים שחלקם נשלחים לגן חולים, אני לא נדבקת ! לכן אמרתי לרופא הנחמדה שאני מוותרת על הזכות לקבל חיסון. לא עברו שלושה ימים...... טוב אם יכולים כבר לנחש.....אז אני עכשיו בשלבי התאוששות. הרגשתי זוועה, חום כאבים בכל הגוף וכו'. אז באיחור קל אני מאחלת לכולם חג שמח, והכי חשוב... היו בריאים ....!!!!</div>Tue, 21 Oct 2008 09:58:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10068254http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10068254http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10022788<div align="right" dir="rtl"> מה זה חוצפה זה לא מילה !! אני יושבת לי להנאתי מול המחשב, מוסיקה ברקע, משוחחת במסינגר אם איזה ידיד, ממש אידיליה פתאום טלפון ! אישה עם קול מעצבן מעבר לקו, רוצה שאשתתף בסקר על רהיטים ! לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים , ידעתי מיד שלא מתאים לי להשתתף בסקר, לכן שנשאלתי על ידה האם אני מוכנה להתשתתף בסקר, מיד עניתי שלא, לא מתאים לי עכשיו ! היא החליטה לפנות לרחמים שבי ואמרה לי " גם אם זה עוזר לפרנסתי ", שוב אמרתי לה שלא מתאים לי עכשיו. היא לא וויתרה ושאלה, אז מתי להתקשר? והוסיפה...זה יעזור לפרנסתי !! אמרי לה שיש עוד המוני מנויי בזק ושתפנה למנוי אחר ! לא רוצה להשתתף בסקר שלה !! היא בלי בושה אמרה לי " את ממש לא נחמדה וניתקה את השיחה !! אז אולי אני קצת פחות נחמדה, אבל אני עושה רק מה שטוב לי לעשות, והיום לא תמצאו אותי משתתפת בסקרים המעצבנים האלה בטלפון, רק בגלל שלא נעים לי להגיד לא !! </div>Sun, 12 Oct 2008 19:33:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10022788http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10022788http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10005762<div align="right" dir="rtl"> יום כיפור 2008, כמו כל שנה אני יושבת עם עצמי ועושה חשבון נפש. ושנה , זה הרבה יותר מורכב מאי פעם. תמיד יכולתי לבקש סליחה מאחרים כשחשבתי שבאמת מגיע, וגם די בקלות סלחתי ועברתי הלאה כשבלי כוונה פגעו בי. שני הפקטורים היו מאוזנים. והשנה זה לא כך...... השכל אומר לי שאם אני באמת רוצה לעבור הלאה, אני צריכה לסלוח, אבל אני לא מסוגלת. השכל אומר לי שאם אסלח, אולי אבין יותר למה דברים קראו כפי שהם קראו, ואולי גם אראה את כל הנפשות שפעלו באור אחר, כפי שאולי הם היו רוצים שאראה. אבל שוב, אני עדיין לא מסוגלת. בינתיים אני סולחתבעיקר לעצמי, על השטויות שעשיתי השנה.אתקן את מה שצריך לתקן,אשקיע בכל מה שצריך להשקיע, ונראה מה יהיה בשנה הבאה...כיפור 2009, אולי עד אז אראה דברים אחרת. חוצמזה אני קוראת, וצופה בטלוויזיה, ובין היתר ראיתי בערוץ 37 את התוכנית " בוגדים ". אני חושבת שאם בארץ היו עושים תוכנית כזו , המנחה לא היה נשאר הרבה זמן בחיים ! בכל מקרה אהבתי לראות איך מגיבים אילו שתופסים אותם בבגידה. יש כאלה שמשפילים ראש ושותקים, ויש כאלה שמאמצים את האימרה "ההגנה הכי טובה היא התקפה" ! ובלי ב</div>Thu, 09 Oct 2008 17:00:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=10005762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=10005762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=9994086<div align="right" dir="rtl"> משהוא ישן וואו, משהוא ישן יש הרבה, וכל זה אחרי שזרקתי חצי מתכולת הבית שליאם לא יותר בפעם האחרונה שעברתי דירה. לא ענין אותי כלום, רציתי להעיף הכל על מנת להתחיל מחדש, כי ראיתי בהם צלקות וסימנים מהעבר. אבל למעשה זה סתם סימלי, אין לזה כל משמעות, והשלכות כלפי החיים. אז מה בכל זאת ישן? אני !! המטען הגנטי שלי, האישיות שלי - למרות ששודרג לא רע מאז....לדעתי..... האהבה הענקית שלי למוסיקה. דרך המוסיקה אני מגלה עולמות, תרבויות שונות, למעשה אין סוף דברים. וכמובן...העבודה שלי, שמזינה אותי יום יום באנרגיות אין סופיות. תמיד היה איתי, ומקווה שיהיה איתי עוד שנים רבות. ובנימה אופטימית זאת...אאחל לכל חברי.... גמר חתימה טובה !! </div>Mon, 06 Oct 2008 18:23:00 +0200maytal45@walla.com (alonita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=133622&blogcode=9994086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=133622&blog=9994086